מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סליחת ''במוצאי מנוחה''

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' ספטמבר 13, 2020 2:01 am

א. קדמנוך תחילה.
צ''ב תחילה למה. ואולי שהיה מנהגם לעשות אז בחצות, ולכן הוא תחילה? ועיין.
ב.
הדרש למו משמי מעונך
הנה ז' רקיעים יש, והרקיע שנקרא מעון "...בו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי" (חגיגה יב, ב) ויש כאן מקום הרגשה, שהסליחות הם בזמן כביכול ששיך למלאכי השרת, ואנו באים בדרישה בזמן שאינו שלנו, ולא בזכות, וזו בקשת הדרישה משמי מעונך. ודוק.
ג. "תראם ניסך עושה גדולות"
אף שאין מבקשם על ניסים, הנה לציבור אפשר לבקש כי אין מוריד להם מזכויותיהם. ואולי כאן אין זה בגדר בקשה על ניסים, אלא בלשון עקיפה, שיראו את ניסי ה'. ובכלל לשון נס שייך גם על דבר שאינו שידוד מערכות, אלא הנהגת העולם אף היא בכלל נס, ומבואר מכ''מ (כמוש''כ 'טנופם מחה נא ויודו פלאך' אף שזה יכול גם להתפרש על הודאה על ה'פלא' של חידוש התשובה, נראה שגם זה בכלל) שהחטא גורם לטמטום הלב ועל ידי זה אין מכירים כראוי בחסדי ה' וממילא אין יכולים גם להודות לו כראוי, וזה שאומרים כאן, שהקב''ה ימחל על החטאים, וממילא יוכל האדם להכיר בחסדי ה' ובניסיו.

חד ברנש
הודעות: 6077
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי חד ברנש » א' ספטמבר 13, 2020 2:19 am

א. 'תחילה' פירושו: בפעם הראשונה. כמנהג אשכנז להתחיל באמירת הסליחות במוצ"ש.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ספטמבר 14, 2020 11:27 pm

רצה עתירתם בעמדם בלילות. שעה נא ברצון כקרבן כליל ועולות. תראם נסיך עושה גדולות.

אולי יש לבאר הכוונה ב'כקרבן כליל ועולות', מהי כפילות זאת, הרי קרבן עולה הוא הוא העולה כליל. ועוד, מהי שייכות הבקשה שהקב"ה יראה נסים, ובהקדם כמה הקדמות.

כתיב בשמואל (א ז, ט): וַיִּקַּ֣ח שְׁמוּאֵ֗ל טְלֵ֤ה חָלָב֙ אֶחָ֔ד ויעלה וַיַּעֲלֵ֧הוּ עוֹלָ֛ה כָּלִ֖יל לד' וַיִּזְעַ֨ק שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־ד' בְּעַ֣ד יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ ד'.

ואיתא בתנא דבי אליהו (אליהו רבה פרשה יז): בימי שמואל הנביא קיבלו עליהן ישראל מלכות שמים ביראה... שכרן של ישראל שקיבלו עליהן מלכות שמים ביראה, אף הוא ירד משמי מרום העליונים ממקום כבודו וגודלו ומלכותו ותפארתו וקדושתו ושכן עמהן במלחמה, שנאמר ויקח שמואל טלה חלב וגו', ואם נאמר עולה למה נאמר כליל, מלמד שלא היה לו מקום להפשיט, שנאמר ויהי שמואל מעלה וגו'.

והיינו ש'כליל' זה קרבן עולה שלא הופשט עורו, ואצל קרבנו של שמואל הנביא זה היה אחד מן הדברים שהקרבן לא הוקרב כדיני עולה.

ובמדרש תהילים (מזמור כז): אמר ר' אבא בר כהנא שלש עבירות נעשה בעולתו של שמואל, כתיב והפשיט את העולה וטלה של שמואל הוא ועורו, ומחוסר זמן, והתורה אמרה והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה וטלה שלו לא היה בן שמונת ימים, ולוי היה שמואל. [ועי' ירושלמי מגילה פ"א הי"ב].

ולמרות כל זאת מבואר בכתובים שהקב"ה קבל ברצון את הקרבן, "ויענהו ד'".

וזהו ענין הרצון המיוחד שהיה בקרבן זה של שמואל, וכתוצאה מכך ראו נסים גדולים בימי שמואל במלחמה עם פלשתים במצפה, וע"ז אנו אומרים, עננו כשענית לשמואל במצפה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ספטמבר 14, 2020 11:28 pm

בסליחות אנו מזכירים הרבה זכות האבות, ויש להרגיש בזה שהרי חלק גדול מתוכן הסליחות הוא מעין קריאה בעת צרה.
הסליחות מתארים ומפרטים מצבים קשים בגלות, ריחוק מד', בזיון ושפלות ועניות וכו'. וכאן יש מקום גדול להזכיר זכות האבות.

וזאת לפי מה שמה שמצינו בדרשות הר"ן דרוש ט דבר נפלא בביאור המקראות בפר' ואתחנן (ד, ל-לא): בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד ד' אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ: כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ ד' אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם.
וז"ל הר"ן:
ולפיכך אני אומר שאלה שני הפסוקים, שהם כי אל רחום ה' (שם לא), וכי שאל נא, נותנים טעם לפסוקים הסמוכים להם, שהבטיחנו שגם אם לא נבקש השם יתברך מטוב לבבנו, אלא מתוקף הצרות, שהוא ישמע לקולנו. והרי דבר זה מופלא, שאחר שנמרה ונעשה הרע בעיני ה' להכעיסו, וגם אחרי כן לא נשים לב לשוב לפניו אלא מתוקף צרה, שעם כל זה יקבל תשובתנו. והרי אנו רואים ביפתח שאמר לאנשי גלעד (שופטים יא ז) הלא אתם שנאתם אותי וכו' ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם , והאיך אפשר שהשם יתברך שהוא רם ונישא, לא יקפיד על מה שההדיוט מקפיד, ויהיה כח ההדיוט חמור מכח גבוה. ולזה נתן טעם ואמר אל תתמה על זה, כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך, ואף על פי שאינך ראוי לכך, עם כל זה לא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם, כי שאל נא לימים ראשונים הנהיה כדבר הגדול הזה אשר עשה לכם השם יתברך, כמו שסיים ואמר (דברים ד לג) השמע עם קול אלהים וגו', וחתם דבריו ואמר (שם לז) ותחת כי אהב את אבותיך, וכמו שאלה הגדולות והנוראות נעשו בשביל אבותיך, כן תוכל להאמין שהשם יתברך יקבל תשובתך מתוך צרתך למען ברית אבותיך, עם היות הדבר הזה מופלא.

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' ספטמבר 14, 2020 11:31 pm

נוטר הכרמים כתב:רצה עתירתם בעמדם בלילות. שעה נא ברצון כקרבן כליל ועולות. תראם נסיך עושה גדולות.

אולי יש לבאר הכוונה ב'כקרבן כליל ועולות', מהי כפילות זאת, הרי קרבן עולה הוא הוא העולה כליל. ועוד, מהי שייכות הבקשה שהקב"ה יראה נסים, ובהקדם כמה הקדמות.

כתיב בשמואל (א ז, ט): וַיִּקַּ֣ח שְׁמוּאֵ֗ל טְלֵ֤ה חָלָב֙ אֶחָ֔ד ויעלה וַיַּעֲלֵ֧הוּ עוֹלָ֛ה כָּלִ֖יל לד' וַיִּזְעַ֨ק שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־ד' בְּעַ֣ד יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ ד'.

ואיתא בתנא דבי אליהו (אליהו רבה פרשה יז): בימי שמואל הנביא קיבלו עליהן ישראל מלכות שמים ביראה... שכרן של ישראל שקיבלו עליהן מלכות שמים ביראה, אף הוא ירד משמי מרום העליונים ממקום כבודו וגודלו ומלכותו ותפארתו וקדושתו ושכן עמהן במלחמה, שנאמר ויקח שמואל טלה חלב וגו', ואם נאמר עולה למה נאמר כליל, מלמד שלא היה לו מקום להפשיט, שנאמר ויהי שמואל מעלה וגו'.

והיינו ש'כליל' זה קרבן עולה שלא הופשט עורו, ואצל קרבנו של שמואל הנביא זה היה אחד מן הדברים שהקרבן לא הוקרב כדיני עולה.

ובמדרש תהילים (מזמור כז): אמר ר' אבא בר כהנא שלש עבירות נעשה בעולתו של שמואל, כתיב והפשיט את העולה וטלה של שמואל הוא ועורו, ומחוסר זמן, והתורה אמרה והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה וטלה שלו לא היה בן שמונת ימים, ולוי היה שמואל. [ועי' ירושלמי מגילה פ"א הי"ב].

ולמרות כל זאת מבואר בכתובים שהקב"ה קבל ברצון את הקרבן, "ויענהו ד'".

וזהו ענין הרצון המיוחד שהיה בקרבן זה של שמואל, וכתוצאה מכך ראו נסים גדולים בימי שמואל במלחמה עם פלשתים במצפה, וע"ז אנו אומרים, עננו כשענית לשמואל במצפה.

במפרשים חלקו בין יחיד לציבור.

מה שנכון נכון
הודעות: 11953
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' ספטמבר 14, 2020 11:31 pm

קרבן כליל - ראה באב"ע ורד"ק תהלים נא, כא עה"פ אז תחפוץ זב"צ עולה וכליל שפי' דהיינו מנחת כהן ש'כליל תהיה'.
[אז תחפוץ - העולה חביבה עלי (תנחומא צו יד) - שעה נא ברצון].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ספטמבר 14, 2020 11:41 pm

מה שנכון נכון כתב:קרבן כליל - ראה באב"ע ורד"ק תהלים נא, כא עה"פ אז תחפוץ זב"צ עולה וכליל שפי' דהיינו מנחת כהן ש'כליל תהיה'.
[אז תחפוץ - העולה חביבה עלי (תנחומא צו יד) - שעה נא ברצון].

זה כמובן הביאור הפשוט והידוע.
הצעתי היא בדרך דרוש.

צורב מתחיל
הודעות: 819
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ד' ספטמבר 16, 2020 1:07 pm

מה שנכון נכון כתב:קרבן כליל - ראה באב"ע ורד"ק תהלים נא, כא עה"פ אז תחפוץ זב"צ עולה וכליל שפי' דהיינו מנחת כהן ש'כליל תהיה'.
[אז תחפוץ - העולה חביבה עלי (תנחומא צו יד) - שעה נא ברצון].

כאן (viewtopic.php?f=30&t=36324&p=402414&hilit=%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9C#p402414) התקשיתי בזה, מהכ"ת דתחשב תפילתינו (ועכ"פ מי שאינו כהן) כקרבן כהן. אולי תוכל לעזור בזה.

מה שנכון נכון
הודעות: 11953
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' ספטמבר 17, 2020 9:46 am

צורב מתחיל כתב: מהכ"ת דתחשב תפילתינו (ועכ"פ מי שאינו כהן) כקרבן כהן.

י"ל דקרבן כליל ר"ל מנחת חביתין דכה"ג, שהיא כחלק מקרבן התמיד כמ"ש כמה אחרונים (ועי' גרי"ז מנחות עח, ב מהתו"כ ומל' הר"מ תו"מ ג, יח), ועיקר הכוונה לבקש שתפלתנו תיחשב כעבודה הקבועה בבהמ"ק. [והקדים הפייטן את הכליל לעולות בשל החרוז].

אצרן
הודעות: 119
הצטרף: א' יולי 14, 2019 5:58 am

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי אצרן » ב' ספטמבר 30, 2024 6:19 am

מבנה של הפזמון במוצאי מנוחה נראית לכאו׳ שנוסדה לשליח ציבור, ולא להציבור.

כל הנוסח נבנית בל׳ נסתר כמבקש רחמים על שולחיו עדת מרעיתו.

טינופם מחה נא / לחלצם ממצר / לחוננם חנם / נא שגבם / קשוב נא חנונם,
רצה עתירתם / תראם נסיך

יש כמה פיוטים שנוסדו לש״ץ, ונהגו כל הקהל לאומרה כהסליחה אדון מועד כתיקח מישרים:

כמהים_
הודעות: 171
הצטרף: א' מאי 12, 2024 12:11 am

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי כמהים_ » ב' ספטמבר 30, 2024 8:49 am

אצרן כתב:יש כמה פיוטים שנוסדו לש״ץ, ונהגו כל הקהל לאומרה כהסליחה אדון מועד כתיקח מישרים:

לא נראה מסתבר שחלק מהפיוטים אמרו הציבור וחלק אמר הש"ץ, בלי סדר אלא פעם כך ופעם כך.
נראה יותר שכל הסליחות כולן נאמרו רק מפי הש"ץ, והציבור עונה אחר כל א' וא' י"ג מידות (ובפזמונים עונה גם הפזמון, ולכן נקרא שמם פזמון).

גם שאר פיוטים יוצרות המנהג הקדמון היה שרק הש"ץ אומר והציבור שומע, עי' תוס' ר"ה לד:.

כדכד
הודעות: 8856
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי כדכד » ב' ספטמבר 30, 2024 9:06 am

גם סליחות ליום כיפור קטן נראה שנוסדו שרק הש"ץ יאמרם (לפחות אחת מהן שבה הוא מתנצל על זה שלקחו כבד פה וערל שפה).

ברשילא
הודעות: 358
הצטרף: ד' מרץ 10, 2021 2:31 am

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי ברשילא » ב' ספטמבר 30, 2024 11:51 am

רוב ככל הפיוטים במקורם נתקנו לש"ץ האומרם בקול לאזני הציבור. ורק לעיתים הציבור עונה פזמון או מענה מיוחד ידוע ומוכר.
מהסיבה הפשוטה, קודם עידן התפשטות הדפוס לא היה ביד כל אחד מחזור או סידור.
מאז התפשטות הדפוס, התחילו הציבור לומר גם את הקטעים של החזן, וכך הפכו כולם יחד לחזנים דגולים בעיני עצמם כל אחד על כסאו ומקלו (ראו מה קורה בבתי הכנסת בקדושת מוסף...) וכך התמוסס תפקידו ומעמדו של הש"ץ כמעט לגמרי (אצל הספרדים עוד נשאר זכר, החזן אומר את כל התפילה מילה במילה בקול רם). ולמעשה כמעט מתייתר. חוץ מקדיש וברכו, וחזרת הש"ץ (ואולי גם "ה' אלקיכם אמת") אפשר להסתפק בדפיקה על הסטנדר לסימן שאפשר להמשיך הלאה... ("אמן" על ברכות ק"ש אפשר לענות על ברכת החבר המתחזן מאחור...)
ויותר מכך, פיוטים מסויימים אף השתבשו לגמרי ויצאו מהבנתם ומהקשרם - כגון "וכל מאמינים".

אור עולם
הודעות: 1443
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי אור עולם » ב' ספטמבר 30, 2024 1:42 pm

כדכד כתב:גם סליחות ליום כיפור קטן נראה שנוסדו שרק הש"ץ יאמרם (לפחות אחת מהן שבה הוא מתנצל על זה שלקחו כבד פה וערל שפה).

שלא לדבר ע"ז שנוסדו ליום כיפור גדול...

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' ספטמבר 30, 2024 1:53 pm

לגבי "קידמנוך תחילה", אולי הכוונה שלא חיכינו עד ליום הדין עצמו, ולתחילת עשרת ימי תשובה, ולר"ה/יוכ"פ שהוא "יום בואך" [כמדרש שמביא הטור בסימן תקפא], ואף לא לעשי"ת שהוא זמן "דרשו ה' בהימצאו" [= כשכבר הגיע והוא מצוי כאן], אלא מחמת שאנו "זוחלים ורועדים מיום בואך" לכן הקדמנו אנחנו [אותך] לבוא אליך תחילה [וקיימנו רצונך "שובו אליי ואשובה אליכם"], ופתחנו ברינה ["קומי רוני בלילה לראש אשמורות", שהביאו על בקשת האשמורות, ועיי"ש באב"ע ועוד ש"רוני" כולל גם הרמת קול נהי, והרי בזה עוסק הפסוק באיכה שם] ותפילה עוד לפני ראש השנה ועשי"ת. וזהו "דרוש נא דורשיך בדורשם פניך" - לפני שהגיעו ימי "דרשו ה' בהימצאו" [שאז הוא מגיע תחילה ורק אז דורשים אותו].

ואף שלכאורה לזה היה אפשר להסתפק במילה "קידמנוך", אבל מילה זו אינה חד-משמעית ויתכן שכוונתה להקבלת פניו של המגיע - כשהוא מגיע. ולא בהקדמה ממש. לכן כתב "תחילה" דהיינו יצאנו אנו לקראתך עוד קודם שיצאת אתה אלינו.
[ומלבד זאת הפייטן רוצה להשלים החרוז ולכן כופל גם עניין אחד בשתי מילים, כל שכן הכא כשאנו כפל, אלא הדגשה: קידמנוך אנו תחילה, לפני שקידמת אתה לבוא אלינו].

ובס"ד הדברים תואמים ומשלימים למה שעסקנו באשכול הסמוך. ואדרבה, במה שנכתב שם מבואר ביותר ויותר ההדגשה "קידמנוך תחילה", כְמנהג שלנו, שהוספנו מדילן [ואכן מתאים מאד שהמקום לאומרה הוא בסליחות הראשונות, שהוא פתיחת/ראשית הזמן שהקדמנו מדילן לפני ר"ה].

כדכד
הודעות: 8856
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: סליחת ''במוצאי מנוחה''

הודעהעל ידי כדכד » ב' ספטמבר 30, 2024 4:16 pm

אור עולם כתב:
כדכד כתב:גם סליחות ליום כיפור קטן נראה שנוסדו שרק הש"ץ יאמרם (לפחות אחת מהן שבה הוא מתנצל על זה שלקחו כבד פה וערל שפה).

שלא לדבר ע"ז שנוסדו ליום כיפור גדול...

גם זה נכון
אבל לא זה היה הנושא


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 76 אורחים