מה שנכון נכון כתב:אילולי הלימוד מ'והתעלמת' היינו מחייבים את הזקן להשיב אבידה, ולא היינו אומרים שאסור לו מסברא לבזות את כבוד תורתו, ולכה"פ שב וא"ת, כי כשיש עליו מצוה חיובית אין ביזוי. [אין על הזקן חיוב לשלם, רק לפמה"ד].
וז"ל הרא"ש "כיון שפטרה תורה את הזקן שאין לו לזלזל בכבודו איסור הוא לגבי דידיה שמזלזל לכבוד תורה במקום שאין חייב".
אבל באנקטינהו ניגרי שגרם להזיקה ולהרחיקה מן העיר, או שכבר נתחייב בהשבה (למר כדא"ל וכו'), אינו פטור, וממילא אינו מבזה.
תודה רבה על התשובה הנפלאה.א. שכחתי לכתוב בהודעה הראשונה שאני מחפש גם ובעיקר האם מישהו דיבר על זה.
ב. זה ודאי שכל הלימוד הוא אחרי שפטרה תורה את הזקן אך לכאורה עדיין אפשר לשאול(לאו דווקא על הרא"ש אלא לכו"ע) למה צריך ללימוד מיוחד של התורה הרי ממילא אמור להיות פטור משום עשה של כבוד התורה אלא אם כן לשיטת הרמב"ם ודעימיה שהשבת אבידה הווי עשה ולא תעשה וממילא פשיטא שאין העשה דכבוד תודה דוחה)
ג.לדברי כבודו הרי לשיטת הרא"ש באיבעיא של מצאה בשדה לצד שיהיה חייב הרי ממילא התורה לא פטרה אותו משום כבודו ואם כן הוא ספק אחד (ולא כמו שהיה נראה לומר לכאורה בדבריו שיש פה ודאי כבוד התורה מול ספק השבת אבידה.יכול מאוד להיות שאני טועה)