השבת האחרונה של השנה

[אבישי פרי]

מי מכיר ציטוטים ממוקדים שעוסקים בחשיבותה של השב האחרונה של השנה?

[חיימשה]

ישמח ישראל. כמו שאדם אוחז בקצה המטה ומרים את כולו. ציטוט מזיכרון.

[כדכד]

נדמה לי כעין זה גם בשפת אמת לפ' נצבים

[יוסף חיים אוהב ציון]

ישמח ישראל. כמו שאדם אוחז בקצה המטה ומרים את כולו. ציטוט מזיכרון.

ספר ישמח ישראל - פרשת נצבים וילך
והנה כל שבת ושבת היא הכנה הראשונה שיוכל לקבל שבת הבא בקדושתו הגדולה ע"י הכנה דרבה בששת ימי המעשה, היינו ע"י מה ששומר שבת כדת זוכה להרגיש האור נועם מיקרת קדושת זיו הש"ק, וקדושה זו גורם לו שיכין א"ע בקדושה בששת ימי המעשה הבאים בקדושה וטהרה, ועי"ז זוכה לקבל פני שבת הבא, וכמש"נ (שמות ל"א, ט"ז) ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת, היינו ע"י הכנתם שישמרו שבת בקדושתו יזכו לעשות את השבת הבא, להרגיש בו אור פני מלך חיים. והנה שבת זה שהוא שבת האחרון מהשנה שעברה, הוא נעוץ סופו בתחלתו, וע"י שמירתו בקדושה ובטהרה נוכל לתקן את כל מה שפגמנו בכל שבתות השנה שעברו, שאמרו צדיקים הקדמונים זצ"ל כאשר אם ירים איש את קצה המטה יתרומם כל המטה, כן כאשר יתקן איש ביום האחרון יתוקן כל הזמן, וזהו מ"ש (בתדב"א פ"א) ימים יוצרו ולו אחד בהם (תהלים קל"ט, ט"ז) זה יום השבת, ודרש מלת אחד כטעם אחד העם (בראשית כ"ו, י') יום המיוחד שבימים, והוא הש"ק, ויום אחד בשנה חשוב שנה (ר"ה ב' ע"ב), ר"ל יום אחד זה השבת קודש ההוא מחשיב לדבר חשוב כל השנה כולה, וע"י שמקיים ומקדש השבת כראוי זוכה להכנעה יתירה, ואחרי צאת השבת קודש שמשים אל לבו שהי' לו יקרת נפש ולא הי' מרגיש ע"ע, כמו"ש (שמות ל"א, י"ז) שבת וינפש ואמרו ז"ל (ביצה ט"ז.) כיון ששבת ווי אבדה נפש, ע"י מה ששבת ביום השביעי כראוי נודע לו וי נפש, שמשים אל לבו שפל מצבו שהי' לו נפש היתירה שהיא דעת השלם ולא פעל כלל, והכנעה זו היא הכנה לשבת הבעל"ט, שהוא יום הדין הבעל"ט, שנזכה לפתוח את פינו בתפלות ותחנונים ביום הדין ויוציא "כאור משפטינו [בל"א עס זאל לעכטיג ווערען]. באור פניך תבהיקם (זמר כל מקדש) ר"ל לצורה העליונה, ע"ד בצלם אלקים עשה את האדם (בראשית ט', ו'), ויזכה לרחמים ולאור פנים, לאור משפט, ע"ד שאחז"ל (ויק"ר כ"א, ג') אורי בר"ה, ועי"ז אנו מבקשים אח"כ לישועה, ע"ד דחז"ל (שם) וישעי ביוה"כ, ר"ל שנדע מה לבקש, ולהתפלל על רעיונות טובות, ולהפוך הדינים לרחמים

[בוצינא]

כללו של דבר הכל הולך אחר החתום (ברכות יב)

והגאון הרב אליהו לאפיאן זצוק"ל אמר בשיחה מוסרית (לב אליהו ג', עמוד שכ"ג)
ידוע מה שאמרו חז"ל 'שאם בא לו לאדם אורח נכבד, עושים סעודה לכבדו עם בשר ודגים, אבל כשהאורח שוהה שנה שלימה אצל מארחו, ודאי אינו עושה לו סעודה עם בשר, והרי הוא נותן לו לאכול גם קטניות, אבל כשמגיע עת הפרידה שהאורח נוסע, עושים לו שוב סעודה גדולה.
וכן לגבי שבת האחרונה של השנה, אם אמנם לא כבדנו כל שבתות השנה כראוי, אבל לפחות שבת זה האחרון שיוצא ונפרד מאתנו, צריך לכבדו ביותר'.

[לענין]

אאל"ט רבי שריה דבליצקי היה מחמיר בשבת זו לא לשטוף כלים.

[יוסף בניהו]

מה הביאור בהנהגה זו

[יוסף חיים אוהב ציון]

מה הביאור בהנהגה זו

הובא בספרים להחמיר בשבת זו גם במה שסובר שמותר כגון פתיחת בקבוקים וכדו'. ודמי לפת נכרי בעשי"ת.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כללו של דבר הכל הולך אחר החתום (ברכות יב)

והגאון הרב אליהו לאפיאן זצוק"ל אמר בשיחה מוסרית (לב אליהו ג', עמוד שכ"ג)
ידוע מה שאמרו חז"ל 'שאם בא לו לאדם אורח נכבד, עושים סעודה לכבדו עם בשר ודגים, אבל כשהאורח שוהה שנה שלימה אצל מארחו, ודאי אינו עושה לו סעודה עם בשר, והרי הוא נותן לו לאכול גם קטניות, אבל כשמגיע עת הפרידה שהאורח נוסע, עושים לו שוב סעודה גדולה.
וכן לגבי שבת האחרונה של השנה, אם אמנם לא כבדנו כל שבתות השנה כראוי, אבל לפחות שבת זה האחרון שיוצא ונפרד מאתנו, צריך לכבדו ביותר'.

כונתו כבוד גשמי?

[כדכד]

מה הביאור בהנהגה זו

הובא בספרים להחמיר בשבת זו גם במה שסובר שמותר כגון פתיחת בקבוקים וכדו'. ודמי לפת נכרי בעשי"ת.

לא דמי כי פת נכרי מדינא אסור ויש שסברו להקל ובעשי"ת יש להחמיר אבל פתיחת בקבוקים היא מחלוקת בהלכה ומי שסובר שמותר לא סובר שיש בזה בעיה ואין ענין להחמיר בזה

[עזריאל ברגר]

אאל"ט רבי שריה דבליצקי היה מחמיר בשבת זו לא לשטוף כלים.

מהי הבעיה בשטיפת כלים בשבת?

[חיימשה]

כללו של דבר הכל הולך אחר החתום (ברכות יב)

והגאון הרב אליהו לאפיאן זצוק"ל אמר בשיחה מוסרית (לב אליהו ג', עמוד שכ"ג)
ידוע מה שאמרו חז"ל 'שאם בא לו לאדם אורח נכבד, עושים סעודה לכבדו עם בשר ודגים, אבל כשהאורח שוהה שנה שלימה אצל מארחו, ודאי אינו עושה לו סעודה עם בשר, והרי הוא נותן לו לאכול גם קטניות, אבל כשמגיע עת הפרידה שהאורח נוסע, עושים לו שוב סעודה גדולה.
וכן לגבי שבת האחרונה של השנה, אם אמנם לא כבדנו כל שבתות השנה כראוי, אבל לפחות שבת זה האחרון שיוצא ונפרד מאתנו, צריך לכבדו ביותר'.

כונתו כבוד גשמי?

איזה היכי תמצי יש שיהודי יכבד את השבת וזה יהיה גשמי?

[ארזי ביתר]

אפשר לכבד את השבת בכמה שעות לימוד ובתפילות לוהטות, ואפשר לכבד את השבת בכמה וכמה סוגי מטעמים. כמובן שאפשר לקיים שניהם [בשום שכל לא להרבות באכילה שלא תיפול עליו שינה...], אבל זהו ההבדל בין כבוד גשמי לכבוד רוחני.

הן אמת שידוע מספרים שגם הכבוד הגשמי במיני מטעמים חשוב מאוד בשב"ק, אך ודאי שיש אופנים יותר נכבדים.

[אמיר כרמי]

אאל"ט רבי שריה דבליצקי היה מחמיר בשבת זו לא לשטוף כלים.

הוא נהג כן בשבת שבעשי"ת וכמו שנהגו להחמיר בפת עכו"ם ועוד. החומרה נובעת משיטת אחד הפוסקים (אוהל מועד) הסובר שאסור לשטוף כלים בשבת והרב הקפיד לשטוף בעצמו את הכלים במוצאי שבת לפני שיבואו הנכדות.

[עזריאל ברגר]

יישר כח הרב אמיר כרמי.
עכשיו הבנתי שמדובר כאשר יש כלים נוספים שאפשר להשתמש בהם.

[אמיר כרמי]

אאל"ט רבי שריה דבליצקי היה מחמיר בשבת זו לא לשטוף כלים.

הוא נהג כן בשבת שבעשי"ת וכמו שנהגו להחמיר בפת עכו"ם ועוד. החומרה נובעת משיטת אחד הפוסקים (אוהל מועד) הסובר שאסור לשטוף כלים בשבת והרב הקפיד לשטוף בעצמו את הכלים במוצאי שבת לפני שיבואו הנכדות.

ובכלל כשדנים על שבת אחרונה של השנה או שבוע אחרון של השנה אפשר להעמיד את זה בשבוע שלפני ראש השנה ובשבוע שאחר ראש השנה היינו עשי"ת כידוע

[יוסף חיים אוהב ציון]

כללו של דבר הכל הולך אחר החתום (ברכות יב)

והגאון הרב אליהו לאפיאן זצוק"ל אמר בשיחה מוסרית (לב אליהו ג', עמוד שכ"ג)
ידוע מה שאמרו חז"ל 'שאם בא לו לאדם אורח נכבד, עושים סעודה לכבדו עם בשר ודגים, אבל כשהאורח שוהה שנה שלימה אצל מארחו, ודאי אינו עושה לו סעודה עם בשר, והרי הוא נותן לו לאכול גם קטניות, אבל כשמגיע עת הפרידה שהאורח נוסע, עושים לו שוב סעודה גדולה.
וכן לגבי שבת האחרונה של השנה, אם אמנם לא כבדנו כל שבתות השנה כראוי, אבל לפחות שבת זה האחרון שיוצא ונפרד מאתנו, צריך לכבדו ביותר'.

כונתו כבוד גשמי?

איזה היכי תמצי יש שיהודי יכבד את השבת וזה יהיה גשמי?

אכילת חמין

[בוצינא]

בן איש חי בפרשת נצבים:
ויזהרו בתפלת מנחה של ערב ראש השנה, כי היא תפלת האחרונה.

[לבי במערב]

וראה הנסמן ב'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' נד־נה.

[כדכד]

יישר כח הרב אמיר כרמי.
עכשיו הבנתי שמדובר כאשר יש כלים נוספים שאפשר להשתמש בהם.

בכה"ג לא אסור מדינא לשטוף?

[חיימשה]

אפשר לכבד את השבת בכמה שעות לימוד ובתפילות לוהטות, ואפשר לכבד את השבת בכמה וכמה סוגי מטעמים. כמובן שאפשר לקיים שניהם [בשום שכל לא להרבות באכילה שלא תיפול עליו שינה...], אבל זהו ההבדל בין כבוד גשמי לכבוד רוחני.

הן אמת שידוע מספרים שגם הכבוד הגשמי במיני מטעמים חשוב מאוד בשב"ק, אך ודאי שיש אופנים יותר נכבדים.

מה נכבד היהודי שכל שעות השבת שלו קדש! ולמותר להאריך בזה.
אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
המענג את השבת זוכה לנחלה בלי מצרים, שומרי שבת וקוראי עונג פי' המענגים את השבת במאכל ובמשתה, מקדשי שביעי - פי' מקדשים על היין ולובשים בגדים נאים, ויברך את יום השביעי היינו בתבשיל שבת, וידועים דברי רש''י על נשמה יתירה.
וע''כ לענ''ד אין מקום לכנות את זה 'כבוד גשמי', ולהעמיד את זה כמשהו נחות דרגה, עד שתישאל השאלה אם להדר בכבוד שבת הכוונה לכבוד גשמי.

[לבי במערב]

בכה"ג לא אסור מדינא לשטוף?

ומותר לשטוף אפילו יש לו כלים אחרים לאכול מהם - שו"ת משנה הלכות ח"ג סי' מ; וראה בשו"ת מחזה אליהו סי' סב, ג. וע"ע ערוה"ש סי' שכג סעי' ז ומנחת שבת סי' פ ס"ק רנד, דבכה"ג אין נכון להדיחם.

[כדכד]

זה חידוש בשבילי
זכרתי שההיתר הוא דווקא כשאין לו כלים או יש לו ענין מיוחד בכלים אלו

[ארזי ביתר]

אפשר לכבד את השבת בכמה שעות לימוד ובתפילות לוהטות, ואפשר לכבד את השבת בכמה וכמה סוגי מטעמים. כמובן שאפשר לקיים שניהם [בשום שכל לא להרבות באכילה שלא תיפול עליו שינה...], אבל זהו ההבדל בין כבוד גשמי לכבוד רוחני.

הן אמת שידוע מספרים שגם הכבוד הגשמי במיני מטעמים חשוב מאוד בשב"ק, אך ודאי שיש אופנים יותר נכבדים.

מה נכבד היהודי שכל שעות השבת שלו קדש! ולמותר להאריך בזה.
אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
המענג את השבת זוכה לנחלה בלי מצרים, שומרי שבת וקוראי עונג פי' המענגים את השבת במאכל ובמשתה, מקדשי שביעי - פי' מקדשים על היין ולובשים בגדים נאים, ויברך את יום השביעי היינו בתבשיל שבת, וידועים דברי רש''י על נשמה יתירה.
וע''כ לענ''ד אין מקום לכנות את זה 'כבוד גשמי', ולהעמיד את זה כמשהו נחות דרגה, עד שתישאל השאלה אם להדר בכבוד שבת הכוונה לכבוד גשמי.

כמה צדיקים עוררו לדייק בלשון חז"ל, המענג את השבת, ולא המענג את גופו בשבת...

[חיימשה]

הן אמת שידוע מספרים שגם הכבוד הגשמי במיני מטעמים חשוב מאוד בשב"ק, אך ודאי שיש אופנים יותר נכבדים.[/quote]
מה נכבד היהודי שכל שעות השבת שלו קדש! ולמותר להאריך בזה.
אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
המענג את השבת זוכה לנחלה בלי מצרים, שומרי שבת וקוראי עונג פי' המענגים את השבת במאכל ובמשתה, מקדשי שביעי - פי' מקדשים על היין ולובשים בגדים נאים, ויברך את יום השביעי היינו בתבשיל שבת, וידועים דברי רש''י על נשמה יתירה.
וע''כ לענ''ד אין מקום לכנות את זה 'כבוד גשמי', ולהעמיד את זה כמשהו נחות דרגה, עד שתישאל השאלה אם להדר בכבוד שבת הכוונה לכבוד גשמי.[/quote]
כמה צדיקים עוררו לדייק בלשון חז"ל, המענג את השבת, ולא המענג את גופו בשבת...[/quote]
הכל טוב ויפה בשביל לחזק ולרומם יותר את צורת ההנהגה בשבת קדש.
למעשה אין חולק שמי שמוסיף נתח של בקר לחמין של שבת, עליו נאמר שנותנים לו נחלה בלי מצרים, ואין מקום להעמיד את זה כטפל.

יצא לי לאחרונה לבקר בבית אברך רציני, וראיתי שמדליק נרות שבת בנריות פח, כל נרית ע''ג נרית הפוכה...
מכיון שראיתי כמה חפצים בבית שלא נראה שהוא נזקק לפת לחם, לענ''ד זהו חילול כבוד השבת!