ניגון חסידי ווארקא אלכסנדר עתיק [באידיש], ביאור הדברים

[אראל]

הניגון הזה היה מושר בקרב חסידי ווארקא אמשינאוו ואלכסנדר בפולין, תנועה מתוקה, יורדת לחדרי בטן ומעוררת הלב

המילים ביודיש,
מי מסביר פשר הדברים, ומראי מקומות בספרי חסידות [לכאו' מן ספר ישמח ישראל או מקו"א בתורת ווארקא] להרעיון המתבטא מן הניגון?,

תרגום המילים ללה"ק:
"יהודי הולך על אבנים חלקלקות, נופל ושובר עצמותיו, עד שמגיע ל[הרבי] בווארקא, ומתחזק...
אף שלא התפלל ולא למד, העיקר שלא ניאץ הבורא עולם!"
"נישט געדאוונט נישט געלערנט נאר דעם בורא עולם נישט דערצערנט"

[מהקלטה, ניגוני חסידי ווארקא ואמשינאוו שי"ל ע"י ר' פנחס ביכלר]

05 - Nisht Fargessen.mp3

(5.95 MiB) הורד 561 פעמים

ועוד גירסא, קצת יותר מסולסל מהראשונה [ויפה ממנה], מהדיסק 'ניגוני בית אלכסנדר א'

05-נישט געדאוונט.mp3

(6.45 MiB) הורד 606 פעמים

[סגי נהור]

חסרה השורה האחרונה: יא געשלאפן, יא געגעסן, אבי דעם בורא עולם נישט פארגעסן.

לא הבנתי איזה רעיון אתה מחפש בספרים (?!). הרעיון נשמע לי פשוט מאוד: [אמנם] לא למדנו ולא התפללנו, אבל [לפחות] את בורא העולם לא הכעסנו. [אמנם] אכלנו וישנו, אבל [לפחות] את בורא העולם לא שכחנו.

[אראל]

חסרה השורה האחרונה: יא געשלאפן, יא געגעסן, אבי דעם בורא עולם נישט פארגעסן.

לא הבנתי איזה רעיון אתה מחפש בספרים (?!). הרעיון נשמע לי פשוט מאוד: [אמנם] לא למדנו ולא התפללנו, אבל [לפחות] את בורא העולם לא הכעסנו. [אמנם] אכלנו וישנו, אבל [לפחות] את בורא העולם לא שכחנו.

אם לא לומדים ולא מתפללים, לא מכעיסים את הבורא עולם?
אלא א"כ יתפרש ככה, כעין 'התנצלות', אף שלא הצלחנו ללמוד או להתפלל כראוי, עם כל זאת לא עברנו על מצות השי"ת במזיד חלילה, כי לא להכעיסו ית' נתכוונו, ואף שהלכנו אחר תאות נפשינו, לאכול ולישון, אבל שמו ית' לא שכחנו.

כונתי למצוא רעיונות כאלה בספרי תורת ווארקא

[הפצת המעיינות]

אם לא לומדים ולא מתפללים, לא מכעיסים את הבורא עולם?

הכוונה "לא הכעסנו" היינו לסוג הדברים שנאמר עליהם בתורה שמכעיסים את הבורא יותר מדברים אחרים שלפחות בהם לא נכשלנו

[אראל]

הבנתי כאן איזה 'נקודה' חסידית עמוקה, שלמדו בווארקא.....
תנועה של ניגון היוצא מעומק הנפש והלב... לא זכינו ללמוד ולהתפלל כראוי..., אבל את הבוי"ת לא הכעסנו..

בבחי' ואפילו בתוך ההסתרה וכו'..., גם שם נמצא השי"ת

רק תקוה ושמחה בכל מצב בדרגה הרוחני [הספה"ק ישמח ישראל מלא מזה]

[סגי נהור]

נקודה חסידית עמוקה ודאי יש כאן. אני הבנתי שהכוונה היא - חמור הייתי וחמור נשארתי, אבל כיוון שהייתי בווארקא, את הקב"ה כבר איני שוכח.
נראה שהכל הולך אל מקום אחד.

[פילווישוק]

הרב אראל שליט"א,

ברוך תהיה לה' על העלאת הניגון המופלא!! שמעתי שהיו שרים מילים אלו בבית המדרש של פרשיסחא, אך לראשונה שמעתי את הניגון, והוא חודר לעצמות!!

יש לי זכרון עמום שאולי היה זה בספר 'חודו של מחט' של מוקטובסקי [כי טוב], ואולי במקום אחר, שהיה ניגון קדום שהיו שרים 'געלערנט, געדאווענט, און בורא עולם נישט דערצערט', ובפשיסחא הפכו לנישט געלערנט וכו'.

ולעניין ביאור המילים, לפי קט הבנתי נראה:

ההקדמה מתארת יהודי המתאמץ בעבודת ה', אבל ער קריכט אויף גלייכער ווענט, נופל ושובר שוב ושוב את עצמותיו. הכוונה, שכאשר הוא לומד ומתפלל - הוא נכשל בגאווה וזחיחות הדעת, כאשר הוא מתייאש מעצמו, הוא נקלע לעצבות ותאוות, אוכל וישן, ושוב מרגיש מרוחק וחוזר חלילה, יארן יארן.

עד שסוף סוף הוא מגיע לווארקא - שם מלמדים אותו את היסוד מכבשונה של פרשיסחא: תפסיק לחפש את ההצלחות שלך, אף אחד לא צריך את התורה שלך ולא את התפילה שלך, מבקשים ממך דבר אחד: אל תצער את הרבש"ע!

ואיך עושים את זה? כמובן על ידי תורה ותפילה, שבלי זה בוודאי שאתה מצער אותו ית'... אלא שכאשר התורה והתפילה לא נעשים 'לגרמיה', אלא כדי שלא לצער אותו ית' - אין מקום להיכשל בגאות...

כך גם בעסקי עוה"ז, אם תמשיך לחפש הצלחות, שוב ושוב תיפול בעצבות, ומתוך כך בתאוות. אלא הגישה תהיה: תאכל, תישן, תהנה, אבל בו זמנית תהיה דבוק ברבש"ע, אל תשכח ממנו לרגע!

ושוב, ייש"כ גדול על העלאת הניגון.

[בקרו טלה]

יש לי זכרון עמום שאולי היה זה בספר 'חודו של מחט' של מוקטובסקי [כי טוב], ואולי במקום אחר, שהיה ניגון קדום שהיו שרים 'געלערנט, געדאווענט, און בורא עולם נישט דערצערט', ובפשיסחא הפכו לנישט געלערנט וכו'.

שיח שרפי קודש - ענוה והכנעה
פעם אחת בעת החתונה אמר הבדחן בזה"ל גידאווינט און גילערינט און גאט געדינט, וזמר אחריו הרה"ק ר"מ מווארקי זצללה"ה בניגון הידוע נישט גידאווינט און נישט גילערינט און גאט נישט דערצערינט

הרבי הקדוש מאוטוואצק.png (20.61 KiB) נצפה 5973 פעמים

עוד נשאר ל"ע ול"ע הגליון חלק ע"כ אביא

באהלי צדיקים - ווארקא.png (58.67 KiB) נצפה 6159 פעמים

[יתר10]

מעניין שהתנועה ששרים בה 'יא געגעסן' וכו', דומה קצת בהתחלה להניגון החבד"י 'עסן עסט זיך' וכו'.

[מקדש מלך]

המנגינה הזו שימשה משך דורות בוורקא כלחן עבור השיר "יצווה צור חסדו קהילותיו" בסעודה שלישית.
מעניין האם החיבור למילים שהובאו באשכול הינו מקורי או משהו חדש יחסית.

[איש_ספר]

הרב אראל

ניגון מופלא! יש"כ!

[גם כי אלך]

הרב אראל שליט"א,

ברוך תהיה לה' על העלאת הניגון המופלא!! שמעתי שהיו שרים מילים אלו בבית המדרש של פרשיסחא, אך לראשונה שמעתי את הניגון, והוא חודר לעצמות!!

יש לי זכרון עמום שאולי היה זה בספר 'חודו של מחט' של מוקטובסקי [כי טוב], ואולי במקום אחר, שהיה ניגון קדום שהיו שרים 'געלערנט, געדאווענט, און בורא עולם נישט דערצערט', ובפשיסחא הפכו לנישט געלערנט וכו'.

ולעניין ביאור המילים, לפי קט הבנתי נראה:

ההקדמה מתארת יהודי המתאמץ בעבודת ה', אבל ער קריכט אויף גלייכער ווענט, נופל ושובר שוב ושוב את עצמותיו. הכוונה, שכאשר הוא לומד ומתפלל - הוא נכשל בגאווה וזחיחות הדעת, כאשר הוא מתייאש מעצמו, הוא נקלע לעצבות ותאוות, אוכל וישן, ושוב מרגיש מרוחק וחוזר חלילה, יארן יארן.

עד שסוף סוף הוא מגיע לווארקא - שם מלמדים אותו את היסוד מכבשונה של פרשיסחא: תפסיק לחפש את ההצלחות שלך, אף אחד לא צריך את התורה שלך ולא את התפילה שלך, מבקשים ממך דבר אחד: אל תצער את הרבש"ע!

ואיך עושים את זה? כמובן על ידי תורה ותפילה, שבלי זה בוודאי שאתה מצער אותו ית'... אלא שכאשר התורה והתפילה לא נעשים 'לגרמיה', אלא כדי שלא לצער אותו ית' - אין מקום להיכשל בגאות...

כך גם בעסקי עוה"ז, אם תמשיך לחפש הצלחות, שוב ושוב תיפול בעצבות, ומתוך כך בתאוות. אלא הגישה תהיה: תאכל, תישן, תהנה, אבל בו זמנית תהיה דבוק ברבש"ע, אל תשכח ממנו לרגע!

ושוב, ייש"כ גדול על העלאת הניגון.

מתוק ונפלא!

[גל של אגוזים]

ניגון זה שרים עד היום הזה באמשינוב ובהרבה בתי חסידים פולניים שיש להם שורש או ענף בווארקא.

ייש"כ הרב אראל על העלאת הניגון והנושא. יש ג"כ דיסק 'ניגוני ווארקא' שבו שרים ג"כ תנועה זו. (עכשיו שמתי לב שזה אותו משורר של 'ניגוני בית אלכסנדר' שהועלה).

[אראל]

יש לי זכרון עמום שאולי היה זה בספר 'חודו של מחט' של מוקטובסקי [כי טוב], ואולי במקום אחר, שהיה ניגון קדום שהיו שרים 'געלערנט, געדאווענט, און בורא עולם נישט דערצערט', ובפשיסחא הפכו לנישט געלערנט וכו'.

שיח שרפי קודש - ענוה והכנעה
פעם אחת בעת החתונה אמר הבדחן בזה"ל גידאווינט און גילערינט און גאט געדינט, וזמר אחריו הרה"ק ר"מ מווארקי זצללה"ה בניגון הידוע נישט גידאווינט און נישט גילערינט און גאט נישט דערצערינט

ואיידי שהעלית התוים על הניגון, אוסיף שנית ידי להעלות כאן ניגון ווארקא עתיק יומין נוסף, 'דינען דינען',
אשר נרשמו באותו דף שהעלית, שחיברו הה"ק ר' מענדעלע ווארקער זצ"ל
ניגון מלא רגש ומעורר הלב לעבודתו ית' [לקוח מהדיסק 'א ניגון אין אלכסנדר'], בטעם של פעם!

המילים באידיש:
אוי דינען דינען, דינען דינען, מיר מוזן דינען מיר דארפן דינען, מיר וועט אים דינען, דינען דעם לעבעדיגן גאט!

ויהי לרצון לפני אדון כל

02 דינען.mp3

(10.67 MiB) הורד 349 פעמים

[סגי נהור]

המילים באידיש:
אוי דינען דינען, דינען דינען, מיר מוזן דינען מיר דארפן דינען, מיר וועט אים דינען, דינען דעם לעבעדיגן גאט!

02 דינען.mp3

יש לתקן: מ'דארף אים דינען, מ'וועט אים דינען, מ'מוז אים דינען.
יש"כ על הניגונים היפים.

[נוטר הכרמים]

צפרא טבא.

ג"א מצטרף להודאה להרב אראל שיחי' על העלאת הניגונים הנוגעים ללב.

[חבר פורום אוצר החכמה]

בא וראה שלא כלבבות הראשונים לבבות האחרונים

[אראל]

היות שנשאלתי ע"ז באישי
האלבום המלאה הנ"ל 'א ניגוןן אין אלכסנדר' יצא לאור ע"י ר' אברהם מושקוביץ ור' יצחק שור, בשנת תשס"ו לפ"ק בערך, [וחלקים נוספים בשנת תשס"ט תש"ע]
לכבוד שמחת נישואי בן האדמו"ר מאלכסנדר
חיפשתי איפה ניתן לקנותו כהיום, ולא מצאתי לע"ע

האלבום המלאה 'ניגוני ווארקא אמשינאוו' שי"ל ע"י ר' פנחס ביכלר, אפשר לקנות כאן במחיר של עשרים שקל:
https://galpaz.ecwid.com/search?keyword ... 7%93%D7%A8