למה אין בשמונה עשרה בקשה על נחת מהילדים?

[עזריאל ברגר]

כמדומה שאחת הפעמים היחידות ממש שבהם מתפלל אדם במפורש על ילדיו היא בתפלה הנאמרת בשלושה רגלים בעת פתיחת הארון ("וזכני ואת אשתי ובני ובנותי וכו'")

לא כל קהילות ישראל נהגו לומר תפילה זו.

אבל יש דבר שכל קהילות ישראל (הידועות לי) אומרות, ובברכה: "ונהיה אנחנו וצאצאינו ... יודעי שמך ולומדי תורתך".

אגב, בנוסח "ואת אשתי ובני ובנותי" נלפענ"ד שרווקים מדלגים אותו לגמרי, ועד"ז מי שאין לו בן לא יאמר ובני וכו'.

[ע. התשבי]

אם ארצך זה כל העולם, אז מה זה "ושכננו בנאות ארצך" [כגרסת הרמב"ם]?

פשיטא שאין הפי' שתזכנו לעלות לאר"י, שאם כן מקומו בברכת קיבוץ גלויות שלאחריה.

[ע. התשבי]

כמדומה שאחת הפעמים היחידות ממש שבהם מתפלל אדם במפורש על ילדיו היא בתפלה הנאמרת בשלושה רגלים בעת פתיחת הארון ("וזכני ואת אשתי ובני ובנותי וכו'")

ולהעיר גם מנוסח 'בריך שמיה' (לחלק מהנוסחים) שמובא בו (בסוגריים) "ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך".
(ומעניין ששתי בקשות אלו הם דווקא בפתיחת הארון).

[ישא ברכה]

לא הבנתי את השאלה.
נוסח התפילה שתיקנו מיועד על מה ששייך לכל אדם בכל מצב.
צרכים אישיים כל אחד יכול להוסיף כאוות נפשו.

התמדת הבריאות זה דבר שנצרך כל הזמן, כנ"ל פרנסה, (גם נער שסמוך על שולחן אביו צריך שתהיה ברכה. ובאמת הברכה היא בצורה כללית מאד ולא על הצלחה פרטית של האדם). אבל נחת מהילדים, זה שייך למי שיש ילדים, אבל לא לכולם, ולא מתאים לתקן על כך ברכה כללית.

[צביב]

לא הבנתי את השאלה, ( והקדימני הרב ישא ברכה ורוב מילותי כתובים אצלו)
מהי נחת מהילדים, כל הבקשות בלשון רבים,
ומבקש לבניו ( עם כל ישראל) דעת, תורה, מחילה, גאולה, רפואה,פרנסה, קיבוץ גלויות, תיקון המשפט,
שיהא חלקם עם הצדיקים, ולא עם הרשעים, ובימיהם תבנה ירושלים, תצמח הגאולה, ותתקבל התפילה,
ונכלל בזה הכל,
ןאם מבקש שהוא עצמו ירויח הנאת נחת מהילדים,
אולי התשובה שבתפילה - עבודה חושבים לעשות נחת בשמים, ולא לעצמו.

[שומע ומשמיע]

ןאם מבקש שהוא עצמו ירויח הנאת נחת מהילדים,
אולי התשובה שבתפילה - עבודה חושבים לעשות נחת בשמים, ולא לעצמו.

וגם בתפילה לא מבקשים על מה שאני ארוויח, כשמבקשים ברכה לא מבקשים שיהיה לי הנאה בברכה וכו'.

[צביב]

ןאם מבקש שהוא עצמו ירויח הנאת נחת מהילדים,
אולי התשובה שבתפילה - עבודה חושבים לעשות נחת בשמים, ולא לעצמו.

וגם בתפילה לא מבקשים על מה שאני ארוויח, כשמבקשים ברכה לא מבקשים שיהיה לי הנאה בברכה וכו'.

נ''ל שכוונת הרב שומע ומשמיע לומר שבקשת נחת אינה שיהיה לי נחת,
אלא שאחד הפרטים בשלימות העולם הוא שיש להורים נחת מילדיהם,
וצורת התפילה לבקש שהבורא יגלה את חסדו בהשלמת כל פרטי הבריאה,
( כעין ברכת שים שלום החותמת את הברכות)



( בימות הקיץ, נ''ל שבקשת ותן ברכה כוללת גם ענין לידה והבנים, ובחורף ושבענו מטובך)

[דודי צח]

סיפר לי יהודי חשוב, שנכנס לפני כמה שנים עם אלמנה אחת לבית אדמו"ר מתולדות אהרן, והציג לו שאלה בשמה: היא מתמודדת עתה עם בנה היתום המעוכב שידוך, ובכן היא שואלת היכן תכווין בשמונה-עשרה על העניין הזה של השידוך.
מצא חן בעיני תשובת הרבי: כשמתפללת "אתה חונן לאדם דעת" תכוין על השידוך, כשאומרת "השיבנו אבינו לתורתך" תכוין על השידוך, כשאומרת "ראה נא בעניינו" תכוין על כך, באמרה "רפאינו" תכוין על הבן, באמרה "ברך עלינו את השנה הזאת" תכוין מאוד על השידוך וכו' וכו'....
בקיצור, מה שיושב לך על הלב, נמצא בכל הברכות.

לכאורה אמר כן לעודד את נפש האלמנה, שתמצא עצמה מבטאת את צרתה ודמעותיה בכל ברכה שהיא.

אך גם בפשטות לפי דברי הרמב"ם הידועים כי י"ח ברכות שמו"ע הן 'אבות לכל הבקשות'. נמצא אפוא כי כל בקשותינו וצרכינו, נמצאים בהכרח בברכות שמו"ע, אלא שצריך לשום לב לאיזה 'אב' לשייך את ה'תולדה' שהוא המבוקש האקטואלי שלנו.
ולכן אין מופרך כי בקשה אחת יכולה להשתייך לכמה וכמה ברכות. כך בעת התמודדות עם בחור מבוגר הצמא לשידוך ראוי וטוב, הרי גם 'אתה חונן לאדם דעת' היא תפילה טובה בשביל ההורים, וגם 'רפאינו' ו'ראה בעניינו', כמו גם 'ברך עלינו את השנה הזאת לטובה', שכבר תישבר הצלחת המקווה... וכן הלאה.

והוסיפו לקח

[עזריאל ברגר]

כמדומה לי ששמעתי כך פעם כהוראה למעשה - להתפלל שמו"ע שלם באותה הכוונה, כשבכל ברכה מוצאים את הקשר לענין המבוקש.

[יתר10]

ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.

ברפאנו.

[עושה חדשות]

ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.

ברפאנו.

כך הבאתי לעיל ממשנת רבי אליעזר ומסידור רס"ג.

[דרומי]

בתקופה זו אני מכוון יותר ב'מתיר אסורים' (וכמובן הסמוך לו: 'רופא חולים', דהא בהא תליא)

[וגם בברכות השחר מכוון יותר ב'תצילני משכן רע .. ומחליים רעים' וד"ל]

ולמעשה הכל נכלל בבקשה 'והסר ממנו יגון ואנחה', אכי"ר

[יתר10]

ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.

ברפאנו.

כך הבאתי לעיל ממשנת רבי אליעזר ומסידור רס"ג.

ייש"כ! לא שמתי לב שענו על שאלה זו. והביאור בזה פשוט שמבקשים על רפואת כל האיברים כולל כלי ההולדה.

[בברכה המשולשת]

סיפר לי יהודי חשוב, שנכנס לפני כמה שנים עם אלמנה אחת לבית אדמו"ר מתולדות אהרן, והציג לו שאלה בשמה: היא מתמודדת עתה עם בנה היתום המעוכב שידוך, ובכן היא שואלת היכן תכווין בשמונה-עשרה על העניין הזה של השידוך.
מצא חן בעיני תשובת הרבי: כשמתפללת "אתה חונן לאדם דעת" תכוין על השידוך, כשאומרת "השיבנו אבינו לתורתך" תכוין על השידוך, כשאומרת "ראה נא בעניינו" תכוין על כך, באמרה "רפאינו" תכוין על הבן, באמרה "ברך עלינו את השנה הזאת" תכוין מאוד על השידוך וכו' וכו'....
בקיצור, מה שיושב לך על הלב, נמצא בכל הברכות.

לכאורה אמר כן לעודד את נפש האלמנה, שתמצא עצמה מבטאת את צרתה ודמעותיה בכל ברכה שהיא.

אך גם בפשטות לפי דברי הרמב"ם הידועים כי י"ח ברכות שמו"ע הן 'אבות לכל הבקשות'. נמצא אפוא כי כל בקשותינו וצרכינו, נמצאים בהכרח בברכות שמו"ע, אלא שצריך לשום לב לאיזה 'אב' לשייך את ה'תולדה' שהוא המבוקש האקטואלי שלנו.
ולכן אין מופרך כי בקשה אחת יכולה להשתייך לכמה וכמה ברכות. כך בעת התמודדות עם בחור מבוגר הצמא לשידוך ראוי וטוב, הרי גם 'אתה חונן לאדם דעת' היא תפילה טובה בשביל ההורים, וגם 'רפאינו' ו'ראה בעניינו', כמו גם 'ברך עלינו את השנה הזאת לטובה', שכבר תישבר הצלחת המקווה... וכן הלאה.

והוסיפו לקח

לעניין זה, יעויין עוד באשכול הזה:
viewtopic.php?f=50&t=51933&hilit=%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8+%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A+%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95#p642816

[עושה חדשות]

משנת רבי אליעזר פרשה יב -
ואין אתה יכול להוסיף עוד מדות אחרות על שמונה עשרה, אם פקידת העקרות כענין שנאמר ויעתר יצחק, הרי הוא בכלל רפואת חולים. ואם פרנסה כענין שנאמר ויצמא מאד ויקרא, הרי הוא בכלל ברכת השנים, וכדומה להן.

וכמעט באותם מילים בסידור רס"ג -

רס''ג.png

ראיתי כעת מי שכתב; "הסתמכות מדרש מאוחר זה ותלותו בתורת רס"ג, דבר ידוע הוא".

[ש. ספראי]

שאלתי פעם את הגרח"ק מדוע לא מבקשים ב'רפאנו' שנהיה בריאים ולא נחלה.
והשיב: זה בכלל 'הושיענו ונוושעה'.

[מגופת חבית]

סיפר לי יהודי חשוב, שנכנס לפני כמה שנים עם אלמנה אחת לבית אדמו"ר מתולדות אהרן, והציג לו שאלה בשמה: היא מתמודדת עתה עם בנה היתום המעוכב שידוך, ובכן היא שואלת היכן תכווין בשמונה-עשרה על העניין הזה של השידוך.
מצא חן בעיני תשובת הרבי: כשמתפללת "אתה חונן לאדם דעת" תכוין על השידוך, כשאומרת "השיבנו אבינו לתורתך" תכוין על השידוך, כשאומרת "ראה נא בעניינו" תכוין על כך, באמרה "רפאינו" תכוין על הבן, באמרה "ברך עלינו את השנה הזאת" תכוין מאוד על השידוך וכו' וכו'....
בקיצור, מה שיושב לך על הלב, נמצא בכל הברכות.

לכאורה אמר כן לעודד את נפש האלמנה, שתמצא עצמה מבטאת את צרתה ודמעותיה בכל ברכה שהיא.

אך גם בפשטות לפי דברי הרמב"ם הידועים כי י"ח ברכות שמו"ע הן 'אבות לכל הבקשות'. נמצא אפוא כי כל בקשותינו וצרכינו, נמצאים בהכרח בברכות שמו"ע, אלא שצריך לשום לב לאיזה 'אב' לשייך את ה'תולדה' שהוא המבוקש האקטואלי שלנו.
ולכן אין מופרך כי בקשה אחת יכולה להשתייך לכמה וכמה ברכות. כך בעת התמודדות עם בחור מבוגר הצמא לשידוך ראוי וטוב, הרי גם 'אתה חונן לאדם דעת' היא תפילה טובה בשביל ההורים, וגם 'רפאינו' ו'ראה בעניינו', כמו גם 'ברך עלינו את השנה הזאת לטובה', שכבר תישבר הצלחת המקווה... וכן הלאה.

והוסיפו לקח

לעניין זה, יעויין עוד באשכול הזה:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 95#p642816

ביערות דבש דרשה א' כ' להתפלל על שידוך בברכת שמע קולנו

[עובדיה חן]

לכאורה כנאמר לעיל תפקידינו לא לקבל "נחת" מהילדים אלא לעשות נחת רוח ליוצרנו. אם יגיע נחת הרי זה מתנה מהקב"ה אבל לא זה מטרתנו בעולם.

[ש. ספראי]

רבי גדליה אייזמן זצ"ל אמר לי לכוין בראש השנה, שמנהגינו לא לבקש בפה בקשת פרטיות, על שידוך, ב'שים שלום טובה'. אין טוב אלא אשה.