דעתן כתב:פעם קראתי ספר בשם "היהודים בתרבות הריניסאנס באיטליה" וזכור לי שהיה חכם בשם ר' בנימין דוב בער בשנת ה'רנ"ח [1497]
ר_חיים_הקטן כתב:בלקסיקון לשמות אשכנזיים של ד"ר אלכסנדר בידער כתוב שהשם "דוב" הוא בעצם תרגום של השם הגרמני/יידישי "בער". שמה כתוב שהשם Bero כבר נמצא אצל הגויים במאה ה-8, ומשם התקבל אצל היהודים (כשם חול) ומשם מתורגם ל"דוב" (כשם קודש).
תוכן כתב:תודה לכל העונים. אז בינתיים נראה שבשנות הת' התחילו לקרוא לבנים בשם דוב. לעומת זה השם בער או בערמאן קדום בהרבה לערך ר"נ שנה, מזמן המהרי"ל לפחות, אלא שאז הוא שימש כינוי לשם יששכר.
א איד כתב:תוכן כתב:תודה לכל העונים. אז בינתיים נראה שבשנות הת' התחילו לקרוא לבנים בשם דוב. לעומת זה השם בער או בערמאן קדום בהרבה לערך ר"נ שנה, מזמן המהרי"ל לפחות, אלא שאז הוא שימש כינוי לשם יששכר.
מן הסתם כתחליף ליששכר אייזל...
ר_חיים_הקטן כתב:בלקסיקון לשמות אשכנזיים של ד"ר אלכסנדר בידער כתוב שהשם "דוב" הוא בעצם תרגום של השם הגרמני/יידישי "בער".
לבי במערב כתב:'בער' אינו אלא 'דוב', ו'אייזל' אינו אלא 'חמור'.
מה פירוש דברי כת"ר?
פרנצויז כתב:לפעמים דב פירושו "זאב", דובא בקרנייהו (תענית כה.) כמדומה שהיו זאבים.
לבי במערב כתב:יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם.
אכן, וזה שורש כולם.מעיין כתב:כמה אשכולות כאן בפורום שדנו בשורש שם בער ושייכותו ליששכר . .
מעיין כתב:כמה אשכולות כאן בפורום שדנו בשורש שם בער ושייכותו ליששכר
פרנצויז כתב:לפעמים דב פירושו "זאב", דובא בקרנייהו (תענית כה.) כמדומה שהיו זאבים.
דודי צח כתב:נכתב ש'דב' מתפרש גם כזאב.
זה נכון, וההשלכה לזה נוגעת גם לכתיבת השם 'דוב' או 'דב', בכתובה ובגט. שאם זה תרגום של זאב - 'דיבא' בוודאי אין בו ו'.
דודי צח כתב:נכתב ש'דב' מתפרש גם כזאב.
זה נכון, וההשלכה לזה נוגעת גם לכתיבת השם 'דוב' או 'דב', בכתובה ובגט. שאם זה תרגום של זאב - 'דיבא' בוודאי אין בו ו'.
ולעצם הנדון יש לחדד מה מונח בשאלת פותח האשכול. שזה באמת דבר תמוה ובלתי מובן, איך עלה על הדעת לכנות בני אדם בשם חיית ה'דוב' שמוזכרת לרוב בצורה שלילית, כאלו המסורבלים בדוב וכדומה. בשלמא שאר חיות טמאות, כגון אריה - הרי יש לזה גם משמעות של גבורה. או סמל של כוח (גם זאב). אבל דוב מאן דכר שמיה. חיה מאוסה ונזכרת לגנאי.
דודי צח כתב:שאם זה תרגום של זאב - 'דיבא' בוודאי אין בו ו'.
יהודה בן יעקב כתב:פרנצויז כתב:לפעמים דב פירושו "זאב", דובא בקרנייהו (תענית כה.) כמדומה שהיו זאבים.
כ"כ רש"י סוטה מט, א ד"ה אנשי מעשה.
פרנצויז כתב:כעת ראיתי שכ"כ רש"י בתענית שם כה. ד"ה דובים: זאבים בשדות.
יהודה בן יעקב כתב:פרנצויז כתב:כעת ראיתי שכ"כ רש"י בתענית שם כה. ד"ה דובים: זאבים בשדות.
במהדו' וילנא נוספה ו' ונדפס "דובים - וזאבים בשדות". ומדברי רש"י בסוטה הנ"ל הוכחתי דזה טעות, וצ"ל כנ"ל.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים