אולי ראון לדון כדרכה של תורה בנושא העליה להר בית ה'?

[דעת נעימה]

ראיתי מאמר שבו קרא הרב ישראל אריאל לדון כדרכה של תורה בנושא.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/448230

[דעת נעימה]

לדעתי הקטנה דיון זה יכול לקרב אותנו לסנהדרין וממילא הוא נצרך מעבר לעצם הדיון בנושא חשוב זה

[קו ירוק]

דרכה של תורה היא מרב לתלמיד.
ובכן הבה ונשמע מה דעת הרב. אח"כ נדון ב(כ)דרכה של תורה..

[תוכן]

דרך התורה כבר ברורה ללא ספק כלל, אלא אם יש לו משהו לחדש, שספק רב בדבר.

[קו ירוק]

והיות ויש מי שחושב שבזה יוכל הוא להתקרב לרעיון הסנהדרין, הרי שמלכתחילה ברור למה עלה פה הנושא ומה פשרה על כותרת האשכול.
אגב, דרכה של תורה היא שיש נושאים שהם טאבו ואקסיומה.
מי שרוצה לפתוח אותם צריך בדיקה!

[לבי במערב]

כיצד יוכל 'דיון זה לקרב אותנו לסנהדרין'?!

[אבני גזית]

ראיתי מאמר שבו קרא הרב ישראל אריאל לדון כדרכה של תורה בנושא.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/448230

נטפרי לא משחרר את האתר הזה.

מה כתוב במאמר?

[דעת נעימה]

ראיתי מאמר שבו קרא הרב ישראל אריאל לדון כדרכה של תורה בנושא.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/448230

נטפרי לא משחרר את האתר הזה.

מה כתוב במאמר?

לכבוד

הרב יהושע כ"ץ שליט"א

רב העיר מעלה אדומים ת"ו

רוב שלום וברכה!

קראנו את מכתבו ובו פנייה לעולים להר בית ה' לחדול מקיום מצות התורה, האומרת "לשכנו תדרשו ובאת שמה".


כב' טוען במכתבו, שיש אלפי רבנים הסבורים כמותו, ולא פירש בשמו של אחד מהם. גם אם כב' היה מציין בשמו של רב מסוים - גדול ככל שיהא - אין בכך כדי לקבוע הלכה לדורות. בעניין זה כותב הרמב"ם: "כל מאמר שיימצא לאחד מן הגאונים ז"ל המפורסמים בהוראה, ולא נמצא עליהם ראייה ברורה... אין ראוי לנו שנסמוך על אותו מאמר! ולא נעשה בו [הלכה למעשה]! עד שתתבאר לנו סיבתו" (שו"ת הרמב"ם סימן שי).

אוזנינו כרויות לתוכן המכתב של כב', המתבסס על משל נאה מצד עצמו בעניין הרצון לחבק את המלך, אך כדי לבטל מצוות מן התורה, אין די במשל, אלא צריך להביא ראייה חותכת מן התורה, ואת זאת לא מצאנו במכתבו.

העולים להר בית ה' עולים מכוח רבבות גדולי עולם מאז משה רבינו, שציווה בסיני על בניין המקדש. בניגוד לכב' שלא ציין שמות מן האחרונים, נציין להלן כמה משמותיהם של גדולי הדורות שאנו הולכים בעקבותיהם, כגון, דוד ושלמה בוני הבית הראשון, עזרא ונחמיה בוני הבית השני, וכן רבי יוחנן בן זכאי, שאמר: "מהרה ייבנה המקדש".

כמו כן, הולכים אנו בעקבות חכמי ישראל שעלו להר הבית אחרי החורבן, והם: רבן גמליאל, רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא (ראה מכות כד, ב). כך גם בעקבות הרמב"ם ורבי יחיאל מפריז שביררו את הלכות הבניין והעבודה, ופעלו – כל אחד על פי דרכו - לחידוש העבודה במקדש. נזכיר את המשיב הגדול, הרדב"ז, שסימן באופן מדויק את התחום המותר והאסור לכניסה בהר הבית. כן הולכים אנו בעקבות מרן הרב קוק זצ"ל, שתיכנן לחדש את הסנהדרין ולהקים את "מרכז הדת" בתוככי הר הבית, כהכנה לבניין המקדש (מאמרי ראי"ה 455).

לכב' הרב כ"ץ יש קושיות על העולים להר הבית, וזכותו להקשות, ואנו כאן איננו פטורים מן החובה לתרץ את קושיותיו, ואת זאת נעשה במסגרת המוצעת להלן. אך לרבנים רבים בעם ישראל, יש גם קושיות על כב' הרב כ"ץ שליט"א, וכב' לא יוכל לצאת ידי חובה מבלי להשיב תשובה כהלכה.

כידוע לכל, כבודו זכה להיות כהן בישראל, זו זכות גדולה אך מחייבת. והכל תמהים: הכיצד זה, שביום שחרור הר הבית חל חיוב על עם ישראל להדליק נרות במנורת המקדש ולחדש את העבודה כבימי החשמונאים, ואילו כבוד הרב יחד עם שאר הכהנים והלויים נמנעים מלקיים מצוות מפורשות בתורה, ומונעים מעם ישראל מלקיים את המצוות שבמקדש? והרי מאותה שעה רובצת האחריות על כתפי הכהנים לקיום העבודה על גבי המזבח - כמובא בספר החינוך (תא).

למעשה, שאלות רבות אחרות באמתחתנו להפנות לכב' הרב, ואנו מבקשים עליהן תשובה, אך סבורים אנו, כי אין זה יאה לקיים משא ומתן בנושא כה יקר וקדוש, במסגרת העיתונות או ברשתות החברתיות. לא זה המקום לבירור הלכתי, בוודאי כשמדובר בשאלות העומדות ברומו של עולם, וכן שאלות שיש בהן חיוב כרת, כגון החיוב על כלל ישראל להקריב קרבן פסח.

נציין עם זאת, כי בין הרבנים המורים לתלמידיהם לעלות להר, יש ידענים מופלגים בתורה וביראת שמים, ואינם בגדר "קטלי קני באגמא". השיטה שהלך בה כבוד הרב לקרוא לעולים להר "חצופים" לא תצלח. אם באמת ובתמים רוצה כבוד הרב לשכנע את העולים לחדול מלעלות, אין לו אלא ללכת בדרך הכבושה בהלכה. לקיים דיון הלכתי משותף לרבנים משני הצדדים לדון בנושא השנוי במחלוקת - כמקובל בכל הדורות. כך עשו בית הלל ובית שמאי כמתואר בגמרא (עירובין יג, ב): "שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים... והללו אומרים... עד שנמנו וגמרו". הוויכוח בנושא העלייה להר הבית, וכמו כן החובה לחדש את העבודה במקדש נמשך למעלה מיובל שנים, והוא לא ייפסק בגלל מכתב כב', שכן מדובר בקיום מצוות התורה הזועקות לקיומן.


בעניין זה כותב הרמב"ם בהלכות ממרים א, ה: "שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין, או עד שלא היה הדבר ברור להן... אחד מטהר ואחד מטמא, אחד אוסר ואחד מתיר, אם אינך יודע להיכן הדין נוטה, בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל".

מעתה שמדובר בחיוב מצוות מן התורה ש"אחד אוסר ואחד מתיר, ואינך יודע להיכן הדין נוטה", שהרי הרבנים חלוקים בדבר, הדרך הכבושה בהלכה היא להקים בית דין שידון בנושא ויכריע בשאלות האמורות לכאן או לכאן, וכדברי חז"ל (ראש השנה כה, ב): "אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך". לפיכך הצעתנו היא כדלקמן:

א: "אל נא תהי מריבה בינינו כי אנשים אחים אנחנו".

ב: נקבע תאריך לדיון משותף בין תלמידי חכמים משני הצדדים, בתקווה להכרעה בנושא.

ג: אנא, בחרו לכם עשרה רבנים מתוך האלפים הסבורים שיש איסור עלייה להר הבית, ויכינו את עצמם לדיון מסודר.

ד: אף אנו נבחר עשרה רבנים מתוך הרבנים התומכים בעלייה להר הבית ובקיום המצוות שבמקדש, ויכינו הם את ראיותיהם.

ה: לקיום מצות "אחרי רבים להטות", ייבחר גם רב יושב ראש המקובל ומוסכם על שני הצדדים, כגון הרב הראשי לישראל לשעבר הרב י. מ. לאו שליט"א.

ו: זכותכם לבחור את מקום ההתכנסות, כגון בית הרבנות הראשית לישראל.

ז: המועד המוצע לדיון, כ"ד אלול תש"פ, יום התחלת המלאכה במקדש בימי בית שני כמובא בנבואת חגי הנביא.

ח: תוכן הדיונים, וכן הראיות לכאן ולכאן, וכמובן המסקנה להלכה, יועלו על הכתב ויופיעו בספר. כך יסיר הספר את הערפל המכסה את הבעיה, ויוציא את הציבור מן המבוכה השוררת בתוכו כיום.

ט: אם נגיע לסיכום ויזכה עם ישראל, נשמח אם כבודו יתכבד לשרת ככהן ראשון בקודש.

י: זו הצעתנו, והיה, אם מסיבה כל שהיא לא ניענה בחיוב, ולא יתקיים הדיון בתאריך המוצע, אזי נמשיך אנו בדרכנו בקיום המצוות האמורות במקדש, שהרי מושבעים ועומדים אנו מהר סיני לקיימן בכל דור ודור.

עם זאת, דלתנו פתוחה תמיד לקביעת מועד חדש לקיום דיון מסודר, ולהכרעה בשאלה כמוצע לעיל, ויתקיים בנו הפסוק: "והאמת והשלום אהבו".

נודה על הודעת כב' בדבר קיום המפגש בתאריך המוצע לעיל

בברכה ותפילה

יהי רצון שנבנה את בית המקדש במהרה בימינו

ישראל אריאל

מכון המקדש

[דעת נעימה]

דרכה של תורה היא מרב לתלמיד.
ובכן הבה ונשמע מה דעת הרב. אח"כ נדון ב(כ)דרכה של תורה..

זו בדיוק הצעתו, אם הרב יהיה שם אז התלמיד יוכל לשאול את הרב שאלות.

[דעת נעימה]

והיות ויש מי שחושב שבזה יוכל הוא להתקרב לרעיון הסנהדרין, הרי שמלכתחילה ברור למה עלה פה הנושא ומה פשרה על כותרת האשכול.

וכי אין כבוד תורתו סובר שאם רבותינו ישבו בכנופיה וידונו בהלכה נתקרב לסנהדרין? או שמא כבוד תורתו חולק על השאיפה והניסיון להגיע לכך שנזכה לסנהדרין בימינו?

אגב, דרכה של תורה היא שיש נושאים שהם טאבו ואקסיומה.
מי שרוצה לפתוח אותם צריך בדיקה!

אני הקטן אינני חולק על אמירה זו, אבל האם אין מקום לדון על דברי רבותינו על הפסוק "לשכנו תדרשו ובאת שמה", מהו מקום המקדש שאליו אסורים טמאים להיכנס?

[קו ירוק]

אנחנו מייחלים 'ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה'. זה על זמן הגאולה. בזמן-הזה זה כבר לא יקרה (שהוכרעה הלכה כמהרלב"ח).
ואת"ל, הרי שרמז הנביא שיבואו ימים שלא יהיה סנהדרין/שופטים, והקב"ה הוא שישיבם לנו ('ואשיבה'), אנחנו לא נוכל.

לדון כדרכה של תורה, זה להגדיל תורה ולהאדירה, ולא מבחינה מעשית, וכפי שכתב 'תוכן', שהדברים הוכרעו.
כאשר מאחרי הבקשה לדון כדרכה של תורה - מרומז לפתוח לפתוח את הנושא, שם אי אפשר, כי הוא סגור.

וזו שהתכוונתי דעת 'הרב' כלומר מורי ישראל כולם - החוליה שהביאה אותנו להמשך.

[לבי במערב]

היאך, למעה"ש, בעלי' להר הבית גרידא (כשאנשי החוק שומרים ומשגיחים לבל יוציאו, 'חלילה', הגה של תפילה מפיהם) - מזורז בנין ביהמ"ק השלישי (מהרה יבנה אכי"ר)?!
כל רבותינו הנזכרים עלו להר הקודש על־מנת להתפלל בעדם ובעד עמו ישראל, למען יחוס וישיב שכינתו לתוכנו. אך רעיון שכזה, דבעלי' לחודה מקיימים מ"ע(!) ד'לשכנו תדרשו' (ויש שהוסיפו לדרשו משום 'ועשו לי מקדש'; ולכאו' נכנסו בלתא דב"ת) - לא נשמע מעולם.

[דעת נעימה]

קו ירוק ולבי במערב, שכוייח על תשותבותיכם המלומדות.

[יוצא פוניבז']

האמירה כביכול העולים להר הבית נסמכים על דעתם ההלכתית של משה רבינו ודוד ושלמה המלך, ר' עקיבא ועוד תנאים, כמוה כטענת אוסרי הפאות הנכריות שהם מסתמכים על דעת התנא יונתן בן עוזיאל.
אחרי כאלו אמירות, פשוט שאין כל מקום לדין ודברים, ודאי לא 'כדרכה של תורה'.

בכל אופן נושא חידוש העבודה לא קשור לנושא העלייה להר הבית. אם אכן יתאפשר מבחינה הלכתית חידוש העבודה (ללא שום עיגולי פינות), אזי פשוט שאף יהיה מותר לצורך כך לעלות להר הבית.

[יוֹסֵפֶר]

בכל אופן נושא חידוש העבודה לא קשור לנושא העלייה להר הבית. אם אכן יתאפשר מבחינה הלכתית חידוש העבודה (ללא שום עיגולי פינות), אזי פשוט שאף יהיה מותר לצורך כך לעלות להר הבית.

ומבחינה בטחונית.
וכבר נשאל הגרי"ח זוננפלד מדוע לא לפעול לעלות להר הבית ולהקריב קרבנות, והשיב: מה שייך בכלל הרי הווקאף לא יסכים

[אבני גזית]

בכל אופן נושא חידוש העבודה לא קשור לנושא העלייה להר הבית. אם אכן יתאפשר מבחינה הלכתית חידוש העבודה (ללא שום עיגולי פינות), אזי פשוט שאף יהיה מותר לצורך כך לעלות להר הבית.

ומבחינה בטחונית.
וכבר נשאל הגרי"ח זוננפלד מדוע לא לפעול לעלות להר הבית ולהקריב קרבנות, והשיב: מה שייך בכלל הרי הווקאף לא יסכים

לזה דחאו בקש

[בתבונה]

היאך, למעה"ש, בעלי' להר הבית גרידא (כשאנשי החוק שומרים ומשגיחים לבל יוציאו, 'חלילה', הגה של תפילה מפיהם)[size=85] - מזורז בנין ביהמ"ק השלישי (מהרה יבנה אכי"ר)?!
כל רבותינו הנזכרים עלו להר הקודש על־מנת להתפלל בעדם ובעד עמו ישראל, למען יחוס וישיב שכינתו לתוכנו.

כבר זמן רב שמתפללים בהר הבית ואפילו שחרית ומנחה במניין כולל חזרת הש"ץ קדיש קדושה וברכת כהנים וכו'

[אבני גזית]

קטע מדברי הרב אריאל

כמו כן, הולכים אנו בעקבות חכמי ישראל שעלו להר הבית אחרי החורבן, והם: רבן גמליאל, רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא (ראה מכות כד, ב).

נראה לי ששם הם רק הגיעו להר הבית וראו שועל. לא נכנסו בפועל.

[תורה מפוארת]

בילקוט יוסף הל' בין המצרים מהדורה חדשה, יש ע"ז אריכות גדולה
נשמח אם מישהו יעלה את התושבה

[לבי במערב]

כבר זמן רב שמתפללים בהר הבית ואפילו שחרית ומנחה במניין כולל חזרת הש"ץ קדיש קדושה וברכת כהנים וכו'

ועדיין אין בזה חידוש העבודה יותר מבתפלה 'רגילה', בה מבקשים ומתחננים על ביאת משיחנו ובנין בית מקדשנו, מלבד (כמובן) מעלת התפלה במקום קדוש, "וזה שער השמים".
ו'צע"ג' אם כדאי להכנס בחשש כרת מה"ת, בעבור בקשת רחמים על בנין המקדש; ובפרט שאפשר דאדרבא גורם להיפך ח"ו.

[קו ירוק]

קטע מדברי הרב אריאל

כמו כן, הולכים אנו בעקבות חכמי ישראל שעלו להר הבית אחרי החורבן, והם: רבן גמליאל, רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא (ראה מכות כד, ב).

נראה לי ששם הם רק הגיעו להר הבית וראו שועל. לא נכנסו בפועל.

המגוחך, שהוא מוכן מתוך כך לעשות מעשה.. ותירוצך הפשוט לא עלה על דעתו..
יתירה מזאת, יתכן שחכמי ישראל אלו נכנסו לעזרה עצמה, שהרי שורת הדין אפשר להיכנס אליה בטהרה, ובזמנם עדיין נהגה טהרת אפר פרה. ואיך אפשר להביא ממעשיהם ראיה.

ואף אם עלו החכמים בטומאה למקום שאפשר לטמא מת להיכנס, הרי ידוע שמה שלא עולים כיום אפילו למחנה לוויה, הוא מתקנת חכמי הזמן כולם, בגלל המכשלות שעלולים להיווצר.
ועל פורצי הגדר הללו נאמר "כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו"; "מי בקש זאת מידכם רמס חצרי".

[יוֹסֵפֶר]

נראה לי לפרש שהר' אריאל במכתבו זה תמצת קטעים קצרים מקונטרסו 'בית ה' נלך' שהו"ל לפני כ20 שנה, ויתכן שהיה משוכנע שמקבל המכתב בוודאי מכיר את טענותיו ולכן קיצר.

בקונטרסו הוא לומד מזה שהם ראו את השועל יוצא מבית קה"ק כנראה שהיו בפנים ממש.

.

20200830_200655-1.jpg (1.68 MiB) נצפה 9404 פעמים

..

20200830_200545-1.jpg (1.74 MiB) נצפה 9404 פעמים

[לבי במערב]

אפי' תימא הכי,

יתכן שחכמי ישראל אלו נכנסו לעזרה עצמה, שהרי שורת הדין אפשר להיכנס אליה בטהרה, ובזמנם עדיין נהגה טהרת אפר פרה. ואיך אפשר להביא ממעשם ראיה.

[א איד]

פשוט שאף אחד מן טעמי האוסרים לא הי' שייך מיד אחר החורבן, ובמילא ודאי הי' מותר להכנס אז להר הבית, והמביא ראי' מאז – דבריו תמוהים ביותר.

[יוֹסֵפֶר]

כמדומני שהוא לא בא להוכיח מהם שמותר אלא שסברו שראוי וכדאי לעלות לשם. ובעיקר ראייתו שמותר נשען על הרמב"ם באיגרתו והרדב"ז, שלומד מדבריהם שהיתה מסורת ברורה על המיקום המותר לכניסה.

ממילא שוב בבואו לדבר על התנאים והאמוראים שהוזכרו שעלו להר הבית אינו נזקק האם נכנסו במקום המותר במסורת או שהשתמשו באפר פרה.


נ.ב.
אף שאני סבור שזה לא נוגע למעשה כמו שהביא הר' קו ירוק מכל חכמי הדורות ומדוע להיכנס לספק כרת ח"ו, מ"מ רואה אני ענין בביאור דעת הצד שכנגד לפום הבנתו.

[שייף נפיק]

ראיתי מאמר שבו קרא הרב ישראל אריאל לדון כדרכה של תורה בנושא.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/448230

נטפרי לא משחרר את האתר הזה.

מה כתוב במאמר?

לכבוד

הרב יהושע כ"ץ שליט"א

רב העיר מעלה אדומים ת"ו

רוב שלום וברכה!

קראנו את מכתבו ובו פנייה לעולים להר בית ה' לחדול מקיום מצות התורה, האומרת "לשכנו תדרשו ובאת שמה".


כב' טוען במכתבו, שיש אלפי רבנים הסבורים כמותו, ולא פירש בשמו של אחד מהם. גם אם כב' היה מציין בשמו של רב מסוים - גדול ככל שיהא - אין בכך כדי לקבוע הלכה לדורות. בעניין זה כותב הרמב"ם: "כל מאמר שיימצא לאחד מן הגאונים ז"ל המפורסמים בהוראה, ולא נמצא עליהם ראייה ברורה... אין ראוי לנו שנסמוך על אותו מאמר! ולא נעשה בו [הלכה למעשה]! עד שתתבאר לנו סיבתו" (שו"ת הרמב"ם סימן שי).

אוזנינו כרויות לתוכן המכתב של כב', המתבסס על משל נאה מצד עצמו בעניין הרצון לחבק את המלך, אך כדי לבטל מצוות מן התורה, אין די במשל, אלא צריך להביא ראייה חותכת מן התורה, ואת זאת לא מצאנו במכתבו.

העולים להר בית ה' עולים מכוח רבבות גדולי עולם מאז משה רבינו, שציווה בסיני על בניין המקדש. בניגוד לכב' שלא ציין שמות מן האחרונים, נציין להלן כמה משמותיהם של גדולי הדורות שאנו הולכים בעקבותיהם, כגון, דוד ושלמה בוני הבית הראשון, עזרא ונחמיה בוני הבית השני, וכן רבי יוחנן בן זכאי, שאמר: "מהרה ייבנה המקדש".

כמו כן, הולכים אנו בעקבות חכמי ישראל שעלו להר הבית אחרי החורבן, והם: רבן גמליאל, רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא (ראה מכות כד, ב). כך גם בעקבות הרמב"ם ורבי יחיאל מפריז שביררו את הלכות הבניין והעבודה, ופעלו – כל אחד על פי דרכו - לחידוש העבודה במקדש. נזכיר את המשיב הגדול, הרדב"ז, שסימן באופן מדויק את התחום המותר והאסור לכניסה בהר הבית. כן הולכים אנו בעקבות מרן הרב קוק זצ"ל, שתיכנן לחדש את הסנהדרין ולהקים את "מרכז הדת" בתוככי הר הבית, כהכנה לבניין המקדש (מאמרי ראי"ה 455).

לכב' הרב כ"ץ יש קושיות על העולים להר הבית, וזכותו להקשות, ואנו כאן איננו פטורים מן החובה לתרץ את קושיותיו, ואת זאת נעשה במסגרת המוצעת להלן. אך לרבנים רבים בעם ישראל, יש גם קושיות על כב' הרב כ"ץ שליט"א, וכב' לא יוכל לצאת ידי חובה מבלי להשיב תשובה כהלכה.

כידוע לכל, כבודו זכה להיות כהן בישראל, זו זכות גדולה אך מחייבת. והכל תמהים: הכיצד זה, שביום שחרור הר הבית חל חיוב על עם ישראל להדליק נרות במנורת המקדש ולחדש את העבודה כבימי החשמונאים, ואילו כבוד הרב יחד עם שאר הכהנים והלויים נמנעים מלקיים מצוות מפורשות בתורה, ומונעים מעם ישראל מלקיים את המצוות שבמקדש? והרי מאותה שעה רובצת האחריות על כתפי הכהנים לקיום העבודה על גבי המזבח - כמובא בספר החינוך (תא).

למעשה, שאלות רבות אחרות באמתחתנו להפנות לכב' הרב, ואנו מבקשים עליהן תשובה, אך סבורים אנו, כי אין זה יאה לקיים משא ומתן בנושא כה יקר וקדוש, במסגרת העיתונות או ברשתות החברתיות. לא זה המקום לבירור הלכתי, בוודאי כשמדובר בשאלות העומדות ברומו של עולם, וכן שאלות שיש בהן חיוב כרת, כגון החיוב על כלל ישראל להקריב קרבן פסח.

נציין עם זאת, כי בין הרבנים המורים לתלמידיהם לעלות להר, יש ידענים מופלגים בתורה וביראת שמים, ואינם בגדר "קטלי קני באגמא". השיטה שהלך בה כבוד הרב לקרוא לעולים להר "חצופים" לא תצלח. אם באמת ובתמים רוצה כבוד הרב לשכנע את העולים לחדול מלעלות, אין לו אלא ללכת בדרך הכבושה בהלכה. לקיים דיון הלכתי משותף לרבנים משני הצדדים לדון בנושא השנוי במחלוקת - כמקובל בכל הדורות. כך עשו בית הלל ובית שמאי כמתואר בגמרא (עירובין יג, ב): "שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים... והללו אומרים... עד שנמנו וגמרו". הוויכוח בנושא העלייה להר הבית, וכמו כן החובה לחדש את העבודה במקדש נמשך למעלה מיובל שנים, והוא לא ייפסק בגלל מכתב כב', שכן מדובר בקיום מצוות התורה הזועקות לקיומן.


בעניין זה כותב הרמב"ם בהלכות ממרים א, ה: "שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין, או עד שלא היה הדבר ברור להן... אחד מטהר ואחד מטמא, אחד אוסר ואחד מתיר, אם אינך יודע להיכן הדין נוטה, בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל".

מעתה שמדובר בחיוב מצוות מן התורה ש"אחד אוסר ואחד מתיר, ואינך יודע להיכן הדין נוטה", שהרי הרבנים חלוקים בדבר, הדרך הכבושה בהלכה היא להקים בית דין שידון בנושא ויכריע בשאלות האמורות לכאן או לכאן, וכדברי חז"ל (ראש השנה כה, ב): "אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך". לפיכך הצעתנו היא כדלקמן:

א: "אל נא תהי מריבה בינינו כי אנשים אחים אנחנו".

ב: נקבע תאריך לדיון משותף בין תלמידי חכמים משני הצדדים, בתקווה להכרעה בנושא.

ג: אנא, בחרו לכם עשרה רבנים מתוך האלפים הסבורים שיש איסור עלייה להר הבית, ויכינו את עצמם לדיון מסודר.

ד: אף אנו נבחר עשרה רבנים מתוך הרבנים התומכים בעלייה להר הבית ובקיום המצוות שבמקדש, ויכינו הם את ראיותיהם.

ה: לקיום מצות "אחרי רבים להטות", ייבחר גם רב יושב ראש המקובל ומוסכם על שני הצדדים, כגון הרב הראשי לישראל לשעבר הרב י. מ. לאו שליט"א.

ו: זכותכם לבחור את מקום ההתכנסות, כגון בית הרבנות הראשית לישראל.

ז: המועד המוצע לדיון, כ"ד אלול תש"פ, יום התחלת המלאכה במקדש בימי בית שני כמובא בנבואת חגי הנביא.

ח: תוכן הדיונים, וכן הראיות לכאן ולכאן, וכמובן המסקנה להלכה, יועלו על הכתב ויופיעו בספר. כך יסיר הספר את הערפל המכסה את הבעיה, ויוציא את הציבור מן המבוכה השוררת בתוכו כיום.

ט: אם נגיע לסיכום ויזכה עם ישראל, נשמח אם כבודו יתכבד לשרת ככהן ראשון בקודש.

י: זו הצעתנו, והיה, אם מסיבה כל שהיא לא ניענה בחיוב, ולא יתקיים הדיון בתאריך המוצע, אזי נמשיך אנו בדרכנו בקיום המצוות האמורות במקדש, שהרי מושבעים ועומדים אנו מהר סיני לקיימן בכל דור ודור.

עם זאת, דלתנו פתוחה תמיד לקביעת מועד חדש לקיום דיון מסודר, ולהכרעה בשאלה כמוצע לעיל, ויתקיים בנו הפסוק: "והאמת והשלום אהבו".

נודה על הודעת כב' בדבר קיום המפגש בתאריך המוצע לעיל

בברכה ותפילה

יהי רצון שנבנה את בית המקדש במהרה בימינו

ישראל אריאל

מכון המקדש

וואוו!
איזה פתרון מדהים!
בוא נעשה מושב כזה על הגיור, על היתר מכירה, התכלת, על התרת איסור קטניות בפסח, ובקיצור, על כל ''בעיה תורנית'' וגמרנו! ברו לכם איש מחמיר וילחם עם אישנו המתיר ושלום על ישראל!
וכי כך דרכה של תורה? קבצו את גדולי הדור ואז תהיה משמעות לדברים!
וכי כל ויכוח בין שני ת''ח או יותר יכול להכריע איסור שדשו בו רבים? שכבר יצאו עליו כרוזים מכל העדות והחוגים שאין עבי עביינו מגיע לאצבע קטנה שלהם?
גדול הדורות כבר דנו בזה מספיק כדרכה של תורה - כדרכם בקודש ואסרו.

[חיים שאול]

דבריו בקונטרסו מגוחכים עוד יותר, ׳מפשט הדברים נראה שהם נכנסו׳ מי אמר? כי הם ראו! ואם ראו? - מסתמא עמדו קרוב! נפלא!
מה הקשר?
איפה רואים פה שהם נכנסו?

[דעת נעימה]

דבריו בקונטרסו מגוחכים עוד יותר, ׳מפשט הדברים נראה שהם נכנסו׳ מי אמר? כי הם ראו! ואם ראו? - מסתמא עמדו קרוב! נפלא!
מה הקשר?
איפה רואים פה שהם נכנסו?

אם תחשוב על ירושלים מבחינה טופוגרפית, התנאים הקדושים הגיעו מהצופים שממה ששמעתי מזוהה כארמון הנצי"ב ולאחר מכן המשיכו וראו אחר כך את השועל.
אם תגיע מארמון הנצי"ב ותמשיך לכיוון ירושלים לא תוכל לראות למקום קודש הקודשים בשטח בין ארמון הנצי"ב להר ה' ולכן כדי שהתנאים הקדושים יוכלו לראות פנימה למקום קודש הקודשים היו צריכים להיות על הר ה'.

וכמובן כפי שכתבו תלמידי החכמים בכאן, לא מחייב שלנו מותר כי הם עלו, אלא ניתן ללמוד שהיה לתנאים הקדושים עניין לעלות גם בזמן החורבן.

[דעת נעימה]

וואוו!
איזה פתרון מדהים!
בוא נעשה מושב כזה על הגיור, על היתר מכירה, התכלת, על התרת איסור קטניות בפסח, ובקיצור, על כל ''בעיה תורנית'' וגמרנו! ברו לכם איש מחמיר וילחם עם אישנו המתיר ושלום על ישראל!
וכי כך דרכה של תורה? קבצו את גדולי הדור ואז תהיה משמעות לדברים!
וכי כל ויכוח בין שני ת''ח או יותר יכול להכריע איסור שדשו בו רבים? שכבר יצאו עליו כרוזים מכל העדות והחוגים שאין עבי עביינו מגיע לאצבע קטנה שלהם?
גדול הדורות כבר דנו בזה מספיק כדרכה של תורה - כדרכם בקודש ואסרו.

אם הבנתי נכון את דברי כבוד תורתו, יש פה חשש שיבואו להתיר איסורים כדי "לטפל" ב"בעיות תורניות", חשש זה אכן מתקבל על לב ונראה לי נכון.
קושי נוסף הוא מי ישב בחבורה קדושה זו שתכריע.

אבל אני הקטן שואל, הרי לכאורה הסנהדרין באה כדי לדון בסוגיות הקשות ולהכריע.
ולכן אני שואל אם ראוי שדולי התורה שבדור ישבו עם רבנים שחקרו את סוגי התכלת השונים, ישמעו מהם את טענותיהם מדוע זיהוי הארגמון או הדיונון נכון ואז רבותינו הגדולים ישאו ויתנו יחד בהלכה ויודיעו דבריהם דעת תורה האם אחד מסוגי התכלת הללו הוא התכלת שעליו ציוונו הקב"ה?
לכאורה, ביחס לתכלת חששות כבוד תורתו נפתרים, מכיוון שאין כאן שמץ איסור. ואם ישבו גדולי הדור בלבד גם לא ייכנסו רבנים שאינם פוסקי הדור לדון.

[חיים שאול]

דבריו בקונטרסו מגוחכים עוד יותר, ׳מפשט הדברים נראה שהם נכנסו׳ מי אמר? כי הם ראו! ואם ראו? - מסתמא עמדו קרוב! נפלא!
מה הקשר?
איפה רואים פה שהם נכנסו?

אם תחשוב על ירושלים מבחינה טופוגרפית, התנאים הקדושים הגיעו מהצופים שממה ששמעתי מזוהה כארמון הנצי"ב ולאחר מכן המשיכו וראו אחר כך את השועל.
אם תגיע מארמון הנצי"ב ותמשיך לכיוון ירושלים לא תוכל לראות למקום קודש הקודשים בשטח בין ארמון הנצי"ב להר ה' ולכן כדי שהתנאים הקדושים יוכלו לראות פנימה למקום קודש הקודשים היו צריכים להיות על הר ה'.

וכמובן כפי שכתבו תלמידי החכמים בכאן, לא מחייב שלנו מותר כי הם עלו, אלא ניתן ללמוד שהיה לתנאים הקדושים עניין לעלות גם בזמן החורבן.

׳כיון שהגיעו להר הבית ראו׳ - מה זה משנה מהיכן הגיעו אבל אנו מדברים על השלב שהם עמדו ליד הר הבית ומרחוק ראו שיוצא השועל מקה"ק

[בתבונה]

1. בסנהדרין יא ע"ב מבואר שרבן גמליאל השני ישב בהר הבית ושלח אגרות על עיבור השנה.
2. בירושלמי פסחים ז יב, מתואר שהאמוראים נכנסו להר הבית.
3. בגמ' ברכות ס"ב ע"ב "אמר רב ביבי אמר ר' יהושע בן לוי כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו שנאמר והיה עיני ולבי שם כל הימים". מימרא שששייכת רק אם נכנסים להר הבית בזמן הזה.
4. מה בכלל ההו"א לכזה דין שאחר החורבן חל איסור לעלות להר הבית?!

אם כבר רבני ומנהיגי הפלגים והפלגות נפגשים לזמן קצרצר, אפשר כבר שיכריעו בחדא מחתא גם בנוירוכירורגיה, בדקדוק אוזבקי, ובזמן הנותר באווירונאוטיקה :),
(או שמא ואולי אפילו רבנים צריכים להכיר טוב את התחום בשביל להיות מסוגלים להכריע?!)

[לבי במערב]

אפי' תימא הכי,

יתכן שחכמי ישראל אלו נכנסו לעזרה עצמה, שהרי שורת הדין אפשר להיכנס אליה בטהרה, ובזמנם עדיין נהגה טהרת אפר פרה. ואיך אפשר להביא ממעשם ראיה.

[מפליא לעשות]

מה יש לחפש בהר הבית כאשר הקב''ה לא מתגלה שם

זה הבית שלו, וכאשר הוא ירצה הוא יזמין אותנו

כל התורה כולה מלאה הגבלות מהקדושה, כי ההרגשה צריכה להיות, שזה לא התחום שלנו, אלא שלו

והרצון הזה מגיע מתרבות של השנים האחרונות, שכל דבר נמצא בתחום ובהישג יד של כל אחד

ומשה רבנו השתבח, שהוא לא נכנס לאוהל מועד עד שקראו לו

ובכלל, כתוב בחז''ל, שלא ירושלים של עולם הזה כירושלים של עולם הבא, בעולם הזה כל הרוצה להכנס אליה נכנס, ירושלים של עולם הבא, אין נכנסים אליה אלא המזומנים לה

עכשיו נשאל ממ''נ, לאיזה הר הבית אתה רוצה להכנס, הרי אם הוא נמצא שם אתה צריך להיות מזומן, ואם הוא לא נמצא שם מה אתה מחפש שם?

[דרומי]

כבר הבאתי כאן פעם משל יפה לענ"ד שהמשיל אחד המגידים שליט"א, מבעל שזעם על אשתו וגירשה מביתו. לאחר מכן ראה שהיא מתענה בקור ובחום, ריחם עליה והחזירה לביתו כדי שלא תהיה מושלכת ברחוב. אולם כשבאה להיכנס לחדר המטות עצר בידה ואמר לה: עד כאן... בשביל להיכנס לכאן צריך קודם להתפייס ולחזק את הקשר כדבעי, ולזה עוד לא הגענו

בנמשל - ביתו של הקב"ה הוא ארץ ישראל וירושלים, חדר המטות הוא הר הבית ומקום המקדש

[בתבונה]

הודעה שקבלתי

גדולי הפוסקים מוסרי התורה בתקופת האחרונים הרדב"ז, המהרי"ט אלגזי, החיד"א, דרך הקודש (למהר"ח אבועלפיא) ועוד, פסקו שמותר לעלות להר הבית.
בדור הרבנים שלנו נוצרה לכך התנגדות .
ואלו עיקר טעם המתנגדים בני דורותינו :

1. היו רבנים שעיקר טעמם שחשבו שכדי למנוע עליה למחנה שכינה יש לפרסם איסור רבנים כללי לעלות לכל הר הבית בפרט אחרי מלחמת ששת הימים שאז רבבות יהודים עלו למחנה שכינה. וכמו שמחששות חמורים בסמארטפונים פרסמו איסור רבנים על החזקת סמארטפונים.

2. היו רבנים שעיקר טעמם היה שפקפקו במסורת מקום המקדש ואבן השתיה, למרות שזה הובא בהלכה על ידי גדולי הפוסקים כמו הרדב"ז, הב"ח החיד"א, פרי הארץ, דרך הקודש (למהר"ח אבועלפיא) המהרי"ט אלגזי, והחפץ חיים ועוד .
הסיבה לפקפוק היה ספר בשם 'אבן השתיה או אבן הטועים' , מלפני כ-90 שנה שם הטופוגרפיה של הר הבית שגויה והטעתה לחשוב שמסורת מקום המקדש לא מתאים למסכת מידות.
3. היו רבנים שעיקר טעמם היה שסברו שעליה להר הבית היא התגרות באומות ולכן אסרו לעלות.

האם זה שייך גם כעת?
1. בימינו שהמצב התהפך והעליות כהלכה הם אלו שמונעות עלייה למחנה שכינה.

2. בימנו שהתברר שלא רק שאין קושיה טופוגרפית על המסורת המובאת בפוסקים, אלא אדרבה מוכח טופוגרפית שלפי דברי חז"ל במסכת מידות לא יתכן שמיקום המקדש הוא שונה.
(אגב זכורני שהיעב"ץ כבר כתב שבגלל הפרשי הגבהים בהר הבית, מקום המקדש ניתן להוכחה טופוגרפית ).


ואגב מי שחושש שמאחורי הכותל המערבי יש חשש מחנה שכינה שיזהר מלבוא בלי טבילה לכותל שהרי אם מאחורי הכותל הוא מחנה שכינה אז לפני זה הוא הר הבית ואסור לנידה ולבעל קרי

3. מצד מרידה באומות, בסוף אגרת תימן מביא הרמב"ם את ג שבועות כדין בסכנת נפשות שאם נסתמך על נסים גלויים קודם הזמן הראוי לניסים אלו הוא פיקוח נפש. ולא שייך על התנהלות בדרך הטבע (ועוד האריכו בזה).

ואמרו חז"ל שאין הכרעה שלישית מכרעת, שאם יש שיטה אמצעית מטעם שלישי אינה מכרעת לומר שיש רוב ככל הלכה כדברי המכריע אלא כל דעה היא מיעוט כחברתה, והרי בהר הבית כל שיטה לאסור לא היתה אוסרת לולי טעמם העיקרי, ועל טעם זה הרי הרוב חולק.

חשוב לציין שמקום המקדש הוא מיעוט מזערי מהר הבית, -4.8% משטח הר הבית, ארכו הוא כ-100 מטרים ממזרח למערב, ממזרח גבול הרמה המוגבהת (שם שער ניקנור) מערבה לכיוון כיפת הזהב. וברוחב של כ-70 מטר, שזה יוצא כ-10 מטר מצפון ומדרום למבנה הכיפה המוזהבת.
מקום מחנה שכינה מובחן וניכר מאוד על ידי הרמה המוגבהת, כפי הכלל שכל המקודש מחבירו (בהר הבית) גבוה מחבירו.

(מלבד זה שהעולים לא נכנסים לרמה המוגבהת יש סימונים נוספים הכיפה המוזהבת עם הריצוף המסומן במרחק מהכיפה של כ-10 מטר ושל כ-21 מטרים. וכן יש בורות ומבנים בקו ה-21 מטר).

----
כניסת גוי למקדש הוא פגם גדול יותר, מכניסת טמא למקדש
שנינו במשנה מידות ובתלמוד בסוף עירובין וכן נפסק להלכה ברמב"ם
שהכל נכנסים לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה ואם אין טהורים נכנסין טמאים ולמה שלא יכנס גוי?!
וביאר הגר"ח קנייבסקי שאיסור טומאה הוא משום פגם בכבוד המקדש וכניסת גוי הוא ביזוי המקדש גדול יותר.
-----


האם אדם יכול לומר כך הורוני רבותי ושלום עלי נפשי?
כשמדובר בביטול מצווה שהאדם יכל לדעת לא תמיד זה כך
1.קורח ועדתו נתבעו למרות ש-250 ראשי סנהדראות תמכו בצד קורח.
2. בחטא מרגלים נתבעו למרות שהנשיאים היו המרגלים.
3. ושאול המלך נתבע שלא הרג את עמלק למרות שששמע בכך להוראת ראש הסנהדרין דואג האדומי.
4. שאול נתבע על ששמע לדואג בהריגת אנשי נוב.
5. עשרת השבטים נתבעו על שלא עלו לרגל למרות שזה היה להבנתם הוראת אחיה השילוני וכן הוראת ירבעם בן נבט - גדול חכמי ישראל (סנהדרין קב)
וז"ל הגמ' שם מאי גרמא ליה? ...רבא אמר חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה דכתיב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכולם אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה הם העמיקו משלי אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה והם אמרו כל העולה לרגל ידקר בחרב (ונחתם דינם כשהוסרה סכנת השומרים ולא עלו לרגל לשמה)
וכן יש לציין
6. שהיו כהנים גדולים שהצטרפו למתייונים.
7. הרבה מאוד רבנים תמכו בו בשבתאי צבי .
8. הרבה רבנים טרום השואה לחמו נגד עליה מאירופה לארץ ישראל .
מטענות דומות
א. שעלייה המונית לארץ ישראל עלולה להוות מכשול לעם ישראל שיכשלו בשמירת שמיטה ושאר המצוות התלויות בארץ (שביטול השמיטה תלתה התורה את גלות הארץ).
ב. שלצד המסורת הרי יש מחלוקות בזיהוי שנת השמיטה ואי אפשר לשמור שמיטה לכל הדעות.
3. שעלייה לארץ ישראל היא התגרות אסורה באומות העולם.
4. שעלולים להתדרדר כי בכך מתנתקים מהקהילה.

בדורנו יש מחלוקת דומה בקיום מצוות ועשו לי מקדש וחיוב הקרבנות, ומי יודע אם עוד עלולים לתת על כך את הדין חלילה?!

[לבי במערב]

כשמדובר בביטול מצווה

מאי מצוה קא איכא?! אין חיוב עלי' אלא בזמן שביהמ"ק קיים.
אם משום המנהג הטוב לעלות לירות"ו ולחגוג אלי' בג' הרגלים - הרי מטעם זה עצמו יש להמנע מעלי' להר בית ה', כמנהג זקני ירושלם (והמנהג מבטל הלכה).

[יוֹסֵפֶר]

כשמדובר בביטול מצווה

מאי מצוה קא איכא?! אין חיוב עלי' אלא בזמן שביהמ"ק קיים.
אם משום המנהג הטוב לעלות לירות"ו ולחגוג אלי' בג' הרגלים - הרי מטעם זה עצמו יש להמנע מעלי' להר בית ה', כמנהג זקני ירושלם (והמנהג מבטל הלכה).

עי' סה"מ מצ' ה' 'להתפלל בו'

[לבי במערב]

הכוונה לשאוף להתפלל בו ונכחו

[ואף אם המצא תמצא דעת יחיד מרבותינו הראשונים - המנהג מכריע דלא כוותה].

[יוֹסֵפֶר]

הכוונה לשאוף להתפלל בו ונכחו

[ואף אם המצא תמצא דעת יחיד מרבותינו הראשונים - המנהג מכריע דלא כוותה].

בשם מי הציטוט?

להבנתי זה הפשט הפשוט שביהמ"ק הוא מקום תפי' כמבואר במקומות רבים, והלא כל תפילת שלמה היתה על התפילות ולא על ההקרבה, וגם הרמב"ם נסמך על המדרש עבדהו במקדשו, וכ' כמו שבארו שלמה והכוונה בזה שלהרמב"ם הרי תפי' דאו' ורבות חז"ל מביאים סמך מהנ"ך לבאר צורת המצוה שנתקבלה בסיני, וכאן בבריתא שנאמרה בברכות להתפלל לכיוון המקדש מכל העולם הכל ע"פ דברי שלמה ע"ה, והרמב"ם מפרש שזהו הביאור של שלמה בצורת מצות תפילה.שבית המקדש הוא ביתי בית תפילה וכשא"א להגיע לשם יתפלל כנגדו, וכ"ה פשוט, ומה"ט חנה התפלל במשכן וכו' אכמ"ל. ואף אחר חורבנו עדיין הוא בקדושתו ועדיין שם הוא שער השמים ומקום תפילה, אלא שאיננו יכולים משום שאנו טמאי מתים ומשום הסכנה מהתגרות באומות אך ודאי שלולא זה היינו משתוקקים עד למאד להתפלל שם (עוד לפני הסוגי' של בנין הבית).

[לבי במערב]

בשם מי הציטוט?

תרגום ר"י קאפח למצוה זו...

אחר רוב הדברים - עכ"פ, 'גם' בתפלתנו לעבר מקום המקדש מקיימים (דיוק) מצוה זו (שלא הזכירה הרמב"ם במשנה־התורה, שכתבו אחר סהמ"צ, ומוכח דלא ס"ל הכי לענין מעשה).