על פירוש המשנה לר"פ קהתי

[יעקב11]

החילוק בין ב' סוגי הגמרות הוא כל כך פשוט שתמהני שלא עמדו על הדברים הכותבים הנכבדים.
באיזה גמרא חילוני יהיה מוכן ללמוד? בודאי שלא בשוטנשטיין!
למה?
זה כבד! זה רציני מדאי! ההערות למטה מוכיחות לכל שהתורה היא עסק רציני!
זה לא עוד אנציקלופדיה לתלמוד, אלא ספר לימוד מעמיק.
זה התלמוד!

וזה ההיפך הגמור מהגמרא השניה שמביאה הרבה פולקלור עממי ויהודי,
נחמד כזה נעים כזה, תנאים בין אלי יון, אמוראים בין הספורטאים באתונה,
הומור קליל,
בקיצור, מי שלומד בגמ' אחת יוצא עם הרגשה שהתורה היא אותה תורה שלמדו כל השנים,
ובגמ' השניה לא.

זה נשמע קצת סמנטיקה ונוסטלגיה,
אבל זה לא,
זה שאלה מהותית מהי יהדות

ונושא זה הוא מעבר למה שהרב שך התנגד לכל שינוי שהוא בכל מיני ספרים.

שוטנשטיין אמנם יכול להיות "כבד" יותר למי שלומד אותו מכריכה לכריכה עם כל ההערות, אך מצד שני מי שלומד בעיקר את הפירוש עצמו הוא הרבה יותר קל ללימוד ולהבנה (במיוחד מול הגמרות של שטיינזלץ שבעיקרון די מתרגמים את לשון הגמרא בלי הסבר).
אם תשימו לב, רק מאז שיצא שוטנשטיין החלו אצל המזרוחניקים ללמד גמרא לנשים ויש לימוד תורה "נשי" למרות האיסור ההלכתי בדבר (עיין יו"ד רמ"ו) והחלו להיות "יועצות הלכה" וכל שאר התחלואים הפמיניסטיים שזה הגיע למצב שהן "פוסקות" הלכה ומציעות לבטל קידושין, חליצה וממזרות..., ויש "בתי מדרש" חילוניים ש"מנגישים להם" את הגמרא באמצעות שוטנשטיין והם עושים עם הגמרא כראות עיניהם, ולעניות דעתי זה נבע מהקלות שכיום ניתן ללמוד גמרא באמצעות הגמרות של שוטנשטיין.
אז מצד אחד יש זכות גדולה בגמרות הללו , אבל מצד שני זה גם גרם נזק גדול מאד שזה הגיע לידיים שלא אמרות להגיע אליהם (ואני לא מדבר על כך שיש תרגום לערבית של שוטנשטיין שנוצר ע"י ירדנים...)
"ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם"...

לשאלת רבים, הנה קישור לכתבה על המהדורה הערבית של הגמרא, שניכר שהמקור של המהדורה היא מהדורת שוטנשטיין באנגלית.
https://m.ynet.co.il/Articles/4229761

[לייטנר]

החילוק בין ב' סוגי הגמרות הוא כל כך פשוט שתמהני שלא עמדו על הדברים הכותבים הנכבדים.
באיזה גמרא חילוני יהיה מוכן ללמוד? בודאי שלא בשוטנשטיין!
למה?
זה כבד! זה רציני מדאי! ההערות למטה מוכיחות לכל שהתורה היא עסק רציני!
זה לא עוד אנציקלופדיה לתלמוד, אלא ספר לימוד מעמיק.
זה התלמוד!

וזה ההיפך הגמור מהגמרא השניה שמביאה הרבה פולקלור עממי ויהודי,
נחמד כזה נעים כזה, תנאים בין אלי יון, אמוראים בין הספורטאים באתונה,
הומור קליל,
בקיצור, מי שלומד בגמ' אחת יוצא עם הרגשה שהתורה היא אותה תורה שלמדו כל השנים,
ובגמ' השניה לא.

זה נשמע קצת סמנטיקה ונוסטלגיה,
אבל זה לא,
זה שאלה מהותית מהי יהדות

ונושא זה הוא מעבר למה שהרב שך התנגד לכל שינוי שהוא בכל מיני ספרים.

שוטנשטיין אמנם יכול להיות "כבד" יותר למי שלומד אותו מכריכה לכריכה עם כל ההערות, אך מצד שני מי שלומד בעיקר את הפירוש עצמו הוא הרבה יותר קל ללימוד ולהבנה (במיוחד מול הגמרות של שטיינזלץ שבעיקרון די מתרגמים את לשון הגמרא בלי הסבר).
אם תשימו לב, רק מאז שיצא שוטנשטיין החלו אצל המזרוחניקים ללמד גמרא לנשים ויש לימוד תורה "נשי" למרות האיסור ההלכתי בדבר (עיין יו"ד רמ"ו) והחלו להיות "יועצות הלכה" וכל שאר התחלואים הפמיניסטיים שזה הגיע למצב שהן "פוסקות" הלכה ומציעות לבטל קידושין, חליצה וממזרות..., ויש "בתי מדרש" חילוניים ש"מנגישים להם" את הגמרא באמצעות שוטנשטיין והם עושים עם הגמרא כראות עיניהם, ולעניות דעתי זה נבע מהקלות שכיום ניתן ללמוד גמרא באמצעות הגמרות של שוטנשטיין.
אז מצד אחד יש זכות גדולה בגמרות הללו , אבל מצד שני זה גם גרם נזק גדול מאד שזה הגיע לידיים שלא אמרות להגיע אליהם (ואני לא מדבר על כך שיש תרגום לערבית של שוטנשטיין שנוצר ע"י ירדנים...)
"ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם"...

בלא להיכנס לדיון של לימוד תורה לנשים, כדאי לדייק בעובדות. מסלול ה'טוענות הרבניות' החל בסוף שנות השמונים רק לאחר עתירה בבג"ץ. מה שאומר שעוד קודם לכן היה בקשה כזו. שוטנשטיין הראשון יצא באנגלית ב1990.
כל זאת בלי לקחת בחשבון את הלימודים במכון שטרן (המקבילה לישיבה יוניברסיטי לנשים) עוד שנים רבות קודם לכן.

וכל אלו, רק עובדות.

[זאב ערבות]

מבחינה תוכנית אין שום קשר בין שני הדברים.
משניות קהתי הוא פירוש קלאסי לחלוטין מבחינת כל התוכן שלו. סיכום שיטות הראשונים וביאור מפורט. השינוי הוא רק בצורה ובפטנט של שילוב על המשנה בפירוש.

נכון, אך לא זו הנקודה והיא שלא משנה מה התוכן - קלאסי או לא, הציבור כקוקלטיב מבחין בטיב העבודה ומהותה ומצביע בארנקו. זה נכון בד"כ בכל מוצר ובפרט בספרי קודש שלא לוקח ללומדים הרבה זמן להבחין בטיב הספר ולדון אותו לשבט או לחסד. הנה כמה ספרים יש על הלכות שבת - כמעט כחול הים ואף אחד לא הצליח להוריד את שש"כ מכס מלכותו. זאת אומרת אפילו נניח ששטייזלץ הוא פירוש טוב - הציבור החליט ששונשטיין טוב ממנו, וכנ"ל לגבי מתיבתא ולובלין וחברותא שנדחקו לקרן זוית.
יש לכך סיבה וכידוע מהסיפור עם הקצות והנתיבות שאמר לו שפירושו התקבל יותר כיוון שהגיה הגהה אחר הגהה, וכנ"ל שוטנשטיין קשובים מאוד לדעת ציבור הלומדים ויש להם צוות (או אדם בודד - איני יודע בוודאות) שמקבלים את הערות הלומדים ומתקנים את הדרוש תיקון וכך יוצא פירוש יפה ומנופה.
שטיינזלץ לעומת זאת מאז שיצא הכרך הראשון ועד היום לא הגיה אפילו אות אחת בפירושו המלא טעויות ושגיאות. זאת בנוסף למכלול הטענות האחרות שיש על פירושו.
הערה צדדית: בגמרא בערבית מענין מה הם עושים עם המלים הערביות המופיעות בתלמוד ועם כל הגמרות המזכירות את ישמעאל כגון 9 קבין...

[יעקב11]

החילוק בין ב' סוגי הגמרות הוא כל כך פשוט שתמהני שלא עמדו על הדברים הכותבים הנכבדים.
באיזה גמרא חילוני יהיה מוכן ללמוד? בודאי שלא בשוטנשטיין!
למה?
זה כבד! זה רציני מדאי! ההערות למטה מוכיחות לכל שהתורה היא עסק רציני!
זה לא עוד אנציקלופדיה לתלמוד, אלא ספר לימוד מעמיק.
זה התלמוד!

וזה ההיפך הגמור מהגמרא השניה שמביאה הרבה פולקלור עממי ויהודי,
נחמד כזה נעים כזה, תנאים בין אלי יון, אמוראים בין הספורטאים באתונה,
הומור קליל,
בקיצור, מי שלומד בגמ' אחת יוצא עם הרגשה שהתורה היא אותה תורה שלמדו כל השנים,
ובגמ' השניה לא.

זה נשמע קצת סמנטיקה ונוסטלגיה,
אבל זה לא,
זה שאלה מהותית מהי יהדות

ונושא זה הוא מעבר למה שהרב שך התנגד לכל שינוי שהוא בכל מיני ספרים.

שוטנשטיין אמנם יכול להיות "כבד" יותר למי שלומד אותו מכריכה לכריכה עם כל ההערות, אך מצד שני מי שלומד בעיקר את הפירוש עצמו הוא הרבה יותר קל ללימוד ולהבנה (במיוחד מול הגמרות של שטיינזלץ שבעיקרון די מתרגמים את לשון הגמרא בלי הסבר).
אם תשימו לב, רק מאז שיצא שוטנשטיין החלו אצל המזרוחניקים ללמד גמרא לנשים ויש לימוד תורה "נשי" למרות האיסור ההלכתי בדבר (עיין יו"ד רמ"ו) והחלו להיות "יועצות הלכה" וכל שאר התחלואים הפמיניסטיים שזה הגיע למצב שהן "פוסקות" הלכה ומציעות לבטל קידושין, חליצה וממזרות..., ויש "בתי מדרש" חילוניים ש"מנגישים להם" את הגמרא באמצעות שוטנשטיין והם עושים עם הגמרא כראות עיניהם, ולעניות דעתי זה נבע מהקלות שכיום ניתן ללמוד גמרא באמצעות הגמרות של שוטנשטיין.
אז מצד אחד יש זכות גדולה בגמרות הללו , אבל מצד שני זה גם גרם נזק גדול מאד שזה הגיע לידיים שלא אמרות להגיע אליהם (ואני לא מדבר על כך שיש תרגום לערבית של שוטנשטיין שנוצר ע"י ירדנים...)
"ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם"...

בלא להיכנס לדיון של לימוד תורה לנשים, כדאי לדייק בעובדות. מסלול ה'טוענות הרבניות' החל בסוף שנות השמונים רק לאחר עתירה בבג"ץ. מה שאומר שעוד קודם לכן היה בקשה כזו. שוטנשטיין הראשון יצא באנגלית ב1990.
כל זאת בלי לקחת בחשבון את הלימודים במכון שטרן (המקבילה לישיבה יוניברסיטי לנשים) עוד שנים רבות קודם לכן.

וכל אלו, רק עובדות.

לא דיברתי על מסלול זה (שודאי גם הוא בעייתי כמו שכל הישיבה יוניברסיטי בעייתי), אלא על כל "יועצות ההלכה" למיניהן ולימוד הגמרא לנשים בכל ה"מדרשות" שהחל בעשור האחרון כשלפני כן אחוז קטן מאד של נשים נגע בתושב"ע ולא גרם נזק גדול, עכשיו יש נזק אדיר ונראה לי שזה בגלל הקלות והנוחות של לימוד גמרא דרך שוטנשטיין

[זאב ערבות]

כלל לא בטוח שארטסקרול הוא הגורם לריבוי הלומדות גמרא אלא התפשטות והתגברות הפמיניזם שגבר בשנים האחרונות , דבר שלא פסח אף על החברה החרדית שהנה יש לך כל מיני נשות ציבור חרדיות (לפחות כך הם נחשבות בעיני הציבור) שופטות וחברות כנסת ועוד מי יודע מה. איני סבור שאשה הרוצה ללמוד גמרא אינה יכולה לעשות זאת בלי שוטנשטיין ותוכיח העובדה שכבר שנים רבות לפני שהופיע כבר למדו נשים גמרא באונברסיטאות

[נהר שלום]

בבית נאמן השבוע יש התייחסות לשטיינזלץ יעלו המבינים.
אגב שמעתי את הגאון רבי יעקב חיים סופר אומר הרבה פעמים לבחורים תלמד בכחול באדום בירוק העיקר תלמד.

מצורף נמצא בהערה 7
מביא גם שהגרע"י לא הסכים לחתום כנ"ל viewtopic.php?f=7&t=42850&start=80#p499624

[זאב ערבות]

בספר שבט מיהודה ח"א עמ' רע"א מציין לאנציקלופדיה התלמודית ח"א ערך אברים שלמרות מכתבו של הג"ר איסר זלמן מלצר שיש לקרוע את הדף מהספר... וקהתי באהלות פ"א מ"ח מעתיק מלה במלה (ומוסיף בסוף לעיין במסכת אהלות מהדורה מדעית לא' גולדברג שכך כתוב עליו בוויקיפדיה: נולד ב-1913 בפיטסבורג שבארצות הברית. למד ב"ישיבת תורה ודעת" וב"ישיבת חפץ חיים" בברוקלין, ניו יורק. בשנת 1937 קיבל תואר ראשון מסיטי קולג' בניו יורק, ובשנת 1941 קיבל תואר שני מבית המדרש לרבנים באמריקה, שם למד אצל לוי גינצבורג ושאול ליברמן! מי זה קצנלסון איני יודע).

[גימפעל]

שמעתי פעם שהרב קהתי נתן לאשתו ללמוד את הביאור לפני שהדפיסו, האם נכון השמועה ?

[כדכד]

לעיל באשכול זה הובא הענין שנתן לה לעבור על זה כדי שיראה אם זה מובן

[חלמישצור]

בספר שבט מיהודה ח"א עמ' רע"א מציין לאנציקלופדיה התלמודית ח"א ערך אברים שלמרות מכתבו של הג"ר איסר זלמן מלצר שיש לקרוע את הדף מהספר... וקהתי באהלות פ"א מ"ח מעתיק מלה במלה (ומוסיף בסוף לעיין במסכת אהלות מהדורה מדעית לא' גולדברג שכך כתוב עליו בוויקיפדיה: נולד ב-1913 בפיטסבורג שבארצות הברית. למד ב"ישיבת תורה ודעת" וב"ישיבת חפץ חיים" בברוקלין, ניו יורק. בשנת 1937 קיבל תואר ראשון מסיטי קולג' בניו יורק, ובשנת 1941 קיבל תואר שני מבית המדרש לרבנים באמריקה, שם למד אצל לוי גינצבורג ושאול ליברמן! מי זה קצנלסון איני יודע).

1. הלשון "שלמרות מכתבו" אינה ברורה - בעותקי האנצה"ת שאני מכיר (גם באוצה"ח) אין זכר לפסקה המדוברת, ואפשר להניח שבזכות מכתבו של ר' איסר זלמן (אגב, הפירוש הנ"ל הוזכר בשעתו גם בשלהי מאמר מאת א. ליטאי על הדפסת הכרך הראשון של האנצ', הארץ, י"א סיון תש"ז, עמ' 9, ו-10).

2. לעיקר העניין, ראשית חשוב להדגיש שגם אם נעשתה שגיאה, יש להתבונן על הדבר בעין טובה תוך הבנה שכוונת הכנסת הפסקה כולה הייתה דווקא לתאם בין דברי חז"ל והמדע. הלשון היא "יש מחכמי המדע שהוכיח בארוכה את אמיתות המספר של רמ"ח אברים בדיוק אף לפי חכמת הניתוח... הוא מבאר כל אבר אבר שמנו חכמים בפרט". הקטע שהשמטתי בעזרת השלוש נקודות ארוך ומפורט. רק לאחר מכן בא המשפט, כך על פי הציטוט אצל ר"פ קהתי, "ובאחדים מהאברים דרך אחרת לו קצת ממפרשי המשנה", ודוק: יש כאן הצעה פרשנית מחודשת ללשון חז"ל. אני מניח שלפחות חלק מהחו"ר דכאן יסכימו כי הדעה ששערי הצעת פירושים למשנה טרם ננעלו יש לה סימוכין אצל חלק מגדו"י. אמנם הציטוט בספר שבט מיהודה המובא בתמונה הראשונה שונה לגמרי: "ובאחדים מהאברים דרך אחרת לו קצת מחכמי המשנה", כלומר שהכותב בא לחלוק על התנאים, וזה דבר שלא ייעשה. מה באמת נכתב במקור?

3. קצנלסון הוא ד"ר יהודה לייב קצנלסון (בוקי בן יגלי), את הדברים עצמם בתוך ספרו "התלמוד וחכמת הרפואה", עמ' 234-303, טרם קראתי במלואם אבל הוא שוב ושוב מבהיר שדברי חז"ל משקפים היטב את המציאות העובדתית. יסוד טענתו היא שגוף האדם מתפתח תמיד, ומספר האברים משתנה משנה לשנה, אולם בגיל 16-17 הוא מגיע לשיאו, ואז המספר הוא רמ"ח איברים, והוא הולך ומונה אותם אחד לאחד. הוא בהחלט חולק על הרבה מן המפרשים, אבל מקופיא לא מצאתי מקום בו במפורש חלק על "חכמי המשנה" גופם. אברהם גולדברג נראה יהודי דתי.

[זאב ערבות]

בספר גן נעול הלכות קדושה ח"א מאת ר' יעקב לוי בהקדמה עמ' 26 מעתיק מהספר הנ"ל ובטעות מיחס את הדברים לאנציקלופדיה אוצר ישראל של אייזנשטיין!
יש ברשותי צילום הדף מהמהדורה הראשונה עם הערה בצד המצטטת חלק מתשובת הגר"א מלצר. כמו כן את ההדפסה השלישית המקורית משנת תשי"ב ושם בדיוק כנ"ל. וכן את המהדורה השניה משנת תשמ"ב שם העימוד שונה אך עם אותו קטע המקורי. כנראה שבאיזה שלב מאוחר יותר השמיטו כפי שהשמיטו מכרך ה' בערך גוי את ההלכה מהרמב"ם על ישראל שבא על הגויה... בצילום המצורף שכנראה כבר הועלה בפורום בעבר חסרה השורה האחרונה: מהדורה קודמת כזו.

[נחומצ'ה]

סיפור יפה ששמעתי על הרב. לפני עשורים רצו לעשות סוג של 'חרם' בבית הדין של 'העדה', ובמהלך הדיון הובאו כמה עדים להגנתו של הרב, אחד מהם סיפר על תפילתו של הרב מדי שבת באריכות כמנהג עובדי ה' בליובאויטש, אז קם והזדעק הרב ר' בנימין רבינוביץ זצ"ל, "יהודי שמתפלל באריכות לא יכול להיות שהוא .........." [אין המקלדת סובלת הביטוי על הרב..]. ואכן הביד"ץ נהגו 'שב ואל תעשה'..

[א איד]

לבסוף הגיעו להסכמה, שהרב זצ"ל יוציא מכתב התנצלות והם לא יחרימו.
ציטוטים מהודעת ההתנצלות נמצאים ב'ויקיפדיא' (ומשם ב'המכלול' ו'האנציקלופדיא היהודית').

[דמשק]

סיפור יפה ששמעתי על הרב. לפני עשורים רצו לעשות סוג של 'חרם' בבית הדין של 'העדה', ובמהלך הדיון הובאו כמה עדים להגנתו של הרב, אחד מהם סיפר על תפילתו של הרב מדי שבת באריכות כמנהג עובדי ה' בליובאויטש, אז קם והזדעק הרב ר' בנימין רבינוביץ זצ"ל, "יהודי שמתפלל באריכות לא יכול להיות שהוא .........." [אין המקלדת סובלת הביטוי על הרב..]. ואכן הביד"ץ נהגו 'שב ואל תעשה'..

ואני שמעתי שהזכירו שם את דברי הכתב סופר המצו"ב. שהראו בדברי הכת"ס שאף אם יש בנמצא מי שלומד תורה על אף שהוא מעורב ברע, אבל בתפילה אינו כן, ואם תמצא באדם שמתפלל כראוי אות הוא שאין בלבו דופי.

[משוש דורים]

יכול להיות שלא היה בלבו דופי, אבל במוחו היה הרבה מאד דופי, כל מי שיפתח את הספרים שכתב פשוט יזדעזע מהיחס אל האבות והאמהות, אל התנאים והאמוראים, הוא לא שינה בכלום את התפיסה האקדמאית החילונית שלו, (מרן הרב שך כתב עליו 'איש המדע' - שטיינזלץ, שתי מילים שמקפלות הכל). יכול להיות שזה מה שקנה את הציבור הדל"י והחילוני, אבל זה מה שהביא את כל גדולי ישראל לצאת נגד ספריו בחרב ובחנית.

[חרסון]

כל גדולי ישראל

סתם חולשה אישית שלי, בלי קשר לנושא, לבקש מדגם מייצג מ90 אחוזים מגדולי ישראל השונים שהתבטאו כנגד הרב עדין אבן ישראל, על מנת שהביטוי 'כל' יהלום את השימוש בו בהקשר זה.

[דרומי]

כמובן, כל מי שאכל מכשרות 'לנדא' (באותם שנים) אינו בכלל גדולי ישראל. ופשוט.

[צביב]

לאחר הדיון בבית דין התפרסם שחזר בתשובה מדברים לא ראויים שכתב ( ואולי גם השמיטם)

[פלוריש]

הרב עדין היה ידוע באמירות החדות שלו. תמיד היה מפתיע עם מבט שונה, תמיד היה מאתגר. לא מהרבנים המלטפים שמסבירים לך כמה אתה טוב ומתקדם, אלא מאלו שמראים לך לאן אתה עוד מסוגל להגיע.

זכורני בילדותי שנזדמנתי לסעודת משיח של מוצאי שביעי של פסח, בשטיבלאך של קטמון. אני לא זוכר מה היה בהתוועדות, אבל משפט אחד שהוא אמר נחרט בזיכרוני: "אני כל כך מצפה למשיח שאני מוכן אפילו שהוא לא יהיה מה'חוג' שלי! שיהיה חסיד או ליטאי, אשכנזי או ספרדי, דתי או חרדי, אפילו חילוני... העיקר שיבוא".

וכדאי גם להזכר במסר שבפתיחת ספרו חיי עולם:

פעם היו כותבים בשערי מסכתות התלמוד, מחמת הצנזורה, כתובת כזו, ״כל מה שכתוב כאן על גויים — אין הכוונה לגויים של היום, אלא לגויים שהיו בעבר״. גם בדורנו יש כתובת כזו בשערי הספרים, כתובת בלתי נראית, ״כל מה שכתוב כאן על יהודים — אין הכוונה ליהודים של היום, הכוונה ליהודים שהיו בזמנים אחרים״, ולכן אפשר לשבת וללמוד חומש גמרא, ספרי מוסר או ספרי יראה — והכל בסדר גמור, כל מה שנאמר הרי לא מתייחס אלינו או לדור שלנו אלא לאנשים אחרים, ואל זמנים אחרים. צריך למחוק מאותם דפי הקדמה בלתי־נראים את התפיסה הזו שהדברים מדברים על מישהו אחר, על ה״הם״, על ה״אלה״, על האחרים — העיקר שלא עלינו, בין שמדובר בחומש, בין שמדובר בספרי יראה ובין שמדובר בגמרא — הכתובת צריכה להיות הפוכה, ״כל מה שנאמר כאן — מדבר רק עלי, הכל נכתב בשבילי והכל מחייב אותי, קודם כל הדברים מתייחסים אלי.

ובמחילה, אפשר להתנגד לרב עדין ולדון על מפעליו ואישיותו, והוא עצמו היה נוהג לערוך חשבון נפש נוקף בפומבי בהתוועדות יום ההולדת שלו, אבל הבאת ההוכחה מכך שהרב שך יצא נגדו מעידה על צרות עולמו של הכותב. הרי מי שלא חי תחת כנפיו של הרב שך, אלא בעולם החב"די, פשקוויל בשם הרב שך לא רק שלא יעשה לו כלום אלא יגרום לו להיות בעד מושא הפשקוויל. וגם מי שלא נולד בחברה בה היה חייב להגדיר את יחסו אל הרב שך, הלנו או לצרנו, ונניח שיש לו יחס ניטרלי אליו, כדי לשכנעו להיות נגד אדם מסויים מוטב להביא פשקוויל מאדם שלא היתה דרכו בהתקפות נגד רבנים אחרים (וכפי שאמר הרב דיסקין מקול תורה, שהוא הסתפק האם לברך על הרב שך שחלק מחכמתו, ולבסוף בירך שכוחו וגבורתו מלא עולם).

[פלוריש]

מרשימים גם הספקיו בגיל צעיר:
הוא היה למחליפו של רש"י זווין במסירת שיעור החסידות השבועי בשנת תשי"ט, כשהיה בן 21 בלבד.
בגיל 24 הפך למנהל בית ספר תיכון הצעיר ביותר בארץ.
בקובץ שיצא לרגל שלושים שנה לפטירת הראי"ה קוק, בשנת תשכ"ו, הוא נמצא בין כותבי המאמרים, כשהיה בן 28 (ולא זו בלבד אלא שכותרת מאמרו, המייקר את תורתו של הרב, היא "הבעייתיות ב'אורות הקודש'"...)
בהיותו ב29 כבר מוציא לאור את הכרך הראשון של התלמוד המבואר.
בהיותו בן 32 כתב ערך באנציקלופדיה העברית.
בהיותו בן 51 זכה בפרס ישראל, צעיר ב12 שנים מהזוכה הצעיר ביותר מלבדו באותה שנה.

[נהר שלום]

אפילו חילוני... העיקר שיבוא".

משיח שקר?
[בלי לגרוע מכבודו של נשוא האשכול שאינני מכיר את ספריו לעומקם, אני לא חושב שזה אימרה נכונה]

[ישראליק]

דקדוקי עניות...

גם האדמו"ר מבאבוב זצ"ל אמר, בענין תנועת המשיחיזם בחב"ד: הלואי שכבר יבוא ויגאלינו

לא שאני משוה תנועת המשחיזים לחילונים ח"ו, רק לשבר את האוזן, איך שהכמיה למשיח הביא לסוגי התבטאיות שונים...

ומה גם שאין דבר כזה חילוני-משיח, זה תרתי דסתרי...

[פלוריש]

אפילו חילוני... העיקר שיבוא".

משיח שקר?
[בלי לגרוע מכבודו של נשוא האשכול שאינני מכיר את ספריו לעומקם, אני לא חושב שזה אימרה נכונה]

חבל שקשה להעביר הומור דרך כתיבה

[עזריאל ברגר]

נכון, אבל לפענ"ד יש דברים שאפילו בהומור אינם ראויים להיאמר (וכנראה שהרב עדין זצ"ל סבר אחרת ממני בענין זה...).

[שומע ומשמיע]

החילוק בין ב' סוגי הגמרות הוא כל כך פשוט שתמהני שלא עמדו על הדברים הכותבים הנכבדים.
באיזה גמרא חילוני יהיה מוכן ללמוד? בודאי שלא בשוטנשטיין!
למה?
זה כבד! זה רציני מדאי! ההערות למטה מוכיחות לכל שהתורה היא עסק רציני!
זה לא עוד אנציקלופדיה לתלמוד, אלא ספר לימוד מעמיק.
זה התלמוד!

וזה ההיפך הגמור מהגמרא השניה שמביאה הרבה פולקלור עממי ויהודי,
נחמד כזה נעים כזה, תנאים בין אלי יון, אמוראים בין הספורטאים באתונה,
הומור קליל,
בקיצור, מי שלומד בגמ' אחת יוצא עם הרגשה שהתורה היא אותה תורה שלמדו כל השנים,
ובגמ' השניה לא.

זה נשמע קצת סמנטיקה ונוסטלגיה,
אבל זה לא,
זה שאלה מהותית מהי יהדות

ונושא זה הוא מעבר למה שהרב שך התנגד לכל שינוי שהוא בכל מיני ספרים.

שוטנשטיין אמנם יכול להיות "כבד" יותר למי שלומד אותו מכריכה לכריכה עם כל ההערות, אך מצד שני מי שלומד בעיקר את הפירוש עצמו הוא הרבה יותר קל ללימוד ולהבנה (במיוחד מול הגמרות של שטיינזלץ שבעיקרון די מתרגמים את לשון הגמרא בלי הסבר).
אם תשימו לב, רק מאז שיצא שוטנשטיין החלו אצל המזרוחניקים ללמד גמרא לנשים ויש לימוד תורה "נשי" למרות האיסור ההלכתי בדבר (עיין יו"ד רמ"ו) והחלו להיות "יועצות הלכה" וכל שאר התחלואים הפמיניסטיים שזה הגיע למצב שהן "פוסקות" הלכה ומציעות לבטל קידושין, חליצה וממזרות..., ויש "בתי מדרש" חילוניים ש"מנגישים להם" את הגמרא באמצעות שוטנשטיין והם עושים עם הגמרא כראות עיניהם, ולעניות דעתי זה נבע מהקלות שכיום ניתן ללמוד גמרא באמצעות הגמרות של שוטנשטיין.
אז מצד אחד יש זכות גדולה בגמרות הללו , אבל מצד שני זה גם גרם נזק גדול מאד שזה הגיע לידיים שלא אמרות להגיע אליהם (ואני לא מדבר על כך שיש תרגום לערבית של שוטנשטיין שנוצר ע"י ירדנים...)
"ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם"...

בלא להיכנס לדיון של לימוד תורה לנשים, כדאי לדייק בעובדות. מסלול ה'טוענות הרבניות' החל בסוף שנות השמונים רק לאחר עתירה בבג"ץ. מה שאומר שעוד קודם לכן היה בקשה כזו. שוטנשטיין הראשון יצא באנגלית ב1990.
כל זאת בלי לקחת בחשבון את הלימודים במכון שטרן (המקבילה לישיבה יוניברסיטי לנשים) עוד שנים רבות קודם לכן.

וכל אלו, רק עובדות.

יעויין כאן

[פלוריש]

מלבדיו ספריו והקלטות שיעוריו, מאמרים רבים נמצאים באתר של מכון שפ"ע: https://www.steinsaltz-center.org.il/do ... 98,89.aspx. רוב המאמרים הם מסות הגותיות, בנושא חסידות, חגים, חינוך, חברה וכו'.
ויצויין כי בצעירותו פירסם הרב עדין כמה מאמרים מחקריים:

נוסחאות הספרא במדרש הגדול - הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ.PDF

(1.84 MiB) הורד 258 פעמים

מידת 'אם אינו ענין' - הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ.PDF

(2.9 MiB) הורד 221 פעמים

[וונדרבר]

בזמנו היה פירסום שהר"ע שטיינזלץ הוא הראשון שכתב פירוש על התלמוד מאז רש"י. והסבירו שמה שכתבו הראשונים והאחרונים אינם פירושים חדשים כי כולם כפופים לרש"י, מה שאין כן פירושו.
ובאלף שנים האחרונות הוא היחיד שעשה את זה.
האם מישהו יודע מקור לפירסום הזה.

[יצחק אייזיק]

בזמנו היה פירסום שהר"ע שטיינזלץ הוא הראשון שכתב פירוש על התלמוד מאז רש"י. והסבירו שמה שכתבו הראשונים והאחרונים אינם פירושים חדשים כי כולם כפופים לרש"י, מה שאין כן פירושו.
ובאלף שנים האחרונות הוא היחיד שעשה את זה.
האם מישהו יודע מקור לפירסום הזה.

למה לחפש מקור לדבר שבודאי אינו נכון?
הייחוד בפירוש הוא לא הכפיפות או חוסר הכפיפות לרש"י אלא כתיבת פירוש על כל הש"ס בדומה לרש"י (שכידוע גם הוא לא כתב ממש על כולו "כאן מת רש"י" וכו'). שמפרש (או לפחות מתרגם) את כל הסוגיא.
שאר רבותינו הראשונים והאחרונים אינם צמודים ללשון הגמרא: או שמפרשים נקודות מסוימות בלבד (כבעלי התוספות, חלק מראשוני ספרד, ורוב האחרונים) או שכותבים את מהלך הסוגיא בלשונם (כרבינו חננאל ועוד).

ועוד זאת. ודאי שהיו ממפרשי הגמ' (עכ"פ מהראשונים) שלא היו כפופים לרש"י. ובפירוש הגר"ע שטיינזלץ מפרש ברוב המקומות לפי רש"י (במסכת ברכות בכל פעם שפירש דלא כרש"י מציין את מקורו כגון הר"ח או תוס'. אך במסכתות הבאות כבר אין מ"מ) כך שודאי שזו לא הנקודה.

[נחומצ'ה]

לאחר הדיון בבית דין התפרסם שחזר בתשובה מדברים לא ראויים שכתב ( ואולי גם השמיטם)

זה דבר שלא מצוי אצל מחברים דעתניים ועצמאים. בחינת ה'מודה ועוזב ירוחם'.
ראיתי שיחה שהתפרסמה עם הרי"י מנדלזון אב"ד קוממיות-ירושלים, שסיפר שבימים העליזים של שנות הממי"ם, עבד במכון של הרב, יחד עם הרב ויינברגר מטשאבא זצ"ל.
נראה לי ששני אלו זה מדגם מייצג במעט, שלא כל גדולי ישראל יצאו נגדו.
ובעיקר יש לחלק, בין פירושו על התלמוד שלזה הרב שך התנגד אידיאולוגית [אפי' על משנ"ב עם הערות החזון איש הרב שך התנגד..],
לבין ספר אחד על תנאים ואמוראים שע"ז התחרט ברבים וביקש סליחתו [לא לשכוח שהיה בעל תשובה שגדל במחוזות אחרים], שע"ז רצו להחרימו.

חשבונות שמים קטונו כולנו מלהבין. אך כלפי הזריעה בעולם היהודי, וקירוב בני ישראל אל החכמה האלוקית, זכויות רבות יש למנוח.

[פרנצויז]

נזכרתי במעשה שקרה לי לפני שנים רבות, נקלעתי לאיזה בית כנסת במקום נידח, ובקשו ממני להגיד שיעור, והגמרא היחידה שהיתה באותו ביכנ"ס היתה גמרא שטינזלץ, ונאלצתי לומר שיעור בלי הכנה מוקדמת, במסכת שבת דף ל' ע"ב, בענין השאלות ששלח שלמה המלך כשדוד המלך נפטר בשבת, אבא מת ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה, עיי"ש. [ועיין רש"י ד"ה וכלבים שכתב: לשתי שאלות הללו הוצרך].
ואם אני זוכר טוב, בביאור של שטינזלץ היה כתוב שהחשש היה שהכלבים הרעבים יאכלו את דוד המלך. [אולי במהדורה ההיא לא נדפס רש"י?].
ובזמנו חיפשתי במפרשים, ולא מצאתי מי שפירש את הפירוש הזה.
מעניין האם נזכר פירוש כזה באיזה מקום?

[שומע ומשמיע]

מהרש"י בד"ה שאח"כ נראה להדיא לא כן:
שלתקנת הכלבים לא הצריכוהו לשנות טלטול נבילה ואת האריה המת אסרו לטלטל אלא על ידי ככר או תינוק ל''א שהקדימוהו תשובת הכלב לתשובת האריה לשון רבותי''

[מה שנכון נכון]

מעניין האם נזכר פירוש כזה באיזה מקום?

כן פי' ר' עמנואל חי ריקי באדרת אליהו.

[באר בשדה]

וכ"מ כאן.

[אישצפת]

קבלתי במייל עלון פניני הפרשה לפרשת ויחי ובו תשובה מהגאון הנאמ"ן שליט"א בענין.

[נוריאל עזרא]

קבלתי במייל עלון פניני הפרשה לפרשת ויחי ובו תשובה מהגאון הנאמ"ן שליט"א בענין.

תודה רבה.
(גם על שלא גזרת או העתקת רק התשובה שנוגעת לעניין, וזיכית אותנו בשאר התשובות ייש"כ.)

[פרנצויז]

דעתו של הגאון הנאמ"ן שליט"א בעניני השקפה ידועה. כמדומה שכתב באיזה מקום שבתוניס היה להם רק עיתון הצופה של המזרחי, וממנו קיבלו ידיעות על הנעשה בארץ ישראל.
גם בעניני היסטוריה, היה לו רק ס' שרי המאה.

[עזריאל ברגר]

קבלתי במייל עלון פניני הפרשה לפרשת ויחי ובו תשובה מהגאון הנאמ"ן שליט"א בענין.

יישר כח.
לגבי ספר הישר - חבל שלא ענה הרב שיש לפחות ארבעה ספרים בשם הזה (בויקיפדיה העברית יש עוד אחד, ואיני יודע מפני מה נשמט מהמכלול).

[פלוריש]

דעתו של הגאון הנאמ"ן שליט"א בעניני השקפה ידועה. כמדומה שכתב באיזה מקום שבתוניס היה להם רק עיתון הצופה של המזרחי, וממנו קיבלו ידיעות על הנעשה בארץ ישראל.
גם בעניני היסטוריה, היה לו רק ס' שרי המאה.

ואם כדבריך, אז מה? הוא הרי עלה מתוניס לבני ברק בשנת תשל"א

[חרט]

בזמנו בעל הוצאת בלום (ע"ה), חיבר פירוש "משנת אליעזר" על המשניות, במוצהר כדי להחליף את פירוש קהתי.
(בהקדמתו לפירוש על מסכת אבות - שיצא לאור לראשונה עם הפי' הנ"ל, הוא מזכיר שאמנם "מאן דהו" חיבר פירוש, אבל...).
הוא קיבל הסכמות מהגר"נ קרליץ ואליו הצטרף הגרח"פ שיינברג זצ"ל.
בהסכמה נזכרה הבעיתיות בפי' קהתי שהוא מצטט פירושים בעייתיים. (ממרחק השנים אינני זוכר אם במכתב נזכר קהתי ואלבק במפורש או רק ברמז).
המכתב הנ"ל ראיתי במו עיני תלוי באיזה בית הכנסת, במסגרת פרסום למשניות "משנת אליעזר".

לא חלפו ימים מרובים,
ובלום זכה להיות הסוכן והמשווק של...... משניות קהתי!
והמכתב נגנז.
כשהדפיס בלום משניות - דפוס צילום של וילנא עם כל המפרשים - הוסיף את פירושו בסוף כל כרך.
וכן צירף את המכתב הנ"ל - עם השמטת גנות הפירושים אחרים, והותיר רק את השבחים על פירושו שלו.
(לזכותו ייאמר, שציין את ההשמטות ב - ...).

[לבי במערב]

אף חכמתו (של ק' ויורשיו) עמדה לו...

(בויקיפדיה העברית יש עוד אחד, ואיני יודע מפני מה נשמט מהמכלול).

גם בויקי' אין ערך נוסף (כי אין מה לכתוב בו...), אלא רק נז' ברשימתם; המעיין באוצה"ס (הנסמן בהע' שם), יראה עוד ספרים ש(עכ"פ שיערו כי) נקראו בשם זה.