"הוגה מספרי אני משה ברבי מימון זצ"ל"

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ש' נובמבר 13, 2010 8:30 pm

כתב יד אוקספורד המכיל את ספרי מדע ואהבה של הרמב"ם, ואשר שעליו חתם הרמב"ם "הוגה מספרי אני משה ברבי מימון זצ"ל", הועלה לאינטרנט.

ראיתי מציינים לעיין על אודות כת"י זה במחקרי תפילה ופיוט לד. גולדשמידט, עמוד 188. היוכל מי שהספר מצוי אצלו לסכם בקצרה את דבריו שם?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' נובמבר 13, 2010 9:38 pm

הסורק אינו תקין. אסכם בקצרה את דבריו.

לדבריו אינו נכנס למחלוקת החוקרים האם נכונה החתימה. ואפילו כדעת השוללים בכל מקרה מדובר בכת"י חשוב שכן הוא מזמנו של המחבר. עיקר דבריו שם נסובים סביב העובדה שחתימת הרמב"ם הוגה מספרי מופיעה בכתב היד לפני נוסחת התפילה המופיעה בסוף כתב היד. עובדה שיש לבארה בשני אופנים, או שהרמב"ם חתם על הספר טרם הושלמה כתיבתו-העתקתו. או שבמקור ממנו הועתק החיבור, קרי ספרו של הרמב"ם לא היה נוסח התפילה כלל. ולפי"ז יחוס סדר התפילה לרמב"ם אינו ברור. ויתכן שאינו אלא השלמת פלוני. הוא עומד ע"כ שאין זכר בגוף היד לסדר התפילה. הוא מצביע גם על שינויים חיצוניים, כמו העדר כותרת ועוד, שיש בהם בכדי להטיל פקפוק ביחוס סדר התפילה לרמב"ם.

ע"כ כתבתי במקו"א ואעתיק דברי משם כפי שנכתבו אז:

בשני מקומות מדבר הרמב"ם על מטבע ותן פחדך וזמן אמירתו. בהל' תפילה ובסדר התפילה.

במקו"א כותב הרמב"ם שהמנהג הפשוט לומר בר"ה ויוה"כ ויש שנוהגין לאומרו גם בעשי"ת (כן מנהג חלק מהבלאדי עד היום). ובמקו"א כתב שהמנהג הפשוט לאומרו בר"ה ויש מקומות שאומרים גם ביוה"כ (ובעשי"ת).

הרי לנו סתירה גלויה בדברי הרמב"ם לגבי מנהג ותן פחדך ביוה"כ.

[אין לפני דברי הרמב"ם לציין מקורם המדויק ועם הקוראים הס"ר]

פניתי לספר המפתח ואין עוזר, קראתי לר"י קאפח ואין עונה. וגם החיפוש באוצה"ח לא הניב תוצאות זולת דברי הר"י רצאבי כי האריך על כך בספרו מענה לשון (שלא בא בדפוס).

היתכן שאיש (זולת הרי"צ) לא נרגש מדקדוק גלוי זה ?

[ואגב קאפח. י"ל כעת ספר מנחת אהרן של מחבר בשם אהרן קאפח תלמידו של ר' יוסף קאפח, ובו סקירה על מנהגי הבלדים - דרדעים, תוך כדי זלזול מוחלט בזוהר ובאר"י. דברים שמורו לא נכשל בהם בגלוי. בין הדברים הוא כותב ששאל את מורו למה לא הזכיר כמעט מאום בכל ביאורו הגדול לרמב"ם מדברי המהרי"ץ (!) ומדברי החזו"א. והלה השיב לו כי כיון שרבו בדורנו קנאים לתורתם ופעמים שיש לו השגות עליהם נמנע הוא מלהביאם כלל]
=======================
והעירו שבמקו"צ לרמב"ם מהדורת הרב פרנקל פ"ב העירו מהסתירא וכן שר' אביגדור נבנצאל בקובץ בית הלל יב העלה גם הוא את הפקוק ביחוס סדר התפילה לרמב"ם. ובגליון ט"ו הגיב חכם אחד על דברי הרב נבנצאל והראה שבארחות חיים לוניל וכן הכס"מ מיחסים את סדר התפילה לרמב"ם ועל ההערה ותן פחדך כתב איזה תירוץ דחוק. עוד שמעתי ביני ביני, שהר"נ פרסם את דבריו גם בקובץ מבקשי תורה ושם הגיב לדבריו הגרד"צ הילמן וכתב שאין שחר לפקפוק. ואמ"א.

[מן הסתם רש"ז הבלין במבואו הגדול לכתב יד, בראש מהדורת הפקס' של מכון אופק, הקיף ענין זה]

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ש' נובמבר 13, 2010 10:28 pm

תודה.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ו' ספטמבר 21, 2012 3:02 pm

יש הגהות מיימוניות לסדר התפילה, זה לא כ"כ אחרי הרמב"ם ומוכח שמהרמב"ם הוא

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » א' ספטמבר 23, 2012 12:47 pm

יעוין בה' תשובה פ"ב ה"ח גבי נוסח הודיוי שכתב אבל חטאנו וגו' עכ"ל. ואי אפשר לפרש שנסמך ב-וגו'- אלא על מש"כ בסדר התפילות.
ובפרנקל בליקוטים כתבו איזה תירוץ למחוק את הוגו' מהספר. אבל כן הוא בספר החתום. וכמש"כ בשנו"ס.
וע"כ כלח"מ דהוגו' הוא לעיכובא. עיי"ש.

בנוגע לסתירה בין ה תפילה פ"ב הי"ט לבין סדר התפילות איננה כ"כ גדולה.
יש שני הבדלים: הא' מש"כ בהלכות מנהג גם לאומרו בעשי"ת ובסדר נשמט. הב' שלא כתב בסדר התפילות המנהג לאומרו גם בעשי"ת. ובשניהם כיון שכבר האריך בהלכות והשמיט רק במקום היותר מאוחר לא קשיא .
נשאר רק הבדל קטן שבהלכות כתב שהמנהג ביוכ"פ הוא מנהג פשוט ובסדר כתב שהוא רק מנהג של קצת. ויש ליישב שהמנהג הפשוט היה של ר"ה והמנהג ביוכ"פ בא מכח אלו שנהגו כל עשי"ת ונתקבל מנהגם רק ביוכ"פ. (ויש להאריך כי הרי יוכ"פ אינו בדווקא יום לתפילה על בנין המלכות.)

היא שיחתי כתב:יש הגהות מיימוניות לסדר התפילה, זה לא כ"כ אחרי הרמב"ם ומוכח שמהרמב"ם הוא

כמדומה שכ"כ הר"מ שתיכף שנעתק ספרו נשתבש ע"י הסופרים המעתיקים וא"F אינו ראיה כ"כ.

אגב דאגב יש נידון קצת דומה על השו"ע שיש שר"ל שכתבוהו תלמידים בהדרכת הב"י. וכבר דחו דבריהם. ראיתיו כמדומה ביד מלאכי בכללים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוקטובר 12, 2015 12:27 am

עתה ראיתי בכתבים של הרב קאפח ח"ב עמ' 828 רשימה של כמה שינויים שמצא הר"ק בין נוסח התפילה לבין היד ומזה מצא תימוכין לקבלה שקיבל מחכמי התימן, שנוסח התפילה של הרמב"ם קיבלו הרמב"ם מבני תימן (ולא להיפך כמקובל)...
על קבלה זו והתפתחותה כ' בעבר כאן
viewtopic.php?f=7&t=2299&p=15914#p15914

=====
אגב, כת"י אוקס', נמצא כיום באוצר בחבילת ספרי אופק.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' אוקטובר 12, 2015 1:38 am

ברנספח לאגרות הרמב"ם במהדורתו התכתב ר"י שילת עם ר"י קאפח על השערתו הנזכרת.

עדיאל ברויאר

איש_ספר כתב:אגב, כת"י אוקס', נמצא כיום באוצר בחבילת ספרי אופק.

היתרון של הסריקה הוא האיכות, היתרון של הספר שבאוצר הוא בציון המיקום בספר בגליון, וכן במבוא של הרב הבלין.

לעומקו של דבר

באופן כללי, האם מייחסים ל"ספר החתום" של הרמב"ם סמכות עליונה? (כמו שעשו פרנקל)?
למשל, מה המשקל שלו נגד עדות ראב"מ.

בברכה המשולשת

לעומקו של דבר כתב:באופן כללי, האם מייחסים ל"ספר החתום" של הרמב"ם סמכות עליונה? (כמו שעשו פרנקל)?
למשל, מה המשקל שלו נגד עדות ראב"מ.

ראב"מ היה בן 19 בפטירת הרמב"ם כך שלעיתים עדותו היא על הגהה המאוחרת מנוסח הספר החתום
(וזכורני ששמעתי פעם הסבר מקיף מרשז"ה על כל העניין, אך אינני זוכר את פרטיו כעת ומן הסתם הדברים נדפסו במבואו הנ"ל)

הוגה ומעיין

יש בדבר אריכות גדולה ואכ"מ, אך בקצרה -

דעת רש"ז הבלין שלספר החתום יש מעמד עליון, וכי הרמב"ם ייעדו כ"ספר עזרה" שממנו יגיהו הכל, ועד כדי כך שכאשר הרמב"ם חזר בו מפרט כלשהו - היה ניגש או שולח מישהו לתקן בספר החתום הזה. ראיותיו מתבססות בין היתר על בדיקה אישית של הדיו של הספר החתום, שלדבריו זהה לדיו שבה השתמש הרמב"ם (כנראה גם הוסיף וחקר את שאר הדיותות בהם השתמשו כל בני אותו הדור, וגילה שהם שונים מדיו זה במידה מכרעת, אחרת אינני מבין את הראיה. אלא שצ"ע שלא ציין בשום מקום שעשה מחקר כזה).

במהלך העבודה על רמב"ם פרנקל לחלקים אלו הוברר למעלה מכל ספק שיש בספר החתום דברים שהרמב"ם חזר בו מהם ולא הגיהם שם, ויתרה מזו - יש בחתום גם מעט שיבושים שלא הוגהו. בעיקר בסדר התפילות אבל לא רק.

רש"ז הבלין הצליח לשכנע בזמנו את מנהלי מהדורת רש"פ לקחת את נוסח ספר החתום בלי לסטות ממנו כמלא נימה, ולכן ההנחיה לעורכים היתה כזו, בניגוד לדעתם.

לעומקו של דבר

תודה רבה, אנשים טובים.

הוגה, כתבו פעם מאמר מסודר על זה?

הוגה ומעיין

לרש"ז הבלין יש מאמר במהדורתו הפקסמילית של הספר החתום, הוצאת אופק.

כנראה כוונתך למפקפקים. למיטב ידיעתי טרם פורסם על כך מאמר מסודר.

ידידי הרב אהרן גבאי עוסק בתקופה האחרונה במחקריו בנוסחאות התפילה גם בשאלה זו ויש לו כדרכו בקודש חידושים ובירורים, שכפי הנראה נראה אותם מתפרסמים בספרי העתים בשנה-שנתיים הקרובות.

עדיאל ברויאר

כמדומני שהרב שילת התייחס לטעויות שבספר החתום במבואותיו לרמב"ם מדויק מדע ו/או אהבה.

לעומקו של דבר

(למה האשכול עבר לעיון תפילה?)

כוחכם יאושר.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' פברואר 07, 2017 12:04 am

הוגה ומעיין כתב:רש"ז הבלין הצליח לשכנע בזמנו את מנהלי מהדורת רש"פ לקחת את נוסח ספר החתום בלי לסטות ממנו כמלא נימה, ולכן ההנחיה לעורכים היתה כזו, בניגוד לדעתם.

אמנם הגרד"צ הילמן יושב בישיבה של מעלה. גם הגרא"י צוקר לא יוכל לענות על כך. אבל אפשר לברר אצל הגר"ד שמידל, אם אכן כך הם פני הדברים..

לעומקו של דבר

רק לשם הבהרה, "כמלוא נימה" זה מוגזם, במקומות מוכחים פרנקל סטו מספר החתום.

הוגה ומעיין

יש כמובן עוד אנשים שהיו בצוות העריכה, וכמובן שדברי לא באו מרוה"ק, וק"ל.

לא כתבתי שלא סטו, כתבתי שההנחיה היתה כזו, ודוק. תוכל גם לקרוא את הנוסח במבוא לילקוט שנו"ס בחלק זה ולהתרשם.

הוגה ומעיין

לפני שלושה-ארבעה שבועות הגיעה בס"ד המהדורה הפקסמילית של רש"ז הבלין לידי הגאון ר"מ מאזוז שליט"א, וזכינו לפנינים שבעלון הרצו"ב. ונראה שמקבל את דברי הבלין שספר זה הוא כעין "ספר עזרה" לבדיקת הכל. אך קצ"ע שקורא לו "חדש", וצל"פ שהוא חדש בספרייתו, או שכותב העלון טעה בהבנת דברי הגאון שליט"א בזה.

אגב, מש"כ שהרמב"ם חשב בערבית וכתב בלה"ק, דבריו אינם צריכים הסכמה, ויש לכך עוד דוגמאות רבות שלא הובאו בשיעורו זה ואולי ישנם עמו בכתובים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מאי 15, 2017 2:42 pm

האם יש בראשונים אזכורים של נוסח התפילה שבסוף אהבה ע"ש של הרמב"ם?

כמדומה שבהגמ"י שם יש. מי עוד?

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ב' מאי 15, 2017 5:13 pm

איש_ספר כתב:האם יש בראשונים אזכורים של נוסח התפילה שבסוף אהבה ע"ש של הרמב"ם?

כמדומה שבהגמ"י שם יש. מי עוד?

בשביל זה יש ספר המפתח.

מצויין: או"ז הל' שבת סי' נ, מהרי"ל החדשות סי' כח, נה. רשב"ש סי' מט.

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ג' מאי 16, 2017 11:52 pm

נזכרתי כעת שיש גם מהבית מדרש של הרמב"ם - בשו"ת ר' יהושע הנגיד סי' ו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מאי 17, 2017 9:45 am

הנה באו"ח מלוניל כת"י הסמינר (באדיבות ר' עדיאל) יתכן שיש גם בנדפס במקו"א

: אוח כתב יד ניו יורק.png (51.38 KiB) נצפה 14687 פעמים

הוגה ומעיין

לטובת כל מי שטרם שם לב -

במהדורה הנוכחית של רמב"ם פרנקל (שיצאה לאור עם שני הכרכים של "זמנים") הוסיפו בסוף ספר שופטים "אחרית דבר" נרחבת מאוד, ובה גם התייחסות מאוזנת ומורחבת ל"ספר החתום" ולשאר כתבי היד.

יוצא פוניבז'

מישהו יכול לסרוק ולהעלות?

יוצא פוניבז'

שו"ר כי מדובר בכ-70 עמודים.

כחציו מוקדש לנושא לשונות הרמב"ם. מי ערך זאת?

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ב' יוני 12, 2017 1:31 pm

החלק של לשונות הרמב"ם מבוסס על חומר שנכתב מזמן והיה אמור להיכנס בתחילת ספר המדע. אך כעת נערך עם הוספות ועם השמטות. ואכן מעניין לדעת מיהו העורך.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ב' יוני 22, 2020 3:18 pm

הוגה ומעיין כתב:יש בדבר אריכות גדולה ואכ"מ, אך בקצרה -

דעת רש"ז הבלין שלספר החתום יש מעמד עליון, וכי הרמב"ם ייעדו כ"ספר עזרה" שממנו יגיהו הכל, ועד כדי כך שכאשר הרמב"ם חזר בו מפרט כלשהו - היה ניגש או שולח מישהו לתקן בספר החתום הזה. ראיותיו מתבססות בין היתר על בדיקה אישית של הדיו של הספר החתום, שלדבריו זהה לדיו שבה השתמש הרמב"ם (כנראה גם הוסיף וחקר את שאר הדיותות בהם השתמשו כל בני אותו הדור, וגילה שהם שונים מדיו זה במידה מכרעת, אחרת אינני מבין את הראיה. אלא שצ"ע שלא ציין בשום מקום שעשה מחקר כזה).

במהלך העבודה על רמב"ם פרנקל לחלקים אלו הוברר למעלה מכל ספק שיש בספר החתום דברים שהרמב"ם חזר בו מהם ולא הגיהם שם, ויתרה מזו - יש בחתום גם מעט שיבושים שלא הוגהו. בעיקר בסדר התפילות אבל לא רק.

רש"ז הבלין הצליח לשכנע בזמנו את מנהלי מהדורת רש"פ לקחת את נוסח ספר החתום בלי לסטות ממנו כמלא נימה, ולכן ההנחיה לעורכים היתה כזו, בניגוד לדעתם.

זכיתי בס"ד לתגלית חדשה המשנה באופן משמעותי את היחס ל"ספר החתום" וסופרו.
המאמר בהרחבה מופיע בבלוג של ר' עזרא שבט - גילוי מילתא:
https://imhm.blogspot.com/2020/06/blog-post.html
קיצור הדברים:
סופר כתב היד הוא יפת ב"ר שלמה הלוי הפרנס. הויכוח הגדול הוא האם הסופר היה "בחור צעיר" או קצת יותר מכך, אבל העתיק מכלי שני ושלישי ורק הגיה את ספרו מתוך כתב ידו של הרמב"ם, או שמא הוא היה מסופרי הבית של הרמב"ם.
עזרא שבט אסף רשימה ארוכה של קטעים מחיבורים שונים שנכתבו על ידי אותו יפת בן שלמה, ביניהם ארבעה קטעים של דלאלה אלחאירין - מורה הנבוכים.
יואל קרמר זיהה קטע גניזה שעליו כתב הרמב"ם בכתב ידו את פואמת הפתיחה.
מה שגיליתי, שקטע הגניזה שזיהה יואל קרמר, הוא למעשה העמוד הראשון של דלאלה אלחאירין בכתיבתו של יפת בן שלמה. מה שאומר שהרמב"ם כתב את שיר הפתיחה שלו על העותק של יפת בן שלמה.
בכך מתברר שיפת הוא "סופר הבית" או "מסופרי הבית" של הרמב"ם, והעותק שכתב היה העותק האישי או הרשמי של הספר.
כיון שהכתיבות האחרונות של הרמב"ם בכתיבה בינונית הן פירוש המשניות, נראה סביר שבחייו הבוגרים יותר לא התפנה הרמב"ם לכתיבה זו, וכל כתיבותיו הן בכתיבה רהוטה. אך כדי שיהיה עותק של דלאלה בכתיבה בינונית, הפקיד את יפת, הצעיר בעל כתב היד הנאה (ללא ספק!) ליצור עותק יפה ורשמי של הדלאלה, ואת שיר הפתיחה הוא כתב עליו.
ואם כן, מעלתו של ה"ספר המוגה" עולה אף היא ומתקרבת להערתו של הבלין לעותק זה.

בברכה המשולשת

ייש"כ גדול, הרה"ג הו"מ שליט"א!
תגלית משמעותית מאוד
סליחה על חוצפתי, אבל לענ"ד תגלית כה חשובה ומשמעותית חייבת להתפרסם גם כמאמר מסודר ולא רק בבלוג החשוב הנ"ל

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' יוני 22, 2020 9:23 pm

הוגה ומעיין כתב:זכיתי בס"ד לתגלית חדשה המשנה באופן משמעותי את היחס ל"ספר החתום" וסופרו.

מדהים!
תודה על התגלית!

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' יוני 22, 2020 11:33 pm

בברכה המשולשת כתב:ייש"כ גדול, הרה"ג הו"מ שליט"א!
תגלית משמעותית מאוד
סליחה על חוצפתי, אבל לענ"ד תגלית כה חשובה ומשמעותית חייבת להתפרסם גם כמאמר מסודר ולא רק בבלוג החשוב הנ"ל

מצטרף הן לברכות והן לקריאה להוציא את התגלית לאור כמאמר.

לב האבן · הודעהעל ידי **לב האבן** » ג' יוני 23, 2020 12:51 am

אף אני הק' אענה כנגד המברכים, באמת נפלא ויישר כחו! אבל בענין הדפסתו כ"מאמר" לבבי לא כן ידמה ומה יסכן לו להדפיסו כ"מאמר", הלא בזה תפארתו, שבמקום שאחרים מדופלמים יאריכו למעניתם, ויחזרו ויציינו לכל הקשור במישרין או בעקיפין לנושא, בא ידידנו פורש את חידושו ואת הרקע הנצרך להבנתו וזהו. הרי בזה נבדלו ת"ח בענוותנותם מאנשי האקדמיה המנפחים כל דבר, וכל מגמתם (קצת הכללה אבל...) להכרה, וע"ע כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24428#p244783.
חוץ מזה הרי אין כמעט איפה לת"ח ירא"ש להדפיס מאמר כזה.

בברכה המשולשת

ימחל לי כתר"ה, אבל אני התכוונתי למאמר בקובץ החשוב באו"י, שבו הרה"ג הו"מ שליט"א מפרסם הרה דברים חשובים כמאמרים.
וכמדומני שליכא מאן דפליג שהקובץ הנ"ל בהחלט במה תורנית ראויה לת"ח ירא"ש.

עדיאל ברויאר

הוגה ומעיין כתב:
הוגה ומעיין כתב:יש בדבר אריכות גדולה ואכ"מ, אך בקצרה -

דעת רש"ז הבלין שלספר החתום יש מעמד עליון, וכי הרמב"ם ייעדו כ"ספר עזרה" שממנו יגיהו הכל, ועד כדי כך שכאשר הרמב"ם חזר בו מפרט כלשהו - היה ניגש או שולח מישהו לתקן בספר החתום הזה. ראיותיו מתבססות בין היתר על בדיקה אישית של הדיו של הספר החתום, שלדבריו זהה לדיו שבה השתמש הרמב"ם (כנראה גם הוסיף וחקר את שאר הדיותות בהם השתמשו כל בני אותו הדור, וגילה שהם שונים מדיו זה במידה מכרעת, אחרת אינני מבין את הראיה. אלא שצ"ע שלא ציין בשום מקום שעשה מחקר כזה).

במהלך העבודה על רמב"ם פרנקל לחלקים אלו הוברר למעלה מכל ספק שיש בספר החתום דברים שהרמב"ם חזר בו מהם ולא הגיהם שם, ויתרה מזו - יש בחתום גם מעט שיבושים שלא הוגהו. בעיקר בסדר התפילות אבל לא רק.

רש"ז הבלין הצליח לשכנע בזמנו את מנהלי מהדורת רש"פ לקחת את נוסח ספר החתום בלי לסטות ממנו כמלא נימה, ולכן ההנחיה לעורכים היתה כזו, בניגוד לדעתם.

זכיתי בס"ד לתגלית חדשה המשנה באופן משמעותי את היחס ל"ספר החתום" וסופרו.
המאמר בהרחבה מופיע בבלוג של ר' עזרא שבט - גילוי מילתא:
https://imhm.blogspot.com/2020/06/blog-post.html
קיצור הדברים:
סופר כתב היד הוא יפת ב"ר שלמה הלוי הפרנס. הויכוח הגדול הוא האם הסופר היה "בחור צעיר" או קצת יותר מכך, אבל העתיק מכלי שני ושלישי ורק הגיה את ספרו מתוך כתב ידו של הרמב"ם, או שמא הוא היה מסופרי הבית של הרמב"ם.
עזרא שבט אסף רשימה ארוכה של קטעים מחיבורים שונים שנכתבו על ידי אותו יפת בן שלמה, ביניהם ארבעה קטעים של דלאלה אלחאירין - מורה הנבוכים.
יואל קרמר זיהה קטע גניזה שעליו כתב הרמב"ם בכתב ידו את פואמת הפתיחה.
מה שגיליתי, שקטע הגניזה שזיהה יואל קרמר, הוא למעשה העמוד הראשון של דלאלה אלחאירין בכתיבתו של יפת בן שלמה. מה שאומר שהרמב"ם כתב את שיר הפתיחה שלו על העותק של יפת בן שלמה.
בכך מתברר שיפת הוא "סופר הבית" או "מסופרי הבית" של הרמב"ם, והעותק שכתב היה העותק האישי או הרשמי של הספר.
כיון שהכתיבות האחרונות של הרמב"ם בכתיבה בינונית הן פירוש המשניות, נראה סביר שבחייו הבוגרים יותר לא התפנה הרמב"ם לכתיבה זו, וכל כתיבותיו הן בכתיבה רהוטה. אך כדי שיהיה עותק של דלאלה בכתיבה בינונית, הפקיד את יפת, הצעיר בעל כתב היד הנאה (ללא ספק!) ליצור עותק יפה ורשמי של הדלאלה, ואת שיר הפתיחה הוא כתב עליו.
ואם כן, מעלתו של ה"ספר המוגה" עולה אף היא ומתקרבת להערתו של הבלין לעותק זה.

רק לאחרונה ראיתי שהדברים עלו כאן בפורום, ולכן אני מתייחס אליהם רק כעת.
זכה ידידי הרב הוגה ומעיין לרשימה נאה של תגליות יפות ומשמעותיות, אך לענ"ד כאן ישנה תגלית יפה אך לא משמעותית. להלן קיצור הדברים שהוא העלה בפורום עם התייחסויות שלי בין ציטוטי דבריו.

הוגה ומעיין כתב:סופר כתב היד הוא יפת ב"ר שלמה הלוי הפרנס. הויכוח הגדול הוא האם הסופר היה "בחור צעיר" או קצת יותר מכך, אבל העתיק מכלי שני ושלישי ורק הגיה את ספרו מתוך כתב ידו של הרמב"ם, או שמא הוא היה מסופרי הבית של הרמב"ם.

לענ"ד התערבו פה שני דיונים שונים (ועוד אחזור לכך בסוף הדיון). ואלו הם:
א. מה מעמדו/תפקידו של הסופר ו/או באילו נסיבות נעשתה המלאכה
ב. מה רמת הדיוק של כתב היד
דיון א הוא דיון היסטורי ואילו דיון ב הוא דיון טקסטואלי יבש, ואין לערב ביניהם. הדיון הטקסטואלי צריך להיעשות באמצעות השוואת כתבי היד ואין לדיון ההיסטורי שום השלכה עליו. לעומתו, הדיון ההיסטורי אמור להיעשות על בסיס היבטים שונים, וסביר להשתמש במסקנות הדיון הטקסטואלי גם בשביל הערכת מלאכת הסופר ולצרף זאת כראייה שולית לשאלת תפקידו (שהרי הוא עשוי להיות סופר מעולה שאינו בר תפקיד רשמי). כך או כך, אפילו אם נגלה שזהו הסופר הרשמי (אם בכלל היה כזה) לא נכסה בגלל זה על שגיאותיו שהתגלו במחקר הטקסטואלי.

הוגה ומעיין כתב:עזרא שבט אסף רשימה ארוכה של קטעים מחיבורים שונים שנכתבו על ידי אותו יפת בן שלמה, ביניהם ארבעה קטעים של דלאלה אלחאירין - מורה הנבוכים.
יואל קרמר זיהה קטע גניזה שעליו כתב הרמב"ם בכתב ידו את פואמת הפתיחה.
מה שגיליתי, שקטע הגניזה שזיהה יואל קרמר, הוא למעשה העמוד הראשון של דלאלה אלחאירין בכתיבתו של יפת בן שלמה. מה שאומר שהרמב"ם כתב את שיר הפתיחה שלו על העותק של יפת בן שלמה.
בכך מתברר שיפת הוא "סופר הבית" או "מסופרי הבית" של הרמב"ם, והעותק שכתב היה העותק האישי או הרשמי של הספר.

כאן מבצע הרב הוגה ומעיין קפיצה שאיני מבין אותה. נחזור לעובדות. העובדות הן שהרב הוגה ומעיין גילה שדף אחד שנכתב עליו שיר של הרמב"ם בכתב ידו מכיל מצידו השני תחילה של העתקה של ספר מורה הנבוכים בכתב ידו של יפת בן שלמה. מה זה אומר על טיבו של העותק? מה זה אומר על נסיבות היווצרותו? אין איש יודע. ניתן להעלות השערות שונות ומשונות. הרב הוגה ומעיין משער שזה העותק הרשמי של הספר. לצערי איני מבין על סמך מה, ובפרט איני מבין כיצד הוא כותב ש"בכך מתברר שיפת הוא סופר הבית או מסופרי הבית של הרמב"ם", ואף הגדיל לקבוע שהעותק הזה היה העותק האישי ו/או הרשמי של הספר! באותה מידה ניתן לשער שזה עותק שאף הוא הוגה מספרו של הרמב"ם, ובשעה שהרמב"ם חתם עליו "הוגה מספרי", הוא החליט להוסיף בראשו שיר (בעיניי זו אפשרות סבירה יותר). במילים אחרות, הממצא היפה שהעלה הרב הוגה ומעיין הינו ממצא נוסף, מלבד "הספר המוגה", שמלמד על שהותו של יפת בן שלמה בסביבת הרמב"ם ועל מגע שהתרחש ביניהם. אך הוא לא מלמד דבר על מעמדו של יפת כסופר, ובוודאי שאין מכאן ראיה להעניק מעמד של אוטוגרף לעותק מורה הנבוכים שהוא יצר.

הוגה ומעיין כתב:כיון שהכתיבות האחרונות של הרמב"ם בכתיבה בינונית הן פירוש המשניות, נראה סביר שבחייו הבוגרים יותר לא התפנה הרמב"ם לכתיבה זו, וכל כתיבותיו הן בכתיבה רהוטה. אך כדי שיהיה עותק של דלאלה בכתיבה בינונית, הפקיד את יפת, הצעיר בעל כתב היד הנאה (ללא ספק!) ליצור עותק יפה ורשמי של הדלאלה, ואת שיר הפתיחה הוא כתב עליו.

אף כאן מציג הרב הוגה ומעיין השערה. הממצאים הם שיש בידינו עותק סופי בכתב בינוני (פחות או יותר) של פירוש המשנה, וטיוטות של פירוש המשנה, משנה תורה ומורה הנבוכים (והלכות ירושלמי ועוד). העובדה שאין בידינו עותק סופי בכתב ידו של הרמב"ם לשני החיבורים האחרים איננה מוכיחה שלא היה כזה. אמנם הרב הוגה ומעיין עצמו כותב זאת רק בגדר "סביר", אך לא ברור לי למה הוא סבור שהצעה זו היא בגדר "סביר" ולא רק בגדר אפשרות שאין לנו אמצעי לשלול אותה. (לענ"ד, לאור דרכו של הרמב"ם בפירוש המשנה, דווקא סביר יותר שהרמב"ם הכין בעצמו עותק סופי של משנה תורה, חיבורו הגדול, ואולי גם של מורה הנבוכים).

הוגה ומעיין כתב:ואם כן, מעלתו של ה"ספר המוגה" עולה אף היא ומתקרבת להערתו של הבלין לעותק זה.

גם אם הממצא החדש היה מלמד על טיבו של מורה הנבוכים בהעתקת יפת, איני מבין כיצד ניתן להשליך מזה על מעמדו של הספר המוגה של משנה תורה? למשל, יתכן שיפת העתיק את הספר המוגה, ולאחר שהרמב"ם ראה אותו (בשעה שהוא בא לחתום עליו) הוא שכר את יפת כסופר. ואף אם יפת היה סופר הבית של הרמב"ם, כאמור, אין זה אלא דיון היסטורי. מעמדו הטקסטואלי הגבוה של הספר המוגה מוענק לו מעצם היותו מוגה מספרו של הרמב"ם בחייו. שאלת מעמדו המדויק (האם הוא רק במעמד גבוה מאוד או במעמד מכריע באופן מוחלט) יכול להיקבע רק על בסיס השוואה שיטתית ומבחן של רמת ההעתקה וההגהה של הספר, ואין לזה דבר וחצי דבר עם השאלה ההיסטורית של מעמד כזה או אחר של הסופר.
אבל אחזור ואדגיש, איני מוצא בדל ראיה מתוך התגלית היפה לשאלת מעמדו של יפת כסופרו הרשמי של הרמב"ם (אם בכלל היה אחד כזה), אלא רק שהוא בא במגע עם הרמב"ם הן עבור הספר המוגה והן עבור העותק של מורה הנבוכים, ויתכן שגם העותק של מורה הנבוכים שהוא העתיק הוגה מספרו של הרמב"ם.

הוגה ומעיין

ר' עדיאל, הארכת הרבה במקום שאפשר לקצר ולחדד.

השאלה היא כיצד הגיע שיר הפתיחה בגוף כתב ידו של הרמב"ם, לעותק מורה הנבוכים שהעתיק ר' יפת. יש כמה אפשרויות וניתן לסווגן לשתים. לפי חלק מהאפשרויות, הרמב"ם כתב את השיר לפני שיפת העתיק את ה"מורה" על הצד השני של הדף. לפי אפשרות נוספת, הרמב"ם כתב את השיר אחרי שיפת העתיק את המורה על הצד השני והמשכיו.

אם הרמב"ם כתב את השיר לפני הכתיבה - אין משמעות למעמדו של יפת מהתגלית שלפנינו.

אם הוא כתב אותו אחרי, אנחנו שואלים את עצמנו, למה. יתכן שיפת ביקש ממנו זאת כדי להשביח את כתב היד, וזה לא סביר בעיני, כיון שאנחנו לא מוצאים תופעה דומה. בימינו מקובל שהמחבר חותם על עותקים הניתנים על ידו או הנמכרים, כדי להשביח ערכם. אתה מכיר תופעה כזו בזמנו של הרמב"ם?

משכך, הסביר בעיני הוא שהרמב"ם לא חיבר את השיר בעת שחיבר את ה"דלאלה" אלא אחר כך (ולכן, כפי שכתבתי, הוא נמצא רק בחלק מההעתקות). כשהחליט לחברו, כתב אותו על העותק שלו או על העותק הרשמי, שזה היה העותק שכתב ר' יפת.

מעתה, דבריך הארוכים והיפים אינם עניין. מה שחשוב הוא לברר האם הממצא שלפנינו יכול להוכיח אם השיר נכתב לפני או אחרי כתיבת החיבור ע"י ר' יפת. יש לכך אינדיקציות שונות, כפי שדנתי בקרקע לפני גדולי החוקרים העוסקים בעניין, ואם יש לך ראיה לכאן או לכאן - אשמח לשמוע אותה.

עדיאל ברויאר

הרב הוגה ומעיין,

לפי שעה אניח גם כן שהשיר נכתב על טופס זה בידי הרמב"ם לאחר שיפת העתיק עליו את המורה (על אף שאין זה דבר מוחלט).
אתה טוען בצדק שאין לנו להשליך מהמציאות המוכרת לנו, ולכן גם קשה להעריך את הסיבות לכל מיני דברים שהתרחשו בעבר. אבל אפשר למשל להציע שאכן הרמב"ם כתב את השיר בשלב מאוחר, וכשבא לחתום 'הוגה מספרי' על טופס מורה הנבוכים שהעתיק יפת הוא הוסיף לו גם את השיר החדש כדי להפיץ אותו.
(אגב, יש בידינו עדות לכך שהיה ערך כספי גבוה לכתב ידו של תלמיד חכם גם בחיבור שאיננו אוטוגרף. הכוונה לכתב יד שלם, ולא לפיסקה קצרה).

נ.ב. אשמח לקרוא את האינדיקציות ולהחכים.

הוגה ומעיין

יש נטייה מסוימת להעדיף אפשרות מוכרת ממקומות מקבילים על פני אפשרות שאינה מוכרת. ולכן כדאי למצוא תופעה כזו, שמחבר הספר הוסיף בתי שיר לכתב יד סופר מעתיק כדי לעודדו / להשביח מקחו.

האינדיקציות האחרות - בקטע הגניזה שעליו שיר הפתיחה בידו של הרמב"ם יש קפל בולט לרוחב הדף מתחת השיר, ועוד קיפולי רוחב רבים. לדעת עזרא שבא, הדבר מעלה את האפשרות שהשיר נכתב לאחר שהדף נפרד מהעותק ונתקפל בסגנון דואר לצורך משלוח. ושמא הרמב"ם חיבר את השיר אחרי שקיבל את עותק יפת, וכאמור. אלא שהדף קטן מספיק בשביל להישלח בדואר בלי קיפול, ולכן אפשר להפך, שהרמב"ם כתב את השיר בדף גדול (גדול מדאי לצורך המצומצם הזה), שלח אותו בדואר ליפת, שעשאו לעמוד השער, וחתך את כל יתר הנייר שהוקדש לצורך הספר הרשמי, בהתאם לדף זה.

עדיאל ברויאר

הוגה ומעיין כתב:יש נטייה מסוימת להעדיף אפשרות מוכרת ממקומות מקבילים על פני אפשרות שאינה מוכרת. ולכן כדאי למצוא תופעה כזו, שמחבר הספר הוסיף בתי שיר לכתב יד סופר מעתיק כדי לעודדו / להשביח מקחו.

א. הצעתי האחרונה היא שהוא הוסיף את השיר החדש כדי להפיצו, ולא כדי לעודד את יפת או להשביח מקחו, על אף שגם הן אפשרויות שנמצאות על השולחן.
ב. כמה חיבורים שיש להם שירי פתיחה הגיעו לידינו בעותקים שנעתקו בחיי המחבר ובמקומו?...

הוגה ומעיין כתב:האינדיקציות האחרות - בקטע הגניזה שעליו שיר הפתיחה בידו של הרמב"ם יש קפל בולט לרוחב הדף מתחת השיר, ועוד קיפולי רוחב רבים. לדעת עזרא שבא, הדבר מעלה את האפשרות שהשיר נכתב לאחר שהדף נפרד מהעותק ונתקפל בסגנון דואר לצורך משלוח. ושמא הרמב"ם חיבר את השיר אחרי שקיבל את עותק יפת, וכאמור. אלא שהדף קטן מספיק בשביל להישלח בדואר בלי קיפול, ולכן אפשר להפך, שהרמב"ם כתב את השיר בדף גדול (גדול מדאי לצורך המצומצם הזה), שלח אותו בדואר ליפת, שעשאו לעמוד השער, וחתך את כל יתר הנייר שהוקדש לצורך הספר הרשמי, בהתאם לדף זה.

תודה על הפירוט.
על אף שעולה מדבריך שהכפלים לא מוסיפים דבר ברור לדיוננו - לעזרא יש ניסיון רב מאוד ונרחב מאוד בכתבי יד בכלל וגם לא מעט בקטעי גניזה. אני הקטן לא מבין למה כפלים בקטעי גניזה (לרוחב או לכיוון אחר) מהווים עבורו אינדיקציה לשליחה בדואר. האם לא יתכן שהדף התכפל במהלך שהותו בגניזה או בהטלטלו קמברידג'ה?

אבקברד · הודעהעל ידי **אבקברד** » ד' יולי 07, 2021 9:40 am

מדוע הקישור לכתב היד [שנמצא בראש האשכול] לא עובד?
בעבר הוא עבד כמו שצריך

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ד' יולי 07, 2021 2:33 pm

אבקברד כתב:מדוע הקישור לכתב היד [שנמצא בראש האשכול] לא עובד?
בעבר הוא עבד כמו שצריך

https://digital.bodleian.ox.ac.uk/objec ... 40ac7f930/

פורום אוצר החכמה

מי מחובר