ברזלים כתב:מדוע לא נהוג היום להפריש מעשר עני?
ברזלים כתב:שאלתי כמובן שלא ידוע שהירקנים נותנים המעשר לעני, ואם כן נשאר החיוב על הצרכן וגם זה לא נהוג ליתן.
אריך כתב:יש להתבונן במה דמע"ש מופרש בשנות אבד"ה ומעשר עני בא במקומו בשנות ג"ה: א) מה פשר ההפוגה הזו במעשר שני בשונה מתרו"מ שלכהנים וללויים, האם התורה לא רוצה להטריח האדם בכל שנה לעלות לירושלים, ולכן עושים הפסקות? בעלייה לרגל גם עושים הפסקות? ב) מה פשר הנתינה לעניים רק בשנתיים מתוך שש, הרי אם התורה דואגת לפרנסת העניים, מה ההגיון לכאורה לתת להם בחלק מהשנים, ובשאר השנים לא. ממה נפשך, אם הם זקוקים למעשר עני (שזה הרבה הרבה תבואה, עשרה אחוז), אז בכל שנה נמי, וכי שייך להסביר שזו מתנה לצורך מותרות, ואת סיפוקם ימצאו מידי שנה ע"י לקשו"פ וצדקה הרגילים? אולי שייך להסביר שבכוונה התורה לא רוצה שהעניים יסמכו יותר מדי על מתנותיהם וכך לא ינסו לצאת ממצבם, לכן נותנים להם ב'גלים', פעמים כן פעמים לא כדי שלא יתרגלו להיות סמוכים על שולחן אחרים, אלא יידעו גם זמנים של יובש יחסי במתנות וכך יתאמצו להשיג עבודה וכדומה.
עדיין צריך לענות על השאלה הראשונה,ברזילי כתב:העניים יכולים למכור את המעשר ולחסוך לשאר שנים (או, מה שיותר מומלץ, להשתמש בכסף העודף כדי להפסיק להיות עניים). אפשר גם להציע, אם כי זו ספקולציה בלבד, שהאמור לעיל אינו רק הסבר מה אמורים העניים לעשות אלא גם טעם לסדר הזה שסדרה התורה. כידוע, בכל מערכת סעד יש בעיה מובנית, שיש בה משום תמריץ לאנשים שלא להשתדל בפרנסתם מתוך הבנה שיוכלו לסמוך על הצדקה. מערכת שבה הצדקה ניתנת דווקא באופן לא סדיר מתמרצת את העני לנצל את השנים בהם תקציב הצדקה מוגדל כדי להיחלץ ממצבו.
לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם חשבון של הרב אליעזר מלמד, שמעשר שני (שהוא 9% מהפירות)של ארבע שנים מספיק בדיוק לרגלים של שש שנים, החשבון הוא די פשוט ואכמ"ל.
לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם חשבון של הרב אליעזר מלמד, שמעשר שני (שהוא 9% מהפירות)של ארבע שנים מספיק בדיוק לרגלים של שש שנים, החשבון הוא די פשוט ואכמ"ל.
צביב כתב:לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם חשבון של הרב אליעזר מלמד, שמעשר שני (שהוא 9% מהפירות)של ארבע שנים מספיק בדיוק לרגלים של שש שנים, החשבון הוא די פשוט ואכמ"ל.
לא נראה לי חשבון פשוט כ''כ,
מעשר שני הוא 8.82% מהפירות, אבל לפעמים יש תוספת חומש,
בירושלים יש להוסיף כפי ריוח החנוני,
( וזה אם מחיר הבהמות ביחס שוה למחיר התבואה, )
עזריאל ברגר כתב:צביב כתב:לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם חשבון של הרב אליעזר מלמד, שמעשר שני (שהוא 9% מהפירות)של ארבע שנים מספיק בדיוק לרגלים של שש שנים, החשבון הוא די פשוט ואכמ"ל.
לא נראה לי חשבון פשוט כ''כ,
מעשר שני הוא 8.82% מהפירות, אבל לפעמים יש תוספת חומש,
בירושלים יש להוסיף כפי ריוח החנוני,
( וזה אם מחיר הבהמות ביחס שוה למחיר התבואה, )
עכשיו עלה בדעתי, שהחשבון הם להיפך:
אדם לוקט פירות משדהו, ומפריש מהם תרומה גדולה ומעשר ראשון, וכל זה הולך לכהנים וללוויים ואין לו חלק בהם.
נשארה לו כמות מסוימת שממנה הוא מפריש מעשר שני, ותשע עשיריות הוא אוכל.
ומכאן שהמעשר הוא לא 8.82% מהצריכה השנתית, ולא 9%, אלא כ11.11%!
ננסה לדבר במספרים ולא באחוזים:
אם בשנה רגילה יש לאדם (אחרי הפרשת תרו"מ ומעש"ר) 100 ק"ג יבול, שמהם הוא מפריש מעשר שני - זה אומר ש90 ק"ג מספיקים לו לכל ימות השנה, בניכוי שלשת הרגלים.
בשנה ממוצעת יש כ365 יום, ובניכוי 22 ימי הרגלים יוצא שמספיק 90 ק"ג ל343 יום, דהיינו כ0.2624 ק"ג ליום.
ב6 שנים יש 6 פעמים 22 ימי-רגלים, דהיינו 132 יום, ולהם אמורים להספיק לפי החשבון הנ"ל 40 ק"ג מעשר-שני, דהיינו כ0.303 ק"ג ליום, שזה אפילו יותר!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 361 אורחים