הגהמ כתב:לא, בבריסק מחמירים בפקו"נ...
אמריקנר כתב:שמעתי שבליטה בחורים לא צמו כיון שתמיד היו במצב רעב
דרומי כתב:את בריסק איני מכיר, אולם לגבי צום גדליה היתה נטיה להקל במקומות מסויימים הן כדי שיהיה כח לצום ביום הכפורים, והן מחמת שהיו תשושים ויגעים אחר ה'עבודה' של ראש השנה (בפרט מי שאינו עושה קידוש לפני תקיעת שופר וממילא מתענה זמן רב)
קראקובער כתב:כתוב במגילת אסתר 'וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו', ומקשין העולם, מאחר שאמרה 'וצומו עלי' למה הוסיפה 'ואל תאכלו ואל תשתו'?
העולם מתרצים שכן דרך הדיבור בדרך של כלל ופרט או פירוש הדברים. בבאר יעקב תירצו שכוונתה - לא רק שתצומו, גם אל תאכלו ואל תשתו. ובבריסק תירצו - למרות שתצומו, מ"מ אל תאכלו ואל תשתו.
[*בבאר יעקב החדר אוכל היה תמיד פתוח, רמש"ש אחז שצריך לתת את האופציה, אך לא היה קיצוני כמו בבריסק.]
(מידידי החכם פלגינן)
כשהורי רבנו התחתנו, שלח הגר"ח להודיע להכלה מרת פעשא שא"צ להתענות ביום חתונתה, כי כך היה דן כל אדם בזה"ז החולה שאב"ס, שא"צ להתענות בשאר תעניות [ואפי' בט' באב, כדעת המחבר (תקנ"ד ס"ו) והאבני נזר (חאו"ח סי' תכ"ט), ודלא כדאת הט"ז (שמה סק"ד), כך שמעתי] חוץ מביוה"כ וענתה הכלה (שהיתה מאוד כפופה למסורות בית אביה שהיה גאון מפורסם) להשליח שכאן בפרוז'ין, ב"ה שיש לנו מורה הוראה, וא"צ להוראות מרבנים שמחוץ לעיר, ודעת אביה היתה שתתענה. וכן נהג רבנו להתענות בכל התעניות, ואפילו היאה"צ
דרומי כתב:את בריסק איני מכיר, אולם לגבי צום גדליה היתה נטיה להקל במקומות מסויימים הן כדי שיהיה כח לצום ביום הכפורים, והן מחמת שהיו תשושים ויגעים אחר ה'עבודה' של ראש השנה (בפרט מי שאינו עושה קידוש לפני תקיעת שופר וממילא מתענה זמן רב)
מצליח כתב:בספר מקדש ישראל (הרפנס) על ימי המצרים סי' רי"ד מהדורא קמא איתא בזה הלשון:
"והנה ידוע שהרב מבריסק (הגרי"ז) ז"ל לא התענה אף לא בת"ב באמרו שבזמנינו הכול חולים ופטורים מתענית (ואף בלילה תיכף אחרי הקינות הלך לאכול) וכן נהגו אחריו זקני תלמידיו, אבל הוא לגרמיה הוא דעבד מחמת תוקף זהירותו במצות ושמרתם מאוד לנפשותיכם אבל אין לנהוג כמותו מבלי שאלת חכם".
במהדורה הנמצא באוצר חסר אותו קטע
האומנם???
פרי יהושע כתב:דווקא זה אומרים בשם הבריסקר (שמעתי מהגרש"ד בשמו) להפך, שיצום בצום גדליה, ואם לא יוכל לא יתענה ביוה"כ, כי החובה המוטלת לפניו קודמת אפי' אם היא רק מד"ק לעומת חיוב תורה.
עמקן כתב:לא בדיוק. זה נכון שהוא אמר שלא מבטלים חובת תענית צום גדליה, בחשבון מה יהיה אח"כ. אבל הוא סיים, שמי שאם יתענה בצום גדליה לא יהיה ביכולתו להתענות בעוד שבועה בודאי הוי חולה ופטור מלהתענות בצום גדליה, בלי חשבון יו"כ.
עמקן כתב:אין מה לברר. כולם מתענים שם בת"ב, ואין בזה שום ספק.
מסתמא נכון שבמקום חולה ומי שלא מרגיש טוב באופן צפיציפי הם ממהרים להקל שיאכל יותר מאצל אחרים, אבל אינם מקילים באופן גורף.
יש תקוה כתב:עמקן כתב:אין מה לברר. כולם מתענים שם בת"ב, ואין בזה שום ספק.
מסתמא נכון שבמקום חולה ומי שלא מרגיש טוב באופן צפיציפי הם ממהרים להקל שיאכל יותר מאצל אחרים, אבל אינם מקילים באופן גורף.
אין מה לברר
מידיעה או אולי מסברא?
מציאות בקשתי.
אוהב עמו כתב:יש שמועה שהגרי"ז תלה את פטירתו של התורת זרעים מכך שהתענה בצום גדליה.
האם יש לזה מקור נאמן|?
פולסברג כתב:ומענין לענין - יש שמועה על הגרי''ז [מחתנו הגרימ''פ] שבחר להסתלק לפני יוהכ''פ שלא היה יכול להתענות.
מי היודע?
על קצה הקולמוס כתב:בספר באר מרים (עמ' רנא) מביא שהגרי"ז מבריסק זצ"ל היה בן ע"ב שנה פטירתו, ונולד בחוה"מ סוכות. ואמר חתנו הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, דהנה כמה ימים קודם יוהכ"פ האחרון לחייו אמרו לו הרופאים שיצטרך לאכול ביוהכ"פ ואמר: אני ביוהכ"פ לא אוכל ע"כ. ובאמת היה צריך להיפטר בסוכות ויהיו ע"ב שנים כמנין אמל"א, מיום ליום, אך הסכים לקבל על עצמו להיפטר כמה ימים קודם כדי שלא לאכול ביוהכ"פ, ונפטר בליל יוהכ"פ זי"ע.
עושה חדשות כתב:מעל"ע, האם יש ביסוס הלכתי לאלו שנוהגים שהנשים אינן צמות, גם אם אינן מעוברות או מניקות, ואפילו אינן נשואות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים