צביב כתב:יש ספרים שכותבים שהחסידות היתה במסורת איש מפי איש מלפני הבעש''ט,
והתחדש אצל הבעש''ט שזו דרך ששייכת לכולם. שתי התיבות האחרונות לא נכתבו בדקדוק
חרסון כתב:ההנחה היא שהוא ובעיקר תלמידיו לא פעלו בחלל ריק אלא היו חלק מזרמי עומק שהיו בעם ישראל לאורך הדורות וגם באותה תקופה.
ב'ספר הזכרונות' המיוחס לאדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש מופיעה הצעה לתיאור אותם זרמים וזיקת הבעש"ט אליהם. איננה יודע אם חובה לקבלה כמות שהיא (מכמה סיבות), אבל ברור שהיא מיוסדת על מסורות שונות לגבי ה'רקע' ממנו צמח הבעש"ט.
חרסון כתב:ההנחה היא שהוא ובעיקר תלמידיו לא פעלו בחלל ריק אלא היו חלק מזרמי עומק שהיו בעם ישראל לאורך הדורות וגם באותה תקופה.
הפצת המעיינות כתב:או שקודם תבהיר נקודות הדמיון...
מלבד "הפירוש הזהה למילה הזהרה"
תלמיד-חכמים כתב:אדרבה, יבהיר לנו את נקודות החילוק בין סוגי החסידויות על מנת שנבין ונדע.
בריושמא כתב:תלמיד-חכמים כתב:אדרבה, יבהיר לנו את נקודות החילוק בין סוגי החסידויות על מנת שנבין ונדע.
אי אפשר לכתוב כאן. קצר המצע מהשתרע.
אבל אכתוב את נקודת המוצא:
רגילים להסתכל על סוגי החסידויות, כמו על סוגים אחרים של הלכי מחשבה וכו', מנקודת מבטו של האדם.
מה אומרת החסידות לאדם. ואז מתברר שספרי חסידות וספרי מוסר דורשים דברים דומים. יראת שמים, אהבת ה', לימוד תורה, תפילה בכוונה.
כמובן, יש הבדלים מעטים, דגשים חזקים וגם דגשים קלים. אבל פחות או יותר כולם דורשים מהאדם להתחזק כו' וכו'.
אבל ההסתכלות הזאת טועה ותועה.
בכל שיטת מחשבה וחסידות והשקפה ואמונה - כל מחנה על שפתו ועל דגלו - צריך להתחיל מהקב"ה. לא מהאדם.
כי לכל שיטה יש הבנה מסוימת על היחס בין הקב"ה ובין העולם והאדם.
ויש הבדלים גדולים בין השיטות. שמות, תארים, כבוד נברא, ספירות, פרצופים, אותיות, הנהגות, התנהגויות.
ועוד ועוד.
כאשר מתחילים מהקב"ה, מהבנת היחס בינו ובין האדם והעולם, או אז מתגלים הבדלים עצומים בין השיטות ובין החסידויות.
או אז גם מתגלים הבדלים עצומים - דקים לכאורה ועבים בעומק - בין השיטות ביחס אל האדם ואל עבודת האדם.
ואידך זיל גמור והשכל ודע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 359 אורחים