ברכת הריח על פרי שיבש

[נהר שלום]

האם מברכים ברכת הנותן ריח טוב בפירות גם על אתרוג יבש?

[עזריאל ברגר]

אם יש בו ריח טוב - מדוע לא?

[נהר שלום]

אם יש בו ריח טוב - מדוע לא?

אפשר לומר שאין לו שם פרי מכיון ואינו ראוי לאכילה.
אולם כעת קבלתי בפרטי

הרא"ה כותב שעל פרחי הפירות ג"כ מברכין שנתן ריח טוב בפירות, ולכאו' לא גרע מזה פרי שיבש.

הכו"ח, בעמ"ח קונטרס בירור הלכות ברכת הריח

[/quote]

[יוצר אור]

ארע לי למשמש באתרוג מצומק שנשאר מסוכות, והסתפקתי אם שרי לברך עליו הנותן ריח טוב בפירות.

וספקי הוא האם סגי שיהא מין פרי הראוי לאכילה, או שיהא בפועל ראוי לאכילה, ולא ראיתי מחלקים בזה בשו"ע ומשנ"ב, וצ"ע. הידוע למ"ד דבר?

[עזריאל ברגר]

בפשטות עדיין שם "פרי" עליו.
ואולי יש להביא ראיה ממחלוקת הפוסקים לגבי ציפורן ושאר תבלינים (ראה viewtopic.php?p=616593#p616593 ), אבל שם מדובר על דבר שבמהותו הוא עדיין ראוי למאכל, אלא שטרם הכניסו אותו לתוך התבשיל וכיו"ב.

[יוצר אור]

בפשטות הבנתי לאיפכא, דאין שמו עליו כיוון דהוא כחרס היבש, כיוון שהחליף גוונו וצבעו.
והראיה מהפוסקים כבר דחיתי כדבריך הנ"ל.

וכעת ראיתי בס' שע"ב המציין לס' שומר אמת שדיבר מזה, ואודה למי שיוכל להעלותו לכאן [נמצא כנ' בע' 304 בעמודי אוצה"ח].

[עזריאל ברגר]

וכעת ראיתי בס' שע"ב המציין לס' שומר אמת שדיבר מזה, ואודה למי שיוכל להעלותו לכאן [נמצא כנ' בע' 304 בעמודי אוצה"ח].

מצו"ב.

[יוצר אור]

אם יש בו ריח טוב - מדוע לא?

אפשר לומר שאין לו שם פרי מכיון ואינו ראוי לאכילה.
אולם כעת קבלתי בפרטי

הרא"ה כותב שעל פרחי הפירות ג"כ מברכין שנתן ריח טוב בפירות, ולכאו' לא גרע מזה פרי שיבש.

הכו"ח, בעמ"ח קונטרס בירור הלכות ברכת הריח

חפשתי ולא מצאתי דברי הרא"ה בשו"מ.
רק ראיתי לדברי הערך לחם למהריק"ש שכ [סי' רט"ז ס"ב]' וז"ל:

הריח פרחי פירות קודם שיגדילו כמו הזה"ר של אתרוג ונראנ"ג וזולתם נ"ל דמברך בורא עצי בשמים דעדיין לאו פירי נינהו ולריחא עבידי שאין האילן יכול לסבלם אם יגדלו כולם עליו ועיין לעיל סי' ר"ב דין ב'.

וממ"ש שאין האילן כו' דחשיב שאין הפרח פרי כיוון שאף אם כעת יגדל הפרי אין בכח האילן להחזיקו כעת וממילא א"א להחשיבו לפרי, ולא כתב בפשוטו שאין הפרח ראוי לאכילה כעת, וקצת משמע דמצד זה אף שלא ראוי מברכים עליו, וא"כ ה"ה לאתרוג יבש, ויל"ע.

[אשרי יושבי ביתך]

חפשתי ולא מצאתי דברי הרא"ה בשו"מ.
רק ראיתי לדברי הערך לחם למהריק"ש שכ [סי' רט"ז ס"ב]' וז"ל:

הריח פרחי פירות קודם שיגדילו כמו הזה"ר של אתרוג ונראנ"ג וזולתם נ"ל דמברך בורא עצי בשמים דעדיין לאו פירי נינהו ולריחא עבידי שאין האילן יכול לסבלם אם יגדלו כולם עליו ועיין לעיל סי' ר"ב דין ב'.

וממ"ש שאין האילן כו' דחשיב שאין הפרח פרי כיוון שאף אם כעת יגדל הפרי אין בכח האילן להחזיקו כעת וממילא א"א להחשיבו לפרי, ולא כתב בפשוטו שאין הפרח ראוי לאכילה כעת, וקצת משמע דמצד זה אף שלא ראוי מברכים עליו, וא"כ ה"ה לאתרוג יבש, ויל"ע.

הראני מחבר הקונטרס הנ"ל בענייני ברכת הריח שדעת הרא"ה מפורשת בפירושו לברכות דף מג ע"ב, ד"ה ונרקום.

[יוצר אור]

הראני מחבר הקונטרס הנ"ל בענייני ברכת הריח שדעת הרא"ה מפורשת בפירושו לברכות דף מג ע"ב, ד"ה ונרקום.

יש"כ רב, סייע מאוד. היוכל מ"ד להעלותו לכאן ממהדו' הר' קוק [יש כרך שאינו בחבילת הר' קוק].

[יוצר אור]

ראיתי לדברי הערך לחם למהריק"ש שכ' [סי' רט"ז ס"ב] וז"ל:

הריח פרחי פירות קודם שיגדילו כמו הזה"ר של אתרוג ונראנ"ג וזולתם נ"ל דמברך בורא עצי בשמים דעדיין לאו פירי נינהו ולריחא עבידי שאין האילן יכול לסבלם אם יגדלו כולם עליו ועיין לעיל סי' ר"ב דין ב'.

וממ"ש שאין האילן כו' דחשיב שאין הפרח פרי כיוון שאף אם כעת יגדל הפרי אין בכח האילן להחזיקו כעת וממילא א"א להחשיבו לפרי, ולא כתב בפשוטו שאין הפרח ראוי לאכילה כעת, וקצת משמע דמצד זה אף שלא ראוי מברכים עליו, וא"כ ה"ה לאתרוג יבש, ויל"ע.

כתב לי ת"ח א' בעניין הלז וז"ל:

הנה ממהריק''ש אין לדייק כלל, דאיהו מיירי בפרי בוסר שטרם הגיע לגידולו, ובזה י''ל דכיון דעומד לגדול לפרי הראוי, ל''ה אלא מחוסר זמן ושפיר יברך ע''ז הנותן ריח בפירות, דשפיר מיקרי 'פרי' כיון דעומד להיות פרי. ואשר לכן כ' דמ''מ לא יברך דלפני דלדול וגיזום אי אפשר לדעת מה ישאר לגדול לפרי ומה לא. ויברך בורא עצי בשמים. ודו''ק משא''כ בגוונא דאתרוג יבש הרי''ז האידנא עץ בעלמא. ולא שייך כלל להיקרא 'פרי', ול''ש ע''ז ברכה דנותן ריח טוב 'בפירות'. [וממילא ליכא ראיה נמי מהרא"ה].

ומהפמ''ג שהבאתי להלן מבואר להדיא דכל שאין מברך בפה''ע באכילתו ל''ש לברך הנותן ריח בפירות. וא''כ כאן דאין ברכה כלל דעץ בעלמא הוא לכאורא ל''ש לברך ע''ז הנותן ריח ''בפירות''. אלא דמ''מ הסתפקת משום שהיה לשעבר פרי. ונלע''ד שזה סברא קלושה דסוף סוף האיך יברך ע''ז נוסח ''פירות'' כשזה עץ בעלמא. וכל הספק אי יברך עצי פרי או מיני וכל כה''ג מברך מיני בשמים דכולל הכל כדקיי''ל רט''ז סעיף ב'.

אמנם יש לידון אם יברך בורא עצי בשמים או מיני בשמים. והנה בקליפות תפוזים ולימון העומדים לריח, נחלקו בזה הפוסקים אם לברך עצי בשמים או מיני בשמים. ומ''מ יש קצת לחלק דקליפה מעולם ל''ה עיקר הגידול של העץ אלא טפל לפרי וכל כה''ג יתכן ואין לברך עצי בשמים כי אינו העיקר [ועי' מש''כ להלן מהפמ''ג]. משא''כ אתרוג יבש כעץ דהיה עיקר הגידול של העץ. ונטעי אינשי אדעתא דאתרוגי, אולי יודו דיברך עצי בשמים. אלא דמ''מ עיקר הגידול היה לאתרוג חי ורענן ולא למצב של יבש כעץ.

ואצטט מה שנחלקו בקליפות: הנה הגרע''א בשו''ע סי' רט''ז ב' כ' וז''ל והגאון פרי מגדים בספרו אשל אברהם באגרת שבתחלת הספר אות ק' כ' וקליפת מראנצן [תפוזים] ספק ברכה לאכילה ה"ה המריח בהם מברך במ"ב עכ"ל. והמעיין בפמ''ג [אין קטע זה בשו''ע רגיל אלא מהדורת פרידמן] אגרת ב' אות ק' יראה שכ' דקליפות ספק אי יברך באכילתן בפה''ע או שהכל [כי לא נטעי אדעתא דקליפות והם רק טפל לפרי], ואם אין מברך בפה''ע באכילתן ל''ש לברך הנותן ריח טוב בפירות, ולכן הכריע מספק לברך מיני בשמים. ובערוך השלחן רט''ז י''ד כ' וז''ל ונראה דהמריח בקליפות הפירות שיש להם ריח טוב כמו אפאלצי"ן וכדומה אם כוונתו להריח צריך לברך הנותן ריח טוב בפירות עכ''ל. ומ''מ שם מיירי בקליפות טריים די''ל שכיון שהיה טפל לפרי נשאר עליו ברכת הפרי ואין מזה ראיה ליבש כעץ. ודו''ק. ובקיצשו''ע סי נ''ח ז' כ' וכן על קליפת תפוחי זהב ולימונים יש לברך בורא עצי בשמים.

ועכ''פ נראה כנ''ל דאתרוג יבש יברך מיני בשמים דא''א לומר עליו 'פרי', ולברך 'עצי', מכלל ספק ופלוגתא לא נפקי. ותן לחכם ויחכם עוד.

[אשרי יושבי ביתך]

שאלתי שאלה זו קמיה מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בזה הלשון: "יל"ע במי שמריח אתרוג שהתייבש ונהיה קשה ממש, איזה ברכת הריח יברך. דברכת "הנותן ריח טוב בפירות" לכאו' ל"ש לברך משום שאי"ז פרי דאי"ז ראוי למאכל, (וכמבו' בשו"ע סי' רטו ס"ב), דזה נהיה קשה כמו ענף ואבן ממש. וצ"ע א"כ מה יברך ע"ז (וצ"ע שלא ראינו לפוסקים שדנו בזה)".

וכתב לי בזה הלשון: "לברך הנותן ריח טוב בפירות, כיון שהברכה היא לא על עכשיו, אלא כשהקב"ה נתן ריח טוב בתחילה היה זה עדיין פרי, ועכשיו זה ממשיך את המצב", עכ"ל.

וחכ"א שליט"א כתב לי על דבריו: "מעניין מאד, כי לפום ריהטא צל''ע דסוף סוף מטבע הברכה הוא נוסח הנותן ריח ב''פירות'' ואין פרי לפניו. שאינו אלא עץ בעלמא. וכי שייך לברך על ההיסטוריה של הדבר שלפניו, מי יימר. וכמו שאין לו לכוון על אתרוגים שעל העץ כך א''א לומר מטבע הברכה על מה שהיה פעם פרי, דמי יימר שעל כגון דא תיקנו חז''ל לומר הנותן ריח בפירות. והבאתי מהפמ''ג המובא ברע''א רט''ז ב' דקליפות הדר [וכידוע כל עיקר הריח רק בקליפה של הפרי] אף דכ''ז שמחוברים ברכתן ריח טוב בפירות דהריהו טפל ובטל לפרי, אך בהיפרדו מהפרי א''א לברך ע''ז ריח טוב בפירות דהרי לאו פרי הוא ואין ברכתו בפה''ע. ואף דיש לחלק כמובן. מ''מ נלענ''ד דאכתי יל''ע דמי יימר שתיקנו מטבע הברכה על לשעבר. ועכ''פ כבר הורה זקן!", עכ"ד.

[אשרי יושבי ביתך]

עוד בענין ברכת הריח על אתרוג שהתייבש, ראה בספרי שו"ת שיח חיים (תשובה קמא, עמ' שכד), ובספרי 'חמדת חיים' (עמ' יז).