אין הקב"ה מעניש היחיד אם יבוא צער לסובביו בעבור כן

[צפונות]

מהו המקור למה שמפורסם עה"פ אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, שהקב"ה לא מעניש ומחייב מיתה אם ב"ב יצטערו מכך וזה לא מגיע להם.

[בקרו טלה]

מהו המקור למה שמפורסם עה"פ אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, שהקב"ה לא מעניש ומחייב מיתה אם ב"ב יצטערו מכך וזה לא מגיע להם.

באשכול אחר ציין הרה"ג ושא נס שליט"א לפלא יועץ
וזה לשונו

פלא יועץ - ערך בכיה
וגם האחים והאחיות ראוי להם לבכות ולהתאבל כתיקון חכמים ז"ל בתת לב שאם הם היו זכאים לא אירע להם צער זה, דכתיב הצור תמים פעלו, שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת ב"ו אם אדם חייב מיתה אעפ"י שאביו ואמו ואחיו ואחיותיו וקרוביו זכאים אין חסים עליהם ועל צערם, אלא נפש החוטאת היא תמות. אבל הקב"ה אינו כן, אינו מצער אדם חנם, אלא אין אדם מת עד שיהיה הוא חייב ואביו ואמו חייבים בכדי הצער שיצטערו, ואשתו בכדי הצער שתצטער, ואחיו ואחיותיו וקרוביו ומיועדיו בכדי הצער שיצטערו, ואז ה' ממית את החייב מיתה ונטל כל אחד את שלו כפי הראוי לו במדה במשקל ובמשורה, ומטעם זה ראוי לבכות ולהתאבל על כל מתיו, מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו

ועי"ע בצמח דוד

[יוסף חיים אוהב ציון]

לא הגר"ח שמולביץ?

[בקרו טלה]

לא הגר"ח שמולביץ?

אכן

[אליהו חיים]

מהו המקור למה שמפורסם עה"פ אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, שהקב"ה לא מעניש ומחייב מיתה אם ב"ב יצטערו מכך וזה לא מגיע להם.

לב אליהו להגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל במאמר הראשון שבספר מפורש על פסוק זה בטוב טעם ודעת. [אך הספר לא נמצא באוצה"ח, ואני כותב מתוך זכרון לבד שאני מקווה שלא מתעתע אותי!, אולי מישהו יכול בבקשה להעלות המאמר]

[בקרו טלה]

לב אליהו להגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל במאמר הראשון שבספר מפורש על פסוק זה בטוב טעם ודעת.
[אולי מישהו יכול בבקשה להעלות המאמר]

ד"ה ונתבונן
[סליחה על האיכות]

[אליהו חיים]

לב אליהו להגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל במאמר הראשון שבספר מפורש על פסוק זה בטוב טעם ודעת.
[אולי מישהו יכול בבקשה להעלות המאמר]

ד"ה ונתבונן
[סליחה על האיכות]

תודה רבה, אותיות מחכימות [ומרגישים ה'לב' אליהו]. אמנם זה לא מאמר הראשון שבספרו בעניני מוסר (לא לפי פרשיות וזמנים), ושוב פעם אם אין זכרוני מתעתע הרי הוא מדבר את לבו בזה במקום אחר הנ"ל.

[וונדרבר]

מהו המקור למה שמפורסם עה"פ אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, שהקב"ה לא מעניש ומחייב מיתה אם ב"ב יצטערו מכך וזה לא מגיע להם.

אני מעתיק ממה שכתבתי באשכול אחר על "יסודות מפורסמים מגדולי המוסר שכיוונו להם מחברים אחרים"
viewtopic.php?f=7&t=36876&p=408251&hilit=#p408251

מפורסם בשם הג"ר ישראל מסלאנט מה שאמר על הפסוק "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו", עיין ספר "חכמה ומוסר" להג"ר שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם), חלק א' מאמר י"ח עמ' ל"ח, שהביא בשם רבו הגר"י מסלאנט כי מדת בית דין של בשר ודם דאדם שנתחייב מיתה ממיתים אותו אף אם בני ביתו וקרוביו לא נתחייבו בצער הזה, משא"כ מדת הקב"ה שמעכב את העונש על האדם כדי שקרוביו לא יסבלו צער שלא נתחייבו בו.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =53&hilite
[הועתק גם בס' אור רש"ז במדבר (מסעי) מאמר תשפ"ב (עמ' קפ"ב)].
וכן כתב בס' חפץ חיים עה"ת עמ' רפ"ה (במהדורה ישנה עמ' ר"ו) בהגהות מעשי למלך בשם הגר"י סלאנטר (פ' האזינו) על הפסוק "הצור תמים פעלו".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 216&hilite
ענין זה הובא בשם רבי ישראל סלאנטר בהרבה ספרים. עיין לב אליהו (להגר"א לופיאן), חלק ד' (תחילת שביבי לב) עמ' שנ"א, על הפסוק א' אמונה ואין עול, (במהדורה חדשה תשס"ה, שביבי לב מס' ראש השנה, ח"א עמ' רפ"א), [וע"ע בסוף לב אליהו קונט' מערכות התשובה (סי' ה') "למען תלמד ליראה" עמ' רצ"ו (במהדו"ח ח"ג עמ' שנ"ח) שמביא דברי הסבא מקלם שאמר עפ"ז שכדאי להרבות באוהבים כדי לזכות בדין], ועיי' ס' ילקוט לקח טוב פ' האזינו (עמ' ריב-ריג). והאריך בזה הג"ר חנוך קרלינשטיין זצ"ל בספרו קונטרס עצות לזכות בדין בימים הנוראים סי' ה' ס"ק ה', (עמ' מ"ג והלאה).
והנה מצאנו שגדולים אחרים כיוונו מעצמם ליסוד זה, גם מגדולי גאוני הספרדים וגם מגדולי האדמורים החסידיים, שכנראה לא הכירו ולא שמעו על רבי ישראל סלאנטר.
היסוד הזה הובא בשם הג"ר אברהם יצחקי (ראש רבני ירושלים, בעל זרע אברהם, נכד החסד לאברהם), ע"י שאר בשרו הג"ר חיד"א בספרו צוארי שלל (בסוף פני דוד) הפטרת בהר (אות א'), על הפסוק גדול העצה ורוב העליליה, עיי"ש, והדמיון בין הדברים מפליא ביותר.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =44&hilite
וכן הובא היסוד הזה בשם האדמו"ר רבי בונם מפשיסחא, בתוך ס' שמחת ישראל (לר"י ברגר), תורת שמחה אות מ"א, על הפסוק משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, עיי"ש, שהדברים ממש דומים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =66&hilite
[ועיין בס' מבשר טוב - יסודות עבודת השם (לאדמו"ר מביאלא שליט"א) עמ' קפה-קפו שכתב כן בשם ספרי זקנו אדמו"ר בעל דברי בינה, וכן כתב בשם אדמו"ר רבי מאיר מפרימישלאן (כנראה מסורת בעל פה), עיי"ש. וכן כתב בעוד כמה מספריו].

[אבני גזית]

חשוב להחריג -

בדיני תורה, שהקב"ה עצמו הורה לדון בהם, ממיתים אדם שהרג את הנפש, ולא מתחשבים במשפחתו הסובלת.

כל משפטי השם שצדקו יחדיו, זה רק בדיני שמים (וגם לא בדיני בג"ץ...)

[עזריאל ברגר]

בדיני תורה, שהקב"ה עצמו הורה לדון בהם, ממיתים אדם שהרג את הנפש, ולא מתחשבים במשפחתו הסובלת.

אכן, לגבי מי שחייב עונש מן הדין - יקוב הדין את ההר.
אבל לגבי מי שאין חיובו מן הדין אלא מתקנת השעה ודין מלכות וכיו"ב - כמדומני שמותר לבית-הדין ולמלך להביא גם שיקולים צדדיים (כגון דוד המלך שלא הרג כמה מאלו שהיו ראויים לדונם למיתה, אלא השאיר זאת לבנו שלמה בצוואתו).

[בקרו טלה]

אני מעתיק ממה שכתבתי באשכול אחר על "יסודות מפורסמים מגדולי המוסר שכיוונו להם מחברים אחרים"

ייש"כ גדול
viewtopic.php?f=7&t=40864&p=468888#p472281

[דרופתקי דאורייתא]

בדיוק באתי לכתוב שהחיד"א כתב כן וכנ"ל, אבל אני ראיתי כן בספרו דברים אחדים.
והרב שך מביא את זה בשם הגר"א!

[מעיין]

ועיין עוד אגרא דפרקא או' קיד על דאגה בלב איש ישיחנה ודרשו רז"ל ישיחנה לאחרים עיי"ש ע"פ דרך זה וגם באגרא דכלה פ' אחרי ד"ה ר' ברכיה פתח ופ' קרח ד"ה במדרש אמר ר' ברכי'