מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תפילות בלשון ארמית

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אין_חקר
הודעות: 131
הצטרף: א' דצמבר 30, 2012 8:33 pm

תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי אין_חקר » ב' דצמבר 30, 2013 5:33 pm

כידוע הגמ' מביאה (שבת יב:) דאל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית משום שאין המלאכים מבינים אותה שפה. אבל למעשה תיקנו ונהגו כמה תפילות שהיחיד אומרות אותן שהן דוקא בלשון ארמית וכל אחת צריכה ביאור ועל זה באתי לבקש מחברי הפורום אם ידועין בזה מראה מקומות שדיברו בו:
קדושה דסדרא שאומרים התרגום
שמעתי שתיקנו לאמרו בתרגום בעת גזירת השמד שאמרו הגויים שלא יאמרו קדושה ומה"ט תיקנוה בסף התפלה ובלשון ארמית ול"מ מקור נאמן לזה
יקום פורקן
יש אחד מהם שאומרים אפ' ביחידות וקשה דהלא אין שואלין צרכין בלשון ארמית?
זמר יה רבון עלם בליל שבת
למה נהגו לומר זמר דוקא בלשון ארמית. שמעתי שההר צבי דיבר על זה ולא מצאתי דבריו.
ההדרן בסיום המסכת
וכהנה וכהנה (מסתמא שיש עוד דוגמאות שלא כתבתי)....

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' דצמבר 30, 2013 6:14 pm

על יקום פורקן יעויין בסידור אזור אליהו

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' דצמבר 30, 2013 6:38 pm

אין_חקר כתב:זמר יה רבון עלם בליל שבת
למה נהגו לומר זמר דוקא בלשון ארמית. שמעתי שההר צבי דיבר על זה ולא מצאתי דבריו.

אם אתה מכניס אל הכלל פיוטים הרי שיש להוסיף הרבה:
פיוטיו הארמיים של האריז"ל, הנדפסים בכל ה'זמירות' לשבת. (ואגב, האריז"ל חיבר גם שירים בלשון הקודש, ושניים מהם פורסמו לאחרונה, עי' ט' בארי, שני שירים חדשים לר' יצחק לוריא אשכנזי, פעמים, 128, עמ' 9 ואילך).
וכבר בתקופה הקדומה מאוד נהגו לשורר שירים בארמית, והרבה מהשירים נאספו ב'שירת בני מערבא', מהדורת קיסטר-יהלום.
וכמובן שיש למנות את פיוטי התרגום שבמחזור לשבועות (מהדו' גולד'), שכולם בארמית.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' דצמבר 30, 2013 6:39 pm

יקום פורקן נתחבר בישיבות בבל (כפי שמוכח מתכניו), שם היתה הארמית השפה המדוברת.

קולמוס הסופר
הודעות: 879
הצטרף: א' נובמבר 24, 2013 7:41 pm

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי קולמוס הסופר » ג' דצמבר 31, 2013 12:23 am

בס"ד
הנה הרצ"פ פרנק ז"ל.
הפרדס כט.PDF
(213.14 KiB) הורד 324 פעמים

ולאלו שלא יורידו, ז"ל השו"ע סי' ק"א ס"ד.
יכול להתפלל בכל לשון שירצה, וה"מ בצבור, אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש; וי"א דה"מ כששואל צרכיו, כגון שהתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו, אבל תפלה הקבועה לצבור, אפילו יחיד יכול לאומרה בכל לשון; וי"א דאף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה, חוץ מלשון ארמי.

הכהן
הודעות: 1591
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי הכהן » ג' דצמבר 31, 2013 12:55 am

ובמ"ב שם:
ארמי - ובצבור מותר אף לשון ארמי. ובזה אתי שפיר מה דאומרים יקום פורקן ובריך שמיה בצבור וכדומה [פמ"ג]. ולפ"ז אם מתפלל בביתו אין יכול לאמר שום יקום פורקן. וכן מוכח באור זרוע הגדול בהלכות שבת סי' נ':

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » ג' דצמבר 31, 2013 9:03 pm

אין_חקר כתב:קדושה דסדרא שאומרים התרגום

ראה בתשובות הגאונים ליק, תשובה צ.

אין_חקר
הודעות: 131
הצטרף: א' דצמבר 30, 2012 8:33 pm

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי אין_חקר » ש' ינואר 04, 2014 8:33 pm

לא מצאתי תשובות הגאונים ליק באוצה"ח.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ש' ינואר 04, 2014 8:44 pm

וכבר נודעו דברי התוס' בברכות ג.

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 2222
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » א' ינואר 05, 2014 8:40 pm

בדיוק היום ראיתי בשו"ת רבבות אפרים (ח"א ס' רט"ז) שמדבר על מה שמתפללין יקום פורקן בל' ארמית עיי"ש .

אוהב עמו
הודעות: 860
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי אוהב עמו » ש' ינואר 18, 2020 10:15 pm

בקובץ עץ חיים לב במאמר של הרב יחיאל גולדהבר על שינויי לשון התפילה בלשון גרמנית נגע בארוכה גם בשאלה זו

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ש' ינואר 18, 2020 10:31 pm

נתחבר על זה ספר שלם בשם צלותא דשמואל, הרב שמואל כהן, כמדומה שלא הניח פינה וזווית.
איני יודע אם נמצא באוצר.

יורנו בדרך
הודעות: 51
הצטרף: א' יוני 07, 2020 5:19 pm

שירת 'ק-ה ריבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי יורנו בדרך » ב' אוגוסט 10, 2020 10:54 am

יש לדון, במנהג העולם לשיר הפיוט 'ק-ה ריבון עלם' בליל שב"ק אף שלא בעשרה,
ובשני הבתים האחרונים של פיוט זה ישנם בקשות בל' ארמית,
ולכאו' יש בזה משום 'אל יבקש אדם צרכיו בלשון ארמי', וצ"ע.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שירת 'ק-ה ריבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 10, 2020 11:12 am

שאלה טובה.
וה"ה ל"אזמר בשבחין" שבסיומו יש בקשה "ויהא רעוא" וכו'.

מה שנכון נכון
הודעות: 11953
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שירת 'יה רבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' אוגוסט 10, 2020 11:26 am

לכאו' עיקר שירה זו ושאר פיוטים ובקשות כיוצא בה הוא רגש הלב והדבקות, ולא גריעא ארמית מהרהור. משא"כ במבקש על ענין מסוים הצריך לו (אף שלא בתפלת חובה).

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: שירת 'ק-ה ריבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אוגוסט 10, 2020 11:49 am

והקושיא יותר גדולה על ר' ישראל נג'ארה ששר את השיר ביחידות...

מה שנכון נכון
הודעות: 11953
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שירת 'יה רבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' אוגוסט 10, 2020 12:00 pm

השאלה רק אחר פסק השו"ע קא, ד. לדעת הגאונים (וכנר' הרמב"ם) שרי וכן מנהג תימן.

---
ע"ע תורה לשמה סי' מט.

לארץ ולדרים
הודעות: 410
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: שירת 'ק-ה ריבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » ב' אוגוסט 10, 2020 1:40 pm

ראיתי פעם וכבר איני זוכר איפה שבשבת תפילת יחיד מתקבלת (כבעשרת ימי תשובה) ואולי א"כ גם בארמית,אגב אודה למי שיציין איפה מקור הדברים


כדכד
הודעות: 8856
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שירת 'ק-ה ריבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי כדכד » ב' אוגוסט 10, 2020 1:46 pm

זו לא בקשת צרכים פרטיים אלא צרכי כלל ישראל

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שירת 'ק-ה ריבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 10, 2020 1:46 pm

לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם וכבר איני זוכר איפה שבשבת תפילת יחיד מתקבלת (כבעשרת ימי תשובה) ואולי א"כ גם בארמית,אגב אודה למי שיציין איפה מקור הדברים

לא מכיר זאת, אבל אם כנים הדברים - אולי יש ליישב בזה את מה שכתב בעל התניא בסידורו, שהיחיד אינו אומר "יקום פורקן" השני, שמזה משמע שאת הראשון - אומר.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שירת 'ק-ה ריבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 10, 2020 1:48 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=16493&p=155163&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%9D+%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA#p155156

יישר כחך. אוחדו.

תלמיד-חכמים
הודעות: 429
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 2:03 pm

Re: שירת 'יה רבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » ב' אוגוסט 10, 2020 2:23 pm

מה שנכון נכון כתב:השאלה רק אחר פסק השו"ע קא, ד. לדעת הגאונים (וכנר' הרמב"ם) שרי וכן מנהג תימן.

---
ע"ע תורה לשמה סי' מט.

גם לפסק הש"ע-הרי זה תפלה על צרכי ציבור ושרי.
מעניין שהרמב"ם לא פסק בזה כהרי"ף, שמביא איסור זה. וכן רבינו פרחיה בפירושו לשבת מבאר את הטעם לאיסור זה באופן שיכול להתיישב גם עם משנת הרמב"ם. שם כתב שכיון שאינו מתאמץ ללמוד לשון הקודש אלא מתרשל להתפלל בלשון ארמי, אינו ראוי שתתקבל תפילתו.
קבצים מצורפים
HebrewBooksOrg_16107_page_21.pdf
(34.7 KiB) הורד 168 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4804
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: שירת 'ק-ה ריבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' אוגוסט 10, 2020 2:36 pm

לארץ ולדרים כתב:ראיתי פעם וכבר איני זוכר איפה שבשבת תפילת יחיד מתקבלת (כבעשרת ימי תשובה) ואולי א"כ גם בארמית,אגב אודה למי שיציין איפה מקור הדברים

תיקוני זהר דף מה ע"ב
ושבת איהו פה, דאתפתחא בערב שבת לקבלא לה בהאי צלותא דשבת, דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה, ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין, ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם ה', ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, ואיהי ה' עלאה, דתקינו בה חמש צלותין ביומא דכיפורי.
נערך לאחרונה על ידי יוסף חיים אוהב ציון ב ב' אוגוסט 10, 2020 3:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11953
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שירת 'יה רבון עלם' ביחידות - (בקשות בארמית ביחידות)

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' אוגוסט 10, 2020 3:04 pm

תלמיד-חכמים כתב:גם לפסק הש"ע-הרי זה תפלה על צרכי ציבור ושרי.

א. השו"ע לא מתיר בתפלה על צרכי צבור, אלא בתפלה הקבועה לצבור, [ומה"ט כתבו הפוסקים שלא לומר יקום פרקן]. וזה לא שייך בנד"ד.
ב. לא ברור כלל שלתוס' ולרא"ש שמחמירים בלשון ארמית יש את ההיתר בתפלות הקבועות.
נערך לאחרונה על ידי מה שנכון נכון ב ב' אוגוסט 10, 2020 3:15 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תלמיד-חכמים
הודעות: 429
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 2:03 pm

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » ב' אוגוסט 10, 2020 3:14 pm

רבינו יונה על הרי"ף ברכות ז':
אבל ביחיד לא, דאמר רב יהודה אמר רב אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית וכו' — כיון דאסיקנא דתפלה ביחיד אינה נאמרת אלא בלשון הקודש, תימה הוא על המנהג שנהגו בכל העולם שהנשים מתפללות בשאר לשונות, שכיון שחייבות בתפילה, לא היה להן להתפלל אלא בלשון הקודש.

ורבני צרפת ז"ל רוצים לתת טעם למנהג, ואומרים, כשהיחיד מתפלל התפלה בעצמה שמתפללין אותה הציבור, כמו תפלת ציבור דיינינן לה ויכול לאומרה יחיד בלשון אחרת. ומאי דאמר רב יהודה (שבת יב א): לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, זהו כשואל צרכיו, כגון שמתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו וכיוצא בזה. אבל תפלה שהיא ידוע לציבור, אפילו שהוא מתפלל אותה בביתו, כמתפלל בציבור דמי, ואם אינו יודע לשון הקודש, יכול לצאת.

והטעם שצרכי צבור שואלין בכל לשון, מה שאין כן בצרכי יחיד, מפני שהצבור אינן צריכין מליץ אצל הקב"ה; אבל היחיד צריך אליו, כעניין שנאמר: "אם יש עליו מלאך מליץ" וגו', ומלאכי השרת אינן נזקקין אלא ללשון הקודש.


לכאורה לפי הטעם שמביא, כל תפילה על צרכי ציבור מותרת?

יורנו בדרך
הודעות: 51
הצטרף: א' יוני 07, 2020 5:19 pm

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי יורנו בדרך » ג' אוגוסט 11, 2020 10:20 am

שוב מצאתי שעמד בזה בשו"ת הר צבי (להגרצ"פ פרנק, ח"א סו"ס סד), וז"ל:
וכן היה קשה לי על הזמירות שאומרים בליל שבת בשיר של רבון עלם ועלמיא, דלמה נתייסד בלשון ארמי נגד דברי חז"ל אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי, ואולי משום דברובו אינו אלא שבחו של מקום ואינו מזכיר צרכי עצמו אלא בשני חרוזים האחרונים: פרוק ית ענך מפום אריותא ואפק ית עמך מגו גלותא ובחרוז האחרון למקדשך תוב ולקדש קודשין וכו', ואולי גם זה אינו נחשב צרכיו כשהוא מתפלל על בנין בית המקדש ועל גאולת ישראל, אבל על יקום פורקן קשה, עכ"ל.

אך יש להעיר במש"כ הגרצ"פ דאכתי קשה על אמירת 'יקום פורקן', דלכאו' זה אינו בקשה ותפילה שנאסרה בל' ארמית, אלא ברכה בעלמא.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: תפילות בלשון ארמית

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ג' אוגוסט 11, 2020 12:36 pm

יש ספר שנקרא צלותא דשמואל, והוא הקיף היטב כל הנושא.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 353 אורחים