תפילות בלשון ארמית

[אין_חקר]

כידוע הגמ' מביאה (שבת יב:) דאל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית משום שאין המלאכים מבינים אותה שפה. אבל למעשה תיקנו ונהגו כמה תפילות שהיחיד אומרות אותן שהן דוקא בלשון ארמית וכל אחת צריכה ביאור ועל זה באתי לבקש מחברי הפורום אם ידועין בזה מראה מקומות שדיברו בו:
קדושה דסדרא שאומרים התרגום
שמעתי שתיקנו לאמרו בתרגום בעת גזירת השמד שאמרו הגויים שלא יאמרו קדושה ומה"ט תיקנוה בסף התפלה ובלשון ארמית ול"מ מקור נאמן לזה
יקום פורקן
יש אחד מהם שאומרים אפ' ביחידות וקשה דהלא אין שואלין צרכין בלשון ארמית?
זמר יה רבון עלם בליל שבת
למה נהגו לומר זמר דוקא בלשון ארמית. שמעתי שההר צבי דיבר על זה ולא מצאתי דבריו.
ההדרן בסיום המסכת
וכהנה וכהנה (מסתמא שיש עוד דוגמאות שלא כתבתי)....

[בברכה המשולשת]

על יקום פורקן יעויין בסידור אזור אליהו

[חכם באשי]

זמר יה רבון עלם בליל שבת
למה נהגו לומר זמר דוקא בלשון ארמית. שמעתי שההר צבי דיבר על זה ולא מצאתי דבריו.

אם אתה מכניס אל הכלל פיוטים הרי שיש להוסיף הרבה:
פיוטיו הארמיים של האריז"ל, הנדפסים בכל ה'זמירות' לשבת. (ואגב, האריז"ל חיבר גם שירים בלשון הקודש, ושניים מהם פורסמו לאחרונה, עי' ט' בארי, שני שירים חדשים לר' יצחק לוריא אשכנזי, פעמים, 128, עמ' 9 ואילך).
וכבר בתקופה הקדומה מאוד נהגו לשורר שירים בארמית, והרבה מהשירים נאספו ב'שירת בני מערבא', מהדורת קיסטר-יהלום.
וכמובן שיש למנות את פיוטי התרגום שבמחזור לשבועות (מהדו' גולד'), שכולם בארמית.

[חכם באשי]

יקום פורקן נתחבר בישיבות בבל (כפי שמוכח מתכניו), שם היתה הארמית השפה המדוברת.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
הנה הרצ"פ פרנק ז"ל.

הפרדס כט.PDF

(213.14 KiB) הורד 323 פעמים

ולאלו שלא יורידו, ז"ל השו"ע סי' ק"א ס"ד.
יכול להתפלל בכל לשון שירצה, וה"מ בצבור, אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש; וי"א דה"מ כששואל צרכיו, כגון שהתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו, אבל תפלה הקבועה לצבור, אפילו יחיד יכול לאומרה בכל לשון; וי"א דאף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה, חוץ מלשון ארמי.

[הכהן]

ובמ"ב שם:
ארמי - ובצבור מותר אף לשון ארמי. ובזה אתי שפיר מה דאומרים יקום פורקן ובריך שמיה בצבור וכדומה [פמ"ג]. ולפ"ז אם מתפלל בביתו אין יכול לאמר שום יקום פורקן. וכן מוכח באור זרוע הגדול בהלכות שבת סי' נ':

[מרדכי וינטרויב]

קדושה דסדרא שאומרים התרגום

ראה בתשובות הגאונים ליק, תשובה צ.

[אין_חקר]

לא מצאתי תשובות הגאונים ליק באוצה"ח.

[עשוי לנחת]

וכבר נודעו דברי התוס' בברכות ג.

[ר_חיים_הקטן]

בדיוק היום ראיתי בשו"ת רבבות אפרים (ח"א ס' רט"ז) שמדבר על מה שמתפללין יקום פורקן בל' ארמית עיי"ש .

[אוהב עמו]

בקובץ עץ חיים לב במאמר של הרב יחיאל גולדהבר על שינויי לשון התפילה בלשון גרמנית נגע בארוכה גם בשאלה זו

[תם מה הוא אומר]

נתחבר על זה ספר שלם בשם צלותא דשמואל, הרב שמואל כהן, כמדומה שלא הניח פינה וזווית.
איני יודע אם נמצא באוצר.

[יורנו בדרך]

יש לדון, במנהג העולם לשיר הפיוט 'ק-ה ריבון עלם' בליל שב"ק אף שלא בעשרה,
ובשני הבתים האחרונים של פיוט זה ישנם בקשות בל' ארמית,
ולכאו' יש בזה משום 'אל יבקש אדם צרכיו בלשון ארמי', וצ"ע.

[עזריאל ברגר]

שאלה טובה.
וה"ה ל"אזמר בשבחין" שבסיומו יש בקשה "ויהא רעוא" וכו'.

[מה שנכון נכון]

לכאו' עיקר שירה זו ושאר פיוטים ובקשות כיוצא בה הוא רגש הלב והדבקות, ולא גריעא ארמית מהרהור. משא"כ במבקש על ענין מסוים הצריך לו (אף שלא בתפלת חובה).

[לייטנר]

והקושיא יותר גדולה על ר' ישראל נג'ארה ששר את השיר ביחידות...

[מה שנכון נכון]

השאלה רק אחר פסק השו"ע קא, ד. לדעת הגאונים (וכנר' הרמב"ם) שרי וכן מנהג תימן.

---
ע"ע תורה לשמה סי' מט.

[לארץ ולדרים]

ראיתי פעם וכבר איני זוכר איפה שבשבת תפילת יחיד מתקבלת (כבעשרת ימי תשובה) ואולי א"כ גם בארמית,אגב אודה למי שיציין איפה מקור הדברים

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=17&t=16493&p=155163&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%9D+%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA#p155156

[כדכד]

זו לא בקשת צרכים פרטיים אלא צרכי כלל ישראל

[עזריאל ברגר]

ראיתי פעם וכבר איני זוכר איפה שבשבת תפילת יחיד מתקבלת (כבעשרת ימי תשובה) ואולי א"כ גם בארמית,אגב אודה למי שיציין איפה מקור הדברים

לא מכיר זאת, אבל אם כנים הדברים - אולי יש ליישב בזה את מה שכתב בעל התניא בסידורו, שהיחיד אינו אומר "יקום פורקן" השני, שמזה משמע שאת הראשון - אומר.

[עזריאל ברגר]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=16493&p=155163&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%9D+%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA#p155156

יישר כחך. אוחדו.

[תלמיד-חכמים]

השאלה רק אחר פסק השו"ע קא, ד. לדעת הגאונים (וכנר' הרמב"ם) שרי וכן מנהג תימן.

---
ע"ע תורה לשמה סי' מט.

גם לפסק הש"ע-הרי זה תפלה על צרכי ציבור ושרי.
מעניין שהרמב"ם לא פסק בזה כהרי"ף, שמביא איסור זה. וכן רבינו פרחיה בפירושו לשבת מבאר את הטעם לאיסור זה באופן שיכול להתיישב גם עם משנת הרמב"ם. שם כתב שכיון שאינו מתאמץ ללמוד לשון הקודש אלא מתרשל להתפלל בלשון ארמי, אינו ראוי שתתקבל תפילתו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ראיתי פעם וכבר איני זוכר איפה שבשבת תפילת יחיד מתקבלת (כבעשרת ימי תשובה) ואולי א"כ גם בארמית,אגב אודה למי שיציין איפה מקור הדברים

תיקוני זהר דף מה ע"ב
ושבת איהו פה, דאתפתחא בערב שבת לקבלא לה בהאי צלותא דשבת, דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה, ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין, ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם ה', ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, ואיהי ה' עלאה, דתקינו בה חמש צלותין ביומא דכיפורי.

[מה שנכון נכון]

גם לפסק הש"ע-הרי זה תפלה על צרכי ציבור ושרי.

א. השו"ע לא מתיר בתפלה על צרכי צבור, אלא בתפלה הקבועה לצבור, [ומה"ט כתבו הפוסקים שלא לומר יקום פרקן]. וזה לא שייך בנד"ד.
ב. לא ברור כלל שלתוס' ולרא"ש שמחמירים בלשון ארמית יש את ההיתר בתפלות הקבועות.

[תלמיד-חכמים]

רבינו יונה על הרי"ף ברכות ז':
אבל ביחיד לא, דאמר רב יהודה אמר רב אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית וכו' — כיון דאסיקנא דתפלה ביחיד אינה נאמרת אלא בלשון הקודש, תימה הוא על המנהג שנהגו בכל העולם שהנשים מתפללות בשאר לשונות, שכיון שחייבות בתפילה, לא היה להן להתפלל אלא בלשון הקודש.

ורבני צרפת ז"ל רוצים לתת טעם למנהג, ואומרים, כשהיחיד מתפלל התפלה בעצמה שמתפללין אותה הציבור, כמו תפלת ציבור דיינינן לה ויכול לאומרה יחיד בלשון אחרת. ומאי דאמר רב יהודה (שבת יב א): לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, זהו כשואל צרכיו, כגון שמתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו וכיוצא בזה. אבל תפלה שהיא ידוע לציבור, אפילו שהוא מתפלל אותה בביתו, כמתפלל בציבור דמי, ואם אינו יודע לשון הקודש, יכול לצאת.

והטעם שצרכי צבור שואלין בכל לשון, מה שאין כן בצרכי יחיד, מפני שהצבור אינן צריכין מליץ אצל הקב"ה; אבל היחיד צריך אליו, כעניין שנאמר: "אם יש עליו מלאך מליץ" וגו', ומלאכי השרת אינן נזקקין אלא ללשון הקודש.


לכאורה לפי הטעם שמביא, כל תפילה על צרכי ציבור מותרת?

[יורנו בדרך]

שוב מצאתי שעמד בזה בשו"ת הר צבי (להגרצ"פ פרנק, ח"א סו"ס סד), וז"ל:
וכן היה קשה לי על הזמירות שאומרים בליל שבת בשיר של רבון עלם ועלמיא, דלמה נתייסד בלשון ארמי נגד דברי חז"ל אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי, ואולי משום דברובו אינו אלא שבחו של מקום ואינו מזכיר צרכי עצמו אלא בשני חרוזים האחרונים: פרוק ית ענך מפום אריותא ואפק ית עמך מגו גלותא ובחרוז האחרון למקדשך תוב ולקדש קודשין וכו', ואולי גם זה אינו נחשב צרכיו כשהוא מתפלל על בנין בית המקדש ועל גאולת ישראל, אבל על יקום פורקן קשה, עכ"ל.

אך יש להעיר במש"כ הגרצ"פ דאכתי קשה על אמירת 'יקום פורקן', דלכאו' זה אינו בקשה ותפילה שנאסרה בל' ארמית, אלא ברכה בעלמא.

[תם מה הוא אומר]

יש ספר שנקרא צלותא דשמואל, והוא הקיף היטב כל הנושא.