פגר - ר'אשי ת'יבות: פרוד, גשמות, רבוי. כי המאמין א' מג' אלה בספי'רות - פגר נחשב.
הגהה: ואהבך וברכך וגו'.
כבר ידוע מה שאמרו בזוהר על פסוקי'ם אלו:
'וי להון לבני נשא, אטימי ליבא, סתימי עינין, חרשי אודני'ן, דמיין לבעירי חקלא,
דאמרי: אורית'א גופא, לית בה נשמת'א.
אינון ייעודין לאו תפנוקי גופי'ן אינון, תפנוקי נשמת'א אינון.
ואהבך - דא איהו היכלא דאברהם, דכתי'ב אברהם אוהבי.
וברכך - דא איהו היכלא דיצחק, דכתי'ב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלי"ם את יצחק.
והרבך - דא היכלא דיעקב, דכתי'ב במתי מעט ירדו אבותיך (ל)מצרימה ועתה ש'מך י'י א'להיך כככבי השמים לרב. (וראה תרסב.)
דנשמת'א היא מתעטרא באינון היכלין.
בתר כן איהי סלקא לעילא, הד'א ד'כתיב:
דגנך - דא יעקב, דאיהי כרי של תבואה, בטנך ערמת חטים, דא הוא וברך פרי בטנך ופרי אדמתך.
ותירושך - דא היכלא דיצחק דאיהו יין, כד"א ויבא לו יין - מיין המשומר.
ויצהרך - דא אברהם, דעליה אתמר אהבת צדק ותשנא רשע ע'ל כ'ן מ'שחך א-להים א-להיך שמן ששון מחבירך. (וראה ס.)
בתר כן אהדרת לאתרהא כמלקדמין:
שגר אלפיך - דא אברהם, ואל הבקר רץ אברהם.
ועשתרות - דא יצחק, כד"א מצפון זהב יאתה, ואוקמוה הרוצה להעשיר יצפין.
צאנך - דא יעקב, כד"א שה פזורה ישראל, ואתנה (צנה) [צאני] צאן מרעיתי.
ודא הוא דכתי'ב על האדמה אשר נשבע לאבותיך - דאיהי אדמת קדש ארץ החיים'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 193 אורחים