נשיאת כפים בכל יום בא"י והמנהג בערי הגליל

[טברייני]

בנוסף האם מתפללים במניינים שתחת חסותו נוסח אשכנז?

במנין שלו, לא. בכל שאר המניינים אין קפידא כלל.

[בתבונה]

יש גם את מנהג הגליל שנושאים כפים רק במוסף של שבת ויו"ט.

2. אלו מהגליל שנושאים כפיים רק במוסף זה לא רק שבת ויו"ט אלא כולל גם את מוסף ראש חודש

טעות. אמנם יש הנוהגים כן. אך דעת הגרא"ד אויערבאך ראב"ד טבריא שהמנהג היה אך ורק בשבת ויו"ט, וכן נוהגים במניינים שתחת חסותו, אך בשאר המניינים ב'שטיבלאך אור תורה' הוא מתיר לישא כפיים במוסף דר"ח.

הריני לתקן ולהוסיף, במנין שלו בעצמו החלו בשנים האחרונות לישא כפיים גם במוסף דר"ח.
ועוד, בבית המדרש דחסידי קרלין מיסודו של ר' מנחם מנדל מויטעבסק אין נושאים כפיים כי אם במוסף דשבת ויו"ט.

תודה

[הפשוט בפשטותו]

להוסיף שהתפילה שאנו אומרים במוסף יו"ט "ותערב לפניך" וכו' הוא בעצם תפילה הנאמרת לפני ברכת כהנים, ואלא שבחו"ל נשאו כפיים רק במוסף של יו"ט ולכן התפילה קיימת רק במוסף יו"ט. אשמח אם יעירו המעירים אם אמת נכון הדבר.

[גביר]

דבר ידוע הוא שבארצות אשכנז התנהגו על פי דברי הרמ"א: שנושאים כפיים רק בזמן שמחה. (וכמו שמובא לגבי אבילות ומי שאינו נשוי).

אך בארץ ישראל, רוב האשכנזים (שגרים באיזור ירושלים) נושאים בכל יום חול, ושאר הארץ בשבתות;
וזאת לא כבחו"ל שאז נשאו רק בימים טובים.

מהי הסיבה לכך?

בכל המקומות שהכרתי נושאים כפיים כל יום, אמנם נאמנים דברי הרב תרגימא שישנם מקומות באה"ק שבהם נוהגים לשאת כפיים רק בשבתות, באיזה מקומות/ קהילות נוהגים כן?

[גביר]

עכשיו שמתי לב לדבריו של הרב טברייני, ובמחילת כבודו, פה עיר האבות באר שבע ת"ו הכהנים נושאים כפיהם כל יום.

[משולש]

להוסיף שהתפילה שאנו אומרים במוסף יו"ט "ותערב לפניך" וכו' הוא בעצם תפילה הנאמרת לפני ברכת כהנים, ואלא שבחו"ל נשאו כפיים רק במוסף של יו"ט ולכן התפילה קיימת רק במוסף יו"ט. אשמח אם יעירו המעירים אם אמת נכון הדבר.

מנהג אשכנז שנושאים כפיים גם בשחרית, אבל אין אומרים ותערב רק במוסף. (כמדומני שכבר במהרי"ל נזכר מנהג זה).
וביום כיפור אומרים ותערב ג"פ. זה אחד ממנהגי מוסף שהועתק גם לשחרית ונעילה. (כמו קדושה רבה).

[בברכה המשולשת]

להוסיף שהתפילה שאנו אומרים במוסף יו"ט "ותערב לפניך" וכו' הוא בעצם תפילה הנאמרת לפני ברכת כהנים, ואלא שבחו"ל נשאו כפיים רק במוסף של יו"ט ולכן התפילה קיימת רק במוסף יו"ט. אשמח אם יעירו המעירים אם אמת נכון הדבר.

כמדומני ש-ותערב היא מנוסח א"י הקבוע לברכת העבודה

[הפשוט בפשטותו]

מי כמו 'בברכה המשולשת' מתאים שיכתוב בנושא זה...

[שבענו מטובך]

להוסיף שהתפילה שאנו אומרים במוסף יו"ט "ותערב לפניך" וכו' הוא בעצם תפילה הנאמרת לפני ברכת כהנים, ואלא שבחו"ל נשאו כפיים רק במוסף של יו"ט ולכן התפילה קיימת רק במוסף יו"ט. אשמח אם יעירו המעירים אם אמת נכון הדבר.

כבר נגעו בזה באשכול זה

[חיימשה]

בנעורי לפני כשלושים שנה הייתי שנה אחת בצפת, ולא היה כמעט בכל העיר מנין אחד שנשאו שם כפיים בחול. בישיבה של הרב פייבלזון נשאו כפים [והיא נסגרה עד מהרה, יהיה מי שידמה זאת לביהכנ''ס בוילנא וכו' ובאנו למחלוקת חסו''מ] בחיפה כבר אזהיו הקהילות מחולקות. בשיכון ויזניץ נמנעו עפ''י תשובות המנחת יצחק הנ''ל שנכתבו אליהם, והקהילה הליטאית נהגו נשיא''כ בחול.

[משולש]

אתה לא מדבר על ספרדים.

[הפשוט בפשטותו]

להוסיף שהתפילה שאנו אומרים במוסף יו"ט "ותערב לפניך" וכו' הוא בעצם תפילה הנאמרת לפני ברכת כהנים, ואלא שבחו"ל נשאו כפיים רק במוסף של יו"ט ולכן התפילה קיימת רק במוסף יו"ט. אשמח אם יעירו המעירים אם אמת נכון הדבר.

כבר נגעו בזה באשכול זה

ישר כחך

[חיימשה]

אתה לא מדבר על ספרדים.

אכן

[קו ירוק]

בנעורי לפני כשלושים שנה הייתי שנה אחת בצפת, ולא היה כמעט בכל העיר מנין אחד שנשאו שם כפיים בחול. בישיבה של הרב פייבלזון נשאו כפים [והיא נסגרה עד מהרה, יהיה מי שידמה זאת לביהכנ''ס בוילנא וכו' ובאנו למחלוקת חסו''מ] בחיפה כבר אזהיו הקהילות מחולקות. בשיכון ויזניץ נמנעו עפ''י תשובות המנחת יצחק הנ''ל שנכתבו אליהם, והקהילה הליטאית נהגו נשיא''כ בחול.

והמנין אצל הרב פייבלזון היה שם מנין של 'ישיבה' גם לפני 9 שנים כשהייתי שם, ונשאו כפיים. ולא נסגר...
ובכל הארץ בירושלים ובגוש דן (ובחברון תרפ"ד?), ובקהילות החדשות באשדוד ובנתניה ובחדרה ובנגב ובגליל תחתון ובעצם בכל מקום, נושאים כפיים בכל יום (ואני מניח שבטבריה עילית החדשה יהיה אותו הדבר).
כלומר יש מעטים שעוד אוחזים במנהג הישן. והכל הולך אחר המנהג, ורוב מוחלט נוהגים לשאת כפיים בכל יום (מלבד מאחינו הספרדים שנוהגים כך בכל הארץ מימים ימימה).

[חיימשה]

המנהג היה בגליל העליון, ונחלקו על חיפה, מה עניין אשדוד וחדרה לכאן?
על מה הרעש, סיפרתי עובדות ולא הבעתי שום דעה.

[קו ירוק]

אה"נ. רק ציינתי על מנהג שרוב העולם אפילו לא מכיר אותו, משום שברוב הארץ נוהגין בכל יום.
וכמדומה שכבר כתבו ע"ז גם באשכול אחר בפורום. ואולי אף מע"כ.

[גביר]

עכשיו שמתי לב לדבריו של הרב טברייני, ובמחילת כבודו, פה עיר האבות באר שבע ת"ו הכהנים נושאים כפיהם כל יום.

השבת התפרסם בעלון 'בית נאמן' שמנהג ג'רבה [כמדומה חוץ מיישוב אחד שם] שהכהנים אינם נושאים כפיהם בכל יום ואכן יש כאן וביישובים הסמוכים קהילות גדולות של יוצאי ג'רבה המשמרות מנהג זה, אפשר שעובדה זו היא שגרמה לרב טברייני לחשוב שזה המנהג של באר שבע והאזור בכלל.

[איש-אחד]

והנה תלמידי הגר"א (בראשותו של הגה"ק מוהר"י משקלוב) שעלו לארץ ישראל בשנות התק"ע (כמ' שנה אחר עליית החסידים) והתיישבו בתחילה בצפת ואח"כ עברו חלקם (בראשות הגר"י משקלוב הנ"ל) לירושלים, שינו את מנהגם מחוץ לארץ ונהגו כבני א"י הספרדים לישא כפיים בכל יום, וכלשונו של הגר"י משקלוב בספרו פאת השלחן (הל' ארץ ישראל סי' ב' סעי' ט"ז ובבית ישראל שם סקכ"ג) "מנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול וכו' והוא מנהג טוב ומקובל מקדמונים ועפ"י סוד, ובכוללנו מיום שזכינו לקבוע ישיבתינו בארץ ישראל ובירושלים עיה"ק מנהגנו שהכהנים נושאים כפיהם בכל יום ובשבת ויו"ט כדת, וכן הוא דעת רה"ג" (כנראה 'רבינו הגדול', וכמ"ש לעיל באות פ"ח שמאד השתוקק לכך).

ויש שכתבו שגם תלמידי הגר"א והגר"י משקלוב לא נהגו כן אלא בירושלים עיה"ק, ועל ידם נמשך הדבר גם לכל מקהלות האשכנזים שעלו אח"כ לירושלים עד ימינו, אבל כשהיו עדיין בצפת גם הם לא שינו ממנהג האשכנזים דשם (מעליית החסידים הקודמת להם) ולא נשאו כפיהם בכל יום, אך יש שכתבו שגם בצפת נהגו ליש"כ בכל יום.

מנהג הפרושים גם בצפת היה לישא כפיים בכל יום.
כך מעידים בני הזמן, רמ"מ מקמניץ: "ומנהגם הוא, שהכהנים נושאים כפיהם בכל יום" (קורות העתים, ח ע"ב), כך גם ר' יוסף ב"ר שבתי מאנספלד מקאליש, אחד מהפרושים שנהרג ברעש בצפת בתקצ"ז, על מנהג הפרושים בירושלים וצפת: "הכוהנים נושאים כפים בכל יום" (י"ד בית-הלוי, תולדות יהודי קאליש, תשכ"א, עמ' 328).

[טברייני]

עכשיו שמתי לב לדבריו של הרב טברייני, ובמחילת כבודו, פה עיר האבות באר שבע ת"ו הכהנים נושאים כפיהם כל יום.

השבת התפרסם בעלון 'בית נאמן' שמנהג ג'רבה [כמדומה חוץ מיישוב אחד שם] שהכהנים אינם נושאים כפיהם בכל יום ואכן יש כאן וביישובים הסמוכים קהילות גדולות של יוצאי ג'רבה המשמרות מנהג זה, אפשר שעובדה זו היא שגרמה לרב טברייני לחשוב שזה המנהג של באר שבע והאזור בכלל.

אתה בודאי צודק ממני, לא כתבתי שום דבר מדילי, אלא עשיתי העתק הדבק מפסקי תשובות.

[גביר]

דומה שמן הראוי לציין שבפסקי תשובות נכתב ש'בכמה בתי מדרשות בבאר שבע וערי הדרום' המנהג הוא כך, איני יודע לאיזה בתי מדרש כוונתו, אולי לכמה מאלה שהוקמו בידי עולי הונגריה שהיו ראשוני היהודים שהגיעו לבאר שבע מיד אחרי קום המדינה ורובם עזבו אותה מאוחר יותר.

[הרואה]

אולי זו הסיבה שהגר"ד קוק שליט"א מתפלל בנוסח עדות המזרח? כדי שיוכל לישא כפיים בטבריה בלי לריב עם אף אחד.

[בברכה המשולשת]

אולי זו הסיבה שהגר"ד קוק שליט"א מתפלל בנוסח עדות המזרח? כדי שיוכל לישא כפיים בטבריה בלי לריב עם אף אחד.

הוא לא עושה זאת כי הוא מתפלל עם הכוונות? (וכדברי מרנא החת"ס?)

[עובדיה חן]

ג"א הייתי בטבריה והשתוממתי למנהג המקום שלא מברכים ברכת כהנים ביום חול [בשטיבלך] מה מקור העניין?

[שמואל כהנא]

מנהג הספרדים בחו"ל לישא כפים בכל יום
מנין מעורבב מצוי בעיקר בימי החופש האם אפשר לאשכנזי לישא כפים כשרק הוא כהן

[בקרו טלה]

ג"א הייתי בטבריה והשתוממתי למנהג המקום שלא מברכים ברכת כהנים ביום חול [בשטיבלך] מה מקור העניין?

viewtopic.php?f=17&t=39614&p=650429#p450422
נשיאת כפים בכל יום בא"י והמנהג בערי הגליל

[עליך עיננו]

לכא' חילוק זה במנהגים בין חו"ל לא"י עפ"י הרמ"א הוא לא רק על ברכת כהנים..
מצינו גם גבי שהחיינו בברית מילה
לומר עושה השלום בעשי"ת
וכן לענין אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע במעריב
וכן לענין אמירת פיטום הקוטרת אחר התפלה
ויש עוד..
ובאמת מעולם התקשיתי בזה לפי מה נהגו ללכת אחרי מרן השו"ע כי זה אתריה דמר.. ויש דברים שלא נהגו כדבריו..

[עזריאל ברגר]

ג"א הייתי בטבריה והשתוממתי למנהג המקום שלא מברכים ברכת כהנים ביום חול [בשטיבלך] מה מקור העניין?

viewtopic.php?f=17&t=39614&p=650429#p450422
נשיאת כפים בכל יום בא"י והמנהג בערי הגליל

אוחדו.

[איש-אחד]

באגרת משנת שפ"ב מציין השל"ה על הנוהג המקובל בצפת (או בהכללה לגבי אר"י): "הכהנים נושאים כפיהם בכל יום" (א' יערי, אגרות א"י, עמ' 220).
וכך היה מנהג האשכנזים בירושלים אף מאוחר יותר בשנת ת"י, אז כותב ר' משה פוריית מפראג: "כי הכהנים עולים לדוכן כל יום בשחרית, ובשבת ויום טוב ובשאר ימים שיש בהם מוסף, גם במוסף" (א' יערי, מסעות א"י, עמ' 286).

[לבי במערב]

לית דין צריך בושש, שהמנהג החל רק בעליית החסידים (תקל"ז); לא נחלקו אלא על גבולותיו מאז ואילך.

[איש-אחד]

אה"נ, אם כי יש נפק"מ מה היה מנהג האשכנזים באר"י משך הדורות קודם לעליית החסידים, מנהג אותו החזירו הפרושים מאז עלייתם אף בצפת (כפי שהראתי לעיל).

[עזריאל ברגר]

כהן שרגיל לעלות לדוכן רק במוסף, ובשחרית (קצת לפני תחילת ברכת "רצה") ראה א' מהקהל שיש כהנים שעולים לדוכן ופנה אל הכהן הנ"ל ואמר לו (ספק ברצינות ספק בצחוק) "תעלה איתם" - האם עכשיו זה מחייב אותו לרוץ ליטול ידיים ולעלות?

[שומע ומשמיע]

כהן שרגיל לעלות לדוכן רק במוסף, ובשחרית (קצת לפני תחילת ברכת "רצה") ראה א' מהקהל שיש כהנים שעולים לדוכן ופנה אל הכהן הנ"ל ואמר לו (ספק ברצינות ספק בצחוק) "תעלה איתם" - האם עכשיו זה מחייב אותו לרוץ ליטול ידיים ולעלות?

לכאורה, למה לא?

[על קצה הקולמוס]

מקובץ המאסף שמחת תורה מקהילת פני מנחם.
הלכה למעשה לישא כפיים מידי יום.
מכתבי הגר"מ שפרן והר"ב וקסלשטיין שליט"א

בירור הלכה ומנהג - שמחת תורה תשפ''א.pdf

(2.6 MiB) הורד 248 פעמים

[ווידער]

בקובץ שמחת תורה מתייחסים רבות לפסיקתו של הרב חיים מאיר גרינבוים, לישא כפיים בכל יום. היש לאי מי את מאמרו/בירורו?

[אותה אבקש]

בקובץ שמחת תורה מתייחסים רבות לפסיקתו של הרב חיים מאיר גרינבוים, לישא כפיים בכל יום. היש לאי מי את מאמרו/בירורו?

מאמרו של הג"ר חיים מאיר שליט"א עדיין לא פורסם ברבים (עכ"פ, כפי מה שביררתי).
הוא רק נשלח ע"י רבני העיר להגאון רבי מנחם מנדל שפרן שליט"א ולהגאון רבי בצלאל וקסלשטיין שליט"א לצורך לימוד ופסק
ומכתביהם מופיעים בקובץ שהביא הרה"ג על קצה הקולמוס שליט"א לעיל.

[יוצא פוניבז']

בקובץ שמחת תורה מתייחסים רבות לפסיקתו של הרב חיים מאיר גרינבוים, לישא כפיים בכל יום. היש לאי מי את מאמרו/בירורו?

מאמרו של הג"ר חיים מאיר שליט"א עדיין לא פורסם ברבים (עכ"פ, כפי מה שביררתי).
הוא רק נשלח ע"י רבני העיר להגאון רבי מנחם מנדל שפרן שליט"א ולהגאון רבי בצלאל וקסלשטיין שליט"א לצורך לימוד ופסק
ומכתביהם מופיעים בקובץ שהביא הרה"ג על קצה הקולמוס שליט"א לעיל.

ראיתי במקו"א שיש שיעור שלו באידיש בענין זה
ניתן לשמוע 048837907 בשלוחה 1/4/2
אורך השיעור כשעה ועשרים דקות

[ווידער]

יש בקו ההוא גם שיעור שלו נגד התכלת, והמאמר גם פורסם בקובץ חדרי תורה שיצא לאור על ידי קהילת ויזניץ חיפה. כמדומני שהטענה המרומזת במאמרו של הגרמ"מ שפרן (עמ' תשיג, הערה ה) תקפה גם לבירורו בעניין התכלת.

[איש גלילי]

יש גם את מנהג הגליל שנושאים כפים רק במוסף של שבת ויו"ט.

2. אלו מהגליל שנושאים כפיים רק במוסף זה לא רק שבת ויו"ט אלא כולל גם את מוסף ראש חודש

טעות. אמנם יש הנוהגים כן. אך דעת הגרא"ד אויערבאך ראב"ד טבריא שהמנהג היה אך ורק בשבת ויו"ט, וכן נוהגים במניינים שתחת חסותו, אך בשאר המניינים ב'שטיבלאך אור תורה' הוא מתיר לישא כפיים במוסף דר"ח.

הריני לתקן ולהוסיף, במנין שלו בעצמו החלו בשנים האחרונות לישא כפיים גם במוסף דר"ח.
ועוד, בבית המדרש דחסידי קרלין מיסודו של ר' מנחם מנדל מויטעבסק אין נושאים כפיים כי אם במוסף דשבת ויו"ט.

יישר כח (מאוחר) על החידוש. מעולם לא שמעתי על דיון סביב זה. ומ"מ פעיה"ק צפת"ו - בכל המקומות השומרים את מנהג המקום - נושאים כפים גם במוסף של ראש חודש.

[עץ הזית]

כמדומני ש-ותערב היא מנוסח א"י הקבוע לברכת העבודה

חתימת "שאותך ביראה נעבוד" היא מנוסח ארץ ישראל הקבוע (בדרך כלל בלי תיבת "לבדך"), וחלק מנוסח "ותערב" הוא מהנוסח שהיו שאמרוהו בארץ ישראל בברכת העבודה אחרי פיוט (ולא ידוע לי אם היו שאמרוהו גם בלי פיוט) "אנא רחום רחם עלינו ברחמיך הרבים מהרה השב שכינתך לציון וסדרי עבודתך לירושלים עירך", אבל הפתיחה "ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן", והסיומת "ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות" איני יודע להם מקור במנהג ארץ ישראל הקדום (וגם אם זה אכן משם זה ודאי לא היה הנוסח הקבוע שם).

[בשער המלך]

מעניין שבבית המדרש צאנז בצפת לא נושאים כפיהם רק במוסף, מה שאין כן בבית המדרש של קהילת צאנז בטבריה עילית כן נושאים כפיהם כל יום