יתכן שבמדבר הניחו שני זוגות תפילין?

[קראקובער]

שו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן ו

בעברי על הגליונות מחידו"ת מו"ח זצ"ל [שו"ת דברי ישראל] ראיתי בסימן כ"ב שעמד על המחקר מתי נתעוררה השאלה אם להניח תפילין כדעת רש"י או ר"ת ואיך נהגו עד ימיהם. ויש לציין בזה מה ששמעתי מכ"ק אאמו"ר את הדברים ששמע מזקה"ק בעל דברי חיים זי"ע ועכ"י, כשנשאל מאיש אחד איזה תפילין הניחו אנשי דור המדבר והשיב תחלה שהניחו שני זוגות, ואח"כ שם ראשו לאחוריו כדרכו בקודש וישב כך כשעתים בדביקות מופשט מחיזו דהאי עלמא, ונתעורר ואמר אנשי דור המדבר הניחו תפילין דר"ת כי שורש נשמתם חוצבה מאותו מקום שצריך להניח תפילין דר"ת, ומה עמקו הדברים ויסודתם בהררי קודש ברזין עילאין, וגם ע"פ נגלות התורה אמרתי כבר כמה טעמים בזה

[בברכה המשולשת]

יעויין גם בדברי ג"ע הבא"ח בזה ובדברי הגרי"מ הלל בקונטרס העטרה ליושנה

[חלמישצור]

יש לבאר איך הניחו במדבר - לאורך כל הארבעים שנה - תפילין, והרי פרשיות שמע ווהיה אם שמע נכתבו רק בשנה האחרונה, ו"תיבעי למאן דאמר תורה מגילה מגילה ניתנה, תיבעי למאן דאמר תורה חתומה ניתנה" (גיטין ס, א).

[רובי]

המלבים טוען שאם בני ישראל היניחו תפילין בכלל במדבר תלוי על המחלוקת בין ריש לקיש לר' יוחנן האם תורה חתומה ניתנה או מגילה מגילה ניתנה. גם עיין פנים יפות פרשת כי תבא שגם מעלה על דעתו שבני ישראל לא היניחו תפילין במדבר עד שנאמר להם הפרשיות בערבות מואב

[עזריאל ברגר]

כמדומני שי"א שבמשך ארבעים שנה הניחו תפילין עם שתי פרשיות בלבד, ושני הבתים הנותרים היו ריקים.

[בקרו טלה]

יש לבאר איך הניחו במדבר - לאורך כל הארבעים שנה - תפילין, והרי פרשיות שמע ווהיה אם שמע נכתבו רק בשנה האחרונה, ו"תיבעי למאן דאמר תורה מגילה מגילה ניתנה, תיבעי למאן דאמר תורה חתומה ניתנה" (גיטין ס, א).

viewtopic.php?f=17&t=30434#p318045

[פלגינן]

כמדומני שי"א שבמשך ארבעים שנה הניחו תפילין עם שתי פרשיות בלבד, ושני הבתים הנותרים היו ריקים.

זו הברקה של רבך זצ"ל. נזכר כמה פעמים בפורום.

[חזון-איש'ניק]

ז) וכרגע נראה לי ספר כגן הירק על ס' התיקונים, וראיתי אליו (בדף לג וברף /ובדף/ רטו), שהפריז על המדה והביא לדינא דברי הרב מצת שמורים, שכ', דאליבא דהלכתא צריך להניח ב' זוגות דרש"י ודר"ת, ומי שאינו מניחם יחדיו כאילו לא קיים מצות תפלין כל ימיו, ששניהם אמתיים, וצריך להניח שתיהם, והאריך בזה בדברים לומר ששני הסברות אמת ומזמן משה רבינו עד הגאונים היו מניחים ב' זוגות. וע"ע בס' בן איש חי (פ' וירא אות כא), שכ', והנה בתחלה היו חושבים מחלוקת זו כשאר המחלוקות שסברא אחת בטלה, אך בא רבינו האר"י ז"ל והגיד בקבלה מפי אליהו ז"ל ששני הסברות אמת וצריכים למעבד תרוייהו, ומימות מרע"ה עד הגאונים היו מניחים ב' זוגות, ובזוהר חדש איתא על קצת בנ"א דמניחין ב' זוגות מספק, דלא ידעין ברזא דא דתרוייהו אצטריכו. עכת"ד.

[קראקובער]

-

[שבילי דנהרדעא]

כלומר ההגיון שלך חולק על המקובל האלקי בעל המצת שמורים והא"ח?

[בן אדם]

מפשוטו של מקרא היה נראה קצת שעדיין לא נתחייבו במצות תפילין עד כניסתם לארץ המובטחת, כמו שכתיב ברישא של הפרשה "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני וגו' והיה לך לאות וגו'", וכן בהמשך "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני וגו' והיה לאות על ידכה וגו'". וכדרך שביאר הרשב"ם לחלק בין דברי ה' למשה שכתיב "קדש לי כל בכור" שמשמעותו שיהיו מובדלים ומוקדשים לעשות את העבודה, שבתחילה היה נעשית ע"י הבכורים, ורק בכניסתם לארץ אז אמר "וכל בכור אדם בבניך תפדה".

[קראקובער]

כלומר ההגיון שלך חולק על המקובל האלקי בעל המצת שמורים והא"ח?

עוד לא עברת את הגיל הזה?!

מה נעשה שמותר לשאול שאלות ולא לקבל כל דבר כמשה מפי הגבורה.

(ר"ת שחלק על רש"י וודאי לא ס"ל הכי...ואם היה דבר כזה מן הסתם היה רמז על זה בחז"ל)

[שבילי דנהרדעא]

מותר לשאול שאלות, אבל לא מהגיון, כי הגיוני מה שהם אמרו, ולא דעת בעה"ב דידן.

[קראקובער]

ל

[אבןטובה]

בס' אמונת חכמים לאבי עד שר שלום מאיטליא כ' דהניחו כבר ב' זוגי תפלין בימי מרע"ה והביאו המהרש"ג
וגם בשיירי קרבן על ירושלמי פ"י דערובין כ' דגם בימי התנאים ואמוראים כבר הניחו ב' זוגי תפלין כדמוכח שם בירושלמי

[קראקובער]

הניחו ב' תפילין במובן שכבר נחלקו אז ולא ששמו גם וגם מעיקר הדין.

[שבילי דנהרדעא]

תגיד לי, הרי אתה צריך להבין הכל, האם מה שאמר האריז"ל ששני הזוגות אמת, ולא כמו כל מחלוקת שרק צד אחד אמת, האם זה אתה כן מבין?

[קראקובער]

מה קשה להבין? הוא אוחז שהסדר אינו לעיכובא ויש עוד שאחזו ככה.

[שבילי דנהרדעא]

האם זאת השקפתך, שיערב לך.
אני חינכתי שכשמדברים מאנשים גדולים ועניינים גדולים אני לא חייב ואני לא יכול להבינם.
אם הם באים מגמ' או מראשונים, אפשר להקשות אם אני רואה להיפך, אבל להקשות מסברא על עניינים גדולים כזה, אני לא חושב שזאת המהלך.

[קראקובער]

הסברתי לך למעלה למה זה לא הגיוני אם יש לך מה לענות בבקשה.

אתה לא היחיד שחינכו ככה, אפשר בהחלט לדון על זה פה...

viewtopic.php?f=7&t=20568

[אבןטובה]

עי' תוי"ש יומא נט:

[עזריאל ברגר]

הסברתי לך למעלה למה זה לא הגיוני אם יש לך מה לענות בבקשה.

אתה לא היחיד שחינכו ככה, אפשר בהחלט לדון על זה פה...

viewtopic.php?f=7&t=20568

לגבי ההיגיון - אפשר לדון (אני שמעתי שמשה רבינו אמר לבנ"י שצריכים להניח ב זוגות, ושזוג פלוני הוא העיקר, ובתקופה מאוחרת נשתכח מיהו העיקרי).
לגבי החוצפה לשאול "האם דברי רבותינו נראים הגיוניים" - מסתמא אם היית אומר את זה בבתי מדרש מסוימים כבר היה קופץ מישהו ומנדה אותך, כמארז"ל בכ"ד מקומות מנדין על כבוד הרב.

[קראקובער]

כ

[שבילי דנהרדעא]

לא סברא, ולא הגיון, כשבעלי רוה"ק אומרים דבר, זה ממש לא צריך שיהא מסתבר לנו.

[שבילי דנהרדעא]

מה קשה להבין? הוא אוחז שהסדר אינו לעיכובא ויש עוד שאחזו ככה.

לשון הזוה"ק הוא דתרווייהו צריכי, הובא לעיל בתוך דברי השו"ת יבי"א.

[קראקובער]

מה קשה להבין? הוא אוחז שהסדר אינו לעיכובא ויש עוד שאחזו ככה.

לשון הזוה"ק הוא דתרווייהו צריכי, הובא לעיל בתוך דברי השו"ת יבי"א.

תבוא בטענות לבעל יבי"א שכתב שהפריז על המידה ובסה"כ הלכתי בדרכו.

[סעדיה]

י"ל שבמדבר גם תפילין של ר"ת היו כשרות (לרש"י), מפני שלגבי פרשיות 'שמע' ו'והיה אם שמוע' לא היה דין של 'כסדר שנכתבו בתורה'.

[שבילי דנהרדעא]

כמובן שאין כוונת הגרע"י חלילה שהזוהר הפריז על המידה, אלא מתרעם על הפוסק שפסק כהבעל מצת שמורים להלכה שמי שאינו מניח תפילין דר"ת הרי"ז בכלל קרקפתא בגלל דתרווייהו נכונים, ועיקר טענתו הוא איך הביא דברי קבלה לפסק הלכה.

[קראקובער]

כנראה שאחז שצריך להבין הזוהר אחרת והן הן הדברים שכתבתי וידוע כמה הוא חלק על הבן איש חי.

[כתבן]

ראיתי בשו"ת מחזה אברהם (ח"א סי' ל') שכתב: "לא מצינו בשום מקום שהניחו ישראל תפילן קודם מתן תורה, והטעם דהא כתיב בה והי' כי יביאך, א"כ לכאורה המצוה תלויה בביאת הארץ, ומקודם לא נתחייבו כלל, רק אמרינן בקידושין (ל"ח ע"א) דתנא דבי ר"י עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ, ועכ"פ נראה שהציווי לא התחיל רק אחר מתן תורה, ומקודם לא נצטוו על הנחת תפילין, רק לאחר מתן תורה בעודם במדבר. ועל זה נאמר בש"ס עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ, אבל לא שנצטוו קודם מתן תורה עליה... ובפרט דבפ' בא לא נכתב רק קדש והיה כי יביאך, ופרשת שמע והיה אם שמוע נכתב אח"כ אחר מתן תורה, וא"כ אי אפשר לומר דנצטוו בתפילין קודם מתן תורה, דאז לא נאמרו עוד פ' שמע והיה א"ש". אבל בחידושים המיוחסים לרשב"א (מנחות ל"ד ע"א) כתב: "על כרחך נראה שנאמרה שמע והיה אם שמוע בשעת פסח מצרים, ואעפ"י שנכתבה במשנה תורה, שהרי קדש והיה כי יביאך נאמרו בשעת יציאת מצרים, וכתוב בהם והיה לאות על ידיך ולטוטפות בן עיניך, אלמא הזהיר הקב"ה על התפילין, והתפילין הם נעשים מארבע פרשיות הללו, א"כ היה צריך שנאמרו אז בשעת יציאת מצרים". ובסידור אוצר התפילות בפירוש ההושענות, הביא בשם המהרי"ל מדיסקין זצ"ל, שתיכף אחר שגמרו לאכול הפסח במצרים, נשאר להם זמן עד יציאת מצרים, ואז אמר להם משה פרשת קדש והזהירם על התפילין, והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך, והם הלכו מיד ועשו להם תפילין מעורות הפסחים וגידיהם, ומאז והלאה היו הולכים מוכתרים בתפילין. ובזה ביאר ההושענות: 'יקרך עמם מעבירים' הם התפילין, כמו שדרשו חז"ל ויקר אלו תפילין, כי בזכות התפילין נצולו משטף מים רבים של ים סוף, וכמ"ש במדרש שוחר טוב (תהלים קי"ד) שזכות התפילין - שהיו נושאים על יד שמאל - הצילם.

[בן עזאי]

ב״פרי צדיק״ עה״ת פר׳ בשלח אות ו׳ כתב כדבר פשוט שבנ״י לא הניחו תפילין עד סוף ארבעים שנה כי היה להם רק שתי פרשיות. עיי״ש.

[לבי במערב]

כנראה שאחז שצריך להבין הזוהר אחרת והן הן הדברים שכתבתי וידוע כמה הוא חלק על הבן איש חי.

לא נכון. ודבר ברור הוא, ש"תורה מן השמים היא" - ולא כולה ביכלתי להבין.
איני מבין דבר אחר: כיצד הגיוני לומר שבלתי הגיוני שהניחו ב' זוגי תפילין - כשגם הזה"ק וגם האר"י החי אומרים ששניהם מעיקר הדין, ולשניהם מקור ושורש בעולמות העליונים [וזה תשובה לקו' "שבילי דנהרדעא": בשרשם, בעניני הספירות והעולמות העליונים, יש מקום לשניהם. וכמבואר בקבלה - שתפילין דרש"י הוא בחי' מוחין דאמא, ותפילין דר"ת הוא בחי' מוחין דאבא (ואכהמ"ל). וכ"א (רש"י ור"ת) ס"ל כפי שרש נשמתו (ובזה תתורץ קו' א' בא' האשכולות האחרים בנושא: הרי רש"י ור"ת חולקים! ואיך ייתכן ששניהם אמת?! והוא כדלעיל)].
[וכמבואר גבי ב"ש וב"ה, שב"ש מבחי' גבורות (ולכן נוטין להחמיר יותר) וב"ה מבחי' חסדים (ולכן נוטין להקל. - ומה שבכ"מ ב"ה מחמירין וב"ש מקילין, הוא מפני התכללות המדות זב"ז. ואכמ"ל) - ובהיות שמעלת הגבורות נעלם בזה"ז ההלכה כב"ה, ולע"ל - שתתגלה מעלת הגבורות, כמבואר בכתבי האריז"ל - תהי' ההלכה כב"ש (וכבר דנו בזה, ואכ"מ)].
ולמה נפלאת היא ממעכ"ת שדור המדבר - הנק' "דור דעה" - לא ידעו ולא השיגו תורת הנסתר?!
הלא הם אשר ראו בעיניהם ממש מעשה מרכבה (על ים סוף ובמ"ת) ושמעו עשה"ד מפי הגבורה!

ובקשר לזה, יל"פ בדרך צחות אמרם ז"ל: "מקום יש בראש להניח ב' תפילין", בשרשם ("בראש") "מקום יש . . להניח ב' תפילין" - דרש"י ודר"ת, דאלו ואלו דא"ח.
*
דבריו של הגרע"י ע"ה, בנושא אחר הן. אם להלכה פוסקים כד' הפוסקים או כדברי המקובלים.
וראה שו"ע הרב או"ח סי' כה סכ"ח, ובשער הכולל פ"א ס"א (איני יודע אם כ"ת מכיר את הספר).

[ברצוני להבהיר: לא ראיתי מש"כ הגאון בעל יבי"א ע"ה - כי אין הספרים תח"י. מ"מ, מתוך המובאות דלעיל - ע"ז דן שם].

[דרומי]

עוד בענין אם הניחו תפילין במדבר וכיצד

[סעדיה]

עוד בענין אם הניחו תפילין במדבר וכיצד

ייש"כ.
במ"ש שבמדבר הניחו רק ב' פרשיות - כן נקט גם בפתחי אברהם פר' בלק, עיי"ש.

[דרומי]

לא מוכר לי הספר. האם נמצא באוצר?

[ידידיה]

וודאי בדור המדבר נזהרו לא לחלוץ רש"י לפני קדושא דסדרא, כיון שנפסקה הלכה כרש"י ואסור לחלוץ לפני הזמן.
וכמפורש במ"ב להלן.

סדר הנחתן בבתים לרש"י והרמב"ם קדש משמאל המניח בבית החיצון ואחריו כי יביאך בבית שני ושמע בבית השלישי והיה אם שמוע בבית הרביעי שהוא בית החיצון לימינו ולרבינו תם בבית השלישי והיה אם שמוע ובבית הרביעי שהוא החיצון שמע. ומנהג העולם כרש"י והרמב"ם:

סעיף ב עריכה
ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם ויכוין בהנחתם באותם שהם אליבא דהלכתא אני יוצא ידי חובתי והשאר הם כרצועות בעלמא כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין וכן בזרוע ואם אינו יודע לכוין המקום ולהניח שניהם יחד יניח כדברי האחד של יד ושל ראש. (ויסלקם מיד), ויניח האחרים על סמך ברכה הראשונה. (ויש אומרים שאם) לא יוכל להניח בבת אחת יניח של רש"י ויברך עליהם ויהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפלה ואחר התפלה יניח של רבינו תם בלא ברכה ויקרא בהם שמע והיה אם שמוע:

סעיף ג עריכה
לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות.



מ"ב


(ד) כרש"י והרמב"ם — וכתב בב"י ושאר אחרונים דכן עיקר וכן הסכים הגר"א בביאורו:

יד) ואחר התפלה — היינו כדין המבואר לעיל בסימן כ"ה סי"ג ולא כאלו החולצין תפילין דרש"י ומניחין דר"ת תיכף לאחר קדושה של י"ח ובאמת מלבד שעושין שלא כדין המבואר לעיל בסימן כ"ה סי"ג גם צריך לכוין בתפלת י"ח להש"ץ לא לעסוק בדבר אחר [פמ"ג]:

[סעדיה]

לא מוכר לי הספר. האם נמצא באוצר?

מגאב"ד טבריה שליט"א, לא נמצא באוצר.

[לארץ ולדרים]

ז) וכרגע נראה לי ספר כגן הירק על ס' התיקונים, וראיתי אליו (בדף לג וברף /ובדף/ רטו), שהפריז על המדה והביא לדינא דברי הרב מצת שמורים, שכ', דאליבא דהלכתא צריך להניח ב' זוגות דרש"י ודר"ת, ומי שאינו מניחם יחדיו כאילו לא קיים מצות תפלין כל ימיו, ששניהם אמתיים, וצריך להניח שתיהם, והאריך בזה בדברים לומר ששני הסברות אמת ומזמן משה רבינו עד הגאונים היו מניחים ב' זוגות. וע"ע בס' בן איש חי (פ' וירא אות כא), שכ', והנה בתחלה היו חושבים מחלוקת זו כשאר המחלוקות שסברא אחת בטלה, אך בא רבינו האר"י ז"ל והגיד בקבלה מפי אליהו ז"ל ששני הסברות אמת וצריכים למעבד תרוייהו, ומימות מרע"ה עד הגאונים היו מניחים ב' זוגות, ובזוהר חדש איתא על קצת בנ"א דמניחין ב' זוגות מספק, דלא ידעין ברזא דא דתרוייהו אצטריכו. עכת"ד.

בגמ' בעירבין צה: שאלה לרבן גמליאל שהמוצא תפילין מכניסם שנים שנים שנים מאי קסבר וכו' ואומרת הגמ' אם דוקא במקום שראוי לתפילין למה שנים אמר רב שמואל בר יצחק מקום יש בראש לשני תפילין ממשיכה הגמ' תינח דראש דיד מאי איכא למימר וכו עד שעונה הגמ' כדאמר רב שמואל וכו' הכא נמי מקום יש ביד.
מוכח להדיא שלא הניחו שני זוגות.

[לבי במערב]

ראשית, ברור שיש כאן מחלוקת בין הפשט והקבלה.

ולענין דברי הבא"ח, שמא י"ל דמחילוקי א"י ובבל הוא.

[לארץ ולדרים]

ובבבל כלל לא הכירו את מנהג ארץ ישראל רק הבא"ח הכיר