ומיהו אכתי קשיא לי אפי' לאוקמתין דאוקימנא באומר הנאת תשמישך עלי דהא מצווה הוא במצות עונה ומצות לאו ליהנות ניתנו ומ"ש ממודר הנאה משופר דתוקע בו תקיעה של מצוה, וי"ל דמצוה זו אינה אלא מחמתה ולא מחמתו ומשום דאשתעבד לה וכיון דאמר הנאת תשמישך עלי ומחמת נדרו פקע שעבודו מינה אין כאן מצוה המחייבתו,
ומבו' בדבריו דדינא דמצוות לאו ליהנות ניתנו שייך אף בכה"ג שמיתהני גופו בהדי המצוה, ודלא כר"ן [שם] דפליג דכה"ג חשיב הנאה, ורק הנאת המצוה אינה הנאה.
וצ"ע לדעת הרשב"א למה אסור בתשה"מ ביוה"כ, הא מקיים בזה מצות עונה, ולכה"פ היכא דהוי ליל טבילה דמחוייב בזה.
אשמח לתשובה או למ"מ בזה