פרנקל תאומים כתב:המציאות הינה שכמעט בלתי אפשרי לומר את כל ספר הקינות בתשעה באב בקצב אמירה סביר עם התבוננות מינימלית בתוכנן, ולהספיק לסיימן עד חצות, לא כולל שמיעת איכה, אלא א''כ אולי אם מתפללים ''ותיקין''.
כל שנה אני במירוץ הזה.. (המניין אצלנו הוא כמובן לפי זמן קר''ש מג''א), מחד גיסא- אינני מוכן סתם לגרוס בחצץ שיניי את המילים בהמהום טיסתי כמעט מבלי לבטאם לא כ''ש להבינם... מאידך- עקב התעקשותי לומר את הקינות בקצב אמירה הגיוני (מהיר!) וגם לשים לב למשמעות הנכתב בהן במידה סבירה, אני מוצא את עצמי, קרוב לשעת חצות היום הרחק מקו הגמר..
אלישע לוי כתב:פרנקל תאומים כתב:המציאות הינה שכמעט בלתי אפשרי לומר את כל ספר הקינות בתשעה באב בקצב אמירה סביר עם התבוננות מינימלית בתוכנן, ולהספיק לסיימן עד חצות, לא כולל שמיעת איכה, אלא א''כ אולי אם מתפללים ''ותיקין''.
כל שנה אני במירוץ הזה.. (המניין אצלנו הוא כמובן לפי זמן קר''ש מג''א), מחד גיסא- אינני מוכן סתם לגרוס בחצץ שיניי את המילים בהמהום טיסתי כמעט מבלי לבטאם לא כ''ש להבינם... מאידך- עקב התעקשותי לומר את הקינות בקצב אמירה הגיוני (מהיר!) וגם לשים לב למשמעות הנכתב בהן במידה סבירה, אני מוצא את עצמי, קרוב לשעת חצות היום הרחק מקו הגמר..
אינני מבין כלל.
לדברי כבודו שמתפלל מג"א והיינו באר"י לא יאוחר מ8 שעון קיץ.
גם אם מתפללים במתינות עצומה בשעה 9 לערך כבר מתחילים קינות.
חצות היום באזור עשרה לאחת,
האם קרוב ל4 שעות(!) לא מספיקים לכת"ר להגיד במתינות והתבוננות?! אתמהה...
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אצלינו אומרים את הקינות בנחת, ומי שממהר ימצא את עצמו משועמם. התחלנו את התפלה בשמונה וחצי, וגמרנו את קריאת איכה בשתים עשרה ועשרים.
אמנם הרוצה לעיין בפירושים ולהתחבר להעניינים, תוך כדי הבנת המליצות והחידושים שנאמרו שם, יצטרך לעוד שעה או משהו כזה.
פעם אחד בימי נעורי הלכתי להקינות אצל הרב שלמה ברעוודה זצ"ל, והוא דרש ביין הקינות ולקח לו עד שלש בצהריים. אבל לדעתי הדרשות גורעות מתחושת האבלות שהבדד מרגיש בעת שמעיין בקינות לבדו. אין זה יום תפלה שצועקים ביחד, אלא יום בדידות שיושבים לבד ומתבוננים בעניינים.
פרנקל תאומים כתב:המציאות הינה שכמעט בלתי אפשרי לומר את כל ספר הקינות בתשעה באב בקצב אמירה סביר עם התבוננות מינימלית בתוכנן, ולהספיק לסיימן עד חצות, לא כולל שמיעת איכה, אלא א''כ אולי אם מתפללים ''ותיקין''.
כל שנה אני במירוץ הזה.. (המניין אצלנו הוא כמובן לפי זמן קר''ש מג''א), מחד גיסא- אינני מוכן סתם לגרוס בחצץ שיניי את המילים בהמהום טיסתי כמעט מבלי לבטאם לא כ''ש להבינם... מאידך- עקב התעקשותי לומר את הקינות בקצב אמירה הגיוני (מהיר!) וגם לשים לב למשמעות הנכתב בהן במידה סבירה, אני מוצא את עצמי, קרוב לשעת חצות היום הרחק מקו הגמר (סליחה על הביטוי)....
האם לדעתכם אכן נכון להתאמץ כל שנה לומר במרוצה את כל הקינות של יום תשעה באב?
או שמא הרצוי הוא לומר בנחת בהטעמה ובעיקר בתשומת לב למשמעות, ככל שמספיקים?
או שמא, אין הכ''נ, יש לומר בנחת ולהמשיך גם אחר חצות...
איש גבעות כתב:מדברי הכותבים כאן נראה דיש ענין להגיד את כל הקינות.
לענ"ד אין כלל דין לומר את כולם.
צריך לקונן על חורבן הבית בפרק זמן מסוים, נניח מאחרי תפילת השחרית עד חצות היום, וזה כלל לא משנה כמה קינות הספקת להגיד.
העיקר הוא רק לאומרם בהתעוררות ובכוונה.
אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים.
איש גבעות כתב:מדברי הכותבים כאן נראה דיש ענין להגיד את כל הקינות.
לענ"ד אין כלל דין לומר את כולם.
צריך לקונן על חורבן הבית בפרק זמן מסוים, נניח מאחרי תפילת השחרית עד חצות היום, וזה כלל לא משנה כמה קינות הספקת להגיד.
העיקר הוא רק לאומרם בהתעוררות ובכוונה.
אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים.
איש גבעות כתב:לענין השני התנגד החזון איש בתוקף. דורנו דור יתום שיפה לו השתיקה, גרס.
ואם בימיו כך, בימינו על אחת כמה וכמה.
לארץ ולדרים כתב:איש גבעות כתב:לענין השני התנגד החזון איש בתוקף. דורנו דור יתום שיפה לו השתיקה, גרס.
ואם בימיו כך, בימינו על אחת כמה וכמה.
למיטב ידיעתי אמר את זה רק לגבי תקנות חדשות(צום) וגם אם אמר את זה לגבי קינות על השואה היינו שאיננו יכולים לחדש על מה ראוי לומר קינות, אבל לקונן בלשון המתאים לנו לכאו' פשוט שאנחנו כן יכולים, ואף על השואה נאמרו קינות ע"י כמה מגדו"י.
כלפי הטענה שאם בימיו כך בדורנו על אחת כמה וכמה ראוי לצטט את לשונו המובא בעניין זה של תענית על השואה בפאר הדור עמ' קכד "הלוא הדורות שיבואו אחרנו יהיו טובים יותר מדור שלנו; איך ביכולתנו לקבוע תקנות למענם".
פרנקל תאומים כתב:איש גבעות כתב:מדברי הכותבים כאן נראה דיש ענין להגיד את כל הקינות.
לענ"ד אין כלל דין לומר את כולם.
צריך לקונן על חורבן הבית בפרק זמן מסוים, נניח מאחרי תפילת השחרית עד חצות היום, וזה כלל לא משנה כמה קינות הספקת להגיד.
העיקר הוא רק לאומרם בהתעוררות ובכוונה.
אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים.
הו הו... זאת בדיוק היתה שאלתי, וכשלעצמי אני נוטה כדבריך.
האמנם כולם מסכימים איתנו? או שמא יש הסבורים שמנהג ישראל הוא לומר את כל ספר הקינות ויש להקפיד לא לשנות את המנהג גם אם המחיר הוא ריצת מרתון של מלמולי קינות מחוסרת הבנה והרגש?
איש גבעות כתב:ובקשר לדורנו מול דורו של החזון איש. אף אם השתעשע החזון איש בתקווה שהדורות הבאים יהיו טובים יותר, עינינו הרואות שלא כך הוא.
ואף אנו נמשיך ונאמר: שמא הדורות הבאים אחרינו יהיו טובים מאיתנו, ואיך ביכולתנו לקבוע תקנות למענם.
לבי במערב כתב:לא זכיתי להבין את התלונה על אותו הבחור העסוק בקריאת 'דברים הרעים' חֵלֶף ה'קינות'.
מודינא דודאי דרך לרבים אינה, אך ליחיד (שעבורו ה'קינות' הינן כטקסט בלתי־נגמר ומעייף עד כלות) אינו מופרך; וכבר הובאו לעיל דברי ה'אשכול'.
[ומה ייטב יותר, שימאס בַכּׂל ח"ו?! כמובן, זוהי הקצנה - אך חשובה היא להבנת הענין].
גביר כתב:ברוב המקומות שהייתי [למעט בישיבה"ק, שם כל אחד אמר את הקינות בשקט והחזן סיים בקול], הקינות נאמרו בקול ובמתינות בידי אחד המתפללים, כל אחד בתורו, והשאר הקשיבו או אמרו עמו בלחש. אמנם, בכל אותם מקומות לא אמרו את כל הקינות שבספרי הקינות, אלא את רובן.
צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים - במהרה בימינו אכי"ר.
אראל כתב:ומי כאן מספיק זמנו עוד לומר מגילת איכה גם ביום [כמ"ש בשלה"ק]?....
אראל כתב:ומי כאן מספיק זמנו עוד לומר מגילת איכה גם ביום [כמ"ש בשלה"ק]?....
גביר כתב:גביר כתב:ברוב המקומות שהייתי [למעט בישיבה"ק, שם כל אחד אמר את הקינות בשקט והחזן סיים בקול], הקינות נאמרו בקול ובמתינות בידי אחד המתפללים, כל אחד בתורו, והשאר הקשיבו או אמרו עמו בלחש. אמנם, בכל אותם מקומות לא אמרו את כל הקינות שבספרי הקינות, אלא את רובן.
צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים - במהרה בימינו אכי"ר.
השנה ראיתי שזו מחלוקת מג"א וט"ז.
במג"א מובא- 'ומהרי"ל כתב להדליק עוד נר א' שאם יכב' נר החזן ידליק ממנו משמע שהקהל לא יאמרו איכ' וקינות רק ישמעו מהש"ץ' [תקנ"ט, ג, סק ד] - וזה המנהג שהכרתי מילדות. אבל הט"ז שם כותב - 'במנהגים כתב נר א' לחזן ותמוה לי והלא כל הקהל צריכים לומר קינות ובודאי לא סגי בלא"ה ומה יועיל אמירת החזן לחוד ע"כ נראה דבכל שכונה יהיה נר א' שע"צ הדוחק יוכלו לומר קינות לאורו ומ"ש במנהגים לחזן היינו בב"ה קטנה שכל הקהל יוכלו לומר קינות לאותו אור אפילו ע"צ הדוחק כנ"ל' - וזה המנהג שהכרתי לראשונה בישיבה"ק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 301 אורחים