גאולה בקרוב כתב:כתב בנתיבות שלום לאדמו"ר מסלונים זצ"ל באריכות (בראשית, עמ' רמז-רנ) שהאחים לא היו בעלי בחירה חופשית במכירה, והכל היה משמיא לקיים "מעמק חברון", עצה עמוקה של הגלות למצרים.
ויסוד הדברים כבר נמצא באברבנאל בפרשתנו בשם "אנשים חכמים".
[יש לעיין האם לגמרי לא היו בחיירים, או שכמעט בלי בחירה?]
וכעין שמצאנו בב"ר אצל יהודה, "ויט אליה אל הדרך", בא מלאך הממונה על התאוה ודחפו בעל כרחו לזה.
סיכום ההוכחות לומר כך, חלק מהנתיבות שלום וחלק נוספות:
א. דברי יוסף, לא אתם מכרתם אותי הנה כי האלוקים, ואתם חשבתם לרעה אלוקים חשבה לטובה
ב. היכן העונש? לא נמצא בפסוקים ובדברי חז"ל עונש ברור לרצון לרצוח אח, ולמעשה זריקתו לבור עמוק ומכירתו לעבד! [אמנם ידוע עשרת הרוגי מלכות, ועוד, אבל לא ברור כ"כ מקור הדברים]
ג. קשה מאד להבין איך אנשים ענקים כבני יעקב יפלו בכזה חטא נורא [ומהלך "רודף" הידוע בזה, אינו מיושב ומוגדר כל צרכו]
ד. ב"ר פד, יח, על "ויעברו אנשים מדינים", עיי"ש היטב, ומפורש.
א. לא הבנתי מה הראיה משם - שכן בפשטות כוונת יוסף היא שהקב"ה סיבב את הדברים בהשגחה פרטית ותו לא. וכפי שכותב ה'אברבנאל' שם, וז"ל: ולכן מה שראוי שיאמר בזה כפי העיון הטוב הוא, שהתכלית הכולל כפי הגזירה האלוהית הוא הכרחי, אמנם הדברים החלקיים המביאים אליו הם אפשריים בחיריים באמת - כי היה אפשר שימשך אותו תכלית הגזור לפניו יתברך באופנים מתחלפים כולם אפשריים בחוק הפועלים אותם. ולכן היה מה שעשו אחי יוסף נגדו דברים אפשריים לא מוכרחים בעצם, ומה שאמרו חז"ל באותם המאמרים אשר זכרתי הוא בבחינת התכלית, ולכן זכרו בו "וישלחהו מעמק חברון" - 'גזירת בין-הבתרים' בלבד, וכן זכרו אצל 'ראוי היה יעקב לרדת למצרים בשלשלאות של ברזל' - הרעב שהביאם שמה בלבד, לא שאר המעשים שהיו באחי יוסף, ומה שנאמין אנחנו באפשרות והבחירה הוא במעשים הפרטיים, ושני הדברים אמת, עכ"ל.
ב. כבר הקשה כן ה'אברבנאל' שם (השאלה הי"ח) ותירץ ב' תירוצים - יעו"ש. והשווה עוד לדבריו המזעזעים של רבינו-בחיי בענין זה בסוף פרשת ויחי (בראשית נ,יז) על הפסוק "ויבך יוסף בדברם אליו".
ג. ניתן לטעון כך לגבי מרבית החטאים של גדולי אומתנו המתוארים בתנ"ך, ובכל זאת לא מצאנו שרבותינו הלכו בדרך זו בשום מקום.
ד. יעו"ש ב'עץ יוסף', ולפי דבריו אין משם כל ראיה.
אכן, ה'אברבנאל' מביא דעה כזו בשם 'אנשים חכמים' [האם מישהו יודע למי כוונתו?] כפי שכתבת, אולם מן הראוי לציין שהוא דוחה אותה בחריפות - יעו"ש.