לעולם יהיה אדם כתב:אז הסיפור כן מופיע בספר?
טעיתי, היה זכור לי שקראתי את הסיפור (כנראה במוסף יתד הנ"ל) ובטעות ייחסתי את זה למעשה איש.
לעולם יהיה אדם כתב:אז הסיפור כן מופיע בספר?
לכשיבקע כתב:ילד פלוני שהסתפקו אם בלע מטבע קטן, והיתה היסטריה גדולה במשפחתו, וכשהאבא הלך לשאול את החזון איש כדת מה לעשות (אולי גם היה שבת), השיב בתוך הדברים שיעלה להרב מפוניבז'. כשהשואלים תהו מה פשר ההצעה הזאת, אמר החזון איש על אתר: הוא מומחה להוציא כסף מבני אדם....
אני שמעתי בנוסח שהילד היה במקום, והחזו''א התבדח כדי שמצחוק הילד יצא המטבע והכי הוה
דודי צח כתב:שמעתי מכלי שלישי.
הג"ר צבי יברוב - בעל 'מעשה איש' - הוזמן באחד הקעמפים של ישיבה כלשהי, הוא התבקש בתוך הדברים על ידי המנחה, להשיב האם היו אי אלו סיפורים ועובדות שהגיעו לידו, והוא נמנע מאיזה טעם להכניסם בספריו.
הוא השיב בחיוב. ולא אבה לספר מה למשל, רק כשהולחץ סיפר משהו קטן: כתבתי סיפור בשם אומרו, על ילד פלוני שהסתפקו אם בלע מטבע קטן, והיתה היסטריה גדולה במשפחתו, וכשהאבא הלך לשאול את החזון איש כדת מה לעשות (אולי גם היה שבת), השיב בתוך הדברים שיעלה להרב מפוניבז'. כשהשואלים תהו מה פשר ההצעה הזאת, אמר החזון איש על אתר: הוא מומחה להוציא כסף מבני אדם....
את הסיפור הזה כתב והכין הרב יברוב לספרו, ובסוף לא הדפיסו.
שאלוהו מדוע באמת לא הכניס את הסיפור?
השיב ואמר: נתתי את הספר להגהה ולביקורת של תלמידי חכמים, ויש שנזדעקו ואמרו להוציא את הסיפור, מפני הנימוק: החזון איש לא אמר מילתא דבדיחותא - - -
נזכרתי בסיפור זה ששמעתי לפני כשנה, ולא כל הפרטים מדויקים אצלי בראש, אך חשוב להוסיף פלפלת זו לאשכול החביב דידן.
ממנו ילמדו המעיינים כמה תובנות חשובות, כמו גם איך כותבים ומציירים כיום 'דמות' של צדיק, רק לפי מה שנראה לנו בראש שלנו. וכל סיפור אחר שאינו מתאים לדמות זו שהצבנו מולנו, דינו להימחק. ועוד כהנה גם עצם המעשה ישמע חכם ויוסיף לקח...
אח''כ נכנסנו, והחזו''א שאל מיד: "אתם עדיין לומדים 'יבמות'?" אבא התפעל והגיב לפני החזו''א: "רק פעם אחת אמרתי לכם שאנו לומדים יבמות ואתם זוכרים עד עכשיו?..." החזו''א חייך, וכדרכו שתמיד השיב תשובות מלאות שמחה וחכמת חיים (היום קוראים לזה חוש הומור), השיב: "מי אמר לך שפעם אחת? אולי חזרתי על זה הרבה פעמים?..."
דבי אליהו כתב:עד שאנו שואלים על גדולי ישראל של דורות אחרונים הבה נשאל מה הם המקומות בחז"ל המעידים על חוש ההומור שלהם.
דבי אליהו כתב:עד שאנו שואלים על גדולי ישראל של דורות אחרונים הבה נשאל מה הם המקומות בחז"ל המעידים על חוש ההומור שלהם.
צורב מתחיל כתב:דבי אליהו כתב:עד שאנו שואלים על גדולי ישראל של דורות אחרונים הבה נשאל מה הם המקומות בחז"ל המעידים על חוש ההומור שלהם.
מאיפה אנחנו יכולים לדעת את זה?
דבי אליהו כתב:עד שאנו שואלים על גדולי ישראל של דורות אחרונים הבה נשאל מה הם המקומות בחז"ל המעידים על חוש ההומור שלהם.
דבי אליהו כתב:עד שאנו שואלים על גדולי ישראל של דורות אחרונים הבה נשאל מה הם המקומות בחז"ל המעידים על חוש ההומור שלהם.
אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: בתר עניא אזלא עניותא? אמר ליה, דתנן: עשירים מביאין בכורים בקלתות של זהב ושל כסף, ועניים - בסלי נצרים של ערבה קלופה, הסלים והבכורים נותנים לכהנים.
אמר ליה אליהו לבר הי הי ואמרי לה לרבי אלעזר: מאי דכתיב הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני - מלמד שחזר הקדוש ברוך הוא על כל מדות טובות ליתן לישראל, ולא מצא אלא עניות. אמר שמואל ואיתימא רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא.
יתר10 כתב:דבי אליהו כתב:עד שאנו שואלים על גדולי ישראל של דורות אחרונים הבה נשאל מה הם המקומות בחז"ל המעידים על חוש ההומור שלהם.
.
גיזונטע קאפ כתב:שמעתי השבוע מהגר"ח מן בועד, שסיפר שבילדותו קרא את הספר פאר הדור על חיי החזו"א, והזדעזע מהחיים הקשים שהיו לחזו"א, ופנה אל אביו הגר"מ מן, שהיה מקורב לחזו"א, והוא השיב לו, דער חזו"א איז גיווען דער פרילאכטסע'ר מענטש אין דער ועלט,
ובתרגום החזו"א היה האדם השמח ביותר בעולם
שלח ליה רבי ינאי למר עוקבא לישדר לן מר מהנך קילורין דמר שמואל (לכאורה היתה כוונתו לדברי תורה - א.ב.) שלח ליה שדורי משדרנא לך דלא תימא צר עין אנא אלא הכי אמר שמואל טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קילורין שבעולם (שבת קח:)
אשר ברא כתב:(לכאורה היתה כוונתו לדברי תורה - א.ב.)
שש ושמח כתב:אשר ברא כתב:(לכאורה היתה כוונתו לדברי תורה - א.ב.)
למה לחשוב כך?
חיים שאול כתב:גיזונטע קאפ כתב:שמעתי השבוע מהגר"ח מן בועד, שסיפר שבילדותו קרא את הספר פאר הדור על חיי החזו"א, והזדעזע מהחיים הקשים שהיו לחזו"א, ופנה אל אביו הגר"מ מן, שהיה מקורב לחזו"א, והוא השיב לו, דער חזו"א איז גיווען דער פרילאכטסע'ר מענטש אין דער ועלט,
ובתרגום החזו"א היה האדם השמח ביותר בעולם
כמדומני גם אני שמעתי כן מאחיו הג"ר יוסף שליט"א בשם אביהם, וכל מי שמכיר את החזו"א יודע ומספר את זה, זה מגוחך להכחיש את זה בכלל
.השוחט כתב:וא"כ א"צ לפנים שהשתמשו, אלא שפשיטא באותה מידה שלא ראו צורך לכתוב את ההומור שהוצרך רק לשעתו, ואין בו נבואה לדורות.
וגם בהחלט רואים שלא עירבו בדיחותא בתוך הד"ת עצמם, ולכן לא שרדו דברי הומור מהם.
על גבול ההומור, מליצות, יש מאות בש"ס.
...
ומן הסתם יש עוד מראי מקומות רבים לנושא זה בחז"ל.
באמונתו כתב:ברוח טובה
גילויי הומור שנינות והווי בתלמוד
דוד ליפשיץ
עזריאל ברגר כתב:קיבלתי היום קישור לאוסף מקורות של ביטויי ציניות/סרקזם בתנ"ך:
http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/cinyut.html
כמובן שרבים מהם ניתנים לדיון וכו'.
. כתב:.
ובתלמיד חכם דלא גמר ממעשיו שרי אפילו להעשיר וכו' ועכשיו עשו כל אדם עצמן כתלמיד חכם
מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אין עושין. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. רבן שמעון בן גמליאל אומר, לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 86 אורחים