מורה צדק כתב:לא היו בידיו תשו' הגאונים, עי' יבי"א ח"ט אה"ע סי' לו אות ה' בהערה.
מורה צדק כתב:ואם ישאל השואל, מאי נפק"מ בזה? אמור לו שיש בזה נפק"מ דפעמים דאמרינן אילו היה רואה לא היה פוסק וכו'.
הוגה כתב:מורה צדק כתב:ואם ישאל השואל, מאי נפק"מ בזה? אמור לו שיש בזה נפק"מ דפעמים דאמרינן אילו היה רואה לא היה פוסק וכו'.
מאיפה אתה יודע איזה ספרים לא היו בידו?
מזה שאינו מזכירם? גם לי יש בבית הרבה ספרים ואוצה"ח ואעפ"כ בחיבורי איני מזכירם...
ואף אם הוא יכתוב להדיא שאין תח"י ספר פלוני, זה אומר ש"אילו היה רואה לא היה פוסק" וכו'?
(ג"א אין תחת ידי כמה וכמה ספרים שכתבו בענין זה גופיה של אם היה רואה וכו' ואעפ"כ אף אם יבואו לידי וכו'... סתאאםם).
מורה צדק כתב:הוגה כתב:מורה צדק כתב:ואם ישאל השואל, מאי נפק"מ בזה? אמור לו שיש בזה נפק"מ דפעמים דאמרינן אילו היה רואה לא היה פוסק וכו'.
מאיפה אתה יודע איזה ספרים לא היו בידו?
מזה שאינו מזכירם? גם לי יש בבית הרבה ספרים ואוצה"ח ואעפ"כ בחיבורי איני מזכירם...
ואף אם הוא יכתוב להדיא שאין תח"י ספר פלוני, זה אומר ש"אילו היה רואה לא היה פוסק" וכו'?
(ג"א אין תחת ידי כמה וכמה ספרים שכתבו בענין זה גופיה של אם היה רואה וכו' ואעפ"כ אף אם יבואו לידי וכו'... סתאאםם).
מבין ריסי עיניך ניכר שאין אתה מהלומדים בקביעות בספר בית יוסף.
הוגה כתב:כבוד חכמי הפורום שלמעלה,
עם כל הכבוד,
עדיין לא זכיתי לקבל תשובה עניינית ל-2 שאלותי.
(ואם תבוא לדון מדברי הש"ך בחו"מ סי' ע' ס"ק ט"ז, שכתב שיכול בנ"ד שם לטעון קים לי כדעת ראשונים אחרים דלא כמ"ש בש"ע שם בסתמא, והוסיף בתו"ד: "ואולי גם המחבר אי הוה ידע דהרז"ה והרמב"ן והגהת אשרי מסכימים לדברי הרי"ף וסיעתו לא הוה פסק בפשיטות כדברי הרמב"ם, והיה מביא ג"כ סברתם כאן בש"ע שהרי לא הביאם בספרו ב"י כלל", עכ"ל. הרי שאע"פ שהגהת אשרי היה תח"י בודאי (כמ"ש הב"י עצמו בהקדמה), ג"כ בא הש"ך לומר "אולי" אי הוה ידע... היה מביא ג"כ"'! ולמה? כי שם לא הביאו בב"י! - א"כ אין זה ענין ל"אוצר הספרים" שלו. גם ספר שודאי היה תח"י הב"י, אם באותו מקום לא הזכירו בב"י, משמע להש"ך שלא ראהו. א"כ אין נפק"מ אילו ספרים היו בספריתו או לא. הכל תלוי מה הזכיר בב"י באותו מקום ומה לא).
צh33 כתב:דברי הש"ך עם הקושי שבהם מורים בכל מקרה שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו וזה גם ברור ממטרת הב"י לכתוב חיבור המלקט כל הדעות עד שמתי שילמוד אדם בו ידע כל הראשונים שזכר בהקדמתו ! וא"כ פשיטא שצריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא.
ב. בעצם הדין דסימן ע הנ"ל אטו מילתא זוטרתא היא שדעת הסמ"ג ו הראב"ן (ועוד ראשונים שאיני זוכרם כעת) מסכמת לרמב"ם ולא היה לב"י להביאם. אתמהה.
ולהיות כי כבר נודע שהרא"ש ומרדכי וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהות מיימון כולם נמשכים אחר דברי התוספות על הרוב, לכן אם בקצת מקומות לא אכתוב דעתם אל יחשדני שומע, כי כשאני כותב דעת התוספות איני צריך לכתוב דעת הקדושים הללו, שסתמם כפירושם.
הוגה כתב:צh33 כתב:דברי הש"ך עם הקושי שבהם מורים בכל מקרה שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו וזה גם ברור ממטרת הב"י לכתוב חיבור המלקט כל הדעות עד שמתי שילמוד אדם בו ידע כל הראשונים שזכר בהקדמתו ! וא"כ פשיטא שצריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא.
ב. בעצם הדין דסימן ע הנ"ל אטו מילתא זוטרתא היא שדעת הסמ"ג ו הראב"ן (ועוד ראשונים שאיני זוכרם כעת) מסכמת לרמב"ם ולא היה לב"י להביאם. אתמהה.
אדרבה. זו רק דוגמא אחת מני אלף, שאין הב"י "צריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא". כלל לא. אטו ב"י כי רוכלא ליחשיב וליזיל?
הנה לפי דבריך "שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו" - א"כ מכאן וכיוצ"ב יכול לבוא פלוני ו"להוכיח", שהסמ"ג וראב"ן לא היו תחת ידי הב"י שהרי לא הזכירם כאן...
אבל האמת, שאע"פ שהסמ"ג ודאי עמד תחת ידו (כמ"ש בעצמו בהקדמתו), עכ"ז לא הזכיר כאן דדעת הסמ"ג מסכמת להרמב"ם והרא"ש והתוס' (כמ"ש הש"ך). מדוע?
התשובה נמצאת בהקדמת הב"י:ולהיות כי כבר נודע שהרא"ש ומרדכי וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהות מיימון כולם נמשכים אחר דברי התוספות על הרוב, לכן אם בקצת מקומות לא אכתוב דעתם אל יחשדני שומע, כי כשאני כותב דעת התוספות איני צריך לכתוב דעת הקדושים הללו, שסתמם כפירושם.
קלונימוס הזקן כתב:לרשימות שבראש הדיון
נפלאתי. האם הרב יעקב חיים סופר שליט"א לא הפליא לעשות בשטח זה באחד מספריו?
מורה צדק כתב:הוגה כתב:צh33 כתב:דברי הש"ך עם הקושי שבהם מורים בכל מקרה שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו וזה גם ברור ממטרת הב"י לכתוב חיבור המלקט כל הדעות עד שמתי שילמוד אדם בו ידע כל הראשונים שזכר בהקדמתו ! וא"כ פשיטא שצריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא.
ב. בעצם הדין דסימן ע הנ"ל אטו מילתא זוטרתא היא שדעת הסמ"ג ו הראב"ן (ועוד ראשונים שאיני זוכרם כעת) מסכמת לרמב"ם ולא היה לב"י להביאם. אתמהה.
אדרבה. זו רק דוגמא אחת מני אלף, שאין הב"י "צריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא". כלל לא. אטו ב"י כי רוכלא ליחשיב וליזיל?
הנה לפי דבריך "שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו" - א"כ מכאן וכיוצ"ב יכול לבוא פלוני ו"להוכיח", שהסמ"ג וראב"ן לא היו תחת ידי הב"י שהרי לא הזכירם כאן...
אבל האמת, שאע"פ שהסמ"ג ודאי עמד תחת ידו (כמ"ש בעצמו בהקדמתו), עכ"ז לא הזכיר כאן דדעת הסמ"ג מסכמת להרמב"ם והרא"ש והתוס' (כמ"ש הש"ך). מדוע?
התשובה נמצאת בהקדמת הב"י:ולהיות כי כבר נודע שהרא"ש ומרדכי וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהות מיימון כולם נמשכים אחר דברי התוספות על הרוב, לכן אם בקצת מקומות לא אכתוב דעתם אל יחשדני שומע, כי כשאני כותב דעת התוספות איני צריך לכתוב דעת הקדושים הללו, שסתמם כפירושם.
עפ"ד ספרים וסופרים, לבית יוסף היו את רוב דברי הראשונים, ובאמת אינו צריך למנות בכל מקום את כל דבריהם ואת כל שיטותיהם, אך יש מקומות שיש א' מן הראשונים שדעה אחרת עמו, ועל פי רוב בבית יוסף מביא את דעתו, ואם לא הביא, ככל הנראה לא היה הספר בידו. ועל סמכו את הכלל, שאילו היה רואה וכו'.
מורה צדק כתב:האם בדקת שבאמת מרן מזכיר את כל דברי מי שהוא מונה אותם בהקדמה?
נהר שלום כתב:האם למרן היה את ספרי המאירי
אמסטרדם כתב:לא היה לו הלכות נדה להרמב"ן ומצטטו תמיד בשם הרשב"א והטור. (וע"כ יש לו הרבה השערות בביאור דברי הרמב"ן, ובעיון בפנים מוצאים אנו שהציטוט מוטעה. הידוע בהם ביו"ד סי' קפ"ט סעי' י"ד. ועי' תוה"ש סי' קצ"ד. ועוד).
הוגה כתב:מורה צדק כתב:ואם ישאל השואל, מאי נפק"מ בזה? אמור לו שיש בזה נפק"מ דפעמים דאמרינן אילו היה רואה לא היה פוסק וכו'.
מאיפה אתה יודע איזה ספרים לא היו בידו?
מזה שאינו מזכירם? גם לי יש בבית הרבה ספרים ואוצה"ח ואעפ"כ בחיבורי איני מזכירם...
אלא קידוש בלבד בלא ברכת היין. זהו מדברי הרא"ש והוציא כן מהירושלמי. אבל דעת הרמב"ן במלחמות בסוגי' דלא יפחתו לו מד' כוסות שצריך לברך גם בפה"ג. והירושלמי קאי לר"א. דגם בבהמ"ז לא הוי הפסק עיין שם. ואפשר דזהו דעת הי"א שהביא (הב"י) [הטור] ע' בב"י דנדחק בזה.
עני בן פחמא כתב:לא היה לו אור זרוע, כך זכור לי מסימן ריב לגבי עיקר וטפל.
ושא_נס כתב:המלחמות נדפסו לראשונה בשנת שי"ב. בית יוסף על אורח חיים ויורה דעה נדפסו עוד קודם לכן, ועל אבן העזר אחר סמוך ממש בשנת שי"ג (יתכן שנשלח להדפסה כבר בשי"ב, אך ברור שהספר כבר היה גמור עד אז).
כך שסביר שמרן זצ"ל בחלקים הנ"ל לא השתמש במלחמות. ההתכנות היחידה היא בבית יוסף על חושן משפט שנדפס אחר כך, אך גם זה בסמיכות יחסית בשנת שי"ז. ותמיד יש ליתן הדעת כלפי מרן ואחרים על שנות ההדפסה הראשונות וזמני חיבור הספרים וגמירתם ותהליכיהם וארחותיהם.
להניח שמרן הכיר מלחמות בכתב יד - צריך הוכחות. ומכך שהאחרונים כותבים שלא הכיר - הרי כי סביר שלא הכיר לא כתבי יד ולא דפוסים של המלחמות. וצריך העמקה רבה אם בבדק הבית כבר מזכיר המלחמות (משנת שי"ב ועד פטירתו עברו יותר מעשרים שנה, ולא סביר שלא ראה עותק של רי"ף עם המלחמות. וצ"י).
עד שבאנו למלחמות מעניין אם מרן הכיר החיבור החשוב של רבי יאושע בועז זצ"ל שנמצא ברי"ף דפוס סביוניטה של מפתחות רי"ף ומרדכי.
א. חיים כתב:בברכה המשולשת כתב:עני בן פחמא כתב:לא היה לו אור זרוע, כך זכור לי מסימן ריב לגבי עיקר וטפל.
פשוט.
הרי האו"ז התחיל להידפס בשנת תרכ"ב.
ונפק"מ גדולה ביו"ד בעניין הגדרת מין לעניין תערובת.
דוקא לרמ"א היה כידוע כתב יד של האור זרוע, כפי שמביאו רבות בדרכי משה.
א. חיים כתב:ושא_נס כתב:המלחמות נדפסו לראשונה בשנת שי"ב. בית יוסף על אורח חיים ויורה דעה נדפסו עוד קודם לכן, ועל אבן העזר אחר סמוך ממש בשנת שי"ג (יתכן שנשלח להדפסה כבר בשי"ב, אך ברור שהספר כבר היה גמור עד אז).
כך שסביר שמרן זצ"ל בחלקים הנ"ל לא השתמש במלחמות. ההתכנות היחידה היא בבית יוסף על חושן משפט שנדפס אחר כך, אך גם זה בסמיכות יחסית בשנת שי"ז. ותמיד יש ליתן הדעת כלפי מרן ואחרים על שנות ההדפסה הראשונות וזמני חיבור הספרים וגמירתם ותהליכיהם וארחותיהם.
להניח שמרן הכיר מלחמות בכתב יד - צריך הוכחות. ומכך שהאחרונים כותבים שלא הכיר - הרי כי סביר שלא הכיר לא כתבי יד ולא דפוסים של המלחמות. וצריך העמקה רבה אם בבדק הבית כבר מזכיר המלחמות (משנת שי"ב ועד פטירתו עברו יותר מעשרים שנה, ולא סביר שלא ראה עותק של רי"ף עם המלחמות. וצ"י).
עד שבאנו למלחמות מעניין אם מרן הכיר החיבור החשוב של רבי יאושע בועז זצ"ל שנמצא ברי"ף דפוס סביוניטה של מפתחות רי"ף ומרדכי.
עסקתי פעם בנושא, לפי הבנתי, מרן לא ראה מלחמות. הוא אינו מזכירו מתוך המקור וגם לא בבדק הבית.
מרן גם לא ראה את השלטי הגיבורים. הוא השתמש ברי"ף דפוס קושטא ותו לא. המלחמות והשלטי הגיבורים נדפסו בדפוסים מאוחרים יותר של הרי"ף (דפוס שלישי ורביעי, כמדומני). ומרן לא למד בספרים אלו.
עני בן פחמא כתב:יש ספר חדש 'סטפנסקי ספרי יסוד' ונראה לי שמטרתו בדיוק לשאלות אלו.
אכן (ובמדת־מה, ניתן להתרשם שם הימנו).ושא_נס כתב: . . דומני שיש אשכול על הספר הנ"ל . .
בברכה המשולשת כתב:זכורני שהיה על זה אשכול, ושם התברר שזה לא כ"כ פשוט שהיה לרמ"א על הסדר כ"י כזה.
ושא_נס כתב:(תמיד תהיתי אם הכיר שלחן ערוך שלו שהדפיסו עם הגהות מור"ם בשנת ש"ל, ואם הכיר כיצד קיבל זאת)
היש רשימה של הספרים החדשים שנזכרים בכסף משנה ולא נזכרים בבית יוסף?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 647 אורחים