הודעהעל ידי מלבב » ב' יולי 27, 2020 11:03 pm
פשע" – זו המילה שבה השתמשו עורכי ה-Lancet וה- New England Journal of Medicine, כדי לתאר את מה שמתחולל מאחורי הקלעים של הפרסומים בכתבי העת המובילים והנחשבים ביותר בעולם הרפואה.
מי שמצטט אותם הוא לא אחר מאשר שר הבריאות לשעבר של צרפת, ד"ר פיליפ דוסט-בלזי, קרדיולוג במקצועו, ששימש גם כתת-מזכיר כללי של האו"ם, וב-2017 היה מועמד לראשות ארגון הבריאות העולמי.
בראיון שנתן ל-BFM TV, חשף ד"ר דוסט-בלזי שבמפגש סודי ביותר שנערך במאי במכון המחקר צ'טהאם האוס בלונדון (מפגשי המכון הינם סודיים ביותר, ואסור לאיש להקליט או לצלם בהן), הביעו עורכי ה-Lancet וה--New England Journal of Medicine הביעו את זעמם וסיפרו על לחצים המופעלים עליהם על ידי חברות הפארמה.
הוא מצטט את ד"ר ריצ'ארד הורטון, עורך ה-Lancet:
"אם זה יימשך, לא נהיה מסוגלים לפרסם יותר נתונים ממחקרים מדעיים, משום שחברות התרופות הן בעלות כוח כלכלי כה עוצמתי כיום; והן מסוגלות להשתמש בכאלו שיטות כדי לגרום לנו לקבל מאמרים (לפרסום), שלכאורה הם מושלמים מתודולוגית, אך מסקנתם היא מה שחברות התרופות רוצות שתהיה".
"זה חמור מאוד מאוד", אומר ד"ר דוסט-בלאזי. "איש מעולם לא היה יכול להאמין. אני עורך מחקרים כבר 20 שנה. מעולם לא חשבתי שעורך הלנצט יכול להגיד דבר כזה. וכך גם עורך הניו אינגלנד. הוא אפילו אמר שזה פשע. הם השתמשו במילה הזו".
זיכרו ואל תתנו לאיש להשכיח מכם את העובדה הזו, שצריכה להיזכר לדראון עולם:
שני כתבי העת הללו– Lancet ו-NEJM, כתבי העת המובילים שכל העולם מצטט כמו תנ"ך, נאלצו לפני כחודש וחצי לסלק בבושת פנים שני מאמרים - המאמר שהסיק שההידרוקסיכלורוקווין לא יעיל ואף מסוכן (ב-Lancet), והמאמר שהסיק שהתרופות נגד יתר לחץ דם מקבוצות ACE ו-ARBs (בכתב העת NEJM) אינן מעלות את הסיכון לתחלואה חמורה בקוביד-19 – שניהם הסתמכו על ניתוח נתונים החשוד באופן כבד כמזויף, שבוצע על ידי אותה חברה (כן, שני המחקרים על ידי אותה חברה) מפוקפקת, שאיש לא יודע כיצד היא אספה את הנתונים ומניין, ושמלבד המנכ"ל שלה, שהיה המחבר הראשי בשני המחקרים, היא כוללת עוד 5 עובדים, שאיש מהם איננו מדען או רופא.
זיכרו גם את העובדה הזו: לא מדובר בסתם "עוד" שני מחקרים שסולקו. מדובר במחקרים על שתי פרקטיקות רפואיות שניצבו בליבת הדיון הרפואי בתחילת המגיפה שחירבה את העולם, ושפוטנציאלית יש אפשרות שהיו משנות דרמטית את מהלך האירועים. תרופות ההידרוכלורוקווין – אם ניתנת בשלב מוקדם ועל פי הפרוטוקול הנכון, היא לכל הפחות אחת מהתרופות שעשויות, כפי שיותר ויותר מידע ממחקרים ומהשטח מצביעים, להפוך את המחלה לבלתי מסוכנת, ולכזו הניתנת לטיפול פשוט. אילו היה נערך בזמן מחקר גדול, איכותי, כפול סמיות ובעל הקצאה אקראית – ייתכן שחולים רבים היו ניצלים, ואולי אפילו היינו יכולים כבר מזמן לראות את הגב של המשבר הזה. לא פחות חשוב מכך – מחקר ה-NEJM הוא פשע בלתי נתפס – כי אם אכן התרופות האלו מעלות את הסיכון לתחלואה חמורה בנגיף, על ידי העלאת כמות קולטני ה-ACE2, או אז מי שאחראי למחקר הזה וכל מי ששותף לו – אחראי במו ידיו להחמרה במצבם של חולים הנוטלים אותן, ואולי אף למותם. נכון להיום, למרות הסילוק של המחקר הזה, איש כבר לא מתייחס לסוגיה הזו.
מילה של תקווה – וגם את זה עלינו לשים לנגד עינינו: הסילוק של שני המחקרים הללו הוא ניצחון גדול לחברה האזרחית, כי מי שחשף את הפשע הזה הם מדענים-אזרחים. רשימה ארוכה של כ-200 מדענים וקלינאים, אנשים אמיצים וחכמים, שבחנו את המחקר בזכוכית מגדלת ולא הניחו לעובדה שמדובר בכתבי עת מובילים לסנוור את עיניהם, וגם לא פחדו לכתוב מכתב גלוי למערכות העיתונים הללו, שבסופו של דבר אילץ אותם לסגת. בזכות המעשה שלהם ובעקבותיהם, קמים עכשיו עוד חוקרים, רופאים ואנשי מדע אמיצים ומדברים.
הכוח כן בידינו. אל תשכחו את זה. ואל תוותרו.