מנהגי ת"ב - האם דוקא בבית הכנסת ולא בבית?

[יוסף חיים אוהב ציון]

שו"ע אורח חיים - סימן תקנט סעי' ג' ליל תשעה באב ויומו, יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפלת מנחה (ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם מיד אחר שיצאו מבה"כ שחרית, ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות) . אין מדליקין נרות בלילה, כי אם נר אחד לומר לאורו קינות ואיכה.

[טוטפות]

פשוט בגלל שאסור לצאת מבית הכנסת כל זמן הקינות
ומקננים עד חצות היום

[יוסף חיים אוהב ציון]

שמעתי שיש פוסקים המדייקים כך מהשו"ע.

[טוטפות]

מי הם ?

[יוסף חיים אוהב ציון]

גם אני מחפש.

[מאור עינים]

פשוט בגלל שאסור לצאת מבית הכנסת כל זמן הקינות
ומקננים עד חצות היום

בשו"ע כתב גם בלילה ויוצאים מביהכנ"ס,

[לבי במערב]

ראה פסק"ת על־אתר (הע' 14):

ולאו דווקא בביהכ"נ אלא גם בבית ובשאר מקומות נוהגים כל ישראל מקדמת דנא שלא לישב על כסא רגיל, דזיל בתר טעמא דט"ב דיננו כאבלים, וכן מתבאר בדברי הב"י ריש סימן זה, וכ"ה בחיי"א כלל קל"ה סעי' כ' ודה"ח דיני ט"ב סעי' ח' וקישו"ע סי' קכ"ד סעי' ט"ז שונה הלכות סי' זה סעי' ג' דלא הזכירו 'ביהכ"נ' לענין ישיבה ע"ג קרקע (ואפשר דהא דנקט הטושו"ע ביהכ"נ לאו לאפוקי מקומות אחרים אלא ללמד דבעת הקינות בביהכ"נ יש בדווקא לישב על הארץ כאבלים ואין לעמוד (ועיין בדרחו"ש אות תרע"ט דגם הקינות 'אלי ציון וערי'' אמרו בישיבה)).

[ובנטע"ג ('בין המצרים' ח"ב פס"ח ע' שפט הע' א) תירץ באו"א, ד'י"ל לרבותא נקט דאפי' בביהכ"נ דאינו כבוד כ"כ לישב על הקרקע אפ"ה יעשה כן'. אך הכלל אחד הוא].