עליית תלמידי הגר"א - גירסת רש"ז ריבלין

[שומע ומשמיע]

אין זה רחוק כ"כ לחשוב בכיוון זה אחרי שרוח הקודש שדברה מפיו אמרה לו

אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ... ועל ידיכם נתעליתי ... ועלו לארץ ישראל, כי לא כל העתים שוות ואין מעצור להושיע ברב או במעט, ועיניכם אל תחום על כליכם, כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואם תאבו ושמעתם, טוב הארץ ההיא תאכלו. לכן מהרו ועלו, כי אני המפרנסת לכם ואני אפרנסכם, ואתם שלום ובתיכם שלום, וכל אשר לכם שלום, ה' עוז לעמו יתן' וכו'

[לענין]

מעולה.
אז אין כאן שינוי מגמה שהתחיל בשנת תק"ע בשופר, קדימה או אחורה.
תלמידי הגר"א המשיכו את דרכו של הבית יוסף, שהמשיך את דרכו של הרמב"ן, שהמשיך את דרכם של רבי יוחנן וריש לקיש...

[אב בבינה]

מצאתי ראיה מוחצת למגמה המשיחית של העולים צפתה [מופיע בספר שו"ת של גאון מפורסם מצפת] -

'כרם היה לידידי בקרן בן שמן כי כאשר ראה ה' עוני עמו ישראל אשר היה זה קרוב לאלף וחמש מאות שנה נדחו מעל אדמת' מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר בכמה גרושין וכמה שמדות זכר להם ברית אבותם ושב את שבותם וקבצם מאפסי ארץ א' מעיר ושנים ממשפחה אל ארץ הצבי ונתיישבו בעיר צפת תוב"ב צבי היא לכל הארצות והיו פרנסיה ומנהיגיה מתנהגים כהוגן' וכו'.

כמובן הוא גם היה שותף לחידוש הסנהדרין...

[הרואה]

מעולה.
אז אין כאן שינוי מגמה שהתחיל בשנת תק"ע בשופר, קדימה או אחורה.
תלמידי הגר"א המשיכו את דרכו של הבית יוסף, שהמשיך את דרכו של הרמב"ן, שהמשיך את דרכם של רבי יוחנן וריש לקיש...

אין הכי נמי.
כל זה קרה לפני חידוש ההשקפה.
אבל לאחר מכן צריך ראיה לכל פרט וגם אם יש לנו הוכחה שהגר"א שמר שבת אחת אין ראיה ל'אקטיביזם שמירת שבתי' וכו'.
לא הבנתי איזה סוג ראיות אתם מחפשים, שתלמידי הגר"א רצו להביא את הגאולה בדרך הטבע? הרמב"ן כבר עשה את זה. החידוש היחיד זה דברי האר"י והגר"א ועוד מקובלים על מב"י, וזה גם עיקר הספר קול התור. כל הסיפורים של ריבלין לא באמת משנים לכאן או לכאן, הכלל הוא שהם עלו כדי ליישב את הארץ ולקרב את הגאולה ככל הניתן, שאת זה אמרו כל גדולי ירושלים ובכתבי תלמידי הגר"א.
להזכיר למי ששכח, אז עוד לא הומצאו החילוקים של המבינים בעם בין פעולות בדרך הטבע לפעולות סגוליות ולציפיה לישועה, מה שאפשר עושים.
אני כבר זמן רב מתכנן לכתוב פה על קצר בתקשורת בויכוחים מהסוג הזה, רלוונטי בעיקר לנושאי חסידים ומתנגדים.

[יושב הארץ]

הרב קלישר מביא עדויות מכמה רבנים שר' חיים מוולזין "אשר יצק מים ע"י אליהו" רצה להקים מושבות בארץ ישראל להושיב עליהם בני אדם שאינם מיושבי אוהל התורה. בעיתון המגיד הוא כותב שהמתנגד לרעיון הוא ר' עקיבא לעהרן מהפקאו"מ.

http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=9773A50F

[יושב הארץ]

במכתב של הרב לעהרן משנת ת"ר הוא כותב שחתנו של ר' משה מגיד "ר' משה אנטיפאלייר" עלה לפניו והיה מתנגד לר' ישראל משקלוב יחד עם ר' הלל, הוא מופיע במפקד תקצ"ד בירושלים וכנראה ביתו עלתה עם ר' הלל בתקצ"ב ונישאה עימו כאן בזיווג שני (מופיע שם ברשימה אלמנה בת של מו"ה ר' משה משקלאב) . במפקד מונטיפירי תקצ"ט נזכר הנ"ל יחד עם ב' בנים בנימין והלל (בן ג' חדשים ונקרא ע"ש זקינו), כמו כן בנו הגדול של ר' משה הרב יצחק אייזיק שהה בארץ ישראל בתקצ"ד (מפקד תקצ"ד, וירד שוב).

"וסוף דבר שלא יוכל להיות בהנהגת הציבור עם הרב הנז' ולא עם ראש"ז וכל זה כבר הודיע להרוזנים הנכבדים הי"ו, גם השיב לי על מה שכתבתי לו שיקדים את עצמו לקבל את פני הרב המגיד מו"ה משה ריבלין נ"י משקלאב, כי ראינו בשנים האחרונות כאשר באו ת"ח חדשים הקדים ראש"ז את עצמו והטה אותם, על זה השיב שהרב המגיד הנז' הוא חותנו של ר' משה אנטיפאלייר וכבר שכר דירה לו ולחמיו בחצר א', עתה אהובי מעכ"ת שי' מה ניחל מפעולת הרב המגיד נ"י הנז', כיון שהכל הוא חותם אליו, וזה משה האיש מאנטיפאלייא ידענו בו וכל אשר חתר מאחורי הרה"ג הצדיק מוהר"י זלה"ה וכתב כתב כנגדו, וגם אביו של הרב המגיד נ"י ה"ה כמדומה לו הרב המופלג מו"ה הלל זצללל"ה אף הוא היה מצד שכנגדו, ומה נייחל שמה?..."

[ידוע גם שבשנת תקצ"ב עלו ממשפחת אפשטיין חסידי חב"ד משקלוב, בספר היחס כתוב שהיא צאצאית של ר' הלל. אך זה לא ברור, מ"מ ברור שהיא היתה צאצאית של ר' בנימין אביו (במפקד תר"ט מופיעים נכדים להנ"ל בשמות בנימין ודריזא כנראה ע"ש ר' בנימין ורעיתו) גם לר' משה ריבלין היו 2 חתנים חסידי חב"ד, הגם שר' בנימין היה בין מובילי החרם על החסידים בשקלאב].

נ.ב לענ"ד התואר "דורש לציון" שניתן לו ע"י רוזני וילנא לבד מזה שהם כותבים שהתפקיד שלו להיות דורש בבתי מדרשות ולדרוש ולתקן כל מה שצריך תיקון, היה מעין פשרה שלא רצו לפגוע בר' ישעיה ברדקי חתנו של הר"י משקלוב ועוד זקני העדה, על אף שבעצם מונה בפועל להיות מנהיג ומנהל העדה כמו שכותב כאן הר' לעהרן "בהנהגת הציבור" וכן ר' אריה נאמן ועוד.

בני ריבלין טוענים שהגר"א כינה אותו כך, אך לא מצאתי מקור קדום שנקרא כך באופן רשמי לפני שעלה ארצה. גם בספר שבא עליו בהסכמה קודם שעלה כתב רק מגיד מישרים דשקלאב. וכשעלה חתם בהסכמה לסידור תפילת ישראל ירושלים תר"ב: "דברי משה בן אדוני אבי מוה"ר הלל זצל בהרב החסיד כבוד ר' בנימין הצדיק ריבלין זצוק"ל משקלאב, והייתי מגיד מישרים בק"ק שקלאב וכעת הנני דורש לציון שתבנה בב"ב אכי"ר".


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... A1?lang=he

מעניין שהוא מכנה את זקנו "בנימין הצדיק", בספר של הרב הומינר "צוואת מרדכי" מביא עדות של רז"ח ריבלין שהגר"א כינה את ר' בנימין "צדיק ע"פ משנה".

[איש-אחד]

"וסוף דבר שלא יוכל להיות בהנהגת הציבור עם הרב הנז' ולא עם ראש"ז וכל זה כבר הודיע להרוזנים הנכבדים הי"ו, גם השיב לי על מה שכתבתי לו שיקדים את עצמו לקבל את פני הרב המגיד מו"ה משה ריבלין נ"י משקלאב, כי ראינו בשנים האחרונות כאשר באו ת"ח חדשים הקדים ראש"ז את עצמו והטה אותם, על זה השיב שהרב המגיד הנז' הוא חותנו של ר' משה אנטיפאלייר וכבר שכר דירה לו ולחמיו בחצר א', עתה אהובי מעכ"ת שי' מה ניחל מפעולת הרב המגיד נ"י הנז', כיון שהכל הוא חותם אליו, וזה משה האיש מאנטיפאלייא ידענו בו וכל אשר חתר מאחורי הרה"ג הצדיק מוהר"י זלה"ה וכתב כתב כנגדו, וגם אביו של הרב המגיד נ"י ה"ה כמדומה לו הרב המופלג מו"ה הלל זצללל"ה אף הוא היה מצד שכנגדו, ומה נייחל שמה?..."

היכן האגרת באגרות הפקוא"מ?
'מחלוקת' בין ר"י משקלוב לר"ה ריבלין כבר עולה מאגרות קודמות של לעהרן, עוד מחיי שניהם, ביניהן האגרת בה הוא טוען שר' ישראל סיפר לו שר"ה ניסה למנוע מאביו ר' בנימין לעלות ארצה (משתמע מהמקורות שייתכן וה'סכסוך' ביניהם החל עוד בשקלוב).

נ.ב לענ"ד התואר "דורש לציון" שניתן לו ע"י רוזני וילנא לבד מזה שהם כותבים שהתפקיד שלו להיות דורש בבתי מדרשות ולדרוש ולתקן כל מה שצריך תיקון, היה מעין פשרה שלא רצו לפגוע בר' ישעיה ברדקי חתנו של הר"י משקלוב ועוד זקני העדה, על אף שבעצם מונה בפועל להיות מנהיג ומנהל העדה כמו שכותב כאן הר' לעהרן "בהנהגת הציבור" וכן ר' אריה נאמן ועוד.

בני ריבלין טוענים שהגר"א כינה אותו כך, אך לא מצאתי מקור קדום שנקרא כך באופן רשמי לפני שעלה ארצה. גם בספר שבא עליו בהסכמה קודם שעלה כתב רק מגיד מישרים דשקלאב. וכשעלה חתם בהסכמה לסידור תפילת ישראל ירושלים תר"ב: "דברי משה בן אדוני אבי מוה"ר הלל זצל בהרב החסיד כבוד ר' בנימין הצדיק ריבלין זצוק"ל משקלאב, והייתי מגיד מישרים בק"ק שקלאב וכעת הנני דורש לציון שתבנה בב"ב אכי"ר".

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... A1?lang=he

כפי שכתבתי לעיל, משתמע מהשימוש בכינוי "דורש לציון" שזה כינוי לתפקיד מסוים, ומאידך לא מצינו מישהו אחר הנושא בתפקיד שכזה. ההסבר שלך מתקבל על הדעת, הוא פותר את שני הצדדים. זה למעשה כינוי לתפקיד שנתפר במיוחד עבור ר"מ מגיד.

[לענין]

מעניין שהוא מכנה את זקנו "בנימין הצדיק", בספר של הרב הומינר "צוואת מרדכי" מביא עדות של רז"ח ריבלין שהגר"א כינה את ר' בנימין "צדיק ע"פ משנה".

מה הכוונה?

[יושב הארץ]

צדיק.JPG (19.62 KiB) נצפה 15015 פעמים

[יושב הארץ]

במסמך משנת תקע"ח משמע שגם בית מדרש של הפרושים בירושלים נקרא בית מדרש אליהו או הגר"א.

image (10).png (1.93 MiB) נצפה 14930 פעמים

[איש-אחד]

בתקע"ח הפרושים בירושלים ישבו אך ורק בביהמ"ד "אור החיים", ומעולם לא מצאנו שהם קראו לביהמ"ד הזה בשם אחר או ע"ש מישהו אחר. ביהמ"ד ע"ש הגר"א מתייחס איפוא לביהמ"ד בצפת שם באותה עת ישבו רובם המוחלט של הפרושים. אגב, גם החסידים בטבריה וצפת (מכולל ואהלין) מוגדרים הלא כיושבים בביהמ"ד של האר"י ז"ל, בעוד זה היה נכון רק לגבי צפת (שם ישבו רוב רובם של אנשי כולל ואהלין) ולא טבריה.
כך שאין כאן למעשה עדות לביהמ"ד ע"ש הגר"א בירושלים באותה עת (כנ"ל), ולכאו' ההגדרות הנזכרות הן לגבי הפרושים והן לגבי החסידים נועדו להיות כמין נקודות ציון שיהיה ברור למי מתכוונים בהסכם הפשרה.
יש לשים לב לכך שמדובר למעשה בהסכם בין החסידים בצפת (ואהלין) לבין הפרושים בצפת, שם ישבו רוב רובם של בני שני הכוללים הללו, לכן נקודות הציון מתייחסות לצפת.

[יושב הארץ]

ראיתי ב' חידושים בכתבי הרב קלישר.

א. שר' עקיבא איגר התכונן לעלות לאר"י בסוף ימיו.

ב. שהיתה התנגדות בתחילה לר' חיים מוואלוזין בהקשר לעלייה ויישוב ארץ ישראל.

[איש-אחד]

ראיתי ב' חידושים בכתבי הרב קלישר.

א. שר' עקיבא איגר התכונן לעלות לאר"י בסוף ימיו.

ב. שהיתה התנגדות בתחילה לר' חיים מוואלוזין בהקשר לעלייה ויישוב ארץ ישראל.

המאמר המקורי (אליו הרב קאלישר מתייחס) נסוב סביב הנושא של התנגדות לדברים חדשים, ככתוב במבוא למאמר שהבאת קטע ממנו (מצ"ב).
ולכן, כדי להבין לאיזו פעולה של ר' חיים מוולוז'ין התנגדו צריך לבדוק במאמר המקורי (של ר' זבולון ליב בריט).
אני מעריך שהכוונה היא להתנגדות לחידוש שבהקמת ישיבת וולוז'ין, שכן ההקשר אינו דווקא נושא יישוב א"י כאמור.
ואכן הדוגמא הבאה אליו מתייחס הרב קאלישר הוא החידוש שבהקמת בתי מחסה בקהילות אירופה, עיי"ש (נמצא בצילום שהבאת).

הכתבים הציונים, עמ' שע

Inkedאוצר החכמה_83966_LI.jpg (787.11 KiB) נצפה 14513 פעמים

[איש-אחד]

ובכן כפי שהערכתי, ההתנגדות הנזכרת לר' חיים מוולוז'ין היתה לגבי הקמת ישיבת וולוז'ין.
הקטע הרלוונטי ממאמרו של רז"ל בריט (הלבנון, כ"ה תמוז תרל"ב, שנה ח', גליון מז):

וולוזין.png (72.08 KiB) נצפה 14482 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

ובכן כפי שהערכתי, ההתנגדות הנזכרת לר' חיים מוולוז'ין היתה לגבי הקמת ישיבת וולוז'ין.
הקטע הרלוונטי ממאמרו של רז"ל בריט (הלבנון, כ"ה תמוז תרל"ב, שנה ח', גליון מז):

וולוזין.png

על מה הייתה ההתנגדות?
מי המה שהתנגדו?

כמדומה הובא ששאל להגר"א, ומתחילה דחאו הגר"א, ורק בפעם השניה תמך בזה הגר"א.

[דרופתקי דאורייתא]

מסתמא כבר נידון, אבל בסו"ס דברי ישעיה חשין הובאו דברים בעניינים אלה. מחודשים קצת.
בדף האחרון של הספר הובא שם מעין הבהרה, כי כל הכתוב לעיל בענין זה הוא מכת"י.
משום מה זה הריח לי קצת חשוד.. שדוקא על זה הובאה הבהרה שהכל מכת"י.

אגב בסוף שו"ת רד"ל שהעלתי כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 34#p646834
(עמוד 59 מהקובץ)
יש על "מדרש אליהו" בירושלים, ואין שם זכר לתמיכת הגר"א בישוב בירושלים דוקא, אלא בכללות לעליה לא"י.

[יושב הארץ]

בספר תולדות יצחק כתוב שהגר"א רצה לשכון בירושלים.

תולדות יצחק.JPG (33.23 KiB) נצפה 14303 פעמים

רמ"מ משקלוב כותב שקיבל תמיכה מרוזני וילנא (שעמד תחת הנהגת ר' חיים מוולאזין) ביסוד הישוב בירושלים:

וקבעתי שמה בעזרת ה' בתי מדרשות לתורה ולתפלה מלאים ספרים, ויקטן זאת בעיניו, והביאני לירושלים עיר קדוש אלוקינו, וגם שם היו הקב”ה ויראיו הן הן רוזני גבאי כו' בעזרי, וקבעתי בעזרת ה' בית המדרש ובית הכנסת לתורה ולתפלה.

[יושב הארץ]

מסתמא כבר נידון, אבל בסו"ס דברי ישעיה חשין הובאו דברים בעניינים אלה. מחודשים קצת.
בדף האחרון של הספר הובא שם מעין הבהרה, כי כל הכתוב לעיל בענין זה הוא מכת"י.

באיזה דף? לא מצאתי זאת בדף האחרון.

[דרופתקי דאורייתא]

מסתמא כבר נידון, אבל בסו"ס דברי ישעיה חשין הובאו דברים בעניינים אלה. מחודשים קצת.
בדף האחרון של הספר הובא שם מעין הבהרה, כי כל הכתוב לעיל בענין זה הוא מכת"י.

באיזה דף? לא מצאתי זאת בדף האחרון.

במק"א בפורום העתקתי מהדף האחרון הנ"ל עוד משהו. והעירו שאינו באוצה"ח, אבל מצוי בה"ב.
ראה כאן viewtopic.php?f=73&t=51747&p=640101&hilit=%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%9F#p640105

ובקישור שבהודעה הבאה שם, תמצא את המבוקש.

[יושב הארץ]

ישר כח.

מכל מקום דברי ר' ישעיה חשין הנ"ל נדפסו בחייו בשנת תשי"א בקובץ מוסדי ארץ, ולכא' אם היה מזוייף כבר היו משפחתו עומדים על כך, ולא מדפיסים שוב בספרו.

[איש-אחד]

בספר תולדות יצחק כתוב שהגר"א רצה לשכון בירושלים.

המקור כבר בדברי הגר"א עצמו באגרתו: "ואם ירצה ה', אם אזכה להיות בירושלים עיר הקדש אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי".

[דרופתקי דאורייתא]

בספר תולדות יצחק כתוב שהגר"א רצה לשכון בירושלים.

המקור כבר בדברי הגר"א עצמו באגרתו: "ואם ירצה ה', אם אזכה להיות בירושלים עיר הקדש אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי".

לא כתוב שבחר "לשכון" בירושלים. ברור שאם עולה לא"י יבוא לירושת"ו "אצל שער השמים". אבל אי"ז מלמד על "לשכון" בירושלים.

[יושב הארץ]

כנראה קשור גם לזה, על האסיפה בשנת תק"ל:

"ואספו אספה גדולה מגאוני וגדולי רוסיא בעיר ווילנא המעטירה, ושם גמרו פה אחד להחזיר כבוד ישוב האשכנזים בירושלים על מכונו ויוָעצו להגיע למטרתם ויאמרו לשלוח לירושלים איזה משפחות מראשי גדוליהם אשר יוָדעו על ידם איך ובמה לרפא מחץ מכתם, והתנדב לדבר ההוא הרב הצדיק המפורסם ר' עזריאל משקלוב.

לפי הידוע הגר"א ביקש לעלות בשנת תקל"ח (כמו שמצא מורגנשטרן בפנקסי הקהילה של אמסטרדם) ויש להניח שעליית ר' עזריאל הכשירה הקרקע לזה.

[איש-אחד]

בספר תולדות יצחק כתוב שהגר"א רצה לשכון בירושלים.

המקור כבר בדברי הגר"א עצמו באגרתו: "ואם ירצה ה', אם אזכה להיות בירושלים עיר הקדש אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי".

לא כתוב שבחר "לשכון" בירושלים. ברור שאם עולה לא"י יבוא לירושת"ו "אצל שער השמים". אבל אי"ז מלמד על "לשכון" בירושלים.

צודק.
ככל הנראה ידע הגר"א מהבעיות בלגור כאשכנזי בירושלים (נושא שהיה ידוע בווילנא ממש באותן שנים), ולכן לא כתב על לגור/לשכון בירושלים, אף שסביר להניח שהמטרה היתה לגור בירושלים, ואין חידוש בדבר.

[איש-אחד]

לפי הידוע הגר"א ביקש לעלות בשנת תקל"ח (כמו שמצא מורגנשטרן בפנקסי הקהילה של אמסטרדם) ויש להניח שעליית ר' עזריאל הכשירה הקרקע לזה.

הגר"א ניסה לעלות לאר"י עוד לפני עליית ר' עזריאל משקלוב בתק"ל (תקל"ב), כמוכח מאגרת הגר"א ועוד.

[יושב הארץ]

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/hagra-4.htm

[יושב הארץ]

מענין לענין:

[למען שמו באהבה]

מעיתון דגלנו עדות של חוקר ששמע מפי אליעזר הורביץ כיצד נכתב קול התור
אין לי מושג אם זה אמין או לא רק מצאתי את זה בשיטוטי באוצה"ח

[יושב הארץ]

בספר התקופה הגדולה אלעזר הורביץ הכחיש הדברים. אך למעשה קשה לסמוך על זה.

אלעזר.JPG (13.54 KiB) נצפה 13851 פעמים

אלעזר 2.JPG (9.87 KiB) נצפה 13851 פעמים

[למען שמו באהבה]

על מה קשה לסמוך?
על ההכחשה או על הפרסום?

[יושב הארץ]

על הספר.

אגב, אלעזר הורביץ חי עדיין בארה"ב והוא ממלא פיו מים בקשר לקול התור, ולא רוצה לדבר על זה אפי' עם חבריו הקרובים.

(אשתו נפטרה לפני כמה ימים והובאה לקבורה בארץ, והוא לא יכל להשתתף).

[בברכה המשולשת]

על הספר.

אגב, אלעזר הורביץ חי עדיין בארה"ב והוא ממלא פיו מים בקשר לקול התור, ולא רוצה לדבר על זה אפי' עם חבריו הקרובים.

(אשתו נפטרה לפני כמה ימים והובאה לקבורה בארץ, והוא לא יכל להשתתף).

בזמנו הובא באחד מהאשכולות ראיון מקיף איתו (הרבה אחרי כל המקורות הללו) על עניין קול התור.

[יושב הארץ]

זה לא היה ראיון מקיף אלא טלפון שקיבל מישעיהו וינוגרד ז"ל ובקושי הסכים לדבר על זה.

[נתן123456789]

האם יש למשהו הקלטות של הרב אריה שפירא על הספר דרך ה או על נושאים אחרים?

[יושב הארץ]

בספר זכרון לר' שמואל סלנט שכתב נכדו בשנת תר"פ נכתב שכל הישוב עומד בזכות הגר"א והוא "אבי הישוב", ושתלמידי הגר"א הקריבו קרבנות כפשוטו למען הישוב. מי שיכול לתרגם מאידיש יבורך.

[למען שמו באהבה]

מעט דברים שכתבתי אשמח לתגובות

[יושב הארץ]

בענין מיתת משיח בן יוסף יש בזה כמה סתירות לכא' בדברי הגר"א. לדוגמא בתיקו"ז הוא כותב שכדי שלא ימות משיח בן יוסף ע"כ לא תהיה גאולה שלמה בזמן הפקידה.

[יושב הארץ]

בקשר לקבוץ גלויות של עשרת השבטים קודם יהודה ובנימין אכן כך מפורש בדברי הגר"א שהבאתם.

אמנם רואים בדברי ר' ישראל משקלוב באגרותיו בקשר לעשרת השבטים שיהודה ובנימין צריכים לזרז את עשרת השבטים לעלות לארץ.

מכל הנ"ל נראה לי פשוט יותר שתלמידי הגר"א באו לפעול באתערותא דלתתא בבחי' עורי צפון ולא באו ממש להתחיל את הגאולה, שלדעתם היתה אמורה להתחיל בשנת ת"ר.

ואולם בספר התקנות למאה שערים היה להם ברור שהם באמצע קיבוץ גלויות ולכן בא עמלק ומפריע להם (כהמשך לדברי החרדים).
וכן ר' יצחק איזיק כהנא כתב שראה בדברי רמ"מ משקלוב שקבוץ גלויות תלוי בלקט שכחה ופאה ולכן עודד לקנות שדות.

[הרואה]

מעט דברים שכתבתי אשמח לתגובות

אני מציע לך לקרוא את כל האשכול או לחילופין ספרות אחרת כלשהי בנושא.
אין לי זמן כרגע לפרט ואענה בקצרה:
א. הסתירות בדברי הגר"א רובם לא קשים מלכתחילה יש בעתה ואחישנה ועוד חילוקים בדרכי הגאולה וכן בחז"ל יש אין ספור סתירות קשות מאלו ונתבארו בדברי חכמינו ובכללם רבנו הגר"א.
ב. המיעוט שכן קשות אין ספק שנפלו שיבושים רבים בקול התור, אף אחד פה לא חולק על כך.
ג. לגבי הראיות מהחכמים חלק מהשמות שהזכרת אינם ראיה לכלום, ור' שמואל אויערבך למשל אחז מהספר ללא ספק, ויש לזה עדויות רבות (שכמובן גם לא סותרים את המעשה שסיפר הרב נוטר הכרמים) ואכמ"ל.

[למען שמו באהבה]

להרב יושב הארץ תודה רבה
אבל לא הבנתי את דבריך לפי הגר"א אין כרגע קיבוץ גלויות כי קודם יתקבצו גלויות עשרת השבטים אולם בקול התור כתוב שקיבוץ גלויות מתקיים עכשיו.
האגרת של ר"י משקלוב לא אומרת כלום כי שם הביא מדרש שבני יהודה ובנימין ילכו אליהם אבל הקיבוץ עצמו יתחיל מהם כמבואר בדברי הגר"א.
יכול להיות שלקט שכחה ופאה מקרבים את הקיבוץ גלויות אבל זה לא אומר שאנו בתהליך של קיבוץ גלויות כמו שכתב הגר"א שלימוד הקבלה מקרב את הגאולה ופשוט.
ומה הבאת מספר התקנות אולי אפשר ליישב שהוא מדבר על זה שרוצים לבא אבל זה דחוק ואדרבה זה רק מראה שזה לא הייתה תכנית מסודרת אלא מחשבות ורעיונות.

להרב הרואה אשמח מאד לתשובה ענינית.
(אשמח שתפנה אותי למובאות שלא קראתי עדיין).
ואם תענה תשובה ענינית אז בבקשה תענה גם על מה שהביא הרב "איש אחד" אני שם את זה פה שוב.