לענין כתב:לענין כתב:איש_ספר כתב:לענין כתב:היה מכוין לצאת באהבת עולם [ותמהני על העולם שאין עושין כן, הדבר קרוב לחיוב!. כל יר''ש שישן בצהרים יכוין באהבת עולם, ויוסיף פסוקי תורה אחרי ערבית].
והיה אומר מיד בסוף שמו"ע אחר הפסיעות אלו דברים שאין להם שיעור וכו'. (שלא לומר פסוקים בלילה) ובשבתות ויו"ט, יברכך וגו'.
האם זוהי הסיבה שלא היה אומר 'ויתן לך'?
האריז"ל עצמו אמר פסוקי ויתן לך, כל מה שיש בחמ"י הוא שאף אחר הבדלה אין לחוש, כל שהוא קודם סעודה רביעית.
אברך כתב:איש_ספר כתב:עזריאל ברגר כתב:אברך כתב:עשה נוסח חדש לברכת על המחיה בשבת אף שלא נזכרה בשום מקום.
ומהו?
מה שהובא לעיל הוא רק שילוב של "נחמינו" במעין ג', אבל היו לו כמה שינויים נוספים (וכולם מיוסדים ע"ד ראשונים ואחרונים)
רצ"ב נוסח שהכין הרב ברוך אשר פורת לפי מה ששמע מהס"ק עם מקורות הדברים.
אגב, בקידושים שנערכו בבית מדרשו בהשתתפותו, כשביקשו ממנו להוציא את כולם בברכת מעין ג' היה משתמט באומרו "אני מברך בנוסח מוזר", עד שאמרו לו: אעפ"כ, ונענה...
בנוסח שהביא איש ספר לא מוזכר כלל בסוף הברכה "ונחמנו" אלא ושמחנו בה.
בסידור הוא הדפיס "ונחמנו ושמחנו בה"
בדרך ישרה הדפיס "ושמחנו ונחמנו בה"
מי יודע מה היה אומר למעשה?
ושמחנו ונחמנו בה
