לייטנר כתב:אדג כתב:בעוד שבחומש נאמן לדרכו "אני לא באתי לפרש אלא פשוטו של מקרא", ולפיכך מפרש כפשוטו, משא"כ בתהילים מפרש ע"ד המדרש והמסורת.
דבריו של אדג (אודות רש"י המפרש פשוטו של מקרא לכל אורך פירושו), נתונים במחלוקת עצומה, ואכמ"ל.
אדג כתב:בעוד שבחומש נאמן לדרכו "אני לא באתי לפרש אלא פשוטו של מקרא", ולפיכך מפרש כפשוטו, משא"כ בתהילים מפרש ע"ד המדרש והמסורת.
לייטנר כתב:פתחת פה פתח לדיון אינ-סופי.
עכ"פ ישנה מחלוקת גדולה האם רש"י מפרש בכל מקום כפשוטו של מקרא, ואכמ"ל, אכמ"ל, אכמ"ל.
פרי_העץ כתב:לגבי הנקודה הספציפית של דרכו של רש"י בפירושו עה"ת לפרש כפשוטו כתב כן מהרש"א כמה וכמה פעמים במס' סנהדרין (ואולי בעוד מקומות).
ח"ה סנהדרין סה,ב
גמרא בעל אוב אחד המעלה בזכורו כו'. ורש"י בחומש פירש דורש אל המתים זהו מעלה בזכור כו' ע"ש ודבריו ע"פ הברייתא בספרי ושלא כברייתא זו דבשמעתין דכן דרכו של רש"י לפרש הפסוקים על פי היותר פשוטו של מקרא...
ח"ה סנהדרין סו,א
גמרא מה ת"ל איש איש לרבות בת טומטום כו'. ורש"י בחומש בפרשת משפטים כתב ומקלל אביו ואמו למה נאמר לפי שהוא אומר איש איש אשר יקלל גו' אין לי אלא איש שקלל אשה מניין ת"ל ומקלל אביו גו' סתם בין איש ובין אשה כו' ע"ש והוא ע"פ המכילתא וכמה שכתבו שדרכו לדרוש בפירושו הדרשה יותר פשוטה במקרא...
ח"ה סנהדרין עב,א
גמרא ת"ר אין לו דמים כו' ... וזה הוא דרכו של רש"י בחומש להביא דרשה היותר פשוטה...
ח"א סנהדרין קט,א
מאד שמתכונים וחוטאים. כפירש"י בחומש לה' מאד יודעים רבונם ומתכוונים למרוד בו. ולאו מלה' דרשו כך כמ"ש מהר"ן לפי' רש"י גבי גבור ציד לפני ה' דהכא בהדיא ממלת מאד שהוא מורה על גודל החטא שיודעים כו' אבל מלה' אין נראה להו לדרוש כן. ורש"י בחומש הביא כאן דברי רב יהודה רעים בגופן וחטאים בממונן, וכתב הרא"ם למה הניח דברי המתרגם בישין בממונהון וחטאים בגויתהון כו' וכל שכן שהברייתא לעזרו עכ"ל. ונראה ליישב לפי שדרכו לרדוף הפשוטו ופי' סוף הפסוק מאד אליבא דרב יהודה על רבוי החטא שמתכוונים למרוד בו שהוא יותר פשוטו משנפרש מאד זו ש"ד כברייתא נקט רש"י סירכי' ופי' כל הפסוק אליבא דרב יהודה ומה"ט השמיט רש"י ז"ל בפי' החומש דרשה דלה' זו ברכת השם לפי שאינה קרובה לפשוטו וזהו דרכו של רש"י בכמה מקומות בחומש:
(א) 'ואת אחד עשר ילדיו' (לב,כג): ודינה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה, שלא יתן בה עשו עניו, ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו, שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם. מקור הדברים בבראשית רבה עח,ג. מאידך, להלן (לה,א) רש"י מעתיק מדברי התנחומא אות ח: קום עלה – לפי שאחרת [נדרך] בדרך, נענשת ובא לך זאת מבתך.
נוטר הכרמים כתב:(ב) 'ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החתי. וברש"י: עדה בת אילון – היא בשמת בת אילון, ונקראת בשמת על שם שהיתה מקטרת בשמים לעבודת אלילים: אהליבמה – היא יהודית, והוא כינה שמה יהודית, לומר שהיא כופרת בעבודת אלילים כדי להטעות את אביו. מאידך, בפרשת תולדות (כו,לד-לה) כתיב: ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי. וברש"י: ליצחק ולרבקה – שהיו עובדות עבודת אלילים (ב"ר סה,ד). הרי מפורש כאן שאף יהודית היתה עובדת ע"כ והיתה למורת רוח לאביו יצחק.
לייטנר כתב:היו כאן כמה אשכולות בנושא.
למי שירצה לעיין בצורה רצינית, אני ממליץ על ספרה של שרה קמין 'פשוטו של מקרא ומדרשו של מקרא'.
הבעיה שיש שתי בעיות בהמלצה זו:
1. היא חוקרת.
2. היא אשה.
אוצר החכמה כתב:אני לא יודע אם יש משהו בתחושתי אבל יש לי הרגשה מוזרה מעט שכשעולה כאן מדי פעם נושא הקשור לפירש"י על התורה,לדוגמא, ספר שעליו התחברו פירושים מכל גדולי עולם שמפיהם אנו חיים, מציינים כאן בד"כ למחקר של ד"ר או פרופסור מסויים, בלי להפחית מחשיבות דבריהם שאיני מכירם.
שילה כתב:שמא עלינו להסיק ונאמר שאין אחידות ברש"י גם בפי' בגמ'.
שילה כתב:אם כנים דבריך חלק הארי מספרי אוצה"ח היישר לגניזה, מה גם שמצאתי ברע"א שהקשה את מה שהבאתי והניח בצ"ע.
חלילה לומר שרש"י אין לו דרך ואינו לשיטתו.
יבטלו אלף .... ולא יבטל תיבה אחת מרש"י
שילה כתב:לא זו הדרך ולא כך קיבלנו ממעתיקי השמועה, אילו היית רואה את רבי נחום ז"ל יגע על כל רש"י ורש"י לא היית מעיז לצטט דברים אלו וכל המצטט דברי רש"ש אלו אנשכנו כחמור.
ככלות הכול כאשר הנך יורד לכוונתו של רש"י מתברר כשלמה כמה דקדק וכמה חישב ללא קץ ותכלה וראה מה שכתב עליו הרמב"ן בהקדמה לתורה.
ישבב הסופר כתב:פעמים מוצאים לרש"י שהוא מפרש מילה באופן מסויים ומביא סימוכין מפסוק אחר. כמשמעיינים בפירושו לפסוק ההוא, מוצאים שפירשה באופן אחר לגמרי.
לדוגמא:
א] נבוכים הם בארץ פירש"י כלואים ומשוקעים כמו "עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו". ובפסוק הנ"ל בתהילים פירש"י עמק הבכא - גיהנם מקום בכי ויללה.
שילה כתב:דברי רש"י שם צריכים ביאור שהרי לא יתכן לפרש הבכא מלשון כלא ועיין שם רד"ק שפירש עמק הבכא עומק המים וכפי הנראה רש"י בחומש כתב להביא ראיה מפי' הרד"ק ובתהלים פירש כדברי המדרש.
שילה כתב:אקיים בעצמי מה שכתב הח"ס בצוואתו כי הוא ראש אמנה ואתה חיים לך בדרכך ותצליח.
על אף שלדעתי אין כל קשר בין הציטטות השונות שהבאת וגם אם הפני יהושע כתב מה שכתב ראה מה שכתב עליו החיד"א ערך רש"י.
ובזה סיימתי בעניין.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 158 אורחים