לא פעם כשאני שומע כל מיני נתונים מורכבים בחיי היהדות החרדית בארץ ישראל, אני מתפלא לדעת האם אכן כצעקתה. לעיתים נדמה שהמציאות בלתי נתפסת, ואילו אנו יושבי בית המדרש מנותקים לחלוטין, לטוב ולמוטב.
לאחרונה שמעתי צרור מעשיות מסמרי שער על עבודות הנשים בתחום ההייטק. הסיפורים לא היו על בתים שחרבו, אלא דווקא על הקלות דעת והקירוב שיש בין גברים לנשים בעבודה באופן בלתי נתפס. ואין מדובר על בנות קלות דעת באופן מיוחד, אלא על בנות טובות מבתים טובים. אבל חיי היום יום במשרדים, סגנון ההתנהלות, הנסיון הטבעי למצוא חן בעיני הבוס, ועוד כהנה וכהנה סיבות הגיונות, הובילו למציאות בלתי סבירה. עד כי לא רחוק לומר, כי אילו בעלים יצפו ביום בחיי נשותיהם במקום העבודה, לא יהיו מסוגלים הם לתת בידם להמשיך עוד במקום עבודתם.
זה שמעתי, אולם אינני יודע האם אכן אוסף מיקרי קיצון שמעתי שאינם משקפים את המציאות בטהרתה, או שמא אכן המציאות עגומה ביותר, אלא שכמו בדברים נוספים במחנינו, לא פעם לאחר שהרכבת יוצאת אל מסלולה, אין לאן להפנות ביקורת, או אפילו להציע נסיונות לשיפור. לכך הייתי שמח לשמוע מפי היודעים, כלומר אלו שנשותיהם או בנותיהם עובדות בהייטק, האם אכן תמונת מצב עגומה זו נכונה, או שמא המציאות רבת פנים היא, וישנם מקומות עבודה כשרים והגונים באמת. (ואולי אבקש למנוע מהצפוי, כל אלו שדעתם שלילית כנגד עבודות הנשים בהייטק עוד מקדמת דנא מטעמיהם שלהם, והם לרוב אינם חשופים מקרוב ממש לנתונים, אלא מפי השמועה בלבד, שאין צורך בשמועות. הנסיון להבין הוא מתוך אלו שמכירים מקרוב ממש, ושומעים את המציאות מפי הקרובים להם).