עכו"ם שבא על בת ישראל-האם הבן הנולד דינו כישראל גמור

[נאשער]

באתי לברר דין זה אחרי ראותי כמין פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה בדברי האוה"ח הק' בפ' וישלח בבארו החכמה של בני יעקב כשביקשו משכם ובני עירו למול וכ"כ:
אור החיים פרשת וישלח

(יג) ויענו בני יעקב וגו'. צריך לדעת מה היא החכמה שעשו שתרגם אונקלוס בחוכמתא ואין זה אלא גניבת דעת. עוד מה היא כוונתו באומרו וידברו אשר וגו':
אכן יכוין באומרו במרמה כי נתחכמו לבל ירגישו בערמתם כי זה הוא העיקר כי מה יועילו בערמתם אם יחושו לה חמור ושכם ויעשו שמירה הצריכה, או לא יעשו דבר לחשש המיחוש. אשר על כן נתחכמו בתשובתם וקודם כל דבר גילו כי הקפידו על הדבר שזולת זה תהיה נכרת הערמה כיון שהמעשה היה ידוע כי לא יעשה כן אם העלם יעלימו מהראות הקפדה קצת, מרמה יגיד, לזה פתח דבריהם דברו קשות אשר טמא וגו', והוא אומרו וידברו דיבור קשה שהוכיחום על הדבר ובזה הסירו החשד שאינם מדברים אחד בפה ואחד בלב שהרי הראו הקפדתם, ואחרי כן אמרו להם אמירה רכה, והוא אומרו ויאמרו לא נוכל פי' הם חפצים ורצונם לתתה לו אלא שאינם יכולין לתתה לצד אשר לו ערלה ולא אמרו אשר הוא ערל כי לטענה זו יספיק בהמולו הוא את בשר ערלתו, לזה אמרו אשר לו ערלה פי' אשר לו היתר ערלה כי מה בכך אם ימול הוא ובנים אשר יולדו לו מדינה יהיו ערלים כיון שאין להם דין מילה.

לכאורה, לפי הידוע לנו דאם האם היא ישראלית, יש לוולד הנולד דין ישראל גמור לכל הדינים, למה טענו השבטים לשכם שלבניו שיוולדו מדינה יהיה היתר ערלה, הלא אמם-דינה היא ישראלית, וצ"ב.

[לייטנר]

אמנם דינה ישראלית, אך עד מתן תורה, הזרע הלך אחר האב.

[היא שיחתי]

עכו"ם הבא על בת ישראל הדברים אינם פשוטים שהוא ישראל
ויש בזה אריכות דברים ואיני זוכר כל העניין ותמצא דברים בזה במהרש"א הראשון בקידו' עה:

[נאשער]

אמנם דינה ישראלית, אך עד מתן תורה, הזרע הלך אחר האב.

א. אם אפשר מקור לכך.
ב.האם זה שאחרי מת"ת יקראו ע"ש דינה-כישראלים גמורים, עדיין משאיר מקום לטענה שיש להם היתר ערלה?

[היא שיחתי]

אמנם דינה ישראלית, אך עד מתן תורה, הזרע הלך אחר האב.

א. אם אפשר מקור לכך.

הרמב"ן מביא כזו שיטה בפרשת המגדף שאביו מצרי ואמו משבט דן בשם חכמי הצרפתים ודוחה שיטה זו

[שילה]

http://www.medethics.org.il/articles/AS ... 001128.asp

[איש_ספר]

השיטות שאינו ישראל וכן שיטתו הפלאית של הרי"ט אלגאזי הובאו כולן כאן

[קלונימוס הזקן]

והרי יחסר המזג בלי הסיפור הנפלא הבא בגמ' על סוגיא זו (יבמות מה.):

ואף רב מורה בה היתירא דההוא דאתא לקמיה דרב אמר ליה עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל מהו אמר לו הולד כשר אמר ליה הב לי ברתך לא יהיבנא לך אמר שימי בר חייא לרב אמרי אינשי גמלא במדי אקבא רקדא הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא א"ל אי ניהוי כיהושע בן נון לא יהיבנא ליה ברתי א"ל אי הוה כיהושע בן נון אי מר לא יהיב ליה אחריני יהבי ליה האי אי מר לא יהיב ליה אחריני לא יהבי ליה לא הוה קאזיל מקמיה יהיב ביה עיניה ושכיב