ברוך שמו כתב:היום יו"ד של רבינו הקדוש הרמ"ק זצ"ל זיע"א, ובספר תומר דבורה [פ"ט] כתב כי יחיד ועני אני". שהרי כל אנשי ביתו כל אחד ואחד צריך להעזר לעצמו, מה כולם אליו, אפילו אשתו ובניו מה יועילוהו בהיותו נשפט לפני הבורא או בעת סלוק נשמתו, כולם ילווהו אלא עד קברו, מה הם לו בעת דיניו מפתח הקבר ואילך.
מה הפשט מה יועילהו וכו' בעת דיניו מפתח הקבר ואילך וכו', והרי תורת וצדקה וגמ"ח שהבנים עושים מצילים את אביהם ובב"ר [מט ד] תני רבי שמעון בן יוחאי אומר כל מי שיש לו בן יגע בתורה כאילו לא מת שנאמר וכו' ובספר אהבת חסד פרק ט"ו כתב הרבה בענין הבנים שיכולים לעזור לאביהם מדיני שמים לאחר שנפטר ראה שם, וכן הקדיש שאומרים על אביו מועיל לו ומציל אותו כמ"ש האריז"ל בשעה"כ ונלע"ד ששמעתי ממורי ז"ל שטוב לומר הקדיש הזה על מיתת אביו ואמו כל השנה כולה אפילו בשבתות וימים טובים לפי שאין הטעם כפי מה שחושבים המון העם שמועיל להציל נפש המת מדינא של גהינם, לבד כי הנה עוד יש תועלת א' והוא להכניסו לגן עדן ולהעלותו ממדריגה למדריגה וכפי זה גם בשבתות וימים טובים יש לאומרו, ואני ראיתי למורי ז"ל שהיה אומר קדיש בתרא בכל שנה ושנה ביום שמת בו אביו בשלש תפילות עכ"ל" הובא בכה"ח סימן נ"ה ס"ק כ.
שלשה אהובים יש לו לאדם בחייו ואלו הן בניו ובני ביתו וממונו ומעשים טובים ובשעת פטירתו מן העולם קורא לבניו ובני ביתו ואומ' להם בבקשה מכם הוציאוני מדין המות הרע הזה והם אומרים לו והלא שמעת ואין שלטון ביום המות ולא כך כתיב אח לא פדה יפדה איש ואפילו ממונו שהוא אוהב אותו אינו יכול לפדותו שנ' ולא יתן לאלהים כפרו למה ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם מדבר זה לעולם אלא לך לשלום תנוח על משכבך ותעמוד לגורלך לקץ הימין ויהא חלקך עם חסידי עולם וכשהוא רואה כן מכניס את ממונו ואומ' לו הרבה טרחתי עליך לילה ויום במישור ובהרים בבקשה ממך פדני מן המות הזה והצילני מן המיתה והוא משיבו והלא שמעת לא יועיל הון ביום עברה אחרי כן הוא מכניס הטובי"ם מעשיו הטובים ואומ' להם בואו והצילוני מן המות הזה ותחזקו עמי ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל וכן משיבים לו מעשיו הטובים לך לשלום עד שלא תלך לשם אנו מקדימין אותך שנ' והלך לפניך צדקך
שלשה אוהבים יש לו לאדם בניו ובני ביתו וממונו ומעשיו הטובים, בשעת פטירתו מכניס בניו ובני ביתו ואומר בבקשה מכם הצילוני מדין המות הרע הזה והם משיבים לו ואומרים אין שלטון ביום המות לא כך כתיב אח לא פדה יפדה איש, והוא מכניס ממונו ואומר הצילני והוא משיב לו לא יועיל הון ביום עברה, והוא מכניס מעשיו הטובים ואומר להם הצילוני והם אומרים לו עד שלא תבא הרי אנו מקדימין לך שנאמר והלך לפניך צדקך, וכתיב וצדקה תציל ממות:
בני, תקן צידה לנפשך והדלק נר להאיר לפניך, ואל תניחהו להאיר אחריך שמא לא יוכלו אחריך להאיר וכו'
דרופתקי דאורייתא כתב:ברוך הוא וברוך שמו
לכאו' כוונת הרמ"ק פשוטה, שאין לאדם לסמוך על בני ביתו, כי אם על עצמו.
וכוונתו שאין להם במה להועיל לו דוקא "בהיותו נשפט לפני הבורא או בעת סלוק נשמתו", כי אז באמת מוכרע לו הדין כפי מעשיו. ואם הבנים יעסקו בתורה וכו' ויצילהו, זה ענין אחר. אבל עצם העמדתו במשפט ("בהיותו נשפט לפני בוראו"), [שהוא עת בושה נוראה כמבואר], וכן רגע המיתה וחיבוט הקבר וכו' ("או בעת סילוק נשמתו"), לזה לא יוכלו להועיל לו בניו. ורק אחר כך יוכלו להצילו מ"עונש גהינום" שכבר נקצב וכו'. ודו"ק.
הקשה לרבו [המגיד מזלאטשוב] ז"ל:
אמאי כהנים קפדנים המה והלא הם מדת החסד?!
ותירץ לו:
שזהו קפדנותם על מי שאינו מניח חסדים להתפשט, וכן ראוי לכל עובד ה'.
אורח כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:ברוך הוא וברוך שמו
לכאו' כוונת הרמ"ק פשוטה, שאין לאדם לסמוך על בני ביתו, כי אם על עצמו.
וכוונתו שאין להם במה להועיל לו דוקא "בהיותו נשפט לפני הבורא או בעת סלוק נשמתו", כי אז באמת מוכרע לו הדין כפי מעשיו. ואם הבנים יעסקו בתורה וכו' ויצילהו, זה ענין אחר. אבל עצם העמדתו במשפט ("בהיותו נשפט לפני בוראו"), [שהוא עת בושה נוראה כמבואר], וכן רגע המיתה וחיבוט הקבר וכו' ("או בעת סילוק נשמתו"), לזה לא יוכלו להועיל לו בניו. ורק אחר כך יוכלו להצילו מ"עונש גהינום" שכבר נקצב וכו'. ודו"ק.
ולפי פירושך איך נפרש סוף דברי הרמ"ק "מה הם לו[ר"ל אשתו וב"ב] בעת דיניו מפתח הקבר ואילך", הרי שגם אחר משפטו לפני בוראו, דהיינו משעה שכבר נקבר ואילך לא יוכלו בניו להצילו, וקשה מכל מה שהביאו לעיל שפעולות הבנים (תורה גמ"ח צדקה קדיש וכו') עוזרים ומצילים לאבא
דרופתקי דאורייתא כתב:כמדומה בס' ראשית חכמה יש תיאור ארוך יותר כמה זמן לוקח מרגע של שעת המיתה, של מלאך המוות, ועד שעומד בדין, ועד שמקבל עונשו בפועל. ודוק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 222 אורחים