אבא יודן כתב:עתה מצאתי זה
מה שנכון נכון כתב:אבא יודן כתב:עתה מצאתי זה
בתאג' התימני הסימנים שונים לפעמים מסימני המסורה הרגילים, אם כי גם הם שמות אנשים.
בפרשת וישלח אביאסף סימן וכן בפקודי עזיה סימן. (לא בדקתי אם גם בשאר הפרשיות הם תואמים למאירי שציין).
אבא יודן כתב:ואני חושש שגם בתאג' התימני הכניסום מן דהוא מקרית ספר ולא מחכמי תימן יצא.
אבא יודן כתב:אולי יועיל מי בטובו להוריד כאן את הקונטרס סימנין דאורייתא ושכרו כפול מן השמים
הרה. 'קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי' מתרגם יונתן 'קָל כִּמְעַדְּיָא שִׁמְעֵת'.נטיעות כתב:'חולה' מאי האי?
'וחולות' – נוסח משובש, וצ"ל 'וְחָלוֹת'.עקביה כתב:מצינו בסוף מסכת תענית 'ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים'.
שמואל דוד כתב:כמדומני שראיתי שהגאון רב דוד פיינשטיין שליט״א ביאר שהכוונה מָחלה חולה
מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִֹמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ. וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִֹֹּמְחָה. כִּי יֵשׁ עֲשָֹרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִֹמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צ"ב):
"עֲלֵי עָשֹוֹר וְכוּ' כִּי שִֹמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ" וְכוּ'. וְאֵלּוּ יוּד מִינֵי נְגִינָה בָּאִין בְּתוֹךְ עֲשָֹרָה מִינֵי דְּפָקִין, וְהֵם מְחַיִּין אוֹתָן (א). וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ קִלְקוּל וּפְגָם בְּהַשִֹֹּמְחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוּד מִינֵי נְגִינָה, עַל יְדֵי זֶה בָּאִין חוֹלַאַת מִן הַיּוּד מִינֵי דְּפָקִין, שֶׁנִּתְקַלְקְלִין עַל יְדֵי קִלְקוּל הַיּוּד מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם הַשִֹֹּמְחָה כַּנַּ"ל. כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי דְּפָקִין, וְכֵן כָּל מִינֵי נִגּוּנִים כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי נְגִינָה. וּכְּפִי קִלְקוּל הַשִֹֹּמְחָה וְהַנִּגּוּן, כֵּן בָּא חוֹלַאַת כַּנַּ"ל. וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה, שֶׁכָּל הַחוֹלַאַת עַל יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת, וְהַשִֹֹּמְחָה הִוא רְפוּאָה גְּדוֹלָה:
אבא יודן כתב:בחומשי מהדורת "מאור התורה" עשו עבודה נוראה סקלו וציינו המראי מקומות, אך הם עשו בזה כבתוך שלהם צודקים בזה?
מספר הפסוקים
של סדרי ספר הישר שהוא ספר בראשית
וסימנהו'ן בלשון תרגום:
אקדים (בראשית) - אמציה
ואוליד (תולדות נח) - בצלאל
ואזל (לך לך) - מכנדבי
ולמחזי (וירא) - קוליא
וריזה (חיי שרה) - יהוידע
...
ויתיב (וישב) - בקי
לחלם (מקץ... ופרעה חלם) - יחזקיהו
וקרב (ויגש) - יהללאל
בחיי (ויחי) - יומלה (צ''ל: ימלה) -
צופה_ומביט כתב:זה באמת פלא, לא רק כי לא נמצא קשר בין "ריזה" לבין איזו מילה/עניין בפסוק הפותח את פרשת חיי שרה, אלא כי הרי כתב שהרמזים הם בלשון תרגום, ואין מילה ארמית כזו.
ההצעה שלי שזו ט"ס, וצ"ל "והוה", והתפרקה אצל הסופר הזה אות ה' לשני חלקיה ר-י, ונתחלפו לו ו-ז הדומות. וכך נעשה אצלו מ"והוה" - "וריזה".
והכוונה פשוט רמז ל"ויהיו" חיי שרה. וע"ד הרמז כדי שיתאים ל"יהוידע" שהוא זכר יחיד נכתב "והוה" בלשון יחיד.
עיניו כיונים כתב:נראים דבריך. אפשרות אחרת היא שצ"ל וַחֲיָה.
צופה_ומביט כתב:עיניו כיונים כתב:נראים דבריך. אפשרות אחרת היא שצ"ל וַחֲיָה.
דא עקא, ש"בלשון תרגום" צ"ל "וחיא", ב-א' בסופו ולא ב-ה'.
משא"כ "והוה" ב-ה' בסופו הוא לשון תרגום כמות שהוא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים