כל ימי ענ"י - עירובין נדה יבמות

[מרדכי ש.]

זכורני בימי בחרותי מימרא על עירובין נדה ויבמות שהם מסכתות קשות והמליצו על מימרת בן סירא המובאת בגמ' "כל ימי עני" וכו', ר"ת "עירובין נדה יבמות".
ולא מצאתי כעת מקורו (גם לא בברכ"י יו"ד רמ"ו).
אודה אם אי מי שמע כזאת ויודע מקור.

[חד ברנש]

עי' אלפא ביתא לר"ש אשכנזי.

[תם מה הוא אומר]

המקור לזה בזוה"ק.

ראיתי פעם שאדם גדול אמר שהאות נון היינו מסכת נדרים, ולא מסכת נדה. וזה טעות (לא ראיתי עוד עד הלום מישהו אחר שפירש כך).

[כדכד]

גם אני שמעתי מימרא זו ולא שמעתי את מקורה.
אני גם שמעתי באותו מעמד שיש מי שאומר שהנ' היא נדרים והרב ששמעתי בשמו אמר שאין מסתבר לו לפרש כך אלא כהגירסא הקודמת.
בכל אופן אם אותו שאני שמעתי ממנו ואותו שהרב תם מהו אומר שמע הם לא אותו מקור הרי שיש לרב תם מהו אומר מקור נוסף

[אישצפת]

מצאתי אצלי בכתובים לפני שנים רבות.

נודע בשער בת רבים מ"ש רבי יהודה החסיד בספר חסידים סימן רסא שדין מת מצוה אינו נוהג רק בבני אדם אלא גם בתלמוד ובמצוות. שאם רואה אדם שאנשים נמנעים מלעשות איזו מצוה או ללמוד איזו מסכת מחמת איזו סיבה הוי כמת מצוה והלומדה נוטל שכר כולם.
וכתב בשיירי כנסת הגדולה (יו"ד סימן רמה הגה"ט אות ג) והובאו דבריו בספר קמח סולת להגאון רבי יהודה עלי זצ"ל (מהדורת שובי נפשי עמוד ע"א) שבקושטא היו נמנעים מלקרות עירובין נדה יבמות משום שר"ת שלהם עני וכן נמנעו מלקרות בבא בתרא מפני שנראה שזו אחרונה וי"א מפני שחלה בה רש"י ויראה דאינם נמנעים מכל אלה אלא ללומדם עם חברים בישיבה אבל לעצמו כל אחד ואחד צריך ללומדם וכמ"ש בספר חסידים, עכת"ד.
ולי הקטן קשה מדוע נמנעו דווקא מהני מסכתות ולא מנו יחד עמהם עבודה זרה נדרים נזיר יומא שר"ת שלהם עני. ושמא גם מהם היו נמנעים ולהרב כנסת הגדולה הגיעה שמועה רק על הנ"ל. וצ"ע.

[לייטנר]

המקור לזה בזוה"ק.

ראיתי פעם שאדם גדול אמר שהאות נון היינו מסכת נדרים, ולא מסכת נדה. וזה טעות (לא ראיתי עוד עד הלום מישהו אחר שפירש כך).

אני שמעתי כן על נזיר, וישר בעיני, משום שלשונה קשה.
מסכת נדה אינה קשה, אלא משום צניעות (ואכמ"ל).

[עזריאל ברגר]

אני שמעתי על עירובין נדה יבמות, ומשום החשבונות הרבים שבהם.

[עתניאל בן קנז]

המקור לזה בזוה"ק.

ראיתי פעם שאדם גדול אמר שהאות נון היינו מסכת נדרים, ולא מסכת נדה. וזה טעות (לא ראיתי עוד עד הלום מישהו אחר שפירש כך).

אני שמעתי כן על נזיר, וישר בעיני, משום שלשונה קשה.
מסכת נדה אינה קשה, אלא משום צניעות (ואכמ"ל).

גם אני שמעתי כך ממו"ר הגר"ש וואזנר זצ"ל, שנראה לו שהכוונה ל'נזיר',ומטעם האמור. (הוא אמר זאת כהשערה מדיליה).

[אורח]

שאלתי לגריח"ס שליט"א והראה לי זוהר חלק ג' רעו א: ובגין דא כתיב ביה במשיח, (זכריה ט) עני ורוכב על חמור. עני איהו תמן בסימן, ערובין נדה יבמות, ושאר מתניתין בכלל.

[משוש דורים]

לענ"ד מסכת זבחים קשה יותר מנדה ואולי גם מעירובין.

[בקרו טלה]

לגבי מס' נזיר העיר לזה הרה"ג שמואל זעירא שליט"א בא"ב קדמייתא שציין לזה לעיל הרה"ג חד ברנש שליט"א

כדי לא להשאיר חלילה הגליון חלק אצרף מפרק זכרונות שכתב משב"ק האמרי אמת זצ"ל הרה"ג ר' שמאי גינזבורג [תשמ"ח]

[פלתי]

המקור לזה בזוה"ק.
אני שמעתי כן על נזיר, וישר בעיני, משום שלשונה קשה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

שאלתי לגריח"ס שליט"א והראה לי זוהר חלק ג' רעו א: ובגין דא כתיב ביה במשיח, (זכריה ט) עני ורוכב על חמור. עני איהו תמן בסימן, ערובין נדה יבמות, ושאר מתניתין בכלל.

אז כונת הזוהר כמו שאומרים העולם שאלו מסכתות קשות?