ע"ז ומינות בימי בית ראשון.

[גם זו לטובה]

מצינו בנ"ך שבימי בית ראשון בנ"י עבדו ע"ז 
האם מלבד חטא ע"ז, חטאו גם במינות בכפירה בי"ג עיקרי אמונה? 
אשמח לקבל ראיות ומקורות.

[תוכן]

ע"ז זה לא מינות וכפירה?

[אפרים זלמן]

ע"ז זה לא מינות וכפירה?

האריך בזה בויוא"מ

[עושה חדשות]

מצינו בנ"ך שבימי בית ראשון בנ"י עבדו ע"ז 
האם מלבד חטא ע"ז, חטאו גם במינות בכפירה בי"ג עיקרי אמונה? 
אשמח לקבל ראיות ומקורות.

ע"ז זה לא מינות וכפירה?

אנסה להסביר את הדיון, מבלי לנקוט עמדה.

צד א;
מי שעובד ע"ז (אחרי דור אנוש) אין לו שום שייכות עם עיקרי האמונה, לא תורה לא נביאים לא השגחה ולא תחיית המתים ולא שום דבר. אינני יודע איך הוא מנסח את זה בדיוק, (יסלח לי ה' על הביטויים), האם המאורע של מעמד הר סיני מבחינתו לא היה, או שזה היה ולא רלוונטי, אלוקים לא משגיח, לא מגלה סודו לנביאים, אין שום תוכנית שיהיה ה' למלך על כל הארץ וכו', ואינו רואה את עצמו מחוייב לשום דבר המופיע בתורה שבכתב או נמסר ע"י החכמים. [ואם תאמר, מסורת התורה כיצד עברה אלינו? י"ל אמנם חלקים גדולים מן העם חטאו עד כדי כך, אבל הגרעין הקשה דבק בתורה כראוי, או כמעט כראוי, והעביר לנו את מסורת התורה ועיקרי האמונה. משל למה"ד, לזמנינו, כמה מליוני יהודים... רח"ל, ומליון אחד מאמין בה' לגמרי ודבק במצוותיו כראוי או כמעט כראוי].

צד ב;
עובדי ע"ז של אותו הזמן, ידעו את השם, את היותו בורא העולם, ומוציא ממצרים, נותן תורה לעמו ישראל, וכל מה שכתוב בה אמת, ה' משכיר ומעניש, ויום אחד יהיה ה' אחד ושמו אחד. אלא מאי? יצרא דע"ז, דבר שאיננו יכולים להבינו, אבל מנשה כבר אמר לרב אשי וכו', היה יצר עצום להידבק בכוחות כל שהם, יצר גשמי או רוחני, להאמין שיש בזה, לא יודע, מעשה שהיה כך היה. משל למה"ד? לעת"ל כאשר יהיה ה' למלך על כל הארץ, ינסו להבין מה הלך פה בשנת 2020, איך יתכן שיהודים מאמינים בה' ובתורה, ומחנכים על זה את ילדיהם, ובקריה"ת מחזירים את הבעל קורא אם לא הגה כראוי את "לא תלך רכיל" מלעיל ומלרע, ובכל זאת היו שטופים בלשה"ר ורכילות, ברדיפת המאכלות והממון, מחלוקות ונקמות, ובהתעסקות בסיבות עד כדי שכחת השגחת ה'. האם יוכלו להבין שהיה מציאות של יהודי שהתקשה בציפיה לגאולה? או יהודי שחשב שאינטרנט פרוץ יעזור לו בפרנסה? לא בטוח.

כתבתי בחופזה ובקיצוניות, רק מתוך רצון להסביר את שאלתו של ידידנו הרב גזל"ט. בבקשה לא לתפוס אותי על המילה.

[ישנו]

ספר מורה הנבוכים חלק א פרק לו

ואתה יודע כי כל מי שעובד עבודה זרה לא יעבדה על דעת שאין אלוה בלעדיה, ולא דמה מעולם כלל מן העובדים, ולא ידמה מן הבאים שהצורה אשר יעשה מן המתכת או מן האבנים והעצים, שהצורה ההיא הוא אשר בראה השמים והארץ והיא הנהיגם, אבל אמנם יעבדוה על צד שהיא דמיון לדבר שהוא אמצעי בינם ובין האלוה יתברך, כמו שבאר ואמר מי לא ייראך מלך הגויים וכו', ואמר ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי וכו', רומז אל הסבה הראשונה אצלם, וכבר ביארנו זה בחבורנו הגדול, וזה ממה שלא יחלוק בו אחד מבעלי תורתנו

נפש החיים שער ג פרק ט

וזו היתה כל ענין העכומ"ז של דורות הראשונים מימי דור אנוש שאז התחילו בעולם ענין העכומ"ז כמ"ש אז הוחל לקר' בשם ה'. שהיו עובדים לכחות הכוכבים והמזלות כל א' לכוכב ומזל מיוחד שבירר לעצמו. לא שחשב כל א' שאותו הכוכב הוא אלוה שברא את כל. שהרי מעולם היה שומה בפיהם של העכומ"ז לקרותו ית"ש אלהא דאלהין כמו שאמרו ז"ל. וכן אמר מלאכי הנביא בתוכחתו לישראל כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים כו' כי גדול שמי בגוים אמר ה' צבאות אלא שתחלת טעות דור אנוש היה. שחשבו בשבוש דעתם. כי רם ה' ועל השמים כבודו ואין כבודו להשגיח על ברואי זה העולם השפל. ולכן חשבו שהסיר הוא יתברך השגחתו מהם ומסרם לכחות הגלגלים והמזלות שהמה ינהיגו זה העולם כרצונם והיה נחשב אצלם חולין ואיסור גמור וחוצפה גדולה נגדו יתברך להתפלל לשמו הנכבד והנורא לבקש מאתו צרכיהם השפלים. לזאת השתעבדו עצמם וכיונו כל עניני עבודתם ובקשתם לכחות הכוכבים והמזלות

[אליעזר ג]

מצינו בנ"ך שבימי בית ראשון בנ"י עבדו ע"ז 
האם מלבד חטא ע"ז, חטאו גם במינות בכפירה בי"ג עיקרי אמונה? 
אשמח לקבל ראיות ומקורות.

ע"ז זה לא מינות וכפירה?

אנסה להסביר את הדיון, מבלי לנקוט עמדה.

צד א;
מי שעובד ע"ז (אחרי דור אנוש) אין לו שום שייכות עם עיקרי האמונה, לא תורה לא נביאים לא השגחה ולא תחיית המתים ולא שום דבר. אינני יודע איך הוא מנסח את זה בדיוק, (יסלח לי ה' על הביטויים), האם המאורע של מעמד הר סיני מבחינתו לא היה, או שזה היה ולא רלוונטי, אלוקים לא משגיח, לא מגלה סודו לנביאים, אין שום תוכנית שיהיה ה' למלך על כל הארץ וכו', ואינו רואה את עצמו מחוייב לשום דבר המופיע בתורה שבכתב או נמסר ע"י החכמים. [ואם תאמר, מסורת התורה כיצד עברה אלינו? י"ל אמנם חלקים גדולים מן העם חטאו עד כדי כך, אבל הגרעין הקשה דבק בתורה כראוי, או כמעט כראוי, והעביר לנו את מסורת התורה ועיקרי האמונה. משל למה"ד, לזמנינו, כמה מליוני יהודים... רח"ל, ומליון אחד מאמין בה' לגמרי ודבק במצוותיו כראוי או כמעט כראוי].

צד ב;
עובדי ע"ז של אותו הזמן, ידעו את השם, את היותו בורא העולם, ומוציא ממצרים, נותן תורה לעמו ישראל, וכל מה שכתוב בה אמת, ה' משכיר ומעניש, ויום אחד יהיה ה' אחד ושמו אחד. אלא מאי? יצרא דע"ז, דבר שאיננו יכולים להבינו, אבל מנשה כבר אמר לרב אשי וכו', היה יצר עצום להידבק בכוחות כל שהם, יצר גשמי או רוחני, להאמין שיש בזה, לא יודע, מעשה שהיה כך היה. משל למה"ד? לעת"ל כאשר יהיה ה' למלך על כל הארץ, ינסו להבין מה הלך פה בשנת 2020, איך יתכן שיהודים מאמינים בה' ובתורה, ומחנכים על זה את ילדיהם, ובקריה"ת מחזירים את הבעל קורא אם לא הגה כראוי את "לא תלך רכיל" מלעיל ומלרע, ובכל זאת היו שטופים בלשה"ר ורכילות, ברדיפת המאכלות והממון, מחלוקות ונקמות, ובאמונה בסיבות עד כדי שכחת השגחת ה'. האם יוכלו להבין שהיה מציאות של יהודי שהתקשה בציפיה לגאולה? או יהודי שחשב שאינטרנט פרוץ יעזור לו בפרנסה? לא בטוח.

כתבתי בחופזה ובקיצוניות, רק מתוך רצון להסביר את שאלתו של ידידנו הרב גזל"ט. בבקשה לא לתפוס אותי על המילה.

צריך כן להבין מה תוכנו של היצר הרע של ע"ז? ואפשר לקבל רמז בכוון מכך שהביטול שלו הביא לביטול הנבואה . והנראה שהקשר לעולמות הרוחניים היה קיים בתקופה זו והאדם היה יכול לבחור בין קבלת שפע רוחני הדורשת עבודה קשה בדרך התורה ,או קבלת מה שהיה מורגש לו כשפע רוחני -כלומר קליפת השפע באופן מידי וקל דרך ע"ז ללא דרישות מוסריות ובאופן שנראה לו כגבוה כמו של יחידי הצדיקים בעבודת השם, ללא עבודת החיים שלהם ומיד כבר בנעוריו ולא רק אחרי עבודה של 70 שנה . והשפע הזה היה מביא תענוג אדיר והיו רצים אחריו ומחבלים באופן כולל במלכות השם בשורשה במזיד מחמת עוצמת הפיתוי. וזה בדר"כ ע"ז של בית ראשון . ברור שלא כפירה בשם כי גם הגויים בפשטות לא כפרו ורק השתמשו באמצעים עפ"י דברי הנביא ועיין מורה נבוכים לו. וכן נראים הדברים ביחס לתורה ומצוות ועולים מהפרשה המובאת של מנשה שהיה בקי בהלכות ,מהנהגת אחאב שנכנע לפני השם ומכל הקשר הברור והיום יומי לתורה ומצוות העולה מהכתובים.

[גם זו לטובה]

אפשר להסביר את שאלת פותח האשכול בכמה אופנים, וכבר כתבו לעיל, ובע"ה ימשיכו לכתוב בעתיד.

[א] העובד ע"ז האם מקיים את כל המצוות, שהרי חלק גדול מתוכן המצוות האם אמונה בהשגחה של השם
האם מביא ביכורים לבית המקדש ומודה להשם על הארץ, ואח"כ עובד ומתפלל לבעל?
[ב] האם העובד ע"ז האמין בכל הכתוב בתורה כולל איסור ע"ז? וכן האמין גם בכל עקרי האמונה של שכר ועונש תחיית המתים וכו'?
[ג] עובד ע"ז הכוונה שבמקום לקיים מצוות ולעבוד את השם הוא עובד אל אחר, או שהוא מקיים את כל המצוות ומ"מ עובד ע"ז (כמו מי שמקיים את כל המצוות ועובר על "לא תלך רכיל")

[גם זו לטובה]

אבות דר"נ פ"ה

אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו והיו שונין לתלמידים ותלמידים לתלמידים. עמדו ודקדקו אחריהן ואמרו מה ראו אבותינו לומר דבר זה אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית. אלא אלו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחיית המתים לא היו אומרים כך.

אם בזמנם אמונה בתחיית המתים ושכר ועונש הייתה נחלת כל העם בלא יוצא מהכלל, האם היו יכולים לטעות בזה ש"אילו היו יודעים"?
יתכן שכן, תמיד אפ"ל שהאמונה המקובלת אינה נכונה והומצאה לפני כמה דורות וכו'.

[חוקר_ומקובל]

רבי מאמשינוב.GIF (15.16 KiB) נצפה 3747 פעמים

הרבי מאמשינוב

[סגי נהור]

יעויין גם כאן.

[עושה חדשות]

רבי ידעיה הפניני.jpg (71.17 KiB) נצפה 3652 פעמים

[עושה חדשות]

ירמיה מזהיר בפרק לד על שילוח העבדים בשנה השביעית, ומנבא על עונש של חרב וזעוה וכו',
וגם אנחנו מקוננים על זה שנמכרנו לעבדים כי שילוח עבדים בטלנו.
זה לא נראה מתאים אם היה מדובר בכופרים גמורים.

[עושה חדשות]

דא"ג -
אבותינו חטאו ואנחנו סובלים עוונתיהם, הרי זה רק במה שאוחזים מעשיהם
וכן מה שאמרו שכל דור ודור נוטל מחטאו של עגל
ובמה חשיב שיש בנו חטא של ע"ז אחרי שכבר בטלה ונעקרה מן העולם
האם הכוונה לכפירה ומינות
או לביטחון בנדיבים ובבן אדם שאין לו תשועה וכיו"ב
או לכועס ומתגאה שאמרו עליו דהוי כאילו עע"ז.

[סגי נהור]

דא"ג -
אבותינו חטאו ואנחנו סובלים עוונתיהם, הרי זה רק במה שאוחזים מעשיהם
וכן מה שאמרו שכל דור ודור נוטל מחטאו של עגל
ובמה חשיב שיש בנו חטא של ע"ז אחרי שכבר בטלה ונעקרה מן העולם
האם הכוונה לכפירה ומינות
או לביטחון בנדיבים ובבן אדם שאין לו תשועה וכיו"ב
או לכועס ומתגאה שאמרו עליו דהוי כאילו עע"ז.

כידוע אזהרת לא יהיה לך היא אזהרה על כל שס"ה מצוות לא תעשה, שכולן הן בחינה של ע"ז, ראה חדא"ג מהרש"א מכות כג, ב בענין בא חבקוק והעמידן על אחת (ומקורו בזהר ח"ב צא, א).
ונתבאר היטב בתניא ח"א פרק כ ואילך.

[גם זו לטובה]

רמב"ן במדבר טו,כב

שישכחו את התורה, וכבר אירע לנו כן בעונותינו (כי) בימי מלכי ישראל הרשעים כגון ירבעם ששכחו רוב העם התורה והמצות לגמרי, וכאשר בא בספר עזרא באנשי בית שני.