על קריה"ת של שני וחמישי

[עושה חדשות]

קריאת התורה של שבת, הן במנהגינו והן במנהג מערבא, הרי היא מקיפה במשך הזמן את לימוד כל התושב"כ. לעומת זאת, קריאת התורה של מנחה בשבת וכן בימים שני וחמישי, קוראים בה את תחילת הקריאה של אותו השבוע. כך יוצא שבדרך כלל את תחילת הפרשה קוראים בציבור ג"פ יותר ממה שקוראים את שאר הפרשה. והנה טעם התקנה היה כדי שלא יעמדו ג' ימים בלא תורה, וקריאת התורה היא לימוד תורה בציבור. וא"כ זה צריך ביאור מה הענין לחזור על ההתחלה כמה וכמה פעמים, כאילו יש יותר חשיבות בקטע הזה משאר הפרשה, ותחת זאת היה ראוי לקרוא לכאו' חלקים שונים מן הפרשה, או לעשות סדר של קריאה של כמה שנים וכד', ולעולם לא מצינו בתלמוד תורה איזה ענין כזה של לימוד חלק אחד הרבה יותר פעמים מחלקים אחרים בלי שיהיה בזה ענין מיוחד בפנ"ע. [מתאר לעצמי אם השיעור-כללי של רה"י נקבע לשבת, ובמשך השבוע הוא מוסר כמה פעמים את השביעית הראשונה של השיעור...]. מה דעתכם.

[יוצא פוניבז']

יש דעה כזו בגמ'.

[צביב]

(הגר''א מבאר הרבה שכל דבר שרשו בתחילתו,)
קריאת התורה בשני וחמישי אינה לשם השלמת הפרשה,
אלא בשביל הקשר של בני ישראל עם התורה, - שלא ילכו ג' ימים ללא תורה.
בזה צריך כח קדושה של ראשית הפרשה,.

[עושה חדשות]

יש דעה כזו בגמ'.

יש"כ, נשמט מזכרוני.

מגילה לא ע"ב
תנו רבנן: מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה, במנחה - שם קורין בשני, בשני - שם קורין בחמישי, בחמישי - שם קורין לשבת הבאה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה, ובשני ובחמישי ולשבת הבאה.

וכעת אשאל בקצרה, מאי טעמא דרבי יהודה.

[עזריאל ברגר]

אם נעשה כר"מ - מי שמפסיד קרה"ת במנחה או בשני וחמישי, יפסיד את השלמת התורה.

[צביב]

(הגר''א מבאר הרבה שכל דבר שרשו בתחילתו,)
קריאת התורה בשני וחמישי אינה לשם השלמת הפרשה,
אלא בשביל הקשר של בני ישראל עם התורה, - שלא ילכו ג' ימים ללא תורה.
בזה צריך כח קדושה של ראשית הפרשה,.

וכן מנהג חב''ד שעליה לתורה ראשונה - בבר מצוה ,
בקריאות אלו של ג' קרואים

[הצעיר באלפי]

ידועים דברי המג''א בסי' קמ''ג דציבור שאין להם ס''ת יש לקרוא מתוך החומש, בכדי שלא תשתכח תורת קריאה....
האם דבריו אמורים גם לענין שני וחמישי, או רק שבת וחג ?

[לבי במערב]

וכן מנהג חב''ד שעליה לתורה ראשונה - בבר מצוה ,בקריאות אלו של ג' קרואים

אך טעם זה לא הובא בנוגע לכך.

[מבולבל]

אם נעשה כר"מ - מי שמפסיד קרה"ת במנחה או בשני וחמישי, יפסיד את השלמת התורה.

אז אפשר לעשות שני סדרים. כל שבת לקרוא את כל הפרשה. ובמנחה ושני וחמישי סדר בפני עצמו.
ואולי כך אין צד שעושים כי זה טורח לגלול הספר כל שבוע מחדש.

[לייטנר]

(הגר''א מבאר הרבה שכל דבר שרשו בתחילתו,)
קריאת התורה בשני וחמישי אינה לשם השלמת הפרשה,
אלא בשביל הקשר של בני ישראל עם התורה, - שלא ילכו ג' ימים ללא תורה.
בזה צריך כח קדושה של ראשית הפרשה,.

וכן מנהג חב''ד שעליה לתורה ראשונה - בבר מצוה ,
בקריאות אלו של ג' קרואים

מנהג חב"ד או הוראת הרבי זצ"ל?

[לבי במערב]

'ספר המנהגים - חב"ד' ס"ע 74 (ובשוה"ג):

צריכים להשתדל, שפעם הראשונה אשר הבר־מצוה עולה לתורה - תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת ש"ק.
הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן (לקו"ד כרך ב' ע' רסז. עיי"ש בארוכה).

[לייטנר]

יישר.

[עושה חדשות]

אם נעשה כר"מ - מי שמפסיד קרה"ת במנחה או בשני וחמישי, יפסיד את השלמת התורה.

בעצם יש כאן ב' מחלוקות בין ר"מ לר"י, לר"מ השלמת התורה היא רק בצירוף הקריאות הקצרות שממשיכות זא"ז, ולר"י זה ענין נפרד, וגם חוזרים על אותו דבר. ועדיין השאלה היא מ"ט דר"י בנידון השני, ומה הענין הזה לחזור שוב ושוב על תחילת הפרשות.

[עזריאל ברגר]

אם נעשה כר"מ - מי שמפסיד קרה"ת במנחה או בשני וחמישי, יפסיד את השלמת התורה.

בעצם יש כאן ב' מחלוקות בין ר"מ לר"י, לר"מ השלמת התורה היא רק בצירוף הקריאות הקצרות שממשיכות זא"ז, ולר"י זה ענין נפרד, וגם חוזרים על אותו דבר. ועדיין השאלה היא מ"ט דר"י בנידון השני, ומה הענין הזה לחזור שוב ושוב על תחילת הפרשות.

אולי זה קצת קשור למחלוקת ר"מ (רבינו משה איסרליש) ור"י (רבינו יוסף קארו) לגבי קרה"ת בחנוכה ובסוכות.
ר"מ כר"מ ור"י כר"י!

[אהרן מאיר]

קריאת התורה של שבת, הן במנהגינו והן במנהג מערבא, הרי היא מקיפה במשך הזמן את לימוד כל התושב"כ. לעומת זאת, קריאת התורה של מנחה בשבת וכן בימים שני וחמישי, קוראים בה את תחילת הקריאה של אותו השבוע. כך יוצא שבדרך כלל את תחילת הפרשה קוראים בציבור ג"פ יותר ממה שקוראים את שאר הפרשה. והנה טעם התקנה היה כדי שלא יעמדו ג' ימים בלא תורה, וקריאת התורה היא לימוד תורה בציבור. וא"כ זה צריך ביאור מה הענין לחזור על ההתחלה כמה וכמה פעמים, כאילו יש יותר חשיבות בקטע הזה משאר הפרשה, ותחת זאת היה ראוי לקרוא לכאו' חלקים שונים מן הפרשה, או לעשות סדר של קריאה של כמה שנים וכד', ולעולם לא מצינו בתלמוד תורה איזה ענין כזה של לימוד חלק אחד הרבה יותר פעמים מחלקים אחרים בלי שיהיה בזה ענין מיוחד בפנ"ע. [מתאר לעצמי אם השיעור-כללי של רה"י נקבע לשבת, ובמשך השבוע הוא מוסר כמה פעמים את השביעית הראשונה של השיעור...]. מה דעתכם.

ייתכן שלפי"ד הגרי"ד סולובייצ'יק בשיעורים לזכר אבא מרי ז"ל בשיעורו על קריה"ת בשני, חמישי ובשבת במנחה נוכל לומר שבאמת אין שום חשיבות לתוכן הקריאה, ואינו דומה כלל לשיעור כללי (תורף דבריו שם: תקנת משה עניינה השמעת ד"ת ללא קשר להבנתם, תקנת עזרא היא תקנה הכוללת את הבנת הנקרא).