שאלה מעניינת של הגרש"ז אויערבאך - בשר ויין לעומת לימוד תורה

[קרית מלך]

בבחרותי שאל מרן הגרש"ז זצ"ל כמה בחורים את השאלה דלהלן [היה זה לפני ת"ב, ואמר לנו שנשיב לו בתחילת אלול], בתשעת הימים ללמוד תורה צריך מה שיותר, לעומת זאת אסור לשתות יין ולאכול בשר, אולם אבל היושב שבעה מותר באכילת בשר ובשתיית יין, אבל אסור בתלמוד תורה - ומאי שנא זה מזה.

[כדכד]

איסור אכילת הבשר ושתיית היין בתשעת הימים הוא מפני אבלות הורבן שנחרב ביהמ"ק שהקריבו בו בשר ויין

[מבולבל]

אם איני טועה, הטעם של קרבנות ונסכים אינו לתשעת הימים אלא מובא בגמרא שלאחר החורבן נהגו כך תמיד, וחכמינו ז"ל תקנו כמה תקנות קטנות במקום מנהג זה כי אין הציבור יכול לעמוד בזה. לכן תקנו 'סד אדם כל ביתו ומשאיר אמה על אמה' 'אפר מקלה' וכו' איני מצטט מבפנים לכן יש לעיין שם היטב.

משא"כ בתשעת הימים יש דיני אבילות על החורבן. ולכן כמדומה שתשובתך אינה נכונה.

הגרש"ז ביקש לענות באלול....

[עזריאל ברגר]

מסברת הכרס:
רואים בבירור שהחמירו ב"אבלות ישנה" בפרטים מסוימים הרבה יותר מ"אבלות חדשה", כגון ספירת העומר, שהאבלות בה קלה עד למאוד, אבל נהגו לאסור בה נישואין, אפילו למי שמותר לו לשאת אשה בתוך שלושים לפטירת אביו ואמו!
ועד"ז איסור תספורת החמירו אפילו בספירת העומר, ואילו איסור כביסה - רק בתשעת הימים (או אפילו רק בשבוע שחל בו ת"ב).

ונלפענ"ד שעיקר הסברא בחילוקים אלו היא שאין גוזרים גזרה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכול לעמוד בה.
ואין דנין ק"ו ולא בנין אב באיסורין אלו (וע"ד דברי חז"ל (במו"ק טו,ב) לגבי מנודה לשמים ומנודה לבריות "זיל הכא קמדחי ליה וזיל הכא קמדחי ליה"), אלא "הבו דלא לוסיף עלה".

ובזה יובנו החילוקים, כגון:
נישואין - אפשר לדחות לאחרי ספירת העומר (אא"כ בזמנים קשים, כמו בשנה זו שהתירו להינשא עכ"פ עד ר"ח אייר בגלל מאורעות הקורונה וכו').
כביסה - מאוד קשה להחמיר בה אפילו בתשעת הימים, ולכן רבים שומרים על איסורה רק בשבוע שחל בו.
וכמובן שבלימוד תורה אי אפשר להחמיר יתר על המידה, דנמצא חומרו קולו, ואפילו על המנהג שלא ללמוד תורה בערב ת"ב אחר חצות - רבו המפקפקים, משום שמביאים לידי ביטול תורה.

[כתבן]

קיבלתי באישי:

גדרי מנהגי ודיני ימי בין המצרים.pdf

(231.94 KiB) הורד 334 פעמים

[שומע ומשמיע]

אפשר כחילוקו של הגרי"ז בין סעודה המפסקת לת"ב עצמו, שבסעודה המפסקת הוא אנינות. וצ"ל שכל המנהגים עם חילוקי הזמנים שלפני ת"ב הוא תוספת בדין אנינות.

[שומע ומשמיע]

התשובה שהגרשז"א ענה נמצאת בהליכות שלמה בהערות.

[לבי במערב]

אכן, בפי"ד (ע' תטז) - 'ארחות הלכה' ציון 28:

הליכות שלמה - תשעת הימים.png (113.92 KiB) נצפה 4017 פעמים

[ישראל אליהו]

איסור אכילת הבשר ושתיית היין בתשעת הימים הוא מפני אבלות הורבן שנחרב ביהמ"ק שהקריבו בו בשר ויין

גם באור לציון כתב שהטעם שאין אוכלים בשר ולא שותים יין הוא משום ביטול הקרבנות, ולכן ממשיכים בהם עד יום עשירי, משא"כ שאר דיני האבלות מותרים מיד בצאת הצום.