אכן כן הוא.חרסון כתב: . . אני יכול לשער שלפ"ב התכוון לר' דב בער פינסון . .
לבי במערב כתב:אכן כן הוא.חרסון כתב: . . אני יכול לשער שלפ"ב התכוון לר' דב בער פינסון . .
"לא תסור מכל אשר יגידו לך"
הרב נחמן סודאק ז"ל (שליח הרבי לאנגליה), סיפר פעם ב'יחידות' לרבי שליט"א כי האברכים שואלים אותו שאלה מסויימת בהלכה בהלכות הצריכות, והורה לו הרבי שלא יפסוק בעצמו איך ינהגו לפועל אלא ידאג שהרב פאדווע [ראב"ד קהילות החרדים בלונדון, ובעל שו"ת חשב האפוד] יפסוק בנידון ולקולא. הרבי נימק את הדברים כך: לרב מורה הוראה ישנה סייעתא דשמיא – מן השמים מסדרים לכל אחד מקור לפרנסה. ומי שנתמנה בתור רב מן השמים רצו שבאופן זה תהיה פרנסתו ולכן עוזרים לו מלמעלה שיפסוק כפי האמת ולכן צריך להעביר שאלות כאלו לרב שפרנסתו היא מהוראה בפועל. השאלה הנידונה – המשיך הרבי – היא מסובכת ביותר. מורכבת היא מכמה סוגיות ושיטות שונות וניתן לטעות בהכרעה – מאחר שישנם כמה וכמה שיטות המקילים וכן המחמירים, והרי זה כבנין שכל פרט תלוי בזולתו, ולכוין אל האמת נדרשת הרבה סייעתא דשמיא וכיון ש [הרב פאדווע] נתמנה בתור רב, מן השמים יעזרו לו בפסיקת ההלכה. כשהגיע ללונדון שוחח הרב סודאק עם הרב פאדווע ומסר לו את הדברים, הגיב על כך הרב פאדווע בהיסוס, אך התעשת ואמר מכיון שכבר הורה זקן – אפסוק כך. ופסק כפי שהרבי ביקש שיפסוק.
בהזדמנות נוספת אמר פעם הרב נחמן סודאק (יתכן אפילו ששמע זאת מהרבי עצמו) בשם בר-סמכא מדוע ריבוי מכתבים של הרבי נחתמים _"בשם כ"ק אדמו"ר – מזכיר"_ ולא באו בחתימה ישירה של הרבי – כי הצד-השוה בין כל אותן איגרות הוא שהן מכילות הוראות או דרישות שאין וודאות שמקבל המכתב אכן יבצעו הלכה למעשה ואז אם הדברים חתומים ישירות ע"י הרבי – ולא יתבצעו – יש בזה משום הלאו של "לא תסור מכל אשר יגידו לך", בעוד כאשר היא חתומה רק ע"י המזכירים, אז קיל יותר.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מישהו שאל אמאי רואים חתימת המזכיר על מכתבים מסוימים
הא לכם מה שראיתי במקום חב"די אחד על האינטרנט"לא תסור מכל אשר יגידו לך"
הרב נחמן סודאק ז"ל (שליח הרבי לאנגליה), סיפר פעם ב'יחידות' לרבי שליט"א כי האברכים שואלים אותו שאלה מסויימת בהלכה בהלכות הצריכות, והורה לו הרבי שלא יפסוק בעצמו איך ינהגו לפועל אלא ידאג שהרב פאדווע [ראב"ד קהילות החרדים בלונדון, ובעל שו"ת חשב האפוד] יפסוק בנידון ולקולא. הרבי נימק את הדברים כך: לרב מורה הוראה ישנה סייעתא דשמיא – מן השמים מסדרים לכל אחד מקור לפרנסה. ומי שנתמנה בתור רב מן השמים רצו שבאופן זה תהיה פרנסתו ולכן עוזרים לו מלמעלה שיפסוק כפי האמת ולכן צריך להעביר שאלות כאלו לרב שפרנסתו היא מהוראה בפועל. השאלה הנידונה – המשיך הרבי – היא מסובכת ביותר. מורכבת היא מכמה סוגיות ושיטות שונות וניתן לטעות בהכרעה – מאחר שישנם כמה וכמה שיטות המקילים וכן המחמירים, והרי זה כבנין שכל פרט תלוי בזולתו, ולכוין אל האמת נדרשת הרבה סייעתא דשמיא וכיון ש [הרב פאדווע] נתמנה בתור רב, מן השמים יעזרו לו בפסיקת ההלכה. כשהגיע ללונדון שוחח הרב סודאק עם הרב פאדווע ומסר לו את הדברים, הגיב על כך הרב פאדווע בהיסוס, אך התעשת ואמר מכיון שכבר הורה זקן – אפסוק כך. ופסק כפי שהרבי ביקש שיפסוק.
בהזדמנות נוספת אמר פעם הרב נחמן סודאק (יתכן אפילו ששמע זאת מהרבי עצמו) בשם בר-סמכא מדוע ריבוי מכתבים של הרבי נחתמים _"בשם כ"ק אדמו"ר – מזכיר"_ ולא באו בחתימה ישירה של הרבי – כי הצד-השוה בין כל אותן איגרות הוא שהן מכילות הוראות או דרישות שאין וודאות שמקבל המכתב אכן יבצעו הלכה למעשה ואז אם הדברים חתומים ישירות ע"י הרבי – ולא יתבצעו – יש בזה משום הלאו של "לא תסור מכל אשר יגידו לך", בעוד כאשר היא חתומה רק ע"י המזכירים, אז קיל יותר.
ברוז כתב:יש ברשותי מכתב מוקלד ממזכירות הרבי מליובאוויטש בחתימת הרב סימפסון המזכיר, אולם הכתב הוא של הרבי בעצמו, האם זו תופעה מצויה?
א איד כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מישהו שאל אמאי רואים חתימת המזכיר על מכתבים מסוימים
הא לכם מה שראיתי במקום חב"די אחד על האינטרנט"לא תסור מכל אשר יגידו לך"
הרב נחמן סודאק ז"ל (שליח הרבי לאנגליה), סיפר פעם ב'יחידות' לרבי שליט"א כי האברכים שואלים אותו שאלה מסויימת בהלכה בהלכות הצריכות, והורה לו הרבי שלא יפסוק בעצמו איך ינהגו לפועל אלא ידאג שהרב פאדווע [ראב"ד קהילות החרדים בלונדון, ובעל שו"ת חשב האפוד] יפסוק בנידון ולקולא. הרבי נימק את הדברים כך: לרב מורה הוראה ישנה סייעתא דשמיא – מן השמים מסדרים לכל אחד מקור לפרנסה. ומי שנתמנה בתור רב מן השמים רצו שבאופן זה תהיה פרנסתו ולכן עוזרים לו מלמעלה שיפסוק כפי האמת ולכן צריך להעביר שאלות כאלו לרב שפרנסתו היא מהוראה בפועל. השאלה הנידונה – המשיך הרבי – היא מסובכת ביותר. מורכבת היא מכמה סוגיות ושיטות שונות וניתן לטעות בהכרעה – מאחר שישנם כמה וכמה שיטות המקילים וכן המחמירים, והרי זה כבנין שכל פרט תלוי בזולתו, ולכוין אל האמת נדרשת הרבה סייעתא דשמיא וכיון ש [הרב פאדווע] נתמנה בתור רב, מן השמים יעזרו לו בפסיקת ההלכה. כשהגיע ללונדון שוחח הרב סודאק עם הרב פאדווע ומסר לו את הדברים, הגיב על כך הרב פאדווע בהיסוס, אך התעשת ואמר מכיון שכבר הורה זקן – אפסוק כך. ופסק כפי שהרבי ביקש שיפסוק.
בהזדמנות נוספת אמר פעם הרב נחמן סודאק (יתכן אפילו ששמע זאת מהרבי עצמו) בשם בר-סמכא מדוע ריבוי מכתבים של הרבי נחתמים _"בשם כ"ק אדמו"ר – מזכיר"_ ולא באו בחתימה ישירה של הרבי – כי הצד-השוה בין כל אותן איגרות הוא שהן מכילות הוראות או דרישות שאין וודאות שמקבל המכתב אכן יבצעו הלכה למעשה ואז אם הדברים חתומים ישירות ע"י הרבי – ולא יתבצעו – יש בזה משום הלאו של "לא תסור מכל אשר יגידו לך", בעוד כאשר היא חתומה רק ע"י המזכירים, אז קיל יותר.
הנה המקור: http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... oryID=2178
("לרבי שליט"א" – ה"שליט"א" היא תוספת של ליטוואק, כנראה כמנהג המתנגדים הראשונים לזייף דברי החסידים...).
ישראליק כתב:
קרית מלך כתב:בתקופת ג' תמוז [כמדומני] התפרסם סרטון של אחד משליחי חב"ד שמספק סיפור דומה להפליא אודות עזרה לנשואין שנשלחה ע"י הרבי ליהודי חסיד גור בעל בטחון גדול. הסיפור הופיע עם פרטים מזהים ומדוייקים.
לבי במערב כתב:ניתן להעלות הֵנָּה את תצלום החתימה?
סגי נהור כתב:מכתב לאדמו"ר הפנ"מ מגור זצ"ל מסיון תשמ"ז שפורסם היום לראשונה.
הנראה בצילום הוא טיוטת המכתב עם תיקונים בכתי"ק, ואין לדעת אם זהו הנוסח הסופי ואם אכן נשלח.
א איד כתב:היכן הוא פורסם? (מהצילום נראה שהוא הודפס).
סגי נהור כתב:מכתב לאדמו"ר הפנ"מ מגור זצ"ל מסיון תשמ"ז שפורסם היום לראשונה.
הנראה בצילום הוא טיוטת המכתב עם תיקונים בכתי"ק, ואין לדעת אם זהו הנוסח הסופי ואם אכן נשלח.
עמקן כתב:לא הבנתי הקושיא למה לא הזכירו ששחיטה כשרה בלילה. מהיכא תיתי שתהיה פסולה עד שצריכים להביא חידוש שהיא כשרה.
ואמנם מובא בגמ' [זבחים קכ ע"א] אבל רק לגבי שחיטת במה בלילה. ולא הו"ל להרמב"ם להביאו מאחר שאין היתר במות היום.[/size]
חרסון כתב:מסתמא ראית את דברי הגמ' בהכל שוחטין המובאים בכס"מ שם. ודרכו של הרמב"ם גם לדינים כאלו להביא ראי' מקרא, כשישנה. כנלפענ"ד בביאור קו' הפנ"מ.
שגורה האמירה שאין לגוי נשמה. מקורה בטעות מושרשת בהבנת המקורות המדברים בעניין זה.
המקור הנפוץ נמצא בספר התניא, פרקים א-ב: "דלכל איש ישראל יש שתי נפשות. נפש אחת מצד הקליפה... וממנה באות כל המדות רעות... וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל... באות ממנה... מה שאין כן נפשות אומות... שאין בהן טוב כלל... ונפש השנית בישראל, היא חלק א-לוה ממעל ממש".
יש מבינים מכאן שהנפש "השנית", היינו הנשמה, אינה מצויה לאומות העולם. אבל קיבלתי מפיו של הרב יהודה אשכנזי שקיבל מפיו של הרב יצחק שניאורסון, בן דודו של הרבי מליובאוויטש, שיש להניח פסיק אחרי המילה "השנית", כך שיש לקרוא: "והנפש השנית, בישראל היא חלק א-לוה ממעל ממש", כך שבאומות העולם היא אמנם קיימת, והיא חלק א-לוה ממעל, אך לא "ממש".
אם לא נקרא כך, תישאל השאלה כיצד נתבעת מהגויים התנהגות מוסרית אם אין יסוד עילאי המאיר בנפשם. אבל כשמבינים שיש טהרה נשמתית אצל כל אדם, אלא שאצל אומות העולם נעדרת היא מנפשם הבהמית ומצויה בנפשם "השנית", מתברר מדוע אצל הגויים ההתעלות הרוחנית דורשת רוחניות יתֵרה, בעוד שהיהודי מוצא נתיבות לטהרתו המוסרית גם בטבעו האנושי הראשוני.
את מהות ההפרש בין ה"ממש" של נשמת ישראל לבין ה"לא ממש" של אומות העולם, ניתן להבין לפי מה שביאר הרב קוק (עו"ר ח"ב, קנו), שאצל האומות, הנצחיות מוקנית לכל מי שחפץ בה אם ישלים את נפשו במושכלות ומעשים טובים. ואם אינו חפץ, יכול הוא "לצאת מהמשחק", מה שאין כן באיש ישראל שהשייכות שלו לנצח כפויה, ועליו לשאת בעול המירוק והייסורים עד שיזכה להשלים נפשו.
דרומי כתב:מקופיא לא נראה שהכוונה לבן-דוד ראשון.
כמדומני שהיה קרוב משפחה בשם יצחק שניאורסון שהיה 'רב מטעם' באיזה מקום ברוסיה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דרומי כתב:מקופיא לא נראה שהכוונה לבן-דוד ראשון.
כמדומני שהיה קרוב משפחה בשם יצחק שניאורסון שהיה 'רב מטעם' באיזה מקום ברוסיה.
אאל"ט, הוא היה האח של פישל שניאורסון הסופר המפורסם והמצויין.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 286 אורחים