אורח כתב:ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד...
חכם באשי כתב:וזה שנים רבות תמהתי, מדוע כל הפייטנים (הידועים לי) בפיוטיהם על עשרת הדברות נקטו כדעה ש'לא תגנוב' הוא ממון. מדובר בעשרות פייטנים ועשרות פיוטים, מר' אלעזר הקליר, פייטני איטליה ופייטני אשכנז-צרפת ואגפיה. חלק גדול מפיוטים אלו נאספו אצל: פרנקל, מחזור לשבועות, ירושלים תש"ס; ש' אליצור, רבי אלעזר בירבי קליר - קדושתאות ליום מתן תורה, ירושלים תש"ס.
אין לי תשובה לדבר, אקווה שחכמי הפורום ואנשי האוצר יפתרוהו.
אליהוא כתב:אגב בערוגת הבושם שם מפרש פיוט שנוקט גניבת נפשות, וזה דלא כמ"ש שכל הפיוטים הם על גניבת ממון.
תולדות אדם כתב:מה היתה מטרת רבותינו מחברי הפיוטים? האם לא כדי שנלמד הלכה למעשה ונצא מפתח החג עם משהו ביד?
לכאורה גניבת ממון זה הרבה יותר נוגע הלכה למעשה מאשר גניבת נפשות, ולעומת זאת מתיישב טוב גם בפשוטו של מקרא.
חכם באשי כתב:מישהו,
אתה יכול להפנות למיקום מדוייק בספריו של הרב סופר.
שייך כתב:מעודי תמהתי,
מה מקומו של לאו על מקרה בודד ולא מצוי בתוך עשרת הדברות?
והרי ודאי שעשרת הדברות הן דברים שורשיים וכוללים.
אמנם אי קאי על גניבת ממון ניחא לי.
המעיין כתב:באופן פשוט יש שני עניינים בעשרת הדברות מה שהוא דברות כלליות ובזה גם כוללים כל התורה כמו שידוע
ובענין זה ודאי שנכלל בלא תגנוב כל ענייני גניבה שאסרה תורה
ועניין אחר הוא הלאו הפרטי שנאמר כאן ובזה כאן הוא בגניבת נפשות ובקדושים גניבת ממון
אולם מאידך אשכחן בכמה דוכתי בחז"ל דלא תגנוב קאי על ממון. א. יעוי' בירושלמי בברכות (פ"א ה"ה) [והובא בתוס' בספ"ק דברכות (יב ב) בד"ה בקשו וכו'] שכ' דבק"ש מרומזים כל עשרת הדברות, אנכי ה' אלקיך בדכ' שמע ישראל וגו', לא תגנוב בדכ' "ואספת דגנך" ולא דגן חבריך וכו' ע"ש. וצ"ע הא האי לא תגנוב שבעשרת הדברות איירי בנפשות ולא בממון, וא"כ מה עניינו לדגנך וכו', וצ"ע.
וכן צ"ע מדברי המכילתא בר"פ בשלח עה"פ ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו', שכ' דמרע"ה העלה לארונו של יוסף מתוך הנילוס וכו', והיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים והיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של שני ארונות הללו, והם אומרים להם זה ארונו של "מת" והיינו של יוסף, וזה ארונו של "חי העולמים"? ואומרים להם המונח בארון זה והיינו יוסף צדיקא קיים מה שכתוב במונח בארון זה [וה"נ איתא בספ"ק דסוטה (יג א) ע"ש, וברש"י בע"ב שציין להאי מכילתא ע"ש. והיינו שיוסף קיים לכל ה"עשרת הדברות"]. במונח בארון זה כתיב "אנכי" ה' אלקיך, וביוסף כ' התחת אלקים "אני", במונח בארון זה כי לא יהיה לך "אלהים" אחרים, וביוסף כ' את ה"אלקים" אני ירא וכו'. "לא תגנוב", לא גנב משל פרעה שנא' וילקט יוסף את כל הכסף וגו' וכו', עכ"ד המכילתא, יעו"ש.
והיינו שלא "גנב" יוסף "ממונו" של פרעה אף על פי שכל הממון של מצרים היה תחת ידו, אפ"ה עמד בנסיון ולא קעבר על "לא תגנוב", [וגם ב"נ מצווה ע"ז, וכבסנהדרין (נו א) ע"ש]. אולם צ"ע הא הא לא תגנוב דכתיב התם לא קאיירי כלל בממון כ"א בנפשות, והו"ל למייתי היכן אשכחן שיוסף לא גנב נפשות, וצ"ע. וכן צ"ע בתוס' בב"מ (כד ב) בד"ה הרי שאבדו וכו' ע"ש, וצ"ע כנ"ל. וכן צ"ע עד"ז בתנחומא ר"פ קדושים (אות ג') עש"ה, ודו"ק. וכן צ"ע ברמב"ם בריש ה' בגניבה ע"ש, ודו"ק. וכן צ"ע ברמב"ם בפיה"מ ברפ"ג דמכות (יג ב) ע"ש, וצ"ע.
וכששאלתיו למו"ר הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א אמר לי, דה"נ יש להקשות כן בדאיתא בפ"ק דקידושין (כב ב), וכן פירש"י בר"פ משפטים עה"פ ורצע אדניו את אזנו במרצע וגו', ריב"ז היה דורש את המקרא הזה וכו', מה ראה אוזן להירצע מכל שאר איברים שבגוף, אמר ריב"ז אוזן ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תירצע וכו', עכ"ד ע"ש. ויל"ע כנ"ל הא הלא תגנוב שנאמר בהר סיני איירי בנפשות ולא בממון, והנרצע גנב "ממון" ולא "נפשות", וצ"ע.
אלא ע"כ צ"ל דנהי דלא תגנוב איירי בנפשות מ"מ כולל גם את גניבת ממון, ולפי"ז לק"מ, עכ"ד מרן שליט"א.
והיינו דאחר שכתבה תורה בפ' קדושים "לא תגנובו" דאיירי בממון, ע"כ ש"מ דבכלל "לא תגנוב" שבעשרת הדברות כולל גם ממון, ודו"ק. ושו"ר שכן כ' ה"ספורנו" בפ' יתרו עה"פ לא תגנוב, עש"ה, ולפי"ז הכל אתי שפיר בס"ד.
שופרא כתב:דן בזה בדף על הדף סנהדרין פו' וזה לשונו :אולם מאידך אשכחן בכמה דוכתי בחז"ל דלא תגנוב קאי על ממון. א. יעוי' בירושלמי בברכות (פ"א ה"ה) [והובא בתוס' בספ"ק דברכות (יב ב) בד"ה בקשו וכו'] שכ' דבק"ש מרומזים כל עשרת הדברות, אנכי ה' אלקיך בדכ' שמע ישראל וגו', לא תגנוב בדכ' "ואספת דגנך" ולא דגן חבריך וכו' ע"ש. וצ"ע הא האי לא תגנוב שבעשרת הדברות איירי בנפשות ולא בממון, וא"כ מה עניינו לדגנך וכו', וצ"ע.
וכן צ"ע מדברי המכילתא בר"פ בשלח עה"פ ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו', שכ' דמרע"ה העלה לארונו של יוסף מתוך הנילוס וכו', והיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים והיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של שני ארונות הללו, והם אומרים להם זה ארונו של "מת" והיינו של יוסף, וזה ארונו של "חי העולמים"? ואומרים להם המונח בארון זה והיינו יוסף צדיקא קיים מה שכתוב במונח בארון זה [וה"נ איתא בספ"ק דסוטה (יג א) ע"ש, וברש"י בע"ב שציין להאי מכילתא ע"ש. והיינו שיוסף קיים לכל ה"עשרת הדברות"]. במונח בארון זה כתיב "אנכי" ה' אלקיך, וביוסף כ' התחת אלקים "אני", במונח בארון זה כי לא יהיה לך "אלהים" אחרים, וביוסף כ' את ה"אלקים" אני ירא וכו'. "לא תגנוב", לא גנב משל פרעה שנא' וילקט יוסף את כל הכסף וגו' וכו', עכ"ד המכילתא, יעו"ש.
והיינו שלא "גנב" יוסף "ממונו" של פרעה אף על פי שכל הממון של מצרים היה תחת ידו, אפ"ה עמד בנסיון ולא קעבר על "לא תגנוב", [וגם ב"נ מצווה ע"ז, וכבסנהדרין (נו א) ע"ש]. אולם צ"ע הא הא לא תגנוב דכתיב התם לא קאיירי כלל בממון כ"א בנפשות, והו"ל למייתי היכן אשכחן שיוסף לא גנב נפשות, וצ"ע. וכן צ"ע בתוס' בב"מ (כד ב) בד"ה הרי שאבדו וכו' ע"ש, וצ"ע כנ"ל. וכן צ"ע עד"ז בתנחומא ר"פ קדושים (אות ג') עש"ה, ודו"ק. וכן צ"ע ברמב"ם בריש ה' בגניבה ע"ש, ודו"ק. וכן צ"ע ברמב"ם בפיה"מ ברפ"ג דמכות (יג ב) ע"ש, וצ"ע.
וכששאלתיו למו"ר הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א אמר לי, דה"נ יש להקשות כן בדאיתא בפ"ק דקידושין (כב ב), וכן פירש"י בר"פ משפטים עה"פ ורצע אדניו את אזנו במרצע וגו', ריב"ז היה דורש את המקרא הזה וכו', מה ראה אוזן להירצע מכל שאר איברים שבגוף, אמר ריב"ז אוזן ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תירצע וכו', עכ"ד ע"ש. ויל"ע כנ"ל הא הלא תגנוב שנאמר בהר סיני איירי בנפשות ולא בממון, והנרצע גנב "ממון" ולא "נפשות", וצ"ע.
אלא ע"כ צ"ל דנהי דלא תגנוב איירי בנפשות מ"מ כולל גם את גניבת ממון, ולפי"ז לק"מ, עכ"ד מרן שליט"א.
והיינו דאחר שכתבה תורה בפ' קדושים "לא תגנובו" דאיירי בממון, ע"כ ש"מ דבכלל "לא תגנוב" שבעשרת הדברות כולל גם ממון, ודו"ק. ושו"ר שכן כ' ה"ספורנו" בפ' יתרו עה"פ לא תגנוב, עש"ה, ולפי"ז הכל אתי שפיר בס"ד.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הגאון היח"ס בספרו זכות יצחק חלק א' סימן ד'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים