תם מה הוא אומר כתב:אבני גזית כתב:
זו הערה יחידה שהתבוננתי בה לעומק וראיתי שאין בה דובים ולא כינים של דובים.
גם אחרי מה שכתבתי והוסיפו אחרים אחרי?
במחילה, זה פילא בקופא. בקצב הזה תוכל לתפוס כל מחבר.
תם מה הוא אומר כתב:אבני גזית כתב:
זו הערה יחידה שהתבוננתי בה לעומק וראיתי שאין בה דובים ולא כינים של דובים.
גם אחרי מה שכתבתי והוסיפו אחרים אחרי?
יוצא פוניבז' כתב:ר
ועוד כתב לתרץ, שהיו בבגדד רבנים אשכנזים שהשפיעו ממנהגיהם שם. לפי הרשום בזכרוני הוא מציין שהיה זה לפני 180 שנה (בזמן שהבא"ח היה ילד).
הוא מסיים שחבל שמעלימים את האמת הזו מהציבור!
אך הייתי מצפה ממנו שלא יעלים מהציבור מהיכן לקח את המידע המוזר הזה. לא צויין שם שום מקור.
אם באמת היה חסר רבנים בבגדד באיזה שהיא תקופה, לא אמורים להביא ממרחק רבנים אשכנזים דוברי אידיש, בזמן שיש רבנים ספרדים לרוב בארצות הסמוכות, בחלב בדמשק ובארץ ישראל, המבינים היטב את שפת המקום ואף בקיאים במנהגיהם.
חיפוש בספרים המתארים את רבני בגדד, לא הניבה תוצאה של איזה ידיעה כל שהיא על רב אשכנזי שהגיע לעיר זו, ובודאי לא בעמדה של השפעה עד כדי שינוי מנהגים.
יוצא פוניבז' כתב:ראיתי לא מזמן איזה קובץ תורני (כמדומני שמו בית יוסף, עם כריכה קשה), שם יש מאמרים של הרב יצחק יוסף.
באחד ממאמריו התקשה, איך הבן איש חי פסק במקומות רבים דלא כמרן, הרי קבלנו הוראות מרן.
יוצא פוניבז' כתב:ראיתי לא מזמן איזה קובץ תורני (כמדומני שמו בית יוסף, עם כריכה קשה), שם יש מאמרים של הרב יצחק יוסף.
באחד ממאמריו התקשה, איך הבן איש חי פסק במקומות רבים דלא כמרן, הרי קבלנו הוראות מרן.
ובתירוץ ראשון כתב לתרץ, די"ל שהוא נמשך אחר החיד"א.
ועוד כתב לתרץ, שהיו בבגדד רבנים אשכנזים שהשפיעו ממנהגיהם שם. לפי הרשום בזכרוני הוא מציין שהיה זה לפני 180 שנה (בזמן שהבא"ח היה ילד).
הוא מסיים שחבל שמעלימים את האמת הזו מהציבור!
אך הייתי מצפה ממנו שלא יעלים מהציבור מהיכן לקח את המידע המוזר הזה. לא צויין שם שום מקור.
אם באמת היה חסר רבנים בבגדד באיזה שהיא תקופה, לא אמורים להביא ממרחק רבנים אשכנזים דוברי אידיש, בזמן שיש רבנים ספרדים לרוב בארצות הסמוכות, בחלב בדמשק ובארץ ישראל, המבינים היטב את שפת המקום ואף בקיאים במנהגיהם.
חיפוש בספרים המתארים את רבני בגדד, לא הניבה תוצאה של איזה ידיעה כל שהיא על רב אשכנזי שהגיע לעיר זו, ובודאי לא בעמדה של השפעה עד כדי שינוי מנהגים.
אבקש את אלו שיש להם קשר עם הרב הראשי, שיואילו בטובם לבקש ממנו לשפוך מעט אור על הסיפור המתואר, ומקורותיו, בכדי לקיים את דבריו שהציבור יתוודע לאמת, ושלא יעלימו אותה ממנו ע"י בעלי אינטרסים כל שהם.
ישא ברכה כתב:השאלה מתאימה לעמדה שהחזיק אביו מרן זיע"א, לפיה אם קיבלו את הוראות מרן אי אפשר לחלוק עליו. אבל זה מוזר וכי חכמי ישראל שאחרי מרן לא יכלו לחלוק עליו, בדיוק כמו שבאשכנז נהגו כמו הרמ"א, ובכל זאת הנו"כ חולקים עליו כפי הנראה להם.
ואמנם אפשר אולי לומר שגם אם יש חכמים שחולקים, המון העם שקיבל את פסקי מרן, צריך לנהוג כדעתו גם במקום שיש חולקים עליו. אבל זה טענה שונה, ובוודאי לא קשה על הבן איש חי. [ועל זה אפשר להשיב שקיבלו גם החיד"א או הבא"ח].
ישא ברכה כתב:כך, זה מתחיל להסתבך, כי הסמכות לקבל מישהו אמורה להיות די דיכוטומית. כשהיא מתחילה להיות גמישה, היא מאבדת את הבסיס הרעיוני שלה.
ישא ברכה כתב:כך, זה מתחיל להסתבך, כי הסמכות לקבל מישהו אמורה להיות די דיכוטומית. כשהיא מתחילה להיות גמישה, היא מאבדת את הבסיס הרעיוני שלה.
בברכה המשולשת כתב:ישא ברכה כתב:כך, זה מתחיל להסתבך, כי הסמכות לקבל מישהו אמורה להיות די דיכוטומית. כשהיא מתחילה להיות גמישה, היא מאבדת את הבסיס הרעיוני שלה.
מצאנו, למשל, בחלק מתקנות המגורשים שקיבלו את דברי הרמב"ם חוץ מסירכות ומורדת.
ישא ברכה כתב:בברכה המשולשת כתב:ישא ברכה כתב:כך, זה מתחיל להסתבך, כי הסמכות לקבל מישהו אמורה להיות די דיכוטומית. כשהיא מתחילה להיות גמישה, היא מאבדת את הבסיס הרעיוני שלה.
מצאנו, למשל, בחלק מתקנות המגורשים שקיבלו את דברי הרמב"ם חוץ מסירכות ומורדת.
נכון, ויש עוד דוגמאות, וגם מרן הרב עובדיה עצמו לא מקבל את מרן הב"י 100%. אבל כאשר בודקים את הבסיס שנותן את האפשרות ללכת אחרי רב אחד גם במחלוקת דאורייתא, רואים שלעשות חלוקות, ולומר שבענין זה כן ובענין אחר לא, הוא סותר את כל הרעיון המהותי.
ישא ברכה כתב:בברכה המשולשת כתב:ישא ברכה כתב:כך, זה מתחיל להסתבך, כי הסמכות לקבל מישהו אמורה להיות די דיכוטומית. כשהיא מתחילה להיות גמישה, היא מאבדת את הבסיס הרעיוני שלה.
מצאנו, למשל, בחלק מתקנות המגורשים שקיבלו את דברי הרמב"ם חוץ מסירכות ומורדת.
נכון, ויש עוד דוגמאות, וגם מרן הרב עובדיה עצמו לא מקבל את מרן הב"י 100%. אבל כאשר בודקים את הבסיס שנותן את האפשרות ללכת אחרי רב אחד גם במחלוקת דאורייתא, רואים שלעשות חלוקות, ולומר שבענין זה כן ובענין אחר לא, הוא סותר את כל הרעיון המהותי.
ישראל אליהו כתב:יוצא פוניבז' כתב:ראיתי לא מזמן איזה קובץ תורני (כמדומני שמו בית יוסף, עם כריכה קשה), שם יש מאמרים של הרב יצחק יוסף.
באחד ממאמריו התקשה, איך הבן איש חי פסק במקומות רבים דלא כמרן, הרי קבלנו הוראות מרן.
ובתירוץ ראשון כתב לתרץ, די"ל שהוא נמשך אחר החיד"א.
ועוד כתב לתרץ, שהיו בבגדד רבנים אשכנזים שהשפיעו ממנהגיהם שם. לפי הרשום בזכרוני הוא מציין שהיה זה לפני 180 שנה (בזמן שהבא"ח היה ילד).
הוא מסיים שחבל שמעלימים את האמת הזו מהציבור!
אך הייתי מצפה ממנו שלא יעלים מהציבור מהיכן לקח את המידע המוזר הזה. לא צויין שם שום מקור.
אם באמת היה חסר רבנים בבגדד באיזה שהיא תקופה, לא אמורים להביא ממרחק רבנים אשכנזים דוברי אידיש, בזמן שיש רבנים ספרדים לרוב בארצות הסמוכות, בחלב בדמשק ובארץ ישראל, המבינים היטב את שפת המקום ואף בקיאים במנהגיהם.
חיפוש בספרים המתארים את רבני בגדד, לא הניבה תוצאה של איזה ידיעה כל שהיא על רב אשכנזי שהגיע לעיר זו, ובודאי לא בעמדה של השפעה עד כדי שינוי מנהגים.
אבקש את אלו שיש להם קשר עם הרב הראשי, שיואילו בטובם לבקש ממנו לשפוך מעט אור על הסיפור המתואר, ומקורותיו, בכדי לקיים את דבריו שהציבור יתוודע לאמת, ושלא יעלימו אותה ממנו ע"י בעלי אינטרסים כל שהם.
הוא יכול לשלוף את הנוסע בנימין השני, ולטעון שהוא השפיע על המנהגים. וכט"ס. עכשיו על תלמידי הבא"ח מוטל להוכיח בראיות ומופתים [למי שמוכן לשמוע] שהוא לא השפיע ממנהגי האשכנזים [חלילה].
ישא ברכה כתב:בברכה המשולשת כתב:ישא ברכה כתב:בברכה המשולשת כתב:ישא ברכה כתב:כך, זה מתחיל להסתבך, כי הסמכות לקבל מישהו אמורה להיות די דיכוטומית. כשהיא מתחילה להיות גמישה, היא מאבדת את הבסיס הרעיוני שלה.
מצאנו, למשל, בחלק מתקנות המגורשים שקיבלו את דברי הרמב"ם חוץ מסירכות ומורדת.
נכון, ויש עוד דוגמאות, וגם מרן הרב עובדיה עצמו לא מקבל את מרן הב"י 100%. אבל כאשר בודקים את הבסיס שנותן את האפשרות ללכת אחרי רב אחד גם במחלוקת דאורייתא, רואים שלעשות חלוקות, ולומר שבענין זה כן ובענין אחר לא, הוא סותר את כל הרעיון המהותי.
דהיינו, תשובת הרשב"א?
כוונתך לתשובה שמדמה את הענין לאתריה דר"א, [ביחס לרמב"ם]?
גביר כתב:הגיע אלי הבוקר - הקבלה במשנתו של הרב יוסף חיים מבגדאד, עבודה לתואר שני, אדר תש"ף, מאת ר' ערן גלעדי [איני יודע מיהו, מהעבודה נראה שהוא בן תורה ; דן בנושאים שנדונו באשכול זה, העדפתי להכניס לאשכול קיים ולא מצאתי אשכול המיוחד לבן איש חי, אם ישנו כזה ונעלם ממני - אודה למי שיפנה אותי אליו]
עבודה זו עוסקת במקומה של הקבלה במשנתו של הרב יוסף חיים מבגדאד מטרתה של העבודה לבחון עד כמה הקבלה תופסת מקום מרכזי בהגותו של הרב יוסף חיים וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים: א. הפצת רעיונות ומנהגים קבליים בציבור הרחב. ב. שילובהקבלה בפסיקת ההלכה. חקר השפעת הקבלה על פסקי ההלכה של רי"ח יעשה בעיקר ע"י עיון בתשובותיו ההלכתיות ובפסקיו המופיעים בספרים 'בן איש חי', 'עוד יוסף חי', שו"ת רב פעליםותורה לשמה. לשם חקר יחסו של רי"ח להפצת הקבלה בנוסף לפסקיו יבחנו גם אמירות כלליות של רי"ח בנושא זה הפזורות בחיבוריו השונים. העבודה בנויה מארבעה פרקים. הפרק הראשון בעבודה משמש כמבוא הסוקר את חייו ופועלו של רי"ח, כתיבתו ודרך לימודו. הפרק השני עוסק בשאלת הפצת הקבלה, מה היתה דעתו של רי"ח בנושא וכיצד הוא פעל למימושה. הפרק השלישי עוסק ביחס בין הקבלה להלכה בפסיקותיו ובמשנתו של רי"ח. כדי לעמוד היטב על המשמעות וההשלכות של משנתו של רי"ח הוצגו בפרק הרביעי גם הטענות שהעלו המתנגדים לדרכו, יעקב אוברמאייר והרב עובדיה יוסף.
http://aranne5.bgu.ac.il/others/GiladiEran19822.pdf
בשדי יער כתב:גביר כתב:הגיע אלי הבוקר - הקבלה במשנתו של הרב יוסף חיים מבגדאד, עבודה לתואר שני, אדר תש"ף, מאת ר' ערן גלעדי [איני יודע מיהו, מהעבודה נראה שהוא בן תורה ; דן בנושאים שנדונו באשכול זה, העדפתי להכניס לאשכול קיים ולא מצאתי אשכול המיוחד לבן איש חי, אם ישנו כזה ונעלם ממני - אודה למי שיפנה אותי אליו]
http://aranne5.bgu.ac.il/others/GiladiEran19822.pdf
והחסומים איך יראו זאת?
גביר כתב:הגיע אלי הבוקר - הקבלה במשנתו של הרב יוסף חיים מבגדאד, עבודה לתואר שני, אדר תש"ף, מאת ר' ערן גלעדי [איני יודע מיהו, מהעבודה נראה שהוא בן תורה ; דן בנושאים שנדונו באשכול זה, העדפתי להכניס לאשכול קיים ולא מצאתי אשכול המיוחד לבן איש חי, אם ישנו כזה ונעלם ממני - אודה למי שיפנה אותי אליו]
עבודה זו עוסקת במקומה של הקבלה במשנתו של הרב יוסף חיים מבגדאד מטרתה של העבודה לבחון עד כמה הקבלה תופסת מקום מרכזי בהגותו של הרב יוסף חיים וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים: א. הפצת רעיונות ומנהגים קבליים בציבור הרחב. ב. שילובהקבלה בפסיקת ההלכה. חקר השפעת הקבלה על פסקי ההלכה של רי"ח יעשה בעיקר ע"י עיון בתשובותיו ההלכתיות ובפסקיו המופיעים בספרים 'בן איש חי', 'עוד יוסף חי', שו"ת רב פעליםותורה לשמה. לשם חקר יחסו של רי"ח להפצת הקבלה בנוסף לפסקיו יבחנו גם אמירות כלליות של רי"ח בנושא זה הפזורות בחיבוריו השונים. העבודה בנויה מארבעה פרקים. הפרק הראשון בעבודה משמש כמבוא הסוקר את חייו ופועלו של רי"ח, כתיבתו ודרך לימודו. הפרק השני עוסק בשאלת הפצת הקבלה, מה היתה דעתו של רי"ח בנושא וכיצד הוא פעל למימושה. הפרק השלישי עוסק ביחס בין הקבלה להלכה בפסיקותיו ובמשנתו של רי"ח. כדי לעמוד היטב על המשמעות וההשלכות של משנתו של רי"ח הוצגו בפרק הרביעי גם הטענות שהעלו המתנגדים לדרכו, יעקב אוברמאייר והרב עובדיה יוסף.
http://aranne5.bgu.ac.il/others/GiladiEran19822.pdf
מגדל כתב:
בעניין מש"כ שם בעמ' 501 שקונטרס דברי ריבות של רע"י לא פורסם עד היום. הדברים פורסמו כבר לפני שנים מספר, בצינזור השמות, כהקדמה לשו"ת חזון עובדיה פסח שנדפס מחדש.
ישא ברכה כתב:אתה צודק כלפי החכמים שזכותם לחלוק על השו"ע. אבל איך באמת ינהג האדם הפשוט, הוא קיבל על עצמו את הוראות מרן, [וסמכות קבלה זו היא המושג של קבלת חכם כרב, כמו באתריה דר"א], האם הוא קיבל גם את סמכות החכמים שאחריו? כמה רבנים יש לו בסופו של דבר?
ונתנו ידידים כתב:
עוד ברצוני לדעת מחוסר ידע הסטורי האם קבלת דברי מרן ביהדות ספרד היה יותר חזק מקבלת דברי הרמ"א ביהדות אשכנז, ואם לא אז גם על בני האשכנזים הקושיא שנוטים הרבה מדברי הרמ"א וכנראה שאינו דבר מוכרח.
ונתנו ידידים כתב:עוד ברצוני לדעת מחוסר ידע הסטורי האם קבלת דברי מרן ביהדות ספרד היה יותר חזק מקבלת דברי הרמ"א ביהדות אשכנז, ואם לא אז גם על בני האשכנזים הקושיא שנוטים הרבה מדברי הרמ"א וכנראה שאינו דבר מוכרח.
ונתנו ידידים כתב:אבני גזית כתב:ונתנו ידידים כתב:
עוד ברצוני לדעת מחוסר ידע הסטורי האם קבלת דברי מרן ביהדות ספרד היה יותר חזק מקבלת דברי הרמ"א ביהדות אשכנז, ואם לא אז גם על בני האשכנזים הקושיא שנוטים הרבה מדברי הרמ"א וכנראה שאינו דבר מוכרח.
לעניין המשנ"ב
יש שמועה בשם הגרא"מ שך שהמשנ"ב הוא פוסק אחרון ואין מי שיכול לחלוק על הכרעותיו.
? מי דיבר על המשנ"ב
פלוריש כתב:אין ולא היתה 'קבלת הוראות הרמ"א'. אנשי מקומו לא קיבלוהו עליהם לפוסק, אלא הלכו אחריו מאחר שהוא הביא את אשר הם כבר נהגו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 494 אורחים