וליום שביעי עולים לבית הקברות ומבקרין אותו, ולתכלית שנים עשר חדש משכיבין אותו ומבקרין אותו.
ואכן דברים אלה עלו מן הגניזה הקהירית בשמו של רב נטרונאי גאון. וזה לשונו4:ולתכלית שנים עשר חודש משכיבים אותו ומבקרין אותו.
בשולחן ערוך מובא מנהג זה להלכה בהלכות אבלות בעקבות הרמב"ן. וזה לשונו5:ויום ג' וז' עולין לבית הקברות (ומקברין) [ומבקרין] אותו, וליום ל', ושוב אין מבקרין אותו. ולתכלית שנים עשר חודש משכיבים אותו ומבקרין אותו.
וביום הז' עולים לבית הקברות ומבקרין אותו, וכן ביום שלשים. ותכלית י"ב חדש מבקרין ומשכיבין אותו.
תלמיד-חכמים כתב:אפשר לפרש את כוונת רב נטרונאי לביקור במשמעות של תיקון הקבר, שהרי הוא מדבר רק על השלושים וי"ב חודש, ואולי אז יש לבדוק האם צריך איזה תיקון לקבר.
האם בזמן רב נטרונאי כבר היתה הלשון הערבית נפוצה בקרב היהודים?
תלמיד-חכמים כתב:ידוע הדיון בלשון הרמב"ם "לבקר" ומשמעותו.
האם אפשר לפרשו שהוא תרגום המונח הערבי "זיארה" הידוע כמנהג לבוא אל הקברות (עד הדורות האחרונים - לדוגמא הוזכר בספרי הבא"ח), שתרגומו בעברית "ביקור"? וידוע שכו"כ פעמים הרמב"ם במשנה תורה מתרגם מערבית ("זית" במקום שמן, וכיו"ב).
(ועי' בפי' רבי אברהם בן הרמב"ם לתורה עה"פ ותמת דבורה מינקת רבקה, שגם השתמש בלשון זו לגבי ביקור בקברות-"כאן יזאר ויתברך" - "שהיו מבקרים את קברה ומתברכים").
סליחות כתב:תלמיד-חכמים כתב:ידוע הדיון בלשון הרמב"ם "לבקר" ומשמעותו.
האם אפשר לפרשו שהוא תרגום המונח הערבי "זיארה" הידוע כמנהג לבוא אל הקברות (עד הדורות האחרונים - לדוגמא הוזכר בספרי הבא"ח), שתרגומו בעברית "ביקור"? וידוע שכו"כ פעמים הרמב"ם במשנה תורה מתרגם מערבית ("זית" במקום שמן, וכיו"ב).
(ועי' בפי' רבי אברהם בן הרמב"ם לתורה עה"פ ותמת דבורה מינקת רבקה, שגם השתמש בלשון זו לגבי ביקור בקברות-"כאן יזאר ויתברך" - "שהיו מבקרים את קברה ומתברכים").
איפה כתוב 'זית' במקום 'שמן' במשנה תורה? (לפו"ר חיפשתי ולא מצאתי)
ואיזה דוגמאות כיוצא בזה יש עוד?
סליחות כתב:ייש"כ.
1. אם קיימת דוגמה לשימוש של זית באותו מובן גם בחיבור עצמו בהלכות (ולא בהקדמה) אשמח מאוד לדעת.
2. בהלכות ברכות פ"ט ה"ג
שמן זית שכבשו או שטחנו עד שחזר ריחו נודף מברך עליו בורא עצי בשמים.
האם אין זה מקרה הפוך לחלוטין לכאורה? מה ההסבר לכך?
3. לגבי ה"יש שם" ראיתי את ההסבר שמדובר בהשפעה מערבית אבל אף פעם לא הבנתי באיזה אופן משתמשים בזה שם.
סליחות כתב:ייש"כ.
2. לא הבנתי מה נתכוון מר לומר במשפט "שם מדובר על שמן זית מול שמן אפרסמון". האם ניתן לטחון שמן או לכבוש אותו?
בברכה המשולשת כתב:סליחות כתב:ייש"כ.
2. לא הבנתי מה נתכוון מר לומר במשפט "שם מדובר על שמן זית מול שמן אפרסמון". האם ניתן לטחון שמן או לכבוש אותו?
כוונת הרמב"ם היא שכך זה הפך להיות שמן זית, והשתמש במלה שמן כאן (במקום זית בלבד) כי מדובר בהנגדה לשמן אפרסמון.
תלמיד-חכמים כתב:במשנה תורה המבואר של מקבילי בתחילת הלכות יסוה"ת ביארו ש"יש שם" הוא כמו there is באנגלית.
ולפי הזכור לי, בערבית המונח הוא: אן ת'ם.
יש לציין גם למונח "ים המלח" שברמב"ם, שפירושו הים התיכון, "אלבחר אלמלאח" בערבית.
כמדומה שיש מאמר בעניין זה של ר' יהודה זייבלד.
סליחות כתב:תלמיד-חכמים כתב:במשנה תורה המבואר של מקבילי בתחילת הלכות יסוה"ת ביארו ש"יש שם" הוא כמו there is באנגלית.
ולפי הזכור לי, בערבית המונח הוא: אן ת'ם.
יש לציין גם למונח "ים המלח" שברמב"ם, שפירושו הים התיכון, "אלבחר אלמלאח" בערבית.
כמדומה שיש מאמר בעניין זה של ר' יהודה זייבלד.
מעניין. יישר כוח!
אשמח לראות את מאמרו של הרב זייבלד בנושא של "יש שם" אם קיים.
יאיר אתמר כתב:סליחות כתב:תלמיד-חכמים כתב:במשנה תורה המבואר של מקבילי בתחילת הלכות יסוה"ת ביארו ש"יש שם" הוא כמו there is באנגלית.
ולפי הזכור לי, בערבית המונח הוא: אן ת'ם.
יש לציין גם למונח "ים המלח" שברמב"ם, שפירושו הים התיכון, "אלבחר אלמלאח" בערבית.
כמדומה שיש מאמר בעניין זה של ר' יהודה זייבלד.
מעניין. יישר כוח!
אשמח לראות את מאמרו של הרב זייבלד בנושא של "יש שם" אם קיים.
חצי גבורים יא עמ' תרעה והלאה (על זית/שמן, שם עמ' תרמז-ט; על ים המלח, שם עמ' תרנו-ז).
לענין כתב:זכיתי לפגוש כמה תלמידי חכמים שהיו להם פשטים עמוקים ברמב"ם של 'יש שם מצוי ראשון'.
כאשר הראינו את הפשט הנ"ל, הברור והאמיתי, היתה התגובה תמיד - 'וואו'!
תלמיד-חכמים כתב:ידוע הדיון בלשון הרמב"ם "לבקר" ומשמעותו.
האם אפשר לפרשו שהוא תרגום המונח הערבי "זיארה" הידוע כמנהג לבוא אל הקברות (עד הדורות האחרונים - לדוגמא הוזכר בספרי הבא"ח), שתרגומו בעברית "ביקור"? וידוע שכו"כ פעמים הרמב"ם במשנה תורה מתרגם מערבית ("זית" במקום שמן, וכיו"ב).
(ועי' בפי' רבי אברהם בן הרמב"ם לתורה עה"פ ותמת דבורה מינקת רבקה, שגם השתמש בלשון זו לגבי ביקור בקברות-"כאן יזאר ויתברך" - "שהיו מבקרים את קברה ומתברכים").
תלמיד-חכמים כתב:ר' שלמה נין הרמב"ם כתב על האוטוגרף של פירוש המשנה, שיהיה לכל מי שרוצה "לעיין בו או להתברך בו". נראה שהכוונה כפשוטו: שעצם העיסוק בדבר קדוש, משרה ברכה על העוסק בו.
(להבדיל בין טהור לטמא, ראב"ם בספר המספיק (דנה) כותב כלשון הזו לגבי הנוצרים ש"מתברכים (לדעתם המשובשת) בעץ הזית במועדיהם").
לעצם ענין הקברות: עי' בהערות לפירוש הנדמ"ח ע"י הרב משה מיימון יצ"ו, שהביא שגם רבי דוד ברבי יהושע הנגיד כותב שלא ישכח את קרוביו מלהזכירם "במקומות הביקור הנכבדים" (הובא בהקדמת מלחמות השם לר"ר מרגליות, תולדות ראב"ם). וע"ש בכל ההערה מה שכתב בזה.
לענין כתב:השאלה שלך עוסקת במקורות, כאשר רבי שלמה תאר את המציאות.
עובדה היא, שאנשים היו מגיעים במיוחד לספר שבכתב ידו של הרמב"ם, מתוך אמונה שהם מתברכים מזה.
וגם רבי שלמה, לא פקפק בזה, ואדרבה.
כך שלכשתמצי לומר, היא גופא המקור.
כמובן לא אציין למדרש הידוע על הקדושה במקלו של רבי, וכבר נכב"ב עד אשר דק.
סליחות כתב:לענין כתב:השאלה שלך עוסקת במקורות, כאשר רבי שלמה תאר את המציאות.
עובדה היא, שאנשים היו מגיעים במיוחד לספר שבכתב ידו של הרמב"ם, מתוך אמונה שהם מתברכים מזה.
וגם רבי שלמה, לא פקפק בזה, ואדרבה.
כך שלכשתמצי לומר, היא גופא המקור.
כמובן לא אציין למדרש הידוע על הקדושה במקלו של רבי, וכבר נכב"ב עד אשר דק.
1. על קדושת חפצי צדיקים בתקופת האחרונים (אולי החל מתקופת ראשוני האחרונים) אפשר למלא ספר עב כרס, ולא לזה התכוונתי. רציתי למצוא לדבריהם חיזוק בחז"ל במקורות מחז"ל דייקא (ר"ל בבלי וירושלמי ומדרשים).
2. מ"ש על הקדושה במקלו של רבי באיזה מדרש הדברים אמורים? לצערי לא ידוע לי.
3. אגב, לכאורה אפשר לשים לב שהנוהג הזה נפוץ יותר אצל ק"ק חסידים ששמים יארמולקע או גארטעל או קיטעל וכו' של רבה פלוני בחתונה או באירועים מסויימים, וגם אצל ספרדים מקובלים כמדומני אך פחות נפוץ אצל מתנגדים ותימנים. לדוגמה, לא ידוע לי על מקלו וכיפתו או כסאו של הגר"א אבל של ר' נחמן מברסלב דוקא ידוע ונמצא במא"ש.
סליחות כתב:לענין כתב:זכיתי לפגוש כמה תלמידי חכמים שהיו להם פשטים עמוקים ברמב"ם של 'יש שם מצוי ראשון'.
כאשר הראינו את הפשט הנ"ל, הברור והאמיתי, היתה התגובה תמיד - 'וואו'!
מעניין ומסקרן מאוד. אולי כבודו ישתף אותנו וגם אנחנו נאמר כך?
לשמוע פשט מיוחד ברמב"ם זה תמיד א מוירעדיק זאך
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 315 אורחים