ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן

[יוסף חיים אוהב ציון]

מדוע בשם ב"ן האות הקטנה קודמת? [איני מקובל רק שמעתי]

[כדכד]

אולי משום שצירוף האותיות באופן הזה יוצר מלה וכך קל יותר לזכור

[שמואל דוד]

ספר עטרת פ״ז:

FD1EEA6D-FE3A-4712-A66A-4C07AD4BF281.jpeg (52.9 KiB) נצפה 8069 פעמים

[יוסף חיים אוהב ציון]

מי מחברו?

[פלגינן]

אמר לי פעם ר' צבי חשין כמדומני בשם הגר"א בצעירותו שב"ן בגימטריא 'שבת' (נ' סופית = 700) כי ב"ן הוא שם של שבת. מן הסתם איני מדייק כלל.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אמר לי פעם ר' צבי חשין כמדומני בשם הגר"א בצעירותו שב"ן בגימטריא 'שבת' (נ' סופית = 700) כי ב"ן הוא שם של שבת. מן הסתם איני מדייק כלל.

כן הוא בס' עדן מקדם באוצר.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר עטרת פ״ז:

FD1EEA6D-FE3A-4712-A66A-4C07AD4BF281.jpeg

מיהו בעל ספר זה?

[גל של אגוזים]

ספר עטרת פ״ז:

FD1EEA6D-FE3A-4712-A66A-4C07AD4BF281.jpeg

ייש"כ גדול. לפני זמן זמנים טובא ראיתי באחד מספרי הרבי מליובאוויטש נבג"מ שמביא דבר זה ממש בשם 'ספר אחד ואיני זוכר שמו' [בערך בזה הלשון], ועכשיו החזרת אבידתי (אבידתו).

אולי יועיל נא הרב לבי במערב להזכירנו איפוא הביאו הרבי מליובאוויטש נבג"מ.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר עטרת פ״ז:

FD1EEA6D-FE3A-4712-A66A-4C07AD4BF281.jpeg

מיהו בעל ספר זה?

כעת ראיתי שבעדן מקדם יש חלק הנקרא עטרת פז.

[גל של אגוזים]

עכשיו מצאתי שכבר הובא בס' בני יששכר מאמרי שבת מאמר ט' אות י"ב

[גל של אגוזים]

ספר עטרת פ״ז:

FD1EEA6D-FE3A-4712-A66A-4C07AD4BF281.jpeg

ייש"כ גדול. לפני זמן זמנים טובא ראיתי באחד מספרי הרבי מליובאוויטש נבג"מ שמביא דבר זה ממש בשם 'ספר אחד ואיני זוכר שמו' [בערך בזה הלשון], ועכשיו החזרת אבידתי (אבידתו).

אולי יועיל נא הרב לבי במערב להזכירנו איפוא הביאו הרבי מליובאוויטש נבג"מ.

מצאתיה ב"ה ב'אגרות קודש' כרך א' מכתב צ"ו ע"ש.

[שמואל דוד]

עטרת פ״ז (אלבז)

[לבי במערב]

מצאתיה ב"ה ב'אגרות קודש' כרך א' מכתב צ"ו ע"ש.

אכן, ע' קעט־קפ. יעו"ש.

[שבענו מטובך]

ידוע מר' שמשון מאוסטרופולי: "מפני מה תלתא פשוטין וחד מהופך? מפני שחותמו של הקב"ה אמת".

[מענה איש]

פרפרת מתוך עלון בית נאמן פרשת חקת.

בית נאמן.jpg (128.01 KiB) נצפה 7964 פעמים

[שבענו מטובך]

פרפרת מתוך עלון בית נאמן פרשת חקת.

בית נאמן.jpg

מובא גם ב'אור לישרים' לר' זרח איידליץ דרוש יב, בשם ר"ש מאוסטרופולי.

[בריושמא]

לא ננעלו שערי גימטריאות וחידות ורמזים ומספרים קטנים וגם גדולים. הפלא ופלא.

וכיוון שהסבירו בטוב טעם ודעת ובינה והשכל מדוע ב"ן ולא נ"ב, אשאלה:
מדוע סידרו מ"ה ואחר ב"ן, והלא היה צריך לסדר ב"ן ואחר מ"ה,
שהרי מקרא מפורש הוא: 'בגדול החל ובקטן כִּלָּה'?

[כדכד]

משום שמשפיע קודם למקבל

[תוכן]

ע"ב מ"ה ב"ן הן מילים. ס"ג אי אפשר להגיד להיפך.

[לבי במערב]

אף 'סג' תיבה היא (תהלים נג, ד).

[מגדל]

לא ננעלו שערי גימטריאות וחידות ורמזים ומספרים קטנים וגם גדולים. הפלא ופלא.

וכיוון שהסבירו בטוב טעם ודעת ובינה והשכל מדוע ב"ן ולא נ"ב, אשאלה:
מדוע סידרו מ"ה ואחר ב"ן, והלא היה צריך לסדר ב"ן ואחר מ"ה,
שהרי מקרא מפורש הוא: 'בגדול החל ובקטן כִּלָּה'?

משום מערת המכפלה.

[כדכד]

מה הקשר?

[מגדל]

מה הקשר?

לצערי אינני זוכר היכן ע"מ להורות באצבע, אך זכורני כי פעם כשעברתי בין הבתרים (שכן עדיין לא זכיתי להשתלם בחכמה זו,) ראיתי כתוב שאף שמניין ב"ן גדול ממניין מ"ה, מ"מ בחינת מ"ה עליונה יותר, היות והויה דמ"ה היא הויה מלאה באלפין, משא"כ הויה דב"ן שאף שמניינה גבוה יותר אינה מלאה, אלא רק כפולה, דהיינו, שמלבד באות היו"ד איננו ממלאים בה אלא את אותיות השורש. (ושמא גם הו"ד עולים למניין י', ואינני זוכר)
עניין הויה דב"ן מבואר בשער הפסוקים גבי מערת המכפלה, אך ההשוואה לשאר המילואים איננה שם.
ועמי תלין משוגתי.

[כדכד]

מ"ש כת"ר פה הוא מקביל למה שאני כתבתי קודם שהמשפיע קודם למקבל אבל באמת לא הבנתי את ענין מערת המכפלה

[מגדל]

מ"ש כת"ר פה הוא מקביל למה שאני כתבתי קודם שהמשפיע קודם למקבל אבל באמת לא הבנתי את ענין מערת המכפלה

משום שמשפיע קודם למקבל

מה הקשר?

דבריך סתומים מדברי.

את עניין מערת המכפלה לא תבין עד שלא תעיין בשער הפסוקים ,פרשת חיי שרה; כמו שכתבתי.

(אני מוחה על הכת"ר.)

[כדכד]

התכוונתי שלא הבנתי עד שהסברת. כשהסברת הבנתי שאכן לא אבין כפי שכתבת בהודעה זו.
לגבי זה שדברי סתומים - אני מקבל זאת וכתבתי בכוונה בלשון סתומה ו"למכסה עתיק".

[מגדל]

התכוונתי שלא הבנתי עד שהסברת. כשהסברת הבנתי שאכן לא אבין כפי שכתבת בהודעה זו.
לגבי זה שדברי סתומים - אני מקבל זאת וכתבתי בכוונה בלשון סתומה ו"למכסה עתיק".

אם כוונתך הייתה שבחינת מ"ה משפיעה בבחינת ב"ן, כמו שידוע לכל בר בי רב, אז וודאי שתשובה זו אינה מן העניין, שעד שכבר רומז מ"ה למה שרומ"ז ורומז ב"ן למה שרומז, כל כתבי האר"י מלאים רמזים לכך. כוונת הרב ברי הייתה לשאול מדוע מעיקרא נקבע כך.
אם כוונת למשהו אחר, אז אינני מבין לשם מה לענות בצורה שלא מובנת. שהרי תוכן דבריך לא יתברר אלא למי שכבר ידעם, ואזי איזו תועלת יש בתשובה זו, מלבד שידעו אותם חכמים המבינים דבריך, שגם לך נגלה רז זה?

[מגדל]

נ.ב.
ואני לא חושב שמה שכתבתי מסובך. הדבר המונח בזכרוני הוא שאנו דנים היררכיה מספרית במילואים, אשר אינם אלא מילואי עס"מ. הויה דבן, אף שיש בה כביכול "הכנה" למילוי, סו"ד איננה מלאה. דהוו הכפולה לא מילוי ווין תחשב, אלא מילוי ריק. וכן מילוי הה' דההין, אינם אלא כפילות הה', וממילא הוויה זו היא בדרגה פחותה יותר מג' הוויות המלאות ממש.

[מגדל]

מערת המכפלה.png (454.25 KiB) נצפה 7744 פעמים

[כדכד]

התכוונתי שלא הבנתי עד שהסברת. כשהסברת הבנתי שאכן לא אבין כפי שכתבת בהודעה זו.
לגבי זה שדברי סתומים - אני מקבל זאת וכתבתי בכוונה בלשון סתומה ו"למכסה עתיק".

אם כוונתך הייתה שבחינת מ"ה משפיעה בבחינת ב"ן, כמו שידוע לכל בר בי רב, אז וודאי שתשובה זו אינה מן העניין, שעד שכבר רומז מ"ה למה שרומ"ז ורומז ב"ן למה שרומז, כל כתבי האר"י מלאים רמזים לכך. כוונת הרב ברי הייתה לשאול מדוע מעיקרא נקבע כך.
אם כוונת למשהו אחר, אז אינני מבין לשם מה לענות בצורה שלא מובנת. שהרי תוכן דבריך לא יתברר אלא למי שכבר ידעם, ואזי איזו תועלת יש בתשובה זו, מלבד שידעו אותם חכמים המבינים דבריך, שגם לך נגלה רז זה?

לא הבנתי מה אתה רוצה.
מ"ה הוא משפיע וב"ן הוא מקבל.
הרב בריושמא שאל מדוע סדר המילואים לא נכתב לפי הערך המספרי שלהם ובערך מספרי ב"ן גדול יותר.
על כך עניתי שהסדר נקבע כך בגלל מה שמסמלים המילואים הללו ולא בגלל ערכם המספרי.

[מגדל]

וחשבת שזה נעלם ממאריה דרזין?

[כדכד]

אם זה לא נעלם ממנו אז מדוע הוא שאל?
אולי לחדד התלמידים
אז נסיתי להראות שהצליח

[מגדל]

עסמב.png (854.1 KiB) נצפה 6533 פעמים

נתקלתי, אולי יעניין מישהו.

[שקלאוו]

התכוונתי שלא הבנתי עד שהסברת. כשהסברת הבנתי שאכן לא אבין כפי שכתבת בהודעה זו.
לגבי זה שדברי סתומים - אני מקבל זאת וכתבתי בכוונה בלשון סתומה ו"למכסה עתיק".

אם כוונתך הייתה שבחינת מ"ה משפיעה בבחינת ב"ן, כמו שידוע לכל בר בי רב, אז וודאי שתשובה זו אינה מן העניין, שעד שכבר רומז מ"ה למה שרומ"ז ורומז ב"ן למה שרומז, כל כתבי האר"י מלאים רמזים לכך. כוונת הרב ברי הייתה לשאול מדוע מעיקרא נקבע כך.
אם כוונת למשהו אחר, אז אינני מבין לשם מה לענות בצורה שלא מובנת. שהרי תוכן דבריך לא יתברר אלא למי שכבר ידעם, ואזי איזו תועלת יש בתשובה זו, מלבד שידעו אותם חכמים המבינים דבריך, שגם לך נגלה רז זה?

סוד הענין הוא שלעת"ל שם ב"ן אכן גדול משם מ"ה (בבחינת חיצוניות הגדולה מפנימיות, אשת חיל עטרת בעלה, מגיד מראשית אחרית וכו'), וזה מצוי לאורך ולרוחב בכתבי האר"י ברמז ובפירוש. ויש בזה עומק גדול ואין זה מקום ראוי להאריך בדברים אלו (הרוצה ליכנס בשלום ולצאת בשלום יעיין תחילה בהלשם חלק הביאורים דרוש שער השתלשלות ענף ג אות ג)

[כדכד]

מקום שאינו ראוי להאריך צ"ע אם לקצר זה יותר טוב

[מגדל]

מקום שאינו ראוי להאריך צ"ע אם לקצר זה יותר טוב

חח יפה.

[תא חזי]

לא ננעלו שערי גימטריאות וחידות ורמזים ומספרים קטנים וגם גדולים. הפלא ופלא.

וכיוון שהסבירו בטוב טעם ודעת ובינה והשכל מדוע ב"ן ולא נ"ב, אשאלה:
מדוע סידרו מ"ה ואחר ב"ן, והלא היה צריך לסדר ב"ן ואחר מ"ה,
שהרי מקרא מפורש הוא: 'בגדול החל ובקטן כִּלָּה'?

עיין ב'קבלת האר"י' פרק מ"ב, ותרו"ן.....

אמר לי פעם ר' צבי חשין כמדומני בשם הגר"א בצעירותו שב"ן בגימטריא 'שבת' (נ' סופית = 700) כי ב"ן הוא שם של שבת. מן הסתם איני מדייק כלל.

אם זכרוני אינו מטעני - כותב הגר"א בביאור תקוני זו"ח אין כל מקור בזוהר למילוי ב"ן (אמנם יש איזה משהו כמדומה בזו"ח, אבל י"ל דלכאורה הוא תוספת מאוחרת)

עסמב.png

נתקלתי, אולי יעניין מישהו.

נמצא בשעה"ק מח ע"א

[זאינץ]

בביאור ענין זה נמצא 'באור התורה' לכ''ק אדמו''ר הצ''צ מארז''ל ע' ס''ג.

[בריושמא]

נתקלתי, אולי יעניין מישהו.

האם 19 4°?

[מגדל]

נתקלתי, אולי יעניין מישהו.

האם 19 4°?

חיי ראשי שאינני זוכר.
אני עובר ועובר, ועדיין לא זכיתי להגיע לדרגת "עובר ושב". (אלא אם כן זה מעניין).