שש ושמח כתב:פסקו של הגר"א וייס תמוה מאד מכמה צדדים, יש להוסיף על כל מה שתמהו כאן, שמה שכתב"ונראה עוד דכיון שמצוה זו רובצת על האב והאב אין בידו למול את בנו אלא ע"י שהוא ממנה שליח מוהל, והמוהל מצידו אינו מצווה להסתכן ואף אינו מחוייב לעבור על החוק ולהסתכן בעונש מצד השלטונות, בהכרח ידחו את המילה"
הוא תמוה מאד, הרי הדין הוא שאם האב לא מל חייב כל אדם למולו וכופים את המוהל על זה כנפסק בשו"ע סי' רס"א.
אבל משעשע לראות את כל מחפשי מומין יוצאים ממאורותיהם, כמובן הם יודעים היטב את מניעיו, והם האחראים למחות נגדו במחאות צעקניות בלי שום נימוקים. אנו אין זו דרכנו ולכן לא נדבר על מניעיהם שלהם.
נוטר הכרמים כתב:שבוע טוב.
אני לא מפחד להביע את ההרגשה שלי, ואת הדעה ששמעתי מכמה וכמה ת"ח.
ראשית, עצם הפסק שמורה בקלילות יתר להישמע להוראות הרופאים בהאי אתרא ולא למול את הילד במילה בזמנה,
שעל מצוה זו אמרו חז"ל 'עליך הורגנו כל היום', לא מובן ומקובל כ"כ.
אבל השערוריה היא לא בכך, אלא בחגיגיות בה הפסק מתפרסם בראש כל חוצות, בעלונים וכו',
מה יש כאן חוץ מרתיחה של קרירות לכל דבר שבקדושה.
וכשזה על רקע של חומרות דומות במצוות הקורונה,
כאשר הרב אינו ידוע בין המחמירים בנוגע למצוות אחרות, ולהיפך,
זה עצוב.
נוטר הכרמים כתב:שש ושמח כתב:פסקו של הגר"א וייס תמוה מאד מכמה צדדים, יש להוסיף על כל מה שתמהו כאן, שמה שכתב"ונראה עוד דכיון שמצוה זו רובצת על האב והאב אין בידו למול את בנו אלא ע"י שהוא ממנה שליח מוהל, והמוהל מצידו אינו מצווה להסתכן ואף אינו מחוייב לעבור על החוק ולהסתכן בעונש מצד השלטונות, בהכרח ידחו את המילה"
הוא תמוה מאד, הרי הדין הוא שאם האב לא מל חייב כל אדם למולו וכופים את המוהל על זה כנפסק בשו"ע סי' רס"א.
אבל משעשע לראות את כל מחפשי מומין יוצאים ממאורותיהם, כמובן הם יודעים היטב את מניעיו, והם האחראים למחות נגדו במחאות צעקניות בלי שום נימוקים. אנו אין זו דרכנו ולכן לא נדבר על מניעיהם שלהם.
הסוגיא של מניעים היא בבחינת 'מים שאין להם סוף', והיא נושא לפסיכולוגים ומשועממים.
להביע ביקורת על פסק יש כמה צורות, יש ויכוח הלכתי טהור, בשביל זה צריך להיכנס לסוגיא ולכל הצדדים ההלכתיים מחד והמעשיים מאידך.
יש לפעמים ביקורת עניינית לגמרי על המשמעות של הפסק, על ההשלכות שלו, אופן הפרסום, והאוירה שהוא משרה.
מי שרגיל מעט בספרי השו"ת, ימצא לרוב את הנימוקים הללו, בדור האחרון השבט הלוי מלא מזה.
לכן כשמביעים פליאה על משמעות של פסק ללא נימוקים, אין כאן בחינה של מניעים,
וגם לא נכתב אודות זה דבר,
דיברו ומחו על האוירה שזה מייצר.
יתכן שאין הקולר תלוי ברב, אלא באלו שהחליטו לתת הד למכתב הפרטי הזה ולפרסם אותו במאות אלפים בעלוני שיווק ללימוד מקצועות קודש.
ויש כמובן גם את תחושות האי נוחות באופן כללי, כאשר משום מה בסוגיית הקורונה בכל העת נטפלים רק לצרות ולבעיות של הדת וההלכה, רח"ל,
על זה חדשים לבקרים יוצאים מודעות גדולות ואזהרות חמורות וכו',
ומשום מה לא ניתנת תשומת לב מספקת לסכנות שיש בשמחות, בשבתות אירוח ועוד.
ארי שבחבורה כתב:ראיתי ב'יתד נאמן' של אתמול מכתב של הגרא"ו ובו הוא מסתייג מהפסק המדובר.
ארי שבחבורה כתב:ראיתי ב'יתד נאמן' של אתמול מכתב של הגרא"ו ובו הוא מסתייג מהפסק המדובר.
איש גבעות כתב:ארי שבחבורה כתב:ראיתי ב'יתד נאמן' של אתמול מכתב של הגרא"ו ובו הוא מסתייג מהפסק המדובר.
מצטערים מאד.
מאוחר מדי.
כבר יצאנו נגדו...
ושוב עולם כמנהגו נוהג.
משפדים רב ופוסק מבלי לברר עימו דבר.
מאשימים אותו בקרירות לכל דבר שבקדושה.
אחר כך גם נפנים לברר את העובדות.
ואלה, מה לעשות, שונות מאד ממה שפורסם.
ככה נראים מלחמות "ההשקפה הטהורה"!
נוטר הכרמים כתב:איש גבעות כתב:ארי שבחבורה כתב:ראיתי ב'יתד נאמן' של אתמול מכתב של הגרא"ו ובו הוא מסתייג מהפסק המדובר.
מצטערים מאד.
מאוחר מדי.
כבר יצאנו נגדו...
ושוב עולם כמנהגו נוהג.
משפדים רב ופוסק מבלי לברר עימו דבר.
מאשימים אותו בקרירות לכל דבר שבקדושה.
אחר כך גם נפנים לברר את העובדות.
ואלה, מה לעשות, שונות מאד ממה שפורסם.
ככה נראים מלחמות "ההשקפה הטהורה"!
דווקא הפעם אני לא מסכים אתך.
הביקורת הפומבית על הפסק (בעיתון הפלס) הופיע בעילום שם הרב הפוסק,
כך גם בדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א.
הביקורת כאן ממש לא 'שיפדה' אותו לטעמי,
והיא התייחסה למה שהתפרסם בשמו.
כעת ניתן לטעון בדיוק להיפך,
דווקא בשל הביקורת -
אנחנו זוכים להבהרה...
צולניק כתב:מצורף ה"הבהרה". [במילים אחרות "טעיתי"]
נוטר הכרמים כתב:כעת ניתן לטעון בדיוק להיפך,
דווקא בשל הביקורת -
אנחנו זוכים להבהרה...
שש ושמח כתב:נוטר הכרמים כתב:כעת ניתן לטעון בדיוק להיפך,
דווקא בשל הביקורת -
אנחנו זוכים להבהרה...
בודאי שניתן לטעון כך. מה הבעיה? הרי לא מעניינת אותנו העובדה הזניחה שההבהרה [או יותר נכון, החזרה] נכתבה כבר באסרו חג פסח, ונמצאת כאן בפורום viewtopic.php?f=73&t=49967&p=622140&hilit=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA+%D7%90%D7%A9%D7%A8#p622140 כבר חודשיים.
איש גבעות כתב:צולניק כתב:מצורף ה"הבהרה". [במילים אחרות "טעיתי"]
כיצד הגיע כבודו למסקנה זו??
הוא נשאל מה לעשות במצב בו הרופאים בצרפת סבורים שישנה סכנה למול ועל זה ענה מה שענה.
מן הסתם היה בסיס חזק לשאלה.
בסופו של דבר החליטו רופאי צרפת שאין סכנה וממילא ברור שאין לדחות המילה.
היכן הטעות שלו??
משתמשים הגולשים בפורום זה: תורה יהדי''ר ו־ 148 אורחים