עלי יניח צדיק

[עשוי לנחת]

מבואר ברש"י שיעקב אבינו שם אבנים מסביב למראשותיו להגן מפני חיות רעות.
אח"כ מביא רש"י שהאבנים רבו וכ"א אמרה עלי יניח צדיק ראשי.
ותימה, שלפי הנראה לעיל, לעולם לא שם את האבנים תחת לראשו, אלא רק מסביב ראשו, וא"כ על מה היה הויכוח?
[ואמנם יש שמשיבים ע"כ בהלצה ידועה אך] ראיתי פעם פשט בזה ואיני זוכר כעת.

[מוישה]

ואמנם יש שמשיבים ע"כ בהלצה ידועה

מסתמא כוונתך למה שאומרים שהגדוילים שמים משב"קים בשביל לשמור בחוץ מ'מזיקים'...
ובסוף הם נדחפים בפנים 'מתחת לראש', ומנהלים את כל העניינים...

[עשוי לנחת]

ואמנם יש שמשיבים ע"כ בהלצה ידועה

מסתמא כוונתך למה שאומרים שהגדוילים שמים משב"קים בשביל לשמור בחוץ מ'מזיקים'...
ובסוף הם נדחפים בפנים 'מתחת לראש', ומנהלים את כל העניינים...

אכן, ויש גם סיפור בהקשר לפסוק זה מהנצי"ב ואכמ"ל.
אבל אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא.

[איש שלום]

אף אנא כד הוינא טליא נתקשיתי בכך:

[עשוי לנחת]

ברוך שכיוונתי
"כיתב ו" - ???

[איש שלום]

שו"מ שכפי הנראה כבר עמד על קושיא זו המהרש"א בחולין צ"א ע"ב

[לייטנר]

.

[ארי שבחבורה]

אכן, ויש גם סיפור בהקשר לפסוק זה מהנצי"ב ואכמ"ל.

מהו אותו סיפור שהזכרת?

[באותה הזדמנות אזכיר את אותו אחד שהתיישב על כיסא קש, וכל חור אמר: "עלי יניח הצדיק את...", נעשה נס וכל החורים התחברו לחור אחד, ונפל אותו צדיק ארצה...]

כמדומני שההלצה שהזכרת בסוגריים מיוחסת בכמה מקומות לנצי"ב שביקש לפייס באימרה חביבה זו את בן שיחו שהתרחש לו מאורע לא נעים זה, ומן הסתם לכך נתכוון הרב 'עשוי לנחת'.

[עשוי לנחת]

אכן, מעשה זה היה עם הנצי"ב שהגיע פעם לכנס יהודי איזה נציב עליון או משהו רוסי, וכדו', וכיבדו אותו לישב על כסא נצרים ונפער חור ונפל, וע"כ אמר לו הנצי"ב שבתורה שלנו כתוב על יעקב וכו' וגם כאן רצו כל החורים שעליהם ישב הנ"ל, ונעשו חור אחד.
בכל אופן לענייננו, ייש"כ לאיש שלום על הבאת דברי המהרש"א.

[חצקל]

ואמנם יש שמשיבים ע"כ בהלצה ידועה

מסתמא כוונתך למה שאומרים שהגדוילים שמים משב"קים בשביל לשמור בחוץ מ'מזיקים'...
ובסוף הם נדחפים בפנים 'מתחת לראש', ומנהלים את כל העניינים...

ההלצה היותר מוצלחת שיעקב אמר אכן יש אל' במקום הזה ואנכי לא ידעתי, וכעת איך ידע?
העוילם אומר - שיעקב אמר לעצמו אם אפילו האבנים כאן יודעות לריב, אכן זה מקום תורה גדול

[חצקל]

אף אנא כד הוינא טליא נתקשיתי בכך:

פששששש במעלליו התנכר נער... עדיו לגדולות

[אוהב אוצר]

ובכן,בשם הרב עמרב בר מוחא ז"ל: הנה ראינו שעקב וויכוח האבנים, חיבר הקב"ה את כולם בכדי לזכות את כולם. נשאלת השאלה, א"כ מדוע לא עשה כך קב"ה אצל ההרים שכל אחד רצה שהתורה תינתן עליו? יכל בורא עולם לחבר את כל ההרים להר אחד ולזכות את כולם???

אלא הכא, ב'אבני יעקב' כל אחד חפיצה בזכות שיניח עליה צדיק ראשה ותו לא, משא"כ בהרים, שכל אחד תלה זאת בזכות עצמו,גובהו,יופיו וכו'. א"כ פה נמצאת בעיה של 'מידות' ולכן קב"ה לא יכול לעשות חיבור עם בעיות של 'מידות' בכדי לתת על חיבור שכזה את התורה, ללמדינו שבשביל לזכות בתורה, צריך לעבוד על 'המידות'...

[ארי במסתרים]

בשם האדמו"ר מקרלין:
אם האבנים התחברו לאבן אחת גדולה, מדוע לא נהפכו לכרית?
אלא שהמשב"קים לא מעניין אותם כלל תועלת הצדיק אלא רק טובת עצמם...

[ארי שבחבורה]

ואם בהלצות עסקינן -
מטו משמיה דאחד מרבני ישיבת 'חברון':
לכאורה יש לתמוה מדוע יעקב לא הניח את ראשו על נעליו - שהרי יש להניח שהן היו נוחות יותר מן האבנים?
אלא חשש יעקב שהן תהפוכנה לנעל אחת...

[בגולה]

כמדומה לי שבספר גן יוסף הביא סיפור הנ"ל מהנצי"ב - לא זוכר אם בשמו או לא.

[יאיר]

אם באת לפשוטו של מקרא, היה עליך לעיין באותו מפרש שהזכרת: "ויקח מאבני המקום - עשה לו מצע ארוך כאורך גופו שלא יישן על הארץ ממש וישם מראשותיו - עוד אבן אחת גבוה מעט למראשותיו" (העמק דבר לנצי"ב שם). שלא לדבר על פשוטו של מקרא ממש, כפי שכתב הרשב"ם: "ויקח אבן מאבני המקום וישם מראשותיו".

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6599&&page=14- למטה פרשת "ויצא" אות כז'.

ועיין עוד בדברי הגר"א על הפס' "ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים" שביאר את 'מקור' דרשת חז"ל.
אך ב"אדרת אליהו" פירש כפשוטו כמו שפירש ה'אבן עזרא' דשניהם נקראו גדולים ביחס לכוכבים. (כפי שעיננו רואות ולא כפי המציאות שבאמת יש כוכבים יותר גדולים אף מהשמש ואכמ"ל) ולענ"ד לא יפה עשו מחברי "פנינים משלחן הגר"א" ו"המאור הגדול" שכתבו שהגר"א הכריח דרשת חז"ל דלא כ'אבן עזרא' כפשוטו (ומקורם מ"קול אליהו" עיין בלינק המצ"ב) דהרי הגר"א בעצמו פירש שם ב"אדרת אליהו" כאב"ע בעצמו!
אות ב': http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6599&&page=4

[עשוי לנחת]

.

[ארי שבחבורה]

מישהו שאל אותי השבוע שאלה מענינת בהקשר זה, והיא - מדוע לא נהג הקב"ה כלפי ההרים שהתווכחו ביניהם על מי מהם תנתן התורה כידוע כפי שנהג כאן כלפי האבנים שהתווכחו ביניהם ויכוח זהה לגבי ראשו של יעקב אבינו ולא עשה מהם הר אחד שעליו תנתן התורה? ויש ליישב.

[אוצר החכמה]

עיין למעלה שהביאו בזה

[ארי שבחבורה]

אכן, לא שמתי לב.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כמדומה לי שבספר גן יוסף הביא סיפור הנ"ל מהנצי"ב - לא זוכר אם בשמו או לא.

מי הוא ס' זה?

[נר דרומי]

הקפצה

[בן_אליעזר]

כמדומה לי שבספר גן יוסף הביא סיפור הנ"ל מהנצי"ב - לא זוכר אם בשמו או לא.

מי הוא ס' זה?

הספר הנ"ל מופיע באוצר בשם: גן יוסף - פרי יוסף - לקט יוסף והוא ג' ספרים מהגאון בעל "פרדס יוסף" זצ"ל.

הסיפור הנ"ל אכן מופיע שם בריש פ' ויצא. ושם: "ראש הישיבה" ב"וולאזנע".