מי יעשה קידוש בשבת קודש?

[איתן נוי]

האם עדיף שיקדש דווקא בעל הבית או שמא יכול לתת לאחד מילדיו או לאחד האורחים לקדש?
הגאון הנצי"ב בספר העמק שאלה פרשת יתרו (שאילתא נד, אות ד', דף שנ"ג ע"א-עמודה ימנית. במהדורה מוסד הרב קוק תשכ"א אין עמוד א ועמוד ב. יש רק עמוד א. ובמהדורה ווילנא תרכ"א דף פח עמוד א'-עמודה שמאלית).
"שזהו כבוד שבת שראש הבית שותה יין, וכל בני ביתו יוצאים ידי חובה, וכך היתה תקנת חכמים".

[עזריאל ברגר]

האם "ראש הבית" דווקא?

[אשרי יושבי ביתך]

האם עדיף שיקדש דווקא בעל הבית או שמא יכול לתת לאחד מילדיו או לאחד האורחים לקדש?
הגאון הנצי"ב בספר העמק שאלה פרשת יתרו (שאילתא נד, אות ד', דף שנ"ג ע"א-עמודה ימנית. במהדורה מוסד הרב קוק תשכ"א אין עמוד א ועמוד ב. יש רק עמוד א. ובמהדורה ווילנא תרכ"א דף פח עמוד א'-עמודה שמאלית).
"שזהו כבוד שבת שראש הבית שותה יין, וכל בני ביתו יוצאים ידי חובה, וכך היתה תקנת חכמים".

כפי הנראה, דברי הנציב הוצאו מהקשרם.

כל השקלא וטריא של הנצי''ב הוא על החידוש - שאין יוצאין קידוש בלי שתיית המקדש עצמו, ולא סגי שאחר ישתה, ואם שכח לשתות צריך להביא כוס נוסף לשתות. וע''ז שאל מאי טעמא, ותירץ דזה עיקר תק''ח דקידוש, לכבד את השבת בשתיית הכוס דייקא, ולא בברכת קידוש לחוד. [וכ''ז חידוש גדול דלא כשאר כוס של מצוה דהעיקר הוא הברכה, והשתיה רק משום כבוד הכוס. וע''ז כל האריכות שלו שם].

ושוב הקשה איך יוצאין שאר השומעים, הלא לא שתו, וכאמור עיקר קידוש הוא לכבד השבת בשתיית הכוס של קידוש. וע''ז כתב דכך היה תקנ''ח דהמקדש שותה וכולם יוצאים ע''י שתייתו. זהו תוכן דבריו.

ומה שנקט 'שזהו כבוד שבת שראש הבית שותה יין' – אורחא דמילתא נקט, ובכל בתי ישראל כך הנהוג. ולעולם אין כוונתו שיש כאילו תקנ''ח שדווקא ראש הבית מקדש. ובוודאי אם לאיזה סיבה וצורך א' מהאורחים או בנים יקדש [כגון שאסור לו יין או שרצונו לכבד אורח גדול] בלי ספק שזה קידוש מעליא. דכל התקנ''ח היה ש'המקדש' ישתה והוא זה 'כבוד השבת' לקדש ולשתות לכבודה. ופשוט.

[איתן נוי]

האם "ראש הבית" דווקא?

כך לשונו של הנצי"ב במקור הנ"ל.

[איתן נוי]

האם עדיף שיקדש דווקא בעל הבית או שמא יכול לתת לאחד מילדיו או לאחד האורחים לקדש?
הגאון הנצי"ב בספר העמק שאלה פרשת יתרו (שאילתא נד, אות ד', דף שנ"ג ע"א-עמודה ימנית. במהדורה מוסד הרב קוק תשכ"א אין עמוד א ועמוד ב. יש רק עמוד א. ובמהדורה ווילנא תרכ"א דף פח עמוד א'-עמודה שמאלית).
"שזהו כבוד שבת שראש הבית שותה יין, וכל בני ביתו יוצאים ידי חובה, וכך היתה תקנת חכמים".

כפי הנראה, דברי הנציב הוצאו מהקשרם.

כל השקלא וטריא של הנצי''ב הוא על החידוש - שאין יוצאין קידוש בלי שתיית המקדש עצמו, ולא סגי שאחר ישתה, ואם שכח לשתות צריך להביא כוס נוסף לשתות. וע''ז שאל מאי טעמא, ותירץ דזה עיקר תק''ח דקידוש, לכבד את השבת בשתיית הכוס דייקא, ולא בברכת קידוש לחוד. [וכ''ז חידוש גדול דלא כשאר כוס של מצוה דהעיקר הוא הברכה, והשתיה רק משום כבוד הכוס. וע''ז כל האריכות שלו שם].

ושוב הקשה איך יוצאין שאר השומעים, הלא לא שתו, וכאמור עיקר קידוש הוא לכבד השבת בשתיית הכוס של קידוש. וע''ז כתב דכך היה תקנ''ח דהמקדש שותה וכולם יוצאים ע''י שתייתו. זהו תוכן דבריו.

ומה שנקט 'שזהו כבוד שבת שראש הבית שותה יין' – אורחא דמילתא נקט, ובכל בתי ישראל כך הנהוג. ולעולם אין כוונתו שיש כאילו תקנ''ח שדווקא ראש הבית מקדש. ובוודאי אם לאיזה סיבה וצורך א' מהאורחים או בנים יקדש [כגון שאסור לו יין או שרצונו לכבד אורח גדול] בלי ספק שזה קידוש מעליא. דכל התקנ''ח היה ש'המקדש' ישתה והוא זה 'כבוד השבת' לקדש ולשתות לכבודה. ופשוט.

אין צורך להאריך בדבר, והדברים לא הוצאו מהקשרם.
פשוט הדבר שהר' הנצי"ב לא התכוין לאיסור אם יעשה קידוש אחר מבני הבית או אורח וכדו'. ואדרבה דווקא מאחר וכך נוהג העולם הוא זה שמורה על חשיבות. ואה"נ שכבוד השבת הוא דווקא שראש המשפחה יעשה קידוש.
אלא שמעניין מ"ש המשנ"ב ברמ"ב שכבוד שבת הוא דווקא בער"ש ועונג שבת הוא בשבת גופיה.(הראת לדעת שיש כן חילוק ודקדוק בדבר כשם שיש חילוק ודקדוק בש"ס בהל' כיבוד הורים בין מורא לכבוד). וממילא מה שנקט הנצי"ב לשון כבוד שבת אה"נ שגם בשבת יש כבוד ולאו דווקא עונג.

[פופולארי]

ומה לגבי הבדלה?

[איתן נוי]

כבר לא שבת

[שומע ומשמיע]

אצל חסידים נהוג שכל ראש משפחה עושה לעמו קידוש.
יש להביא ראיה מהגמ' לא כך ממעשה דרב אשי פסחים קו. שאמרו ליה ליקדיש לן מר. ויש לדחות ששם איירי בקידוש היום, אבל רב אשי ס"ד שגם ביום הם עושים קידוש ארוך. ויש לפלפל.

[ביקורת תהיה]

הדברים לא הוצאו מהקשרם.

פשוט, מתוך אריכות הדברים זו השורה היחידה שהבנתי. אקסקיוז מי.

[ארזי ביתר]

אצל חסידים נהוג שכל ראש משפחה עושה לעמו קידוש.
יש להביא ראיה מהגמ' לא כך ממעשה דרב אשי פסחים קו. שאמרו ליה ליקדיש לן מר. ויש לדחות ששם איירי בקידוש היום, אבל רב אשי ס"ד שגם ביום הם עושים קידוש ארוך. ויש לפלפל.

ויש שנוהגים גם בחורים, ויש שנוהגים גם חינוך לילדים.

[פופולארי]

כבר לא שבת

אבל האם עדיף שבעל הבית יבדיל?
או שאין העדפה, וגם אורח או אחד מבני הבית יכול להבדיל.

[פופולארי]

אצל חסידים נהוג שכל ראש משפחה עושה לעמו קידוש.
יש להביא ראיה מהגמ' לא כך ממעשה דרב אשי פסחים קו. שאמרו ליה ליקדיש לן מר. ויש לדחות ששם איירי בקידוש היום, אבל רב אשי ס"ד שגם ביום הם עושים קידוש ארוך. ויש לפלפל.

בקידוש בליל שבת.


האם גם ביום השבת יש נוהגים שכל ראש משפחה יקדש?

[איתן נוי]

לשיטתם אה"נ, עד כמה שזה כבוד של השבת אין חילוק בין יום ללילה ואדרבה מאחר וכבוד יום עדיף,
אז ודאי שביום ראש המשפחה יעשה.

[שומע ומשמיע]

האם גם ביום השבת יש נוהגים שכל ראש משפחה יקדש?

לא נראה לי

[איתן נוי]

לפי"ז שכבוד יום משבת עדיף מכבוד לילה , אז בודאי שלקידוש היום יש יותר חשיבות וכבוד מקידוש הליה ולכן מן הראוי הוא שראש המשפחה יקדש אף ביום.
ׁ(סימן רע"א ס"ג ובמשנ"ב סק"ט) וז"ל השו"ע: "...והא דתניא: כבוד יום קודם לכבוד לילה, היינו דוקא בשאר צרכי סעודה אבל אם אין לו אלא כוס אחד לקידוש, כבוד לילה קודם לכבוד יום". ובמשנ"ב שם סק"ט: "כגון שיש לו מעט מיני מגדים טוב יותר שיניחם לצורך סעודת היום ובספר ים של שלמה קורא תגר על שאין נזהרים בזה ואדרבה מוסיפין בליל שבת".
היוצא מכאן: שהדבר היחיד שכבוד הלילה קודם לכבוד היום הוא דווקא היין עצמו אך כל העניינים והכיבודים, שייכים ליום שבת. ולכן ודאי שאף ביום יקדש ראש המשפחה דווקא.

[לבי במערב]

ולמה לא נפרש שבענין הקידוש (לבדו) 'כבוד לילה' עדיף?

[שומע ומשמיע]

ולמה לא נפרש שבענין הקידוש (לבדו) 'כבוד לילה' עדיף?

בודאי שכן הוא, והלא על קידוש היום יש אפילו דעות שהוי כברכות הנהנין ואם יצא אינו מוציא.

[לבי במערב]

אם כן, אין סברא לטעון כך:

. . היוצא מכאן: שהדבר היחיד שכבוד הלילה קודם לכבוד היום הוא דווקא היין עצמו אך כל העניינים והכיבודים, שייכים ליום שבת. ולכן ודאי שאף ביום יקדש ראש המשפחה דווקא.

[איתן נוי]

ולמה לא נפרש שבענין הקידוש (לבדו) 'כבוד לילה' עדיף?

בודאי שכן הוא, והלא על קידוש היום יש אפילו דעות שהוי כברכות הנהנין ואם יצא אינו מוציא.

מה זה בודאי כן הוא.
אין לנו יותר ממה שכתבו לנו החכמים הנ"ל. שכבוד לילה עדיף נאמר לעניין פרטים מאוד מסויימים ובודדים.
היינו כבוד לילה הוא לגבי אם אין לו אלא כוס אחת לשבת. יעשה בו קידוש הלילה ולא קידוש היום. וכדכתב מרן השו"ע רע"א ס"ג: "אבל אם אין לו אלא כוס אחד לקידוש, כבוד לילה קודם לכבוד יום". וכן דברי שו"ע ר' זלמן: סימן רעא ס"ח: "ואם יש לו פת ויין לקידוש הלילה וצריך (לקנות יין לקידוש שביום) ולהכין צרכי סעודה לכבוד לילה ולכבוד יום הרי צרכי סעודה שלכבוד היום קודמין (לקידוש היום) ולצרכי סעודה שלכבוד הלילה שכבוד יום קודם לכבוד לילה וכן מי שיש לו מעט מיני מגדים יניחם עד היום ולא יאכלם בלילה שכבוד היום קודם (וכן קידוש שביום קודם לצרכי סעודה שלכבוד הלילה)". הבו דלא להוסיף על מה שכתוב.
ואם תרצה כבר לכבד את ליל שב"ק בעוד עניינים חשובים הרי תצטרך לסבור כדברי רבינו האריז"ל והמחצית השקל שדעתם שנה לעניין כבוד יום ולילה, שכבוד לילה עדיף.
וע"ע מ"ש בספר שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן רי. וכן הלכות רי"ץ גיאת הלכות קידוש עמוד א. ובירושלמי ברכות פ"ז. וכעי"ז כ"כ ספר השולחן (רבי חייא ב"ר שלמה אבן חביב תלמיד הרשב"א) הלכות סעודה שער ז בשם ר' סעדיה. וכן באורחות חיים חלק א דין שלש סעודות ס"ה. וברבינו ירוחם - תולדות או"ח ני"ב ח"א (דף סה טור ג).
ועוד כתב טעם לדבר ערוה"ש סי' רפ"ט סעי' ב'. משום שעיקרי הסעודות המה ביום. ועוד כי בַמִקְדָשׁ עיקר הקדושה היתה ניכרת ביום בעבודת הקרבנות (פסקי תשובות סי' רעא הערה 125 לא הביא מקור). וכ"כ בשו"ת חת"ס או"ח סי' י"ז (ד"ה יפה): תוקף הקדושה הוא ביום, כי הקדושה מוספת והולכת.
ואה"נ דקידוש היום אינו אלא מדרבנן, אך מעלותיו רבו עד למאוד שכן כתב הר"ן בחידושים מס' פסחים (קו ע"א): "אלא משום דכבוד יום עדיף מכבוד לילה ראו חכמים לעשות ביום זכר לקידוש [הלילה] דהיינו בפ"ה ותו לא שהוא התחלת קדוש של לילה". כלומר שאף יש לו סממנן מקידש הלילה שהוא דאורייתא.
אחרי הודיע את כל זאת ועוד חזון רב וארוך. אז אינו כ"כ ודאי.

[איתן נוי]

ולמה לא נפרש שבענין הקידוש (לבדו) 'כבוד לילה' עדיף?

בודאי שכן הוא, והלא על קידוש היום יש אפילו דעות שהוי כברכות הנהנין ואם יצא אינו מוציא.

מה זה בודאי כן הוא.
אין לנו יותר ממה שכתבו לנו החכמים הנ"ל. שכבוד לילה עדיף נאמר לעניין פרט אחד בלבד.
היינו כבוד לילה הוא לגבי אם אין לו אלא כוס אחת לשבת. יעשה בו קידוש הלילה ולא קידוש היום. וכדכתב מרן השו"ע רע"א ס"ג: "אבל אם אין לו אלא כוס אחד לקידוש, כבוד לילה קודם לכבוד יום". וכן דברי שו"ע ר' זלמן: סימן רעא ס"ח: "ואם יש לו פת ויין לקידוש הלילה וצריך (לקנות יין לקידוש שביום) ולהכין צרכי סעודה לכבוד לילה ולכבוד יום הרי צרכי סעודה שלכבוד היום קודמין (לקידוש היום) ולצרכי סעודה שלכבוד הלילה שכבוד יום קודם לכבוד לילה וכן מי שיש לו מעט מיני מגדים יניחם עד היום ולא יאכלם בלילה שכבוד היום קודם (וכן קידוש שביום קודם לצרכי סעודה שלכבוד הלילה)". הבו דלא להוסיף על מה שכתוב.
ואם תרצה כבר לכבד את ליל שב"ק בעוד עניינים חשובים הרי תצטרך לסבור כדברי רבינו האריז"ל והמחצית השקל שדעתם שנה לעניין כבוד יום ולילה, שכבוד לילה עדיף.
וע"ע מ"ש בספר שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן רי. וכן הלכות רי"ץ גיאת הלכות קידוש עמוד א. ובירושלמי ברכות פ"ז. וכעי"ז כ"כ ספר השולחן (רבי חייא ב"ר שלמה אבן חביב תלמיד הרשב"א) הלכות סעודה שער ז בשם ר' סעדיה. וכן באורחות חיים חלק א דין שלש סעודות ס"ה. וברבינו ירוחם - תולדות או"ח ני"ב ח"א (דף סה טור ג).
ועוד כתב טעם לדבר ערוה"ש סי' רפ"ט סעי' ב'. משום שעיקרי הסעודות המה ביום. ועוד כי בַמִקְדָשׁ עיקר הקדושה היתה ניכרת ביום בעבודת הקרבנות (פסקי תשובות סי' רעא הערה 125 לא הביא מקור). וכ"כ בשו"ת חת"ס או"ח סי' י"ז (ד"ה יפה): תוקף הקדושה הוא ביום, כי הקדושה מוספת והולכת.
ואה"נ דקידוש היום אינו אלא מדרבנן, אך מעלותיו רבו עד למאוד שכן כתב הר"ן בחידושים מס' פסחים (קו ע"א): "אלא משום דכבוד יום עדיף מכבוד לילה ראו חכמים לעשות ביום זכר לקידוש [הלילה] דהיינו בפ"ה ותו לא שהוא התחלת קדוש של לילה". כלומר שאף יש לו סממן של קידוש הלילה שהוא דאורייתא.
אחרי הודיע את כל זאת ועוד חזון רב וארוך. אז אינו כ"כ ודאי שכבוד לילה עדיף לעניין זה. ואדרבה מאחר וביום עדיין שבת הוא אין לך הבדל לענין זה בין לילה ליום. ויכבדוהו בכך שראש הבית יעשה הקידוש בין בלילה ובין ביום. אלא ששוב נדגיש כבתחילה שאינו איסור. אך דבר חשוב וראוי הוא כבוד השבת לכבדו בכל מאי והיכא דרק אפשר.

[שומע ומשמיע]

זיל בתר טעמא, שלענין קידוש הקידוש של הלילה חשוב הרבה יותר מקדיוש היום שהוא רק ברכות הנהנין. ופשוט.

[עזריאל ברגר]

האם "ראש הבית" דווקא?

כך לשונו של הנצי"ב במקור הנ"ל.

לא התעלמו דבריו מעיני.
אבל הנצי"ב הוא לא תנא או אמורא שכל רמז בדבריו הוא הוראה להלכה.
לכאורה אורחא דמילתא נקט, ולאו דווקא.

[איתן נוי]

אינני מבין דבריך. וכי בכדי לעשות הנהגה טובה צריך שיהיה תנא או אמורא?
לשאלתך האם גם ראש הבית הבית דווקא. עניתי שזו לשון הנצי"ב שבו פתחנו נושא זה.
והבוחר יבחר.

[שומע ומשמיע]

לשון התוספתא [ברכות ג,יב] שביום 'אין קדושה על הכוס'[!].

[לבי במערב]

וליתר דיוק:

לילי שבתות ולילי ימים טובים - יש להם קדושת היום על הכוס, ויש להם הזכרת היום בברכת המזון.
שבת, ור"ח, וחולו של מועד, ויו"ט - יש בהם הזכרת היום בברכת המזון, ואין להם קדושת היום על הכוס.

והכוונה לברכה השני' שבלילם.

[איתן נוי]

וליתר דיוק:

לילי שבתות ולילי ימים טובים - יש להם קדושת היום על הכוס, ויש להם הזכרת היום בברכת המזון.
שבת, ור"ח, וחולו של מועד, ויו"ט - יש בהם הזכרת היום בברכת המזון, ואין להם קדושת היום על הכוס.

והכוונה לברכה השני' שבלילם.

לא סותר. לא אמרנו שדווקא בבוקר אלא בבוקר אה"נ.

[איתן נוי]

זיל בתר טעמא, שלענין קידוש הקידוש של הלילה חשוב הרבה יותר מקדיוש היום שהוא רק ברכות הנהנין. ופשוט.

נו מה זה סותר, לא מבין לאיזה ענין כאן אתה מנסה להביא.
וכי אמרנו שראש הבית יקדש דווקא ביום?

[יוסף חיים אוהב ציון]

בס' ירושלים במועדיה דן בענין קידוש היום.

[לבי במערב]

לא סותר. לא אמרנו שדווקא בבוקר אלא בבוקר אה"נ.

דבריי כוונו כלפי הודעת הרב 'שומע ומשמיע'.

[לבי במערב]

וכי אמרנו שראש הבית יקדש דווקא ביום?

גופא דעובדא להצריך ש'ראש הבית' דוקא יקדש בליל ש"ק, עדיין טעונה מקור.
וכ"ש להרחיב הענין ולטעון כי 'ודאי[!] שאף ביום יקדש ראש המשפחה דווקא' צע"ג.

[שומע ומשמיע]

זיל בתר טעמא, שלענין קידוש הקידוש של הלילה חשוב הרבה יותר מקדיוש היום שהוא רק ברכות הנהנין. ופשוט.

נו מה זה סותר, לא מבין לאיזה ענין כאן אתה מנסה להביא.
וכי אמרנו שראש הבית יקדש דווקא ביום?

התייחסתי ל'כ"ש', ולטיעון שלענין זה יום עדיף.

[איתן נוי]

רבותי כל הדברים נפלאים אבל אתם ממש חורגים מהנקודה בה פתחנו ומתפשטים לסוגיות אחרות.
לא באנו לעשות השואות בין כבוד יום לבין כבוד לילה, וכן הרב הנצי"ב-העמק שאלה לא בא לעשות השוואות
אלא אדרבה יכובד ראש המשפחה הן בלילה הן ביום.

[לבי במערב]

לפענ"ד, לא ראיתי סטי' לסוגיא אחרת.
כת"ר טען:

בודאי שלקידוש היום יש יותר חשיבות וכבוד מקידוש הלי[ל]ה ולכן מן הראוי הוא שראש המשפחה יקדש אף ביום . . שהדבר היחיד שכבוד הלילה קודם לכבוד היום הוא דווקא היין עצמו אך כל העניינים והכיבודים, שייכים ליום שבת. ולכן ודאי שאף ביום יקדש ראש המשפחה דווקא.

וע"ז שאלתי, הא מנלן?! מצינו שלענין סעודה כבוד יום עדיף, אך הוציאו הקידוש מכלל זה.

וכיון דעיקר הך 'דינא' כי ראוי ש'ראש הבית' יקדש טעון מקור נאמן, ואפי' גבי ליל ש"ק, לפו"ר (בלשון עדינה) אין כל הכרח לחייב כן (ובוודאות!) ביום הש"ק.

[איתן נוי]

לפי פשט השו"ע ולפי כל הפוסקים שהבאתי לעיל בס"ד, יוצא ברור שכל מה שאמרו חז"ל שכבוד לילה עדיף הוא אך ורק לעניין כוס הקידוש שאם יש לו אחת ישמרנה לליל שבת.
וממילא, לכל יתר העניינים כבוד יום עדיף מכל הטעמים שהוזכרו ושלא הוזכרו.

[לבי במערב]

כבר שאלתי לעיל:

ולמה לא נפרש שבענין הקידוש (לבדו) 'כבוד לילה' עדיף?

[היינו, כל דיני הקידוש].

[איתן נוי]

לפי רבינו האר"י והמחצית השקל ועוד.. כבוד לילה עדיף עיין לעיל.

[לבי במערב]

הרי כבר נכתב לעיל, שבכל הכבוד הראוי - לאו בשיטתייהו עסקינן השתא; ועל שאלתי לא השיב כת"ר.

[איתן נוי]

לא הבנתי את שאלתך.
כאן עוסקים בכבוד שבת. מה השאלה?

[שמואל שלומוביץ]

מה כתוב באר"י ובמחצית השקל? נגד הש"ס שכבוד יום עדיף?

[לבי במערב]

. . מה השאלה?

בפעם האחרונה, בל"נ:

כבר שאלתי לעיל:

ולמה לא נפרש שבענין הקידוש (לבדו) 'כבוד לילה' עדיף?

[היינו, כל דיני הקידוש].

לא לדעת האר"י והמחצה"ש (שכבודם במקומם מונח), אלא בשיטת השו"ע.