הפלא ופלא כתב:בספר אפריון לבעל קצש"ע כתב דבר נפלא, דלכאו' למה היתה דינה יצאנית, והלא כל כבודה בת מלך פנימה.
אלא שהלא דינה היתה מתחילה זכר ולאה התפללה ונהפכה לנקיבה. ולכן נשאר בקרבה טבע הזכר שדרכו לצאת החוצה.
ולכן יחסה הכתוב אחר לאה, כי היא התפללה שיהפך לנקיבה.
ודפח"ח.
בראשית לד-א: ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב.
כ' באלשיך "ותצא דינה. הלא יפלא מזרע קדוש כמוה להיות יצאנית מה שאין דרך נשים ומה גם נערות בתולות. והנה אמרו רבותינו ז"ל שזהו אומרו בת לאה מה אמה יצאנית כדכתיב ותצא לאה לקראתו כו'. אך עדיין אינו דומה כי אמה יצאת לקראת בעלה. עוד אמרו שעל דבר שמנעה מעשו נתפסה, ועדיין אל מדת היותה יצאנית אינו מספיק. לכן אחשוב כי באה התורה לתת טוב טעם לדבר באומרו בת לאה כו', והוא בשום לב אל הודעה זו שהיא בת לאה ושילדה אותה ליעקב. אך תתן שתים שלש טענות, אחת באומרו בת לאה כו' הוא כנודע מרבותינו ז"ל על פסוק ואחר ילדה בת כי בן היתה, אלא שאחר הורתה מזכר תמים בקשה לאה רחמים תתהפך לנקבה בל תגרע רחל מהשפחות שלא תלד רק אחד להשלים השנים עשר שבטים. הנה כי דינה בהורתה היתה זכר אלא שנתהפכה אחר כך, ולכן מי ששרשה זכר אינו מן התימה תהיה יצאנית כי כן יעשו הזכרים וכל דבר הולך אחר שורשו, וזהו אומרו ותצא דינה ואל תתמה על יציאתה כי הלא אם היא בת היא של לאה ולא של יעקב, כי הוא זכר עשאה, כי אשר ילדה ליעקב לומר כי היות בת ליעקב הוא בלידה אך לא בהריון וזהו אומרו בת לאה אשר ילדה ליעקב, ואם כן אל תתמה על היותה יצאנית".
וכ"כ השל"ה ז"ל "מאוד מאוד צריכה אשה להיות צנועה 'כל כבודה בת מלך פנימה', לא מבעיא אשת איש, אפילו פנויה שלא היתה לאיש, צא ולמד מה קרה לדינה, שהיתה זרע יעקב אבינו וזרע לאה אמנו, על כל זאת אירע לה מה שאירע לה, אם כן כמה צריכין שמירה יתירה בנות דעלמא. ומכל מקום אין להרהר אחר יעקב ולאה איך יצא זה המכשול של דינה, דע כי טבע דינה היה טבע זכר שהוא יוצא השדה, על כן היתה יצאנית. והענין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל שדינה היתה זכר בבטן אמה ויוסף היה נקבה בבטן אמו, והתפללה לאה על זה ונתהפכו שניהם, מכל מקום היה בה טבע הזכר. וזהו שאמר 'בת לאה', כי מה שנעשית בת ולא בן זה היה מכח תפילת לאה".
אכן המהרש"א בנידה לא, א כ' "ואת דינה בתו תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים כו'. יש להקשות דהא דינה זכר היה ונהפכה לנקבה כדאיתא פרק הרואה וא"כ עיקר יצירתה זכר היה ולאה הזריעה תחלה ונהפכה לנקבה ע"י תפלת האמהות והרא"ם תירצו בדחוקים ובשם ספר פענ"ח רז"י שמעתי לתרץ הא דנהפכה דינה לבת היינו שהזכר שבבטן לאה ניתן בבטן רחל והנקבה שבבטן רחל ניתן בבטן לאה דהשתא אתי שפיר עיקר יצירתה של דינה נקבה עכ"ד וכן מוכיחין דברי הפייטן ביוצר של ר"ה עובר להמיר בבטן אחות כו' סלוף דינה ביהוסף כו' ותו לא מידי".
ובפי' הריב"א פ' ויגש פמ"ו פט"ו כ' "קשי' אדרבה איפכא מסתברא שהרי דינה היתה זכר ונהפכה לנקבה כדפי' רש"י בפרשת ויצא דגבי ותקרא שמה דינה וז"ל פרשו רבותי' שלאה עצמה אמרה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת מן השפחות ונתפללה עליו ונהפך לנקבה עכ"ל. ותירץ הרר"א שבסוף פרק המפלת איכא מאן דדריש ליה מאלה בני לאה הילכך פי' אליבא דהאי תנא דדריש ליה מאלה בני לאה. ומה שפרש"י בפרשת ויצא שדנה בעצמה ואמרה אינו ר"ל שדינה היתה זכר בבנין ונהפך לנקבה על ידי תפלת לאה אלא עתידה היתה דינה להיות זכר ונהפך לנקבה ונתבטלה הגזרה שלאה היתה נביאה כדאמר בר"ה האמהות נביאות היו אבל ודאי שלא נבראת דינה זכר". ולש' תיב"ע פר' ויצא פ"ל פכ"א "ואיתחלפו עובריא במעיהון והוה יהיב יוסף במעהא דרחל ודינא במעהא דלאה". (וע"ע מראה הפנים ברכות פ"ט ה"ג ושו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' א). ובפי' רח"פ כאן כ' "מהכא ילפינן בפרק המפלת דאיש מזריע תחלה יולדת נקבה. והקמ"ה דלעיל פירש"י ותקרא שמה דינה שהיתה מעוברת מזכר אלא דנה בעצמה, א"כ הרי היא נתעברה תחילה מזכר. ונ"ל של רחל ניתן בבטן לאה, וזהו שיסד הפייט סילוף דינה ביוסף להנחות". ויש לדקדק עוד בלש' הראש' בפ' ויצא פ"ל פכ"א.
הפלא ופלא כתב:בספר אפריון לבעל קצש"ע כתב דבר נפלא, דלכאו' למה היתה דינה יצאנית, והלא כל כבודה בת מלך פנימה.
אלא שהלא דינה היתה מתחילה זכר ולאה התפללה ונהפכה לנקיבה. ולכן נשאר בקרבה טבע הזכר שדרכו לצאת החוצה.
ולכן יחסה הכתוב אחר לאה, כי היא התפללה שיהפך לנקיבה.
ודפח"ח.
בית אלקים שער היסודות - פרק שמנה וארבעים
וכמו שהיה שבט יוסף בן רחל שהיה בכור לשני שבטים כמו כן שבט לוי בן לאה שהיה קדש היה לשנים כהן ולוי, והיה זה לרחל מפני שלא תגרע חלקה בי"ב שבטים מד' אמהות שמגיע ג' לכל אחת, וכן לאה שהתפללה בלידתה אחר כך שלא יהיה זכר כדי שישארו שנים לרחל אחותה וילדה בת כדכתיב ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה וכמו שדרשו חז"ל (ברכות ס') לא קפח ה' שכרה ונתחלק שבט לוי בנה לשנים כדי שיהיו שבטים שבעה כמו אם היתה יולדת בן אחר במקום דינה, ומפני שדינה היתה ראויה להיות זכר ונהפכה לנקבה נשאר בה טבע הזכר להיותה יצאנית ואירע לה מה שסופר בכתוב:
הפלא ופלא כתב:בספר אפריון לבעל קצש"ע כתב דבר נפלא, דלכאו' למה היתה דינה יצאנית, והלא כל כבודה בת מלך פנימה.
אלא שהלא דינה היתה מתחילה זכר ולאה התפללה ונהפכה לנקיבה. ולכן נשאר בקרבה טבע הזכר שדרכו לצאת החוצה.
ולכן יחסה הכתוב אחר לאה, כי היא התפללה שיהפך לנקיבה.
ודפח"ח.
כדכד כתב:הוא באמת לא התכוון לתרץ את קושייתך אלא התייחס לדברים לעיל.
לענין קושיתך י"ל שלרחל לא היתה ברירה כי אביה כפה אותה לרעות את צאנו ועוד י"ל שרחל היתה פנויה ולאה יצאה לאחר שכבר היתה נשואה
הא לחמא עניא כתב:למה שלח דוקא את רחל ולא את לאה שהיתה יותר גדולה ממנה???
הא לחמא עניא כתב:כדכד כתב:הוא באמת לא התכוון לתרץ את קושייתך אלא התייחס לדברים לעיל.
לענין קושיתך י"ל שלרחל לא היתה ברירה כי אביה כפה אותה לרעות את צאנו ועוד י"ל שרחל היתה פנויה ולאה יצאה לאחר שכבר היתה נשואה
למה שלח דוקא את רחל ולא את לאה שהיתה יותר גדולה ממנה???
לייטנר כתב:הפלא ופלא כתב:בספר אפריון לבעל קצש"ע כתב דבר נפלא, דלכאו' למה היתה דינה יצאנית, והלא כל כבודה בת מלך פנימה.
אלא שהלא דינה היתה מתחילה זכר ולאה התפללה ונהפכה לנקיבה. ולכן נשאר בקרבה טבע הזכר שדרכו לצאת החוצה.
ולכן יחסה הכתוב אחר לאה, כי היא התפללה שיהפך לנקיבה.
ודפח"ח.
ולפי"ז, ניתן להסביר גם את סלסולו של יוסף בשערו ועוד.
לייטנר כתב:הפלא ופלא כתב:בספר אפריון לבעל קצש"ע כתב דבר נפלא, דלכאו' למה היתה דינה יצאנית, והלא כל כבודה בת מלך פנימה.
אלא שהלא דינה היתה מתחילה זכר ולאה התפללה ונהפכה לנקיבה. ולכן נשאר בקרבה טבע הזכר שדרכו לצאת החוצה.
ולכן יחסה הכתוב אחר לאה, כי היא התפללה שיהפך לנקיבה.
ודפח"ח.
ולפי"ז, ניתן להסביר גם את סלסולו של יוסף בשערו ועוד.
בעל קורא כתב:לא הבנתי.
ישנם שני ביאורים באופן הנס של הפיכת דינה מזכר לנקבה.
א. רחל ולאה היו מעוברות במקביל, רחל בדינה ולאה ביוסף, והתחלפו העוברים.
ב. כפשוטו, שהזכר שהיה בבטן לאה התחלף מזכר לנקבה.
וכעת, אם כביאור א', הרי שאין שום מקום לומר שדינה היתה יצאנית משום שנוצרה כזכר, ולא שיוסף היה מסלסל בשערו כי נוצר כנקבה, כיון ששניהם נוצרו כל אחד כמינו, אלא שהוחלף מקום ההריון שלהם בלבד.
ואם כביאור ב', הרי שרק בדינה היה הנס, אך אין שום מקור ושום הגיון שהיה נס נוסף בבטן רחל שהתחלף שם מנקבה לזכר.
וממילא אין שום הגיון לומר שיוסף היה מסלסל בשערו משום כך.
בעל קורא כתב:וממילא אין שום הגיון לומר שיוסף היה מסלסל בשערו משום כך.
איש גלילי כתב:הענין הוא לכאורה פשוט, כי אם דינה היתה זכר היתה רחל יולדת רק בן אחד ולא שנים, וממילא יוסף (או בנימין) היה צריך להיות נקבה.
בקרו טלה כתב:כן כתב התורי זהב viewtopic.php?f=46&t=7128&p=422550#p422520
בעל קורא כתב:אם נוצר כנקבה והפך לזכר מובן שיש בו מטבע הנקבה כיון שנוצר כנקבה, אך בגלל חשבון שממילא לא יכל להיות זכר כיון שהאמהות ידעו שיהיו להם י"ב בנים, ולכן יש לו טבע של נקבה - זה מוזר מאד מאד. מה הקשר? סוף סוף היה זכר ונוצר כזכר ואינו קשור לנקבה בשום צורה שהיא.
ובפרט שיכל להיות שיוסף יוולד כזכר ובנימין כנקבה, ויכל ג"כ להיות לרחל רק בן אחד וזהו.
בקיצור משונה ומוזר מאד.
איש גלילי כתב:בעל קורא כתב:אם נוצר כנקבה והפך לזכר מובן שיש בו מטבע הנקבה כיון שנוצר כנקבה, אך בגלל חשבון שממילא לא יכל להיות זכר כיון שהאמהות ידעו שיהיו להם י"ב בנים, ולכן יש לו טבע של נקבה - זה מוזר מאד מאד. מה הקשר? סוף סוף היה זכר ונוצר כזכר ואינו קשור לנקבה בשום צורה שהיא.
ובפרט שיכל להיות שיוסף יוולד כזכר ובנימין כנקבה, ויכל ג"כ להיות לרחל רק בן אחד וזהו.
בקיצור משונה ומוזר מאד.
לתשומת לב כת"ר, לאה ילדה שבע ולדות בשבע שנים, ובאמצע גם היה לה "ותעמוד מלדת". א"כ מסתבר מאד שהריונה של לאה את דינה והריונה של רחל את יוסף היו בזמן אחד.
עושה חדשות כתב:הפלא ופלא כתב:עוד אמרו שעל דבר שמנעה מעשו נתפסה,
[/size]
הא לחמא עניא כתב:פלא הוא שמייחסים את לאה שהיתה יצאנית, על מקרה אחד שהיה לה - ותצא לאה [שגם זה היתה במטרה גדולה ונעלית ע"מ שלא לבייש את אחותה רחל בשוב יעקב לאהל שלה],
לעומת רחל שכבר בבית אביה היתה יוצאת כל יום ויום לרעות את צאן אביה, ואעפ"כ לא מייחסים אותה ליצאנית.
תורה היא וללמוד אני צריך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים