הודעהעל ידי ברוך00 » ג' מאי 19, 2020 6:31 am
תשובת הגר"צ רוטשטיין שליט"א, מרבני בית הוראה הכללי: שאלה זו נוגעת לא רק בקידושים אלא כמעט בכל יום, כשאדם בירך על מאכל אחד בלי לחשוב אם רוצה לאכול עוד, ובהמשך רוצה לאכול עוד מאכל שברכתו כברכת מאכל הראשון אלא שלא היה לפניו בשעת ברכתו (שאם היה לפניו בשעת ברכתו אומרים שהברכה חל על כל מה שלפניו על השלחן, וכן אם היה דעתו בשעת הברכה לפטור כל מה שיבא בהמשך גם כן ברכתו חל על כל מה שיבא בהמשך (מ"ב רו כא)), האם יכול לסמוך על הברכה שבירך מתחילה או שצריך לברך על המאכל השני כיון שהובא לפניו רק לאחר ברכתו. והנה בשאלה זו יש ג' אופנים.
1) בירך על מאכל אחד בסתמא ולא חשב כלל אם לאכול יותר, ולאחר שגמר מלאכול אותו מאכל שבירך עליו, החליט לאכול עוד מאותו המין ממש, כגון שבירך על תפוח אחד ועכשיו רוצה לאכול עוד תפוח, או שבירך על בוטנים ועכשיו רוצה לאכול עוד בוטנים שהגיעו במגש פיצוחים לאחר שכבר בירך. אפילו אם לא עלה בדעתו לאכול המאכל השני עד אחר שגמר המאכל הראשון, יכול לאכול המאכל השני בלי ברכה מחדש, ובלבד שלא הסיח דעתו לגמרי מלאכול. (ש"ע רו ה, ומ"ב כ)
2) בירך על מאכל אחד ועכשיו רוצה לאכול מאותו סוג מאכל אבל לא מאותו מין ממש, כגון שמתחילה בירך על תפוח ועכשיו רוצה לאכול פרי אחר כמו אגס, או שבירך על מציצה ועכשיו רוצה לאכול טופי, או שבירך על אגוזי לוז ועכשיו רוצה לאכול אגוזי מלך. אם עלה על דעתו לאכול המין השני או שהובא המין השני לפניו כשהיה עדיין באמצע אכילה הראשונה, אינו מברך על המין השני. אבל אם גמר לאכול המין הראשון ורק אז עלה בדעתו לאכול המין השני, צריך לברך מחדש על המין השני. (מ"ב רו כב וכה"ח רו לז דלא כמחבר רו ה)
3) בירך על מאכל אחד, ועכשיו רוצה לאכול מאכל מסוג אחר לגמרי, כגון שמתחילה אכל שוקולד ועכשיו רוצה לאכול גבינה, או ששתה שכר ועכשיו רוצה לאכול דגים. אם עלה על דעתו לאכול המין השני או שהובא המין השני לפניו בשעת הברכה אז אינו מברך עליו, אבל אם עלה בדעתו לאכלו או שהובא לפניו רק אחר הברכה (אפילו בשעה שעדיין אוכל המאכל הראשון שבירך עליו), צריך לברך שנית. (מ"ב רו כא)
כל זה כשלא קבע עצמו לאכילת פירות אלא סתם נשנש מעט, אבל אם ישב וקבע עצמו לאכילת פירות, י"א (מ"ב רו סס"ק כב) שהברכה פוטר גם מאכל ממין אחר (אבל לא מסוג אחר לגמרי).
אלו הכללים, עכשיו נתייחס למקרה שקרה לך. בשלום זכר אם יושבים ואוכלים כל מיני פירות ופיצוחים אפשר להחשיב את זה כ'קבע עצמו לאכילת פירות' ולכן אם בירך בורא פרי העץ על פיצוחים או פירות, ואחרי זה מגיע מגש של פירות או פיצוחים אפילו כאלו שלא אכל אותם, אין לברך שנית. בקידוש ואויפרוף נראה אם רק נשאר כמה דקות אין זה קבע עצמו לאכילת פירות אלא נשנוש, ולכן אם בירך בורא מיני מזונות על עוגות ואז מגישים מגש של עוגות שהביאה שכנה פלונית, אם העוגה כזה שכבר אכל אין לברך שנית, ואם העוגה ממין אחר, אם כבר גמר מלאכול את העוגה שבירך עליו ראשונה, צריך לברך שנית, ואם עדיין לא גמר את חתיכת העוגה שבירך עליו, אין לברך שנית.
מיותר לציין שיעצו הפוסקים (ב"י יו"ד יט, רמ"א או"ח רו ה) שלכתחילה יש ליזהר בשעת ברכה לכוון לפטור כל מה שיביאו לפניו מאותו ברכה, ואז לא יהיו לו שום שאלות, וטוב מאד להטמיע ההרגל שלפני שמברכים מכוונים שהברכה יחול על כמה שיביאו. אני מקווה שהדברים בהירים כדי לדעת בפעם הבאה מה לעשות. אם לא, נא לשאול שוב.