שייף נפיק כתב:את מכתבו של הגרי''ש קראת? בריש קובץ תשובות חלק א'. והגרח''ק ראיתי בעיני מכתב. וכעת אינו תח''י.
הם פשוט לא אחזו שזה התכלת.
לענין כתב:מה דעתכם על הקטע הזה?
[מתוך הקובץ הנ"ל].
'במה שטוענים שאפי' אם הוא רק ספק, הרי הוא ספק דאו' ולחומרא. כבר האריכו בזה האחרונים כתשובה לד' האדמו"ר מראדזין. אמנם היום י"ל עוד סברא דלא שייך ספק דאו' דהא איכא ב' אסכולות (לפחות) הטוענות שהם מצאו את החלזון האמיתי, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה, וא"כ לא שייך לומר שמספק נטיל תכלת, דהא לא ידעינן איזה מהם להטיל מספק. [ומה שטוענים כל העת דהדיונון של ראדזין כבר הוכח שאינו מוציא צבע אלא כחול פרוסי. הבאנו לעיל ד' הרב הרצוג שהוא הביא טענה זו, ואחרי כמה שנים כ' דהוכח לו בבירור שאינה נכונה. ע"ש'.
מלבב כתב:שייף נפיק כתב:את מכתבו של הגרי''ש קראת? בריש קובץ תשובות חלק א'. והגרח''ק ראיתי בעיני מכתב. וכעת אינו תח''י.
הם פשוט לא אחזו שזה התכלת.
בקובץ תשובות לא כתוב כלום רק שאין לחשוש מספק רק בגלל שמדענים אומרים שזה התכלת, אבל ברור שהוא לא בירר את הדבר כלל.
רבי חיים בתקופה האחרונה חזר בו מההתנגדות ואפילו מעודד אנשים ששמים תכלת, ואמר להרב טופורוביץ שצריכים לומר שנגנז הוא לא כפשוטו.
שייף נפיק כתב:מלבב כתב:שייף נפיק כתב:את מכתבו של הגרי''ש קראת? בריש קובץ תשובות חלק א'. והגרח''ק ראיתי בעיני מכתב. וכעת אינו תח''י.
הם פשוט לא אחזו שזה התכלת.
בקובץ תשובות לא כתוב כלום רק שאין לחשוש מספק רק בגלל שמדענים אומרים שזה התכלת, אבל ברור שהוא לא בירר את הדבר כלל.
רבי חיים בתקופה האחרונה חזר בו מההתנגדות ואפילו מעודד אנשים ששמים תכלת, ואמר להרב טופורוביץ שצריכים לומר שנגנז הוא לא כפשוטו.
במו עיני ראיתי מכתב שלו מהשנתיים האחרונות או קצת יותר איך שהוא כותב נגד.
ולגבי הקובץ תשובות ניכר שלא קראת אותו כנראה. תעיין שוב ותגיד אם זה נקרא כלום
ומלאה הארץ דעה את ה כתב:גם אם ר' חיים לא חזר בו מוטל עליך להסביר כיצד מסתדר שמצד אחד ר' חיים אומר 'נגנז' ומצד שני אומר (מוסרט) 'מי שברור לו שזה התכלת הוא 'מחוייב מהתורה' '
ישא ברכה כתב: [היו שהרחיקו לכת ואף נאלצו לומר שגם האמוראים לא הכירו את החילזון ואופיו על בוריו, אבל נניח לזה כעת..]
יוצא פוניבז' כתב:והנה עוד דמגוגיה, "להבדיל בין קודש לחול"
מהתוספת התורנית של המודיע מע"ש האחרון
יש לשים לב, כי בתשובת האדמו"ר מבואר "את הכל ידעתי וראיתי כמו שהבאתי שהרבה מינים יש בו, אכן אין הסימנים שהבאתי רק במין אחד", והכוונה כמובן למה שמבואר בדבריו שיש מאותו בריה שהוא מצא, דיונון הרוקחים, כמה זנים, והוא החליט על אחד מהם שהוא החלזון. אך כלל וכלל לא מדובר כאן על מינים אחרים וכפי שמנסה העיתונאי להכניס לתוך פיו.
אך חזקה על מתנגדי התכלת, שבפרסומים הבאים כבר יביאו פרשנות זאת כעובדה מוחלטת...
האם מישהו יודע היכן פורסמה התכתבות זו במלואה?
אוהב ציון כתב:ישא ברכה כתב: [היו שהרחיקו לכת ואף נאלצו לומר שגם האמוראים לא הכירו את החילזון ואופיו על בוריו, אבל נניח לזה כעת..]
בס"ד
אולי תספר לנו מי כתב דבר כזה? כבר הערתי שכל מה שטענת כאן שכביכול תומכי התכלת 'מודים' שלא מסתדר תכלת זו עם דברי חז"ל - אינו אמת. אבל לגבי שורה זו, אם לא תפנה למקור הדברים הם ממש בבחינת הוצאת ש"ר.יוצא פוניבז' כתב:והנה עוד דמגוגיה, "להבדיל בין קודש לחול"
מהתוספת התורנית של המודיע מע"ש האחרון
יש לשים לב, כי בתשובת האדמו"ר מבואר "את הכל ידעתי וראיתי כמו שהבאתי שהרבה מינים יש בו, אכן אין הסימנים שהבאתי רק במין אחד", והכוונה כמובן למה שמבואר בדבריו שיש מאותו בריה שהוא מצא, דיונון הרוקחים, כמה זנים, והוא החליט על אחד מהם שהוא החלזון. אך כלל וכלל לא מדובר כאן על מינים אחרים וכפי שמנסה העיתונאי להכניס לתוך פיו.
אך חזקה על מתנגדי התכלת, שבפרסומים הבאים כבר יביאו פרשנות זאת כעובדה מוחלטת...
האם מישהו יודע היכן פורסמה התכתבות זו במלואה?
תמוה! עיתון מכובד יעלה על דפיו שטויות שכאלו?
ראוי לכבוד המרצה הנפלא בעל הידע העצום הרה"ג ישראל גולדווסר שליט"א הנמנה על עדת חסידי גור, שהראה את צביעת תכלת, וכמובן שכת"ח ידען וחוקר ירא ושלם, תומך באק"ק באופן מוחלט.
בן מיכאל כתב:המודיע נזהר מאד שלא להרגיז את חסידי ראדז'ין/ברסלב ההולכים עם הדיונון, וכל כתבה על התכלת נשקלת במאזנים שהם יהיו מרוצים.
- קרע איתם, יכול לגרום להמודיע נזק כלכלי ותדמיתי בעולם החסידי.
חרסון כתב:בן מיכאל כתב:המודיע נזהר מאד שלא להרגיז את חסידי ראדז'ין/ברסלב ההולכים עם הדיונון, וכל כתבה על התכלת נשקלת במאזנים שהם יהיו מרוצים.
- קרע איתם, יכול לגרום להמודיע נזק כלכלי ותדמיתי בעולם החסידי.
יש יותר ממניין חסידי ראדזין בעולם?
יוצא פוניבז' כתב:פירצת מסיכות התכלת
יחיא כתב:בניסן האחרון הופץ עלון זה ובו מאמר עם הסתכלות מכיוון שונה על נושא ה"דמגוגיה" שמצדדי התכלת כה אוהבים להטיל במתנגדיהם.
יוצא פוניבז' כתב:
אבל לשם מה השקרים, ומדוע צריכים לשים בפי המחזיקים בידי שומרי המצוה כהלכתה בדקדוקיה, טיעונים שלא נאמרו על ידם מעולם?
האם יש מישהו שטען שצריך כביכול 'לכפוף' את התורה למחקרים? או שיש לנו גם הלכות איך מבררים מציאות?
האם יש מישהו שטען ('תוך הזעה והתפתלות'...)כי דברי המדרש אודות גניזת התכלת אינם נראים או אינם נכונים ח"ו?
לדמגוגים הפתרונים.
יחיא כתב:בניסן האחרון הופץ עלון זה ובו מאמר עם הסתכלות מכיוון שונה על נושא ה"דמגוגיה" שמצדדי התכלת כה אוהבים להטיל במתנגדיהם.
ישא ברכה כתב:אוהב ציון כתב:בס"דישא ברכה כתב:רפרפתי מלמעלה,
והאמת שהמחבר הזה כמו מחברים רבים ממתנגדי התכלת, נוגעים בנקודה שלדעתי היא אחת הסיבות שאנשים נמנעים מלקבל את חידוש התכלת.
וזאת, כי מחד הסברא ההגיונית יחד עם העדות ההיסטורית והארכיאולגית אכן מאמתים כמעט במאה אחוז שאק"ק הוא התכלת שהניחו אבותינו.
אבל כל סימני הגמרא לא מתאמים לאק"ק. הפיתרון הפשוט לזה הוא להניח שהגמרא איננה מתכוונת לתת סימני זיהוי אלא מאפיינים כלליים מדוע התכלת הינו דבר יקר וקשה לצידה וכו (מה שמאד מסתבר בפני עצמו, ומדברי הגמרא שם). אבל הרמב"ם הרי וודאי לא הבין כך את הגמרא, וכן עוד ראשונים. [היו שהרחיקו לכת ואף נאלצו לומר שגם האמוראים לא הכירו את החילזון ואופיו על בוריו, אבל נניח לזה כעת..]
כלומר בסופו של דבר זיהוי התכלת, מוביל לנקודה פחות נעימה עבור הלומד התורני, ובה צריך להניח שרבותינו הראשונים טעו, מחמת שלא הכירו את המציאות על בוריה.
אני באופן אישי סבור שאין בעיה לומר כך, ואכן מסתבר מאד לומר כך. אבל אני יכול להבין שהרבה מאד תלמידי חכמים לא יקבלו הנחה כזו בשום פנים ואופן.
לא נכון! חד ופשוט.
לא נכון שסימני חז"ל והראשונים לא מתאימים לאק"ק! מתאימים ומתאימים. וכבר נכתב על כך רבות. ואינו מן הראוי שכל פעם צריכים שוב לענות על אותן הטענות הלעוסות שכביבול 'כולם מודים' בהם.
אותם יקרים שחקרו היטב את התכלת והגיעו למסקנה שהוא זה, כבר כבתו ושנו ושילשו תגובות על כל מפקפק. ואינו מן הראוי לבקש מהם לעשות זאת שוב בשביל כל קשקשן שרוצה לעוות כמו שכתב הרב קו ירוק.
רצונך לדעת? אנא פנה לחיבורים שהתחברו עד היום ושם תמצא מענה על כל שאילותיך.
קראתי הרבה חומר על התכלת בעד ונגד. בסך הכל אני משוכנע שמסתבר מאד שזו אכן התכלת שלבשו אבותינו.
אבל חד משמעי זה לא מסתדר עם כל הסימנים שכתובים בגמרא, והראשונים חשבו שאלו סימני זיהוי.
הפיתרון של מצדדי חידוש התכלת על כך הוא שהסימנים אינם סימני זיהוי, וזה בהחלט מקובל עלי, ואני חושב שזה נכון, אבל אין תשובה יותר טובה לדבר, וזה בהחלט לא כל כך נעים שהרבה ראשונים טעו בדבר, למרות שאפשר להבין מדוע קרתה הטעות, והאמת אהובה מכל.
בכל אופן, הגישה הזו יש הרבה שקשה להם מאד לקבל אותה, ולכן הם יתקשו לקבל את ענין התכלת.
זה הכל
יוצא פוניבז' כתב:יחיא כתב:בניסן האחרון הופץ עלון זה ובו מאמר עם הסתכלות מכיוון שונה על נושא ה"דמגוגיה" שמצדדי התכלת כה אוהבים להטיל במתנגדיהם.
אחרי כזה מאמר רווי דמגוגיה, מה יש להוסיף...
ואגב, מילא השטויות שהם כתבו, שיערב להם. זו תופעה מצויה לעטוף את כאבי הבטן האישיים באיצטלא של 'השקפה תורנית', (בחוגים פשרניים מסויימים נהוג לתת להגיגיהם גיבוי גם מאיזה שהיא 'תובנה' בפרשת השבוע, כאן ויתרו גם על זה). והפתיים שיקנו את זה הוא על אחריותם האישית בלבד.
אבל לשם מה השקרים, ומדוע צריכים לשים בפי המחזיקים בידי שומרי המצוה כהלכתה בדקדוקיה, טיעונים שלא נאמרו על ידם מעולם?
האם יש מישהו שטען שצריך כביכול 'לכפוף' את התורה למחקרים? או שיש לנו גם הלכות איך מבררים מציאות?
האם יש מישהו שטען ('תוך הזעה והתפתלות'...)כי דברי המדרש אודות גניזת התכלת אינם נראים או אינם נכונים ח"ו?
לדמגוגים הפתרונים.
מגופת חבית כתב:א. רמב"ם הלכות ציצית פרק ב
ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי, ונותנין את הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר עד שיעשה כעין רקיע וזו היא התכלת של ציצית.
ב. תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א
שאני הכא דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליציל ציבעיה:
מגופת חבית כתב:א. רמב"ם הלכות ציצית פרק ב
ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי, ונותנין את הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר עד שיעשה כעין רקיע וזו היא התכלת של ציצית.
ב. תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א
שאני הכא דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליציל ציבעיה:
אב בבינה כתב:קו ירוק כתב:זו הטענה או הבעיה היחידה בענין. והיא צודקת. אף שיש יחידים אפילו ת"ח שחושבים שנימוקים אלו לא פוטרים.
אגב זהו תוכן מכתבו של הרב שפרן לפני כמה שנים.
ונכב"ב
viewtopic.php?f=51&t=27699
viewtopic.php?f=51&t=41249
מלבב כתב:מגופת חבית כתב:א. רמב"ם הלכות ציצית פרק ב
ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי, ונותנין את הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר עד שיעשה כעין רקיע וזו היא התכלת של ציצית.
ב. תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א
שאני הכא דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליציל ציבעיה:
א.הנה זה ברור שהרמב״ם קורה לכחול שחור, א״כ יתכן שכוונת הרמב״ם שהוא כחול כהה כדיו היינו שהוא מאוד כהה, ובירושלמי סוטה פרק ב איתא שחול מעורב במים הוא שחור כדיו, ובוודאי חול אינו שחור כדיו רק חום כהה, בע״כ הכוונה לכהה כדיו, ועוד שהדיו שלנו שונה מהדיו של פעם ויתכן שכוונת הרמבם לדיו לח שלמעלה הוא יותר בהיר שחלק היותר שחור יורד למטה כמבואר בנדה דף כ, ויתכן שדיו במצב כזה היה צבעו סגול כהה כמו דם המיורקס, והיום עושים אותו בדרך שלא יתחלק השחור מהבהיר והסגול לכן זה תמיד נראה שחור לגמרי, וגם היום יש סוגי דיו שכשמדללים אותו נוטה לסגול, ובעבר עד לא מזמן היה שכיח סוגים של דיו שהשתמשו לסתם שהיה נוטה קצת לסגול כשהיה לח, רק אחר שיבש נעשה שחור לגמרי.
ועוד שרש"י כתב שדם החילזון הוא ירוק, וידוע שירוק כולל גם כחול, והחוות יאיר כותב שדמו סגול, ולא מסתבר שבא לחלוק על כל הראשונים, אבל לפי הנ״ל הכל מסתדר כמין חומר, שהוא גם שחור כדיו, גם כחול כהה עם נטייה לסגול.
ב. פליניוס כתב שאם היה מת קודם היה יוצא הצבע או נבלע בבשר ונתקלקל.
מגופת חבית כתב:כמו שכ' א' מן התלמידים הרבה כבר נכתב על כל הראיות, ולא הערתי רק על הלשון ''תביא שתי דוגמאות שלא מסתדר עם הגמרא או הראשונים'' כאילו אין זה הנידון
מש''כ בשם פליניוס כמדומה שכ' רק הצד הראשון שכתבת, ולא לזה כיון הגמ'
מלבב כתב:תביא שתי דוגמאות שלא מסתדר עם הגמרא או הראשונים
קומי רוני כתב:אתרוג דומה ללב בצורת חיתוכו. אבל חלזון אינו דומה לדג, אלא שדוחקים שהצל שלו - silhouette - דומה לדג ובזה הרחיקו עוד לכת מליחשב כמו סימן.
בכזה יש ליישב בדוחק'ים רק מי שנוטה לחדשנות ולשינויים ולהאמין בעיקר בחוקרי הארכיאולוגיה משוכנע ב"אמיתות" התכלת האק"ק, ואין שום צל של שאלה למה המדקדקים אינם לובשים אותו אפילו בתור לצאת מידי ספיקא, דאין שום סיבה לחשוב שעל זה דברו חס"ל כשאין הסימנים שניתנו לצורך זיהוי נראים מיד בישרות ובפשטות.
[אם זו אינה דמגוגיא - לא אדע מה יכלל בזה].מלבב כתב:ועוברים על עשה או ספק עשה
מלבב כתב:קומי רוני כתב:אתרוג דומה ללב בצורת חיתוכו. אבל חלזון אינו דומה לדג, אלא שדוחקים שהצל שלו - silhouette - דומה לדג ובזה הרחיקו עוד לכת מליחשב כמו סימן.
בכזה יש ליישב בדוחק'ים רק מי שנוטה לחדשנות ולשינויים ולהאמין בעיקר בחוקרי הארכיאולוגיה משוכנע ב"אמיתות" התכלת האק"ק, ואין שום צל של שאלה למה המדקדקים אינם לובשים אותו אפילו בתור לצאת מידי ספיקא, דאין שום סיבה לחשוב שעל זה דברו חס"ל כשאין הסימנים שניתנו לצורך זיהוי נראים מיד בישרות ובפשטות.
מניח הנחה ומקשה, מי גילה לך רז זה שהסימנים נכתבו לצורך זיהוי? ובדמו צובעים תכלת ולפיכך דמיו יקרים גם נכתב לצורך זיהוי?
לולב דומה יותר לשדרה מאשר החילזון לדג?
ואיך תסביר את התוספתא התכלת אינה כשרה אלא מן החילזון, ולפי כמה מפרשים בירושלמי כל מה שצריך שזה יהיה מן החי, זה שאלה גדולה על המדקדקים שמתעלמים מן הירושלמי והתוספתא בקושיות סרק, ועוברים על עשה או ספק עשה בכל רגע ורגע בכל יום ויום, בטענות סרק ושטויות, שומו שמים!!
לבי במערב כתב:[אם זו אינה דמגוגיא - לא אדע מה יכלל בזה].מלבב כתב:ועוברים על עשה או ספק עשה
מבטלים עשה בשוא"ת, לכל היותר.
יוֹסֵפֶר כתב:לבי במערב כתב:[אם זו אינה דמגוגיא - לא אדע מה יכלל בזה].מלבב כתב:ועוברים על עשה או ספק עשה
מבטלים עשה בשוא"ת, לכל היותר.
עי' בלשון תוס' ב"מ ס"א: ד"ה התולה (השני)
יוצא פוניבז' כתב:והנה עוד דמגוגיה, "להבדיל בין קודש לחול"
מהתוספת התורנית של המודיע מע"ש האחרון
- ראדזין 1.JPG (48.27 KiB) נצפה 6241 פעמים
- ראדזין 2.JPG (47.05 KiB) נצפה 6241 פעמים
יש לשים לב, כי בתשובת האדמו"ר מבואר "את הכל ידעתי וראיתי כמו שהבאתי שהרבה מינים יש בו, אכן אין הסימנים שהבאתי רק במין אחד", והכוונה כמובן למה שמבואר בדבריו שיש מאותו בריה שהוא מצא, דיונון הרוקחים, כמה זנים, והוא החליט על אחד מהם שהוא החלזון. אך כלל וכלל לא מדובר כאן על מינים אחרים וכפי שמנסה העיתונאי להכניס לתוך פיו.
אך חזקה על מתנגדי התכלת, שבפרסומים הבאים כבר יביאו פרשנות זאת כעובדה מוחלטת...
יוצא פוניבז' כתב:והנה ככל אשר שיערתי
ראשית במכתב הגרע"י שלזינגר כותב בדברים ברורים, "ובקשתי ממנו כי לא נסמך על הפלפולים בענין אשר איכא לברורי מן דורשי קדמוניות על מהות התכלת".
כמובן דברים אלו שלא משרתים את האינטרס של מחזיקי תכלת ראדזין כהיום הושמטו ע"י העיתונאי הנ"ל.
- ברית עולם אחרון.JPG (57.01 KiB) נצפה 6241 פעמים
גם לא נראה שמה ששלח אליו היה עם מסקנא שונה, שהרי נראה שהוא התכוון להציגם בספרו, ואכן כמדו' היה דעה כזו אצל איזה חוקרים בשעתו שהחלזון הוא הדיונון. ועכ"פ ודאי שלא נרמז כאן שדברים אלו הובילו למסקנא אחרת והובאו לפני האדמו"ר כהערה לשיטתו.
ועל מה דיבר האדמו"ר שיש זיהויים שלא מתאימים לדברי חז"ל?
מלבד המפורש בתשובת האדמו"ר "שהרבה מינים יש בו", הדברים ברורים יותר בדברי הגרע"י לפני שהביא את תשובת האדמו"ר:
"וכאשר העיד הגאון הנ"ל במכתבו אלי שאביא לקמן כי יש במין התכלת ט"ז מינים פסולים, ורק אחד כשר". (שו"ת רע"י יו"ד עמ' שנג)
הרי ברור כי מדובר על זניו השונים של הדיונון, ולא על חלזונות אחרים שכלל לא עלו לדיון אז.
- שות רעי שלזינגר 1.JPG (40.33 KiB) נצפה 6241 פעמים
והשווה לדברי האדמו"ר בסוף ספרו שפוני טמוני חול
- שפוני טמוני חול בסופו.JPG (38.5 KiB) נצפה 6241 פעמים
- שפוני 2.JPG (36.62 KiB) נצפה 6241 פעמים
יוֹסֵפֶר כתב:לבי במערב כתב:[אם זו אינה דמגוגיא - לא אדע מה יכלל בזה].מלבב כתב:ועוברים על עשה או ספק עשה
מבטלים עשה בשוא"ת, לכל היותר.
עי' בלשון תוס' ב"מ ס"א: ד"ה התולה (השני)
קומי רוני כתב:מלבב כתב:קומי רוני כתב:אתרוג דומה ללב בצורת חיתוכו. אבל חלזון אינו דומה לדג, אלא שדוחקים שהצל שלו - silhouette - דומה לדג ובזה הרחיקו עוד לכת מליחשב כמו סימן.
בכזה יש ליישב בדוחק'ים רק מי שנוטה לחדשנות ולשינויים ולהאמין בעיקר בחוקרי הארכיאולוגיה משוכנע ב"אמיתות" התכלת האק"ק, ואין שום צל של שאלה למה המדקדקים אינם לובשים אותו אפילו בתור לצאת מידי ספיקא, דאין שום סיבה לחשוב שעל זה דברו חס"ל כשאין הסימנים שניתנו לצורך זיהוי נראים מיד בישרות ובפשטות.
מניח הנחה ומקשה, מי גילה לך רז זה שהסימנים נכתבו לצורך זיהוי? ובדמו צובעים תכלת ולפיכך דמיו יקרים גם נכתב לצורך זיהוי?
לולב דומה יותר לשדרה מאשר החילזון לדג?
ואיך תסביר את התוספתא התכלת אינה כשרה אלא מן החילזון, ולפי כמה מפרשים בירושלמי כל מה שצריך שזה יהיה מן החי, זה שאלה גדולה על המדקדקים שמתעלמים מן הירושלמי והתוספתא בקושיות סרק, ועוברים על עשה או ספק עשה בכל רגע ורגע בכל יום ויום, בטענות סרק ושטויות, שומו שמים!!
לולב בהחלט דומה לשדרה בעצם צורתו הרבה יותר, א"א להכחיש את זה.
הירושלמי גם אילו ננקוט כאלו המפרשים, הרי מאימתי חוששין לירושלמי כאשר ברמב"ם מבואר שהוא ממין מסויים, הירושלמי הזה אינו להלכה, או שתפרש אחרת בירושלמי.
ומהתוספתא כבר הלכו בו הנמושות עיין באשכולות.
סוף דבר האק"ק לא מתאמת מספיק למה שבא בדברי חז"ל והכל הכל הכל הוא אך ורק ארכיאולוגיה ומה שמבוסס על ספרים חיצוניים.
ותול"מ.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים