פלא פלאות, דברי הרמב"ם אלו לא הבאתי בתוך דברי, ואעפ"כ העלם הרב מחרסון, גליה לדרעיה ונפל נהורא!איש_ספר כתב:יש כאן חוליה נוספת הטעונה הבהרה, אם יהיה מי שירגיש בחסרונה, אוסיפנה. לע"ע די בזה...חרסון כתב:בעניי לא תפסתי. הלא הרמב"ם התיר קטימה להריח ואיך נאמר שנקט כהסתמא דירושלמי
איש_ספר כתב:
מקובלני מצדיקי אמת שמי שיקרא כל הדברים האמורים כאן ימצא נחת וקורת רוח בעוה"ז.
איש_ספר כתב:מקובלני מצדיקי אמת שמי שיקרא כל הדברים האמורים כאן ימצא נחת וקורת רוח בעוה"ז.
הרי לנו שאף לדעת רבינו תם אין השמות מעכבין כלל !ועוד תנן גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ועד כאן לא פליגי ר' יהודה אלא בידים שאין מוכיחות אבל אי איכא ידים מוכיחות ואיכא עדים וזמן כשר בדיעבד לפי הענין
הוה אמינא כתב:במגן אברהם סימן קכח ס"ק כה מובא לגבי אופן הפניה לימין שהאריך בזה בספר ימין ה' רוממה,
וחיפשתי באוצר את הספר ימין ה' רוממה ולא מצאתיו, שמא הוא טמון בתוך ספר אחר? מי מחברו ואיה ניתן ללמוד ממנו?
ר' אברהם בכרך. אכן ההדיר הכל.הוה אמינא כתב:המחבר הוא הר' יהושע בכרך מפתח תקוה? הוא ההדיר את כל הספר ימין ה' רוממה בתוך ספרו? אחפשנו שם. ויש"כ.
איני יודע משום מה על הכותרת לפי הכתיב "ימין ה' רוממה" לא היו לי תוצאות.
איש_ספר כתב:בין הפוסקים והלומדים ידועה דעתו של רבינו יואל ששמות בגט אינם מעכבים כלל, (ולא ראו דבריו במקורו בס' ראבי"ה שכתב שלענין מעשה אינו אומר כלום) וכן דעת תוספות רי"ד כיו"ב. ופלא שלא מצאנו לאיש המציין שכך דעתו של ר"ת בספר הישר חלק השו"ת (הנדפס כבר בתק"ע!) סימן כו שאגב דיון בכתיבת שם משומד בגט כותב:הרי לנו שאף לדעת רבינו תם אין השמות מעכבין כלל !ועוד תנן גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ועד כאן לא פליגי ר' יהודה אלא בידים שאין מוכיחות אבל אי איכא ידים מוכיחות ואיכא עדים וזמן כשר בדיעבד לפי הענין
כאמור בחיפוש באוצר לא מצאתי מי שיעמוד על שיטתו זו והוא פלאי.
איש_ספר כתב:בין הפוסקים והלומדים ידועה דעתו של רבינו יואל ששמות בגט אינם מעכבים כלל, (ולא ראו דבריו במקורו בס' ראבי"ה שכתב שלענין מעשה אינו אומר כלום) וכן דעת תוספות רי"ד כיו"ב. ופלא שלא מצאנו לאיש המציין שכך דעתו של ר"ת בספר הישר חלק השו"ת (הנדפס כבר בתק"ע!) סימן כו שאגב דיון בכתיבת שם משומד בגט כותב:הרי לנו שאף לדעת רבינו תם אין השמות מעכבין כלל !ועוד תנן גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ועד כאן לא פליגי ר' יהודה אלא בידים שאין מוכיחות אבל אי איכא ידים מוכיחות ואיכא עדים וזמן כשר בדיעבד לפי הענין
כאמור בחיפוש באוצר לא מצאתי מי שיעמוד על שיטתו זו והוא פלאי.
איש_ספר כתב:ראשית יש"כ גדול על שימת עינו, וכל שימת עין של הרב פלתי לטובה. שנית, אמנם ר"ת לא נשאל על זה, אבל ברצונו לבסס דבריו שלא לכתוב שם גיות בגט, נחית לשורש הדין ופסיק ותני שכל ענין שמות אינו מעכב כלל וא"כ מה החרדה הזו שאתם מחרידים אותנו לכתוב שם מלא דמלא. הקריאה שלך מענינת אבל לענ"ד אינה מתקבלת. והמעיין יבחר
איש_ספר כתב:הפלא על ספרי הלומדים והמאספים.
היה אפשר לדחוק שכוונתו בעיקר לאסור הטבילה ולא לחייב הרחיצה, אבל גם בהל' תפילה פ"ד
מי שראה קרי בזמן הזה ביום הכפורים, אם לח הוא מקנח במפה ודיו, ואם יבש הוא או שנתלכלך רוחץ מקומות המלוכלכין בלבד ומתפלל, ואסור לו לרחוץ ו כל גופו או לטבול, שאין הטובל בזמן הזה טהור מפני טומאת מת ואין הרחיצה מקרי לתפלה בזמן הזה אלא מנהג ואין מנהג לבטל דבר האסור אלא לאסור את המותר, ולא אמרו שהרואה קרי ביום הכפורים טובל אלא כשתקנו טבילה לבעלי קריין וכבר בארנו שבטלה תקנה
אפשר לדחוק שאין כוונתו כאן מן הדין, אלא שכך דרך העולם ולאפוקי מחובת רחיצת כל בשרו.מנהג פשוט בשנער ובספרד שאין בעל קרי מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים משום הכון לקראת אלהיך ישראל, במה דברים אמורים בבריא או בחולה שבעל אבל חולה שראה קרי לאונסו פטור מן הרחיצה ואין בזה מנהג, וכן זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע אין בהן מנהג אלא מקנחין עצמן ורוחצין ידיהן ומתפללין.
איש_ספר כתב:בשו"ע ע"ו ד בהגהת רמ"א, ש"ז דינה כצואה, וחתום עלה מהרי"ל. ובמ"ב שם שכמה אחרונים חולקים.
ופלא שלכאו' יש משמעות חזקה לזה ברמב"ם הל' שביתת עשור פ"גהיה אפשר לדחוק שכוונתו בעיקר לאסור הטבילה ולא לחייב הרחיצה, אבל גם בהל' תפילה פ"ד
מי שראה קרי בזמן הזה ביום הכפורים, אם לח הוא מקנח במפה ודיו, ואם יבש הוא או שנתלכלך רוחץ מקומות המלוכלכין בלבד ומתפלל, ואסור לו לרחוץ ו כל גופו או לטבול, שאין הטובל בזמן הזה טהור מפני טומאת מת ואין הרחיצה מקרי לתפלה בזמן הזה אלא מנהג ואין מנהג לבטל דבר האסור אלא לאסור את המותר, ולא אמרו שהרואה קרי ביום הכפורים טובל אלא כשתקנו טבילה לבעלי קריין וכבר בארנו שבטלה תקנהאפשר לדחוק שאין כוונתו כאן מן הדין, אלא שכך דרך העולם ולאפוקי מחובת רחיצת כל בשרו.מנהג פשוט בשנער ובספרד שאין בעל קרי מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים משום הכון לקראת אלהיך ישראל, במה דברים אמורים בבריא או בחולה שבעל אבל חולה שראה קרי לאונסו פטור מן הרחיצה ואין בזה מנהג, וכן זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע אין בהן מנהג אלא מקנחין עצמן ורוחצין ידיהן ומתפללין.
בביאור הגר"א סי' עו מצאתי שכנראה רומז לרמב"ם הל' יוה"כ (דרך ההפניה לשו"ע שהעתיקו). אבל לא מצאתי באוצר שום התייחסות ללשונות הרמב"ם הללו אם כוונתו מן הדין כמהרי"ל או כמש"כ. ופלא.
איש_ספר כתב:בביאור הגר"א סי' עו מצאתי שכנראה רומז לרמב"ם הל' יוה"כ (דרך ההפניה לשו"ע שהעתיקו). אבל לא מצאתי באוצר שום התייחסות ללשונות הרמב"ם הללו אם כוונתו מן הדין כמהרי"ל או כמש"כ. ופלא.
איש_ספר כתב:בכריתות יג א, תינוק שינק מאמו שהיא טמאת מת, אינו נטמא טומאת אוכלין שספק אם אכל שיעור של חצי פרס ואם אכל חצי פרס שמא לא אכל אותו בשיעור של כדא"פ.
ושאל ג"א שליט"א
נניח ששיעור כא"פ הוא חמשה רגעים. בחמישה רגעים הראשונים יש לנו רק ספק אחד, אם אכל שיעור של חצי פרס או לא. ומה אכפת לן שאחרי זה המשיך לשתות?
קושיא מחודדת ויפה מאד.
בחיפוש באוצר מצאתי בספר אחד בלבד, ומי שאין לו חבילת חכמת שלמה לא ימצא בכלל. לכאורה...
פלא!
איש_ספר כתב:בכריתות יג א, תינוק שינק מאמו שהיא טמאת מת, אינו נטמא טומאת אוכלין שספק אם אכל שיעור של חצי פרס ואם אכל חצי פרס שמא לא אכל אותו בשיעור של כדא"פ.
ושאל ג"א שליט"א
נניח ששיעור כא"פ הוא חמשה רגעים. בחמישה רגעים הראשונים יש לנו רק ספק אחד, אם אכל שיעור של חצי פרס או לא. ומה אכפת לן שאחרי זה המשיך לשתות?
קושיא מחודדת ויפה מאד.
בחיפוש באוצר מצאתי בספר אחד בלבד, ומי שאין לו חבילת חכמת שלמה לא ימצא בכלל. לכאורה...
פלא!
פלתי כתב:איש_ספר כתב:בכריתות יג א, תינוק שינק מאמו שהיא טמאת מת, אינו נטמא טומאת אוכלין שספק אם אכל שיעור של חצי פרס ואם אכל חצי פרס שמא לא אכל אותו בשיעור של כדא"פ.
ושאל ג"א שליט"א
נניח ששיעור כא"פ הוא חמשה רגעים. בחמישה רגעים הראשונים יש לנו רק ספק אחד, אם אכל שיעור של חצי פרס או לא. ומה אכפת לן שאחרי זה המשיך לשתות?
קושיא מחודדת ויפה מאד.
בחיפוש באוצר מצאתי בספר אחד בלבד, ומי שאין לו חבילת חכמת שלמה לא ימצא בכלל. לכאורה...
פלא!
בשיעורי משמר הלוי מקשה כך והניח בצ"ע.
וברש"י שם:ראה שננעלה דלת בפני תינוק שוברה ומוציאו והזריז ה"ז משובח ואין צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא מיכוין למיתבר בשיפי
למתבר' בשיפי - נסרים שצריך להם לישנא אחרינא בשיפי קיסמין להדלקה:
איש_ספר כתב:קושיא עצומה ולא רמיזא באוצר (ראיתיה בחו"ב שאין באוצר ובשמו אצל אחיו באמר"י)
בטוש"ע סי' שב, מבואר שכלים לבנים חדשים שהתירו לקפלם בשבת לצורך שבת, חדשים היינו שלא נכתבסו עדיין.
והנה בשבת קיג א, אמרו שאפי' במקום שמותר לקפל לא התירו אלא כשאין לו בגד אחר. וכדי לחזק דברים אלו הביאו מתוספתא שבית רבן גמליאל לא קיפלו בגדי לבן שלהם לפי שהיה להם בגדים אחרים.
וצע"ג, אטו כלי לבן של בית ר"ג לא היו מכובסים??? ואם היו מכובסים בלא"ה אסור לקפלם שהרי לד' טוש"ע שוב אינם חדשים!
ואני הק' מוסיף שלהדיא אמרו בשבת יט א, שבית ר"ג מסרו כלי לבן שלם לכביסה ג' ימים קודם שבת...
איש_ספר כתב:אסביר, בשלמא חדשים היינו בגדים נאים ויפים, הרי מובן שבית רבן גמליאל אע"פ שבגדיהם היו לבנים ונאים, עכ"ז לא קיפלו לפי שבשל עשירותם היו להם מערכות בגדים נוספות. ומינה יש ללמוד שאע"פ שמותר לקפל כלים לבנים וחדשים, מ"מ כל שיש לו בגד אחר אסור.
אבל אם תאמר שבגד שנתכבס תו לא חשוב חדש, א"כ סתם כלי לבן שהיו אצל בית ר"ג בודאי ובודאי היו מכובסים, וא"כ מה שלא קיפלו הרי זה משום שהוא כבגד ישן שמעיקר הדין אסור לקפלו ואינו ענין לדין הנוסף שכל שיש לו בגד אחר לא התירו לקפל.
דחוק מאד להעמיד שהגמ' התכוונה שבית רבן גמליאל אף כשלבשו בגדים לבנים חדשים שלא נכתבסו מעולם, אף אז לא קיפלו. הלשון נראית כמתארת דבר שבהווה ולא מאורע חד פעמי...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 732 אורחים