מהדורה מדויקת לתרגום תהלים

[חד ברנש]

האם קיימת מהדורה מדויקת לתרגום הארמי שעל ספר תהלים?
אפילו במהדורת שפרבר (כתבי הקדש בארמית; מצוי באוצר) חסר התרגום לתהלים.
מי יכול לעזור?!

[א. חיים]

מקראות גדולות - הכתר

[חד ברנש]

לא יודע עד כמה ניתן לסמוך עליהם.
וכעת הודיעני ידיד יקר על מהדורה מדוייקת לתרגום תהלים: Luis Diez Merino, Targum de Salmos, Madrid 1982.

[חד ברנש]

אתאר לך, מה חיפשתי ומה מצאתי ובאיזו מהדורה.
כשר, ריב ההרים, סיני, עט, עמ' כא, מביא מתרגום תהלים, סח טז, קטע מורחב מעט (איני יודע אם זו ממש 'תוספתא') שאינו בתרגום שלפנינו.
בתרגום שבמהדורת הכתר שעל-פי כתבי יד (כך בשער!) נדפס הקטע התרגומי הרגיל:

תהלים סח טז, הכתר.jpg (54.41 KiB) נצפה 5084 פעמים

אבל במהדורת Merino הנזכרת נדפס הקטע המורחב:

תרגום תהלים123.jpg (76.96 KiB) נצפה 5084 פעמים

איני יודע מהם כללי ההדרה של 'הכתר' (כדומני, שהם לא טרחו לכתוב זאת בשום מקום), אבל בכזה מקרה היה להם לתת את ההרחבות התרגומיות בתוך התרגום או במדור נפרד.

[סליחות]

מה דעתך על cal?

[חד ברנש]

איני מכיר. עד כמה שאני יודע (מהפניות ידידי ר' יאיר אתמר...) זה אתר אינטרנט, וככזה הוא נתפס כפחות סמכותי (בנוסף לבעיה בצורת ההפניה אליו).

[סליחות]

איני מכיר. עד כמה שאני יודע (מהפניות ידידי ר' יאיר אתמר...) זה אתר אינטרנט, וככזה הוא נתפס כפחות סמכותי (בנוסף לבעיה בצורת ההפניה אליו).

טוב, אם כבר שאלת את הרב יאיר אתמר, ידיו רב לו בנושאים אלה, ומי יבוא אחר המלך.
אם המטרה היא הפניה, אז כמובן אתר אינטרנט פחות מתאים לציון בספרים תורניים, אבל התועלת שלו גלומה בעיקר בבדיקת שינו"ס. זה אתר (אק') מכובד מאוד עם כלים יעילים מאוד לחוקרי התרגום.

[חד ברנש]

לא שאלתי אותו ישירות אלא כן הבנתי מהודעותיו בפורום כאן. (נראה לי שלא הכרתי את האתר קודם הודעותיו בעניין)

[מה שנכון נכון]

איני יודע מהם כללי ההדרה של 'הכתר' (כדומני, שהם לא טרחו לכתוב זאת בשום מקום).

אם כוונת מר גם לענין כתה"י - כנראה מצויה אצלו המהדורה המוקטנת של הכתר, שם אין הקדמות ומבואות.
במהדורה בפורמט גדול יש מבוא, ושם פורטו כתה"י ששימשו בסיס או ביקורת למהדורתם.
---
במהדורת תורת חיים של מוה"ק נערך התרגום ע"י הרב פינחס קורח, ויש הבדלים רבים בינו למהדורת הכתר.
במבוא שלהם לא נאמר כלום על התרגום.
בד"כ התרגומים של הכתר ושל מוה"ק הם ע"פ כת"י תימן, אך לתרגום תהלים אין כת"י מתימן, כאמור במבוא מהדו' הכתר.

[חד ברנש]

אכן מצוי אצלי המהדורה המוקטנת. לא ידעתי שנחסרו בה המבואות.
תודה על כל המידע.

[א. חיים]

מה דעתך על cal?

סליחה על הבורות. מה זה?

[חד ברנש]

http://cal.huc.edu/

[הבטחתי]

אתאר לך, מה חיפשתי ומה מצאתי ובאיזו מהדורה.
כשר, ריב ההרים, סיני, עט, עמ' כא, מביא מתרגום תהלים, סח טז, קטע מורחב מעט (איני יודע אם זו ממש 'תוספתא') שאינו בתרגום שלפנינו.
בתרגום שבמהדורת הכתר שעל-פי כתבי יד (כך בשער!) נדפס הקטע התרגומי הרגיל:

תהלים סח טז, הכתר.jpg

אבל במהדורת Merino הנזכרת נדפס הקטע המורחב:

תרגום תהלים123.jpg

איני יודע מהם כללי ההדרה של 'הכתר' (כדומני, שהם לא טרחו לכתוב זאת בשום מקום), אבל בכזה מקרה היה להם לתת את ההרחבות התרגומיות בתוך התרגום או במדור נפרד.

נפלה שם טעות וצ"ל 'לברק' ולא 'לברך'

[עדיאל ברויאר]

איני מכיר. עד כמה שאני יודע (מהפניות ידידי ר' יאיר אתמר...) זה אתר אינטרנט, וככזה הוא נתפס כפחות סמכותי (בנוסף לבעיה בצורת ההפניה אליו).

זה אתר ברמה גבוהה
לפי האמור שם, הם ביססו את הנוסח על Lagarde, Hagiographia Chaldaice, והשתמשו במהדורת מרינו עבור חילופי נוסח.

הנוסח בפסוק שהזכרת הוא:
טור מורייה אתר די פלחו אבהת עלמא קדם יהוה איתבחר לבניין בית מקדשא וטור סיני למוהבית אוריתא טור מתנן טור תבור וכרמל אתפסילו איתעביד להון גיבנא היך טור מתנן׃ \״{ת׳׳א} טור מוריה איתבחר קדמי לפולחן אבהת עלמא קדם ייי ואיתבחר תיניין לאיתבנאה תמן בית מוקדשא וטור סיני איתתליש מתמן ואיתבחר תליתאי לאוריתא טור בותנן אתנס ואיתרחק טור תבור איתעבד ביה ניסא לברך ודבורה טור כרמל איתעבד ביה נסיא לאליהו נביאה והוו רהטין דין לקביל דין ומדיינין דין עם דין דין אמר עלי תשרי שכינתא ודין הוה אמר עלי תשרי שכינתא ומרי עלמא דשנין גיותנין ומרודיה עם מכיכיא נגף בהון ואיתפסילו איתעבד להון גיב{ר}<נ>א היך טור בותנן#1#״׃

[זאב ערבות]

ממש היום הגיע ח"ב של מ"ג עוז והדר על תהלים והנה מה שמובא בהקדמה לגבי נוסח התרגום וכן מה שמובא בהקדמה לנ"ך ארטסקרול

[לבי במערב]

. . במהדורה בפורמט גדול יש מבוא, ושם פורטו כתה"י ששימשו בסיס או ביקורת למהדורתם . .

וכן באתרם.

נוסח היסוד
פריס הספרייה הלאומית 110, כתיבה מערבית, שנה 1455 [*סרט 4120] - פתח
פריס הספרייה הלאומית 17, מאה י"ד-ט"ו [*סרט 2928] - פתח

קבוצת הביקורת
וורוצלב, ספריית האוניברסיטה M 1106, אשכנזי, שנה 1238 [*סרט 16587] - פתח
פריס, הספרייה הלאומית 114, איטלקי, מאה ט"ו [*סרט 4121] - פתח

[יאיר אתמר]

יש מהדו' The Aramaic Bible (תצוגה מקדימה בג"ב פה), שהיא תרגום לאנגלית ויש בו אפראט עם ש"נ ע"פ 5 כת"י (עם חלוקה למשפחות וכו'), הערות ומבוא ביקורתי לתרגום תהלים. מהדו' זו היא בהחלט בתרא למהדו' מרינו.

במבוא למהדו' זו נאמר שיש שני ענפי נוסח לת' תהלים, אשכנזי וספרדי. לאשכנזי ידועים 10 כת"י, ולספרדי 5. כת"י נוסף - כת"י נורמברג - הוא עירוב של שני הענפים; מהדו' בומברג (שממנה נוסח התרגום הנפוץ, גם מהדו' Lagarde מבוסס על מהדו' בומברג) נדפסה כנראה ע"פ כת"י זה. הענף הספרדי נדפס לראשונה בה-Antwerp Polyglot, ושוב ע"י Luis Diez Merino ע"פ כת"י מדריד.

Emanuel White חקר, במסגרת עה"ד שלו, 17 כת"י של ת' תהלים, התיזה שלו היא בעצם מהדו' ביקורתית של התרגום (עד פרק עב) עם ש"נ מכל כתה"י האלה. (עבודתו נכתבה בתעתיקים, למשל wtwr syny = וטור סיני, והוא קשה לקריאה.) הוא מציין רק 3 כת"י (מדריד, מנטיפיורי ופריס; כת"י נוסף - שטרסבורג - זהה למעשה לכת"י פריס והוא מחשיבם כאחד), כולם ספרדיים, שמופיע בהם הנוסח המורחב.

תרגום תהלים סח טז 1.PNG (113.14 KiB) נצפה 4876 פעמים

תרגום תהלים סח טז 2.PNG (43.69 KiB) נצפה 4876 פעמים

A critical edition of the Targum of Psalms a computer generated text of books I and II.pdf

(26.43 MiB) הורד 201 פעמים

[זאב ערבות]

מאמר מספר סגל: קווים אופיניים בתרגום תהלים מאת יהודה קומלוש.

[יאיר אתמר]

השלמה:

Emanuel White כתב דיסרטציה על תרגום תהלים שמהווה בעצם אפראט ביקורתי של נוסח 16 מכתה"י שהיו ידועים לו (הוא לא כלל את כתב-היד שפורסם ע"י דיאז מרינו, מכיון שנוסחו זהה לכת"י נוסף שהוא כן כלל, ראה בהע' 3), קטע גניזה אחד ונוסח מק"ג דפו"ר. [1]

Max Wilcox (פה) פילג את עדי הנוסח לשלשה ענפים, ע"פ קוים לשוניים וסגנוניים: אשכנזי (מרבית כתה"י [2]), ספרדי (כת"י ספורים [ומהדו' דיאז מרינו], פוליגלט אנווטרפה [3]), ונוסח ביניימי (כת"י אחד - נורמברג, מק"ג [כנראה ע"פ אותו כת"י], מהדו' Lagarde ודפוסים (ע"פ מק"ג)). חלוקה זו מקויימת בידי Emanuel White, בידי Luis Diez Merino (פה ופה), ובידי David Stec, מהדיר התרגום המדעי לאנגלית שבהוצאת The Aramaic Bible (בהקדמה למהדו' זו).

מלבד הנוסח הא"י המעולה, מתייחדים כתה"י הספרדיים בכך שמצוי בהם הוספות אגדיות במקומות אלו: ט:א, לז:לג (ואחרי זה הנוסח הנפוץ בהקדמת 'תרגום/נוסח/ ענין אחר'), סו:י יא יב יג, סח:י יד טז יח (אחרי האגדה שבנוסח הנפוץ, בהוספת 'תרגום אחר'), לח:ד, נו:יד (הוספה זו מצויה גם בברסלאו). [4]

ההוספה שבפרק סח פסוק טז מצויה בכת"י מונטיפיורי פריס אסקוריאל ומדריד (White לא ציין באשר לכת"י סלמנקה, ושמא חסר פה; ק"ג שטרסבורג חסר פה). לא יכולתי לבדוק בפוליגלט אנווטרפה.

במבוא למק"ג הכתר תהלים (עמ' י) נאמר שלנוסח הטקסט שימש כת"י פריס 110 (ספרדי) יסוד, וכת"י פריס 17, פריס 114 וורוצלב (כולם אשכנזיים) שימשו כקבוצת ביקורת (הניקוד מבוסס על כת"י פריס 17, ופריס 114 וורוצלב שימשו כקבוצת ביקורת). אולם, משום מה רק ההוספות שבפרקים ט:א ונו:יד נוספו.

נוסח CAL מבוסס על מהדו' Lagarde, עם ש"נ ממהדו' מרינו (דרכם להשמש בטקסט ערוך ולא בכת"י). כך שמוצגת שם הנוסח הביניימי והענף הספרדי.

מהדו' של פרקים נבחרים (ביניהם פרק סח), עם אפראט המכיל ש"נ ע"פ 2 כת"י (אשכנזי וספרדי), נדפסה בידי ט. אדווארדס, Exegesis in the Targum of Psalms.
_________________
[1] רשימה עדכנית נכתבה ע"י William Smelik (פה; אחד מכתה"י המוּספים האלה מוזכר גם אצל מ. ברנשטיין, The Book of Psalms: Composition and Reception, עמ' 477 הע' 5). אולם, כמה מכתה"י (לפחות) שהוא רשם לא נבדקו על ידו, ולכן נפלו כמה שגיאות ברשימתו. להלן מוער על אלו שהבחנתי בהן.

[2] ע"פ White, לענף האשכנזי ידועים 11 כת"י: קמברידז', פריס 17 & 114, פרמה 3095, 3231 ו-3232, וורוצלב, ברלין, וטיקן, אנג'ליקה, פלורנס. [ניכרת גם חלוקה לתת-קבוצות: תת-קבוצה 1: פריס 114, וורוצלב, גליון נורמבורג, ושמא פרמה 32 (?), תת-קבוצה 2: ברלין, אנג'ליקה, קמברידז.]

על אלה יש להוסיף: ברלין 1211, ג'נובה (כת"י זה היה בידי מ. ברנשטיין, לעיל הע' 1) ווטיקן 164 (Smelik לא הצליח לאתר כת"י זה). [כת"י פרמה 3187-9 אינו כולל תהלים, שלא כדברי Smelik ברשימתו. כת"י רויכלין 1 אינו מכיל תרגום תהלים. גם כת"י בולוניה 2208 אינו כולל תרגום לתהלים, לפי הרשום בכתיב. כת"י פרמה 2189 וכת"י וינה 28 טרם בדקתי.]

[3] לענף הספרדי ידועים, מלבד פוליגלט אנווטרפה (משנת 1569-72), 5 כת"י ולפחות קטע גניזה אחד: אסקוריאל (משנת 1476), מדריד (1517, הוכנה בידי המומר אלפונסו די סמורה לצורך פוליגלוט קומפלוטנסיה, אלא שלבסוף התרגום לא נכלל במהדו' זו והוא נדפס לראשונה - ע"פ נוסח כת"י נורמברג, כאמור, במק"ג הראשנה ושנייה של בומברג (1517-8, 1524-5); דיאז מרינו הדפיס כת"י זה, White ו-Smelik מציינים שזה והקודם זהים), סלמנקה (מאה הטז; גם הוא בידי די סמורה, והוא העתק של כת"י אסקוריאל או מדריד), מונטיפיורי (משנת 1486), פריס 110 (נכתב באלגיריה בשנת 1455), ושטרסבורג 4105 (דומה לכת"י מנטפיורי ופריס; White ציין שהקטע מכיל ת' לפרקים סו:ד עד עה:א, אולם לפי בדיקתי בתצלום המוצג באתר הגניזה של פרידברג אין זה מדוייק: לכתה"י 4 עמודים והמכילים תרגום לחלקים מפרקים סה-סו ועג-עד. נתון זה הטעה את Smelik שחשב את כתה"י הזו וכת"י נוסף הקיים באותה ספרייה ש-2 כתבי יד, ואינם אלא אחד).

[4] אולם, עצם תופעת ההוספות אינה מיוחדת לענף הספרדי דווקא, כי תרגומי תהלים ואיוב (וקהלת) מתייחדים בכך שמצוי בהם הוספות בעלות אופי מדרשי תחת הכותרת 'תרגום/נוסח/ענין אחר'.

[חד ברנש]

רבינו יאיר,
המאיר לארץ,
רוב תודות על ההודעה המושקעת והפרטנית. תבורך!

[זאב ערבות]

קישור לאשכול מתי וע"י מי נכתב תרגום תהלים viewtopic.php?f=46&t=48156

[שטיינער]

האם יש תרגום תהלים מדוייק על פי כת"י וכו'?
נחוץ לי מאוד בפרט על הס'' בתהלים ס"ח י"ט עלית למרום שבית שבי וגו' בנדפס יש שם כמה גירסאות
יישר כח מראש